תביעה נגד הוט בגין שריפה עקב מתח חשמל שעבר בכבל תקשורת של הוט כללי: 1. ביום 9.1.13 פרצה שריפה בארון התקשרות בביתם של התובעים. התובעים טוענים שהשרפה פרצה עקב מתח חשמל שעבר בכבל תקשורת של הנתבעת שיצר ניצוצות, בו כלל לא אמור לעבור מתח חשמל. בעקבות השרפה האמורה נגרם לביתם של התובעים נזק. המחלוקת אשר עומדת לפניי הינה האם אכן עבר מתח חשמל בכבל התקשרות של הנתבעת וככל שהדבר כך, האם מצב דברים זה גרם לשריפה בביתם של התובעים. 2. ביום 25.6.13 התנהל דיון בתיק. מלבד עדותו של התובע מטעם התובעים נשמעה גם עדותם של מר מנחם אור - חשמלאי, מר יקותיאל מתתיהו - אחי התובעת ומר אביב חונקו - מתקין מחברת יס. מטעם הנתבעת העיד מר אלגמיל - טכנאי והגב' פיטרו איריס. טענות התובעים: 3. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 9.1.13 סמוך לשעה 15:00 פרצה דליקה בארון התקשורת בביתם של התובעים. באותה עת לא היה חשמל או מקור חשמל אחר בבית התובעים בשל הפסקת חשמל מוקדמת ברחוב. 4. הדליקה התגלתה על ידי התובעת שהחלה בפעולות כיבוי והזעיקה מיד את התובע ואנשים נוספים, לרבות אחיה, שהיו אותה עת בבית הכנסת. 5. כשהגיע התובע לביתו ארון התקשורת עדיין בער והאש כובתה על ידו באמצעות צינור מים. 6. בבדיקה של ארון התקשורת התברר לתובע שעדיין קיימים ניצוצות של מתח חשמל שמגיעים מכבל התקשורת של חברת הוט, למרות שכלל לא אמור להיות מתח חשמל בכבל זה. 7. נציג חברת החשמל שהגיע למקום קבע שאין תקלה במערכת החשמל והבחין בניצוצות מכבל הנתבעת. 8. כתוצאה מהשריפה נגרם לבית נזק כמפורט בכתב התביעה. 9. התובעים הודיעו לנתבעת מיד עם קרות המקרה על האירוע, אך אלו בוששו מלהגיע ולבדוק את מקור הקצר החשמלי שגרם לדליקה. 10. למחרת היום החלו בעלי מקצוע בפעולות שיקום שנמשכו עד ליום 18.1.13. כל אותה עד היו התובעים בקשר עם הנתבעת וביקשו ממנה לשלוח נציג ורק לאחר התערבות המנכ"ל הגיע נציג של הנתבעת לבית התובעים ביום 15.1.13. טענות הנתבעת: 11. הנתבעת מאשרת שביום 10.1.13 בשעות הבוקר פנה התובע לנתבעת והודיע שיום קודם לכן פרצה שריפה בארון התקשורת בביתו. בתשובה לפנייתו הוצע לתובע שטכנאי מטעם הנתבעת יגיע כבר ליום המחרת בשעות הבוקר, אולם התובע סירב וניתק באופן חד צדדי את השיחה. הנתבעת ניסתה לחזור אל התובע, אך ללא מענה. ביום 11.1.13 ביקש התובע להתנתק מהנתבעת. באותו היום יצרה עמו קשר מנהלת משירות הלקוחות ובשיחה עמו הוסבר לו שבוצע ניסיון לתאם טכנאי שיגיע מידית לביתו, אך זאת ללא הצלחה. התובע שוב הרים את קולו וניתק השיחה. שוב ניסתה הנתבעת לחזור לתובע. בשיחה עם התובעת, השיבה לה האחרונה שאינם מעוניינים שהנתבעת תטפל בבעיה. 12. ביום 14.1.13 יצרה קשר נציגת הנתבעת עם התובע. במסגרת שיחה זו הלין התובע בדבר השריפה מארון התקשורת ובעקבות שיחה זו נאות התובע לאפשר לנתבעת לתאם מועד להגעת מפקח למענו ליום 15.1.13. 13. עת הגיע מפקח לביתו של התובע, הנזק תוקן ולמרות זאת הבחין המפקח לכך שבארון התקשורת ישנם כבלים של טלפון ולא רק חיבור לשירותי הטלוויזיה של הנתבעת. כמו כן, כל השקעים בדירה נשארו תקינים, דבר המעיד כי השריפה לא נגרמה מהתשתית של הנתבעת והכבלים של הנתבעת כמו גם המפצל שמחבר אותם לא נשרפו כלל כי לא עבר מתח גבוה דרכם. הבדיקה של כבל ההזנה נמצאה תקינה. לאור ממצאיו של המפקח הובהר לתובע שמקור השריפה אינו בתשתית של הנתבעת. 14. ביום 17.1.13 פנה התובע לנתבעת ודרש לקבל פיצוי מופרז ומוגזם. ביום 18.1.13 פנה התובע לנתבעת פעם נוספת וביקש שטכנאי מטעם הנתבעת יגיע למענו. בעת ביקור הטכנאי ולאחר שהחשמל חזר, בדק הטכנאי את הכבל ולא מצא כל ניצוצות כפי שהופיעו בסרטון שהציג בפניו התובע ובשלב זה ניתק הטכנאי את הכבל מארון התקשורת. דיון והכרעה: 15. תחילה אדון בשאלה האם אירוע השריפה בארון התקשורת בביתם של התובעים נגרם כתוצאה ממתח חשמל שזרם בכבל של הנתבעת, אם לאו. 16. התובעים הציגו תמונה וסרטון וידיאו בהם ניתן היה להבחין ללא כל ספק שבכבל התקשורת של הנתבעת זרם מתח חשמל. 17. ראיות אלו נתמכו בעדותו של מר יקותיאל מתתיהו ומר אביב חומנקו. מר מתתיהו העיד לכך שהגיע לביתם של התובעים מבית הכנסת ביחד עם התובע וזאת לאחר שיחת טלפון מהתובעת. מר מתתיהו ראה את הכבל של הנתבעת ליד המפצל וממנו יוצאים ניצוצות חזקים (ר' עמ' 4 ש' 15 לפרוטוקול). מר חומנקו שהגיע לבית התובעים ימים ספורים לאחר מכן העיד שבדק וראה שכבל התקשורת של הנתבעת מוציא גיצים כמו של ריתוך (ר' עמ' 5 ש' 3-4 לפרוטוקול). 18. מר אלגמיל (טכנאי הנתבעת) העיד שבכבל תקשורת של הנתבעת לא אמור לעבור מתח חשמל. מר אלגמיל אישר שהכבל שנראה שממנו יוצאים ניצוצות בסרטון הוא כבל של הנתבעת וככל הנראה משהו הזרים מתח מבחוץ לכבל זה (ר' עמ' 2 ש' 8-10 לפרוטוקול). 19. מר אלגמיל הוסיף והעיד שהוזמן לביתם של התובעים איש רשת מטעם הנתבעת שבדק את המערכת (ר' עמ' 2 ש' 12 לפרוטוקול). איש הרשת לא הוזמן להעיד מטעם הנתבעת. הלכה היא שהימנעות מהבאת עד רלוונטי תתפרש לרעת הצד שנמנע מלהביאו (ר' לדוג' ע"א 27/91 קבלו נ' שמעון ואח'). לא זו אף זו, מתשובותיו של מר אלגמיל לשאלותיו של התובע עולה שאיש הרשת לא הוציא כל דו"ח בנוגע לבדיקתו (ר' עמ' 3 ש' 8 לפרוטוקול). תמוה בעיני כיצד בחברה מסודרת כנתבעת לא נערך כל רישום ודו"ח בנוגע לתוצאות הבדיקה, בעוד שכאמור בכתב ההגנה קיים תיעוד מפורט בכל הנוגע לכל שיחה ושיחה עם התובעים. כשם שיש לפרש את הימנעות הנתבעת מהבאת איש הרשת לעדות לרעתה, סבורני שיש לפרש את היעדר הצגת הרישום והדו"ח באופן זהה. 20. בהתייחס לטענת הנתבעת לכך שהכבלים של הנתבעת היו תקינים - ראשית, מעיון בתמונות עולה שהכבל עצמו חרוך בעוד שהחיבור בקצהו אינו שרוף. לטענה זו התייחס מר מתתיהו באומרו שהחיבור עשוי מתכת ועל כן הוא רק מתחמם בעוד שחומר הבידוד בכבל ניתך. טענה זו מקובלת עליי והיא לא נסתרה וזאת גם בהתחשב בעבודתו של מר מתתיהו בחברת החשמל. 21. התובע הוסיף וציין שהכבל המשיך להעביר זרם ולהוציא ניצוצות גם לאחר ניתוק מערכת החשמל בביתו. גם טענה זו לא נסתרה. 22. לאור עדויות חד משמעיות אלו, מקבל אנוכי טענת התובעים לכך שהמתח והניצוצות הגיעו מכבל של הנתבעת ממקור חיצוני. 23. איני מקבל טענת הנתבעת לכך שיכול והסיבה לשריפה הייתה גורם אחר מלבד אותו הכבל שלה שהעביר מתח חשמל. התובע העיד לכך שבארון התקשורת היה רק החיבור לנתבעת והכבלים הנוספים שהיו בו היו ללא כל מחבר, אלא רק כבלים שעברו בגב ארון התקשורת. טענה זו מקבלת תימוכין בתמונה שסומנה ת/1 והתייחסותו של מר אלגמיל שאמר שראה בארון התקשורת חוטים לא של הנתבעת (ר' עמ' 5 ש' 23 לפרוטוקול). אכן עוברים חוטים בארון התקשורת, אך אין המדובר במחברים שמעבירים מתח חשמל וכן ניתן להבחין שאותם החוטים שעוברים בארון התקשורת, כפי שניתן לראות בת/4, נחזים כמי שפחות נפגעו מהשריפה. 24. סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה." 25. לאור המפורט לעיל, הנני רואה בכבל התקשורת של הנתבעת בו לא היה אמור לעבור זרם חשמל כגורם השריפה בביתם של התובעים. לאור היקף הראיות והעדויות שהובא בפניי הגעתי למסקנה כי התובעים עמדו בנטל המוטל לפתחם להוכחת טענתם זו וזאת גם בהיעדרה של חוות דעת מטעמו של חוקר שריפות. 26. הנתבעת הינה בעלת הכבל שגרם לשריפה והיא לא הוכיחה שלא היתה רשלנות מטעמה אשר בגינה יש לחייבה בנזקי התובעים. טענת הנתבעת לכך שיכול ופגע ברק בכבל שהזרים מתח נטענה בעלמא ועצם זאת שהאדם שאחראי לבדיקה מטעם הנתבעת שיכול ליתן מענה לשאלה הכיצד הגיע מתח חשמל לכבל התקשרות (איש הרשת) לא זומן לעדות ע"י הנתבעת ואף לא הוגש כל דו"ח מטעמו מתפרשת, כמפורט לעיל, לרעת הנתבעת. 27. לא זו אף זו, אף הטענה לפיה היתה שרפה בצנרת החשמל שגרמה לשרפה נטענה בעלמא. טענה זו נסתרה ע"י מר מנחם מור - חשמלאי אשר הגיע באותו ערב לביתם של התובעים שהעיד: "החום של השרפה פגע בצנרת וקיצר" (ר' עמ' 3 ש' 19 לפרוטוקול) וכן בעדותו של מר מתיתיהו שאמר: "חשבנו שאולי זו תקלה בחשמל. כל החוטים והמוליכים היו תקינים" (ר' עמ' 4 ש' 25 לפרוטוקול). מר מתיתיהו הוסיף והעיד: "מבחינת חוטי החשמל אני ויזואלית לא ראיתי כלום יכול שעבר חום מהקופסא של הוט, אני לא ראיתי יכול שיש מעבר של חמצן" (ר' עמ' 4 ש' 26-27 לפרוטוקול). 28. אשר על כן, מקבל אנכי את תביעתם של התובעים בכל הנוגע להיקף הנזק שנגרם לביתם כתוצאה מהשריפה כמפורט בכתב התביעה בסך של 19,013 ש"ח. התובעים לא נחקרו בעניין זה, היקף הנזק לא נסתר ונזקיהם של התובעים נתמכים במסמכים וחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה. 29. כמו כן, סבורני שבנסיבותיו של מקרה זה יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש וטרדה בגין השיפוץ בסך של 3,000 ₪. 30. בכל הנוגע להתנהלות התובעים אל מול הנתבעת, איני מקבל טענת הנתבעת לכך שרק למחרת היום יצרו התובעים קשר עם הנתבעת ודיווחו על השריפה. טענה זו אינה מתיישבת עם פירוט השיחות שהציגו התובעים (ר' ת/ 1) בו נרשמו מספר שיחות לנתבעת מיד ובסמוך לקרות האירוע נשוא התובענה ושיחות נוספות מיוזמתם לאחר מכן. לפיכך, עדיפה בעיני גרסת התובעים בכל הנוגע להתנהלותם אל מול הנתבעת על פני גרסת הנתבעת שהוצגה באופן חלקי בלבד. 31. איני מתעלם מתביעתם של התובעים לאובדן הכנסה כמפורט בכתב התביעה ולקחתי רכיב נזק זה בחשבון במסגרת הפיצוי בגין עוגמת נפש וטרדה. יחד עם זאת יש לציין שהסכום שנתבע ברכיב נזק זה על ידי התובע הוגדר על ידי התובע כטעות בשל כך שמחישוב כל הסכומים שנתבעו על ידו - כולל סכום זה, עולה סך הסכומים על גובה סמכותו העניינית של ביהמ"ש לתביעות קטנות. 32. לסיכומו של דבר, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 22,013 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. 33. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים בסך של 1,100 ₪ (כולל החזר הוצאות עד). הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 34. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. התחום הנפשישריפהמתח חשמללחץ נפשי / מתח נפשיטלויזיהחשמל