רכב נתקע עקב תקלה ונטען שנוכח היעדר הפעלת אמצעי אזהרה מתאימים כדין נגרמה תאונת דרכים. התובעת הינה הבעלים של הרכב הראשון שנעצר מאחורי רכב צד ג'. מר אביב (הנתבע 3 שנמחק מכתב התביעה) היה הנהג ברכב שפגע ברכב התובעת מאחור. מר ציון ז'ק (הנתבע 2 שנמחק מכתב התביעה) היה הנהג ברכב אשר פגע ברכבו של מר אביב ונפגע מאחור מרכב הנהוג ע"י מר ישראלי. מר ישראלי - הנתבע 1 פגע מאחור ברכבו של מר ציון ז'ק. ביום 17.06.13 התנהל דיון בתיק. בהסכמת הצדדים התביעה כנגד הנתבעים 2, 3, 4 ו- 6 נמחקה. הנתבעים 1 ו 5 (להלן: "הנתבעים") קיבלו על עצמם האחריות לכך שרכבו של הנתבע 1 פגע ברכב שלפניו והדף את שאר הרכבים אחד כלפי השני ועד לפגיעה ברכב התובעת. המחלוקת בין הנתבעים וצדדי ג' נסובה סביב השאלה באם לצדדי ג' אחריות כלשהי לעצם קרות התאונה כאשר רכבה של צד ג' 1 עמד וחסם נתיב נסיעה וכל זאת מבלי שהפעילה אמצעי אזהרה מתאימים כדין. טענות הצדדים: על פי הנטען בכתב התביעה, עצרה התובעת את רכבה עקב בלימתו של רכב צד ג'. לפתע חשה התובעת חבטה ברכבה. רכב נתבע 1 אשר הגיח מאחור פגע ברכב הנתבע 2 אשר נהדף לרכב הנתבע 3 וזה האחרון פגע ברכבה. נתבע 1 טען בכתב ההגנה כי מדובר בתאונה בה היו מעורבים 4 כלי רכב, כאשר רכב הנתבע הינו הרכב האחרון בשיירה שהצטרף לתאונה קיימת שאירעה לפניו. נתבע 2 טען בכתב ההגנה כי כאשר היה בכביש בעל שני נתיבים, ובצד השמאלי עמד רכב אשר נתקע ללא דלק וללא משולש אזהרה, נתבע 2 הצליח לעצור, אולם רכב שהגיע מאחור לא הספיק לעצור, פגע בנתבע והדף אותו לעבר רכב נתבע 3. נתבע 3 טען בכתב ההגנה כי לפתע בלמה התובעת את רכבה בשל רכב תקוע שהיה לפניה, הנתבע 3 אשר הבחין בנעשה בלם את רכבו ונעצר עצירה מוחלטת. לפתע חש הנתבע 3 חבטה עזה בחלקו האחורי של רכבו אשר גרמה להדיפתו של הרכב אל עבר רכב התובעת. הנתבעים הגישו הודעת צד ג' בטענה שעל צדדי ג' לשפות את הנתבעים מאחר וצד ג' 1 נהגה שלא ברכב תקין, לא השתמשה במשולש אזהרה ולא הזהירה נהגים על רכבה התקול ועל כן לא נהגה כנהגת סבירה. צדדי ג' טוענים בכתב הגנתם כי צד ג' 1 נסעה לכיוון תחנת דלק, כאשר לפתע הרכב כבה. צד ג' הפעילה 4 אורות חירום וביקשה לצאת מהרכב ולהציב משולש אזהרה, אך מאחר ורכבים חלפו לידה במהירות הפעילה שק"ד והמתינה להידללות התנועה כדי שחס וחלילה לא תפגע בגופה. תוך כדי התארגנות ליציאה מהרכב ארעה התאונה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ודין ההודעה לצד ג' להידחות וזאת מהטעמים הבאים: התובעת העידה כי בלמה את רכבה מאחורי רכב צד ג' 1 במרחק בלימה שנע בין מטר לשניים. בנוסף העידה התובעת כי עצרה רכבה בשל העובדה שרכב צד ג' היה לפניה ולא רצתה להתנגש בו. (ראה עמ' 3 שורות 24-26 ושורות 16-17 לפרוטוקול). מר אביב העיד שהתובעת התחילה לסטות ימינה ועצרה ובעקבות כך עשה גם הוא כך ואז הרגיש חבטה ברכבו מאחור (ראה עמ' 4 שורה 2 לפרוטוקול). מר אביב הציג לבית המשפט תמונה שבה ניתן לראות את רכב צד ג' מבלי שמאחוריו משולש אזהרה וכן לא ניתן להבחין באורות חירום כלשהם (ר' עמ' 4 ש' 6-7 לפרוטוקול). מר ציון ז'ק העיד שראה את הרכב שלפניו נעצר, ולכן נעצר גם הוא "משהו כמו חצי מטר" ואז הרגיש חבטה. מר ז'ק העיד בנוסף שכאשר יצא מרכבו ראה את רכב צד ג' מבלי שמאחוריו מוצב משולש אזהרה וללא אורות אזהרה מהבהבים. (ראה עמ' 5 שורות 10-13 לפרוטוקול). נתבע 1 העיד שפנה לנתיב השמאלי במהירות ונכנס בחוזקה ברכבו של מר ציון ז'ק. עוד הוסיף נתבע 1 כי הכביש "נראה פנוי אחרי הרמזור". (ראה עמ' 5 שורה 25 לפרוטוקול). צד ג' 1 העידה שהייתה בדרכה לתחנת דלק שנתקעה עם רכבה. ככל הנראה נגמר ברכבה הדלק. צד ג' התקשרה לבעלה וזה הנחה אותה להדליק 4 אורות חירום. עוד טענה צד ג' 1 כי לא הניחה משולש אזהרה משום שחיכתה שרכבים יחלפו על פניה. הוסיפה צד ג' וטענה שהמתינה 10 דקות מהרגע שרכבה דמם ועד שארעה התאונה. טענתה זו של צד ג' לכך שעמדה 10 דקות עד קרות התאונה ורכבים חלפו לידיה לא נסתרה, אך יצויין כי אין באפשרות מי מהצדדים לסתור טענה זו באשר אלו לא נכחו במקום פרק זמן זה. אין חולקין על כך שהנתבע 1 פנה במהירות לנתיב הנסיעה בו עצרו הרכבים אחר רכב צד ג'. מעדותו עולה שכלל לא הבחין ברכב התובעת ורק שפנה שמאלה ראה את רכבו של מר ז'ק לפניו (ר' עמ' 5 ש' 26-27 לפרוטוקול). לפיכך, אין נפקא מינה מבחינתו באם צד ג' הציבה משולש אזהרה אם לאו. ראשית, הנתבע 1 כלל לא ראה את רכב צד ג' לפניו. בנוסף, 3 רכבים לפניו הספיקו לעצור ואך נהיגתו המהירה וחוסר תשומת לב מצדו לנעשה בכביש לפניו גרמה לתאונה. לא נעלמה מעיני העובדה שצד ג' לא הציבה משולש אזהרה כאמור בתקנות התעבורה ולא הפעילה אורות חירום. יחד עם זאת, שלושה רכבים לאחריה בלמו ללא כל פגיעה אחד בשני ורק רכבו של הנתבע 1 שלא שם לבו לכך שהרכבים לפניו עצרו, נסע במהירות ופגע ברכבו של מר ז'ק. עובדה זו מנתקת מבחינתו של הנתבע 1 את הקשר הסיבתי שבין אי הצבת משלוש אזהרה והפעלת אורות חירום מצדה של צד ג' לבין הפגיעה ברכבו של מר ז'ק והדיפתו אל עבר הרכב שלפניו ועד לרכב התובעת. לסיכומו של דבר, הנני מחייב את הנתבעים 1 ו 5, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 3,190 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים 1 ו 5, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת ופיצוי בגין עגמת נפש בסך של 500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. הודעת צד ג' תדחה והנתבעים 1 ו 5, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות צדדי ג' בסך של 250 ₪ לכל צד. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד, וזאת תוך 15 יום. רכבתאונת דרכים