ביום 27.8.2013 חנה רכבם של התובעים בסמוך למקום עבודתה של התובעת בכפר הנוער בן שמן. התובעת 1 הריחה ריח שרוף, יצאה החוצה וראתה את רכבה עולה באש. הסוגיה אשר עומדת לפניי הינה באם לנתבעים אחריות לנזק ברכב התובעים, כאשר אין מחלוקת לכך שהאש פרצה מרכב הנתבעים שעמד בסמוך לרכב התובעים. טענות הצדדים: על פי הנטען בכתב התביעה, תובעת מס' 2 החנתה את רכב בכפר הנוער בן שמן. הנתבע 1 נהג ברכבו שעלה באש מכיוון מכסה המנוע. הנתבע 1 עצר את רכבו, נטש את הרכב וכל זאת ליד רכב התובעים. כתוצאה מכך נשרף וניזוק רכב התובעים. על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבעים נסע בכפר הנוער בן שמן כשלפתע וללא כל הודעה מוקדמת נעצר הרכב, כבה המנוע ללא יכולת הנעה ותוך שניות החל עולה בלהבות. האש שהתפשטה גרמה, למצער, לנזק גם ברכבם של התובעים. מוסיפה וטוענים הנתבעים כי מדובר באירוע בלתי צפוי וגורם זר מתערב אשר מנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזקם של התובעים. דיון והכרעה: סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על-ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבעיר האש, או שהוא תופס המקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה התרשלות שיחוב עליה". הנתבע 1 העיד לעניין האופן בו התרחשו האירועים שהובילו לנזק ברכבם של התובעים, כדלהלן: "הרכב נכבה באמצע הדרך ליד רכב הנתבעת. הכביש היה טיפה בעלייה. לא יכולתי לגרור את הרכב. הוא נכבה. רציתי לצאת ולראות שילדים לא ייפגעו. חשבתי שהרכב יתפוצץ. תוך דקה שתיים הרכב עלה בלהבות". (ר' עמ' 1 ש' 19-22 לפרוטוקול) הנתבעים הגישו דו"ח מומחה לשריפות (מסומן נ/3). להלן מסקנותיו של המומחה: "בסיכום החקירה הגעתי למסקנה כי השרפה נגרמה כתוצאה מתקלת דלק, תרסיס דלק אשר הותז ממערך צנרת דלק הנמשכת במישור עליון של בלוק המנוע ובא במגע עם אלמנט לוהט/ניצוץ חשמלי, גרם לפרוץ השריפה. מיקום מוקד האש, תבניות הבעירה, נסיבות האירוע כמו גם עדות הנהג על פיה מנוע הרכב כבה לפתע ובמהלך ניסיונות התנעה פרצה השרפה מצביעים על אפשרות זו כעל המסתברת ביותר לפרוץ השרפה". טוענים הנתבעים לכך שנסיבות האירוע, התפרצות האש והתפשטותה לעבר רכב הנתבעים הינם בגדר גורם זר מתערב אשר מנתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הנזק שנגרם לרכב התובעים. בת.א (ת"א) 94584/01 מנורה בע"מ חברה לביטוח נ' מוטהדה מיכאל ואח' נקבע בעניין זה: "התערבותו של גורם זר בין מעשה ההתרשלות לבין התרחשות הנזק אין בה, כשלעצמה, כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין השניים. השאלה היא תמיד, האם התערבות זו צפויה היא אם לאו. במקום שהתערבותו של הגורם הזר צפויה היא, אין בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי. במקום שההתערבות אינה צפויה, יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי. כאשר הנתבע לא יכול היה לצפות סיכונים או נזק כאלה, על יסוד מה תוטל אחריות בשל נזק, אשר לא היה עליו לצפותו? אם ה'מזיק' או הנתבע לא היה חייב לצפות את ההצתה, ממילא לא היה חייב לנקוט באמצעים למניעתה. באופן רגיל וכללי אין לצפות מאדם סביר שיצפה כי רכושו יוצת ואין לומר עליו שהתרשל כשלא נטל על עצמו את המעמסה של השקעת משאבים למניעת סכנת הצתה. הטלת מעמסה כזו עליו אינה דרושה ואינה סבירה". לאחר ששמעתי והתרשמתי מעדותו של הנתבע שקיבלה חיזוקין בדו"ח חוקר השריפות שהובא לפניי, הנני מקבל את גרסתם וטענותיהם של הנתבעים לכך שאכן מדובר באירוע בלתי צפוי שלא היה ניתן לצפות ולמנוע ויש בכך בכדי לנתק הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק. רכב הנתבע כבה בדיוק ליד רכבם של התובעים, ללא כל אזהרה מוקדמת. הנתבע ניסה להדליקו ותוך שניות היתמר עשן מהמנוע והאש פרצה. בהתאם לגרסתו של הנתבע, שלא נסתרה, הרכב היה תקין עד לאותו הרגע ועל כן מדובר באירוע בלתי צפוי. גרסתו זו של הנתבע מקבלת תימוכין בממצאי חוקר השריפות. התרשמתי מעדותו של הנתבע שנחזתה בעיני כאמינה שאכן סבר שהרכב עלול להתפוצץ כל רגע וכן שביקש למנוע מאנשים מלהתקרב לרכב. כמו כן, התרשמתי שהאש פרצה שניות ספורות לאחר שהרכב כבה ובעת ניסיון הצתתו מחדש פרץ עשן ומיד לאחריו אחזה בו אש. הנתבע ציין מספר פעמים שפחד והיה בבהלה. בהתחשב בנסיבות האירוע ובכך שהאש התפרצה תוך שניות מספר, תחושותיו אלו של הנתבע מובנות ומוצדקות. שקלתי ובחנתי באם הנתבע יכל היה למנוע את הנזק ברכב התובעים ע"י הזזת רכבו לאחור בדרך של שחרור מעצור היד והידרדרות הרכב (שהיה בעלייה) לאחור ובכך להרחיקו מרכב התובעים. לאור זאת שמדובר היה באירוע חריג ובלתי צפוי וכן לאור זאת שהנתבע היה תחת חשש של ממש שרכבו יתפוצץ ויגרום לנזק גוף לאחרים ואף לעצמו והאש פרצה תוך שניות ספורות בלבד, מקובלת עליי טענת הנתבעים שלא היה ניתן בנסיבות העניין למנוע את האירוע והנזק. לסיכומו של דבר, הנני דוחה את תביעת התובעים. בנסיבות העניין ובהתחשב לתוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד, וזאת תוך 15 יום. רכבשריפהנזיקין