טוען שמיד לאחר התדלוק החל רכבו לקרטע ונדלקה נורית אזהרה של תקלה במנוע. התובע הגיע למחרת היום למוסך ושם התגלתה תקלה במערכת הדלק שגרמה לנזק ברכיבים שונים ברכב. התובע טוען שהכשל והנזק כאמור הינו כתוצאה מהתדלוק בתחנת הדלק של הנתבעת. המחלוקת אשר לפניי הינה האם עמד התובע בנטל המוטל לפתחו להוכיח שכתוצאה מהתדלוק בתחנת הדלק של הנתבעת נגרם הנזק הנטען לרכבו וככל שכך הדבר, שיעורו. 2. בתיק התנהלו 2 דיונים. הראשון ביום 18.6.13 והשני ביום 29.10.13 בו נשמעו טענות נוספות מטעם הצדדים ונשמעה עדותו של מנהל המוסך מר בודזנך. טענות התובע: 3. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 30.10.12 בשעה 20:00 תדלק התובע את רכבו בתחנת דלק של הנתבעת במודיעין. התובע תדלק 31.5 ליטר. התדלוק הופסק באופן אוטומטי כאילו המכל מלא והתובע תדלק בנוסף 8 ליטר נוספים כאשר בסוף התדלוק נפסק התדלוק באופן אוטומטי. התובע שילם עבור שני התדלוקים סך של 312 ₪. קבלות צורפו לכתב התביעה. 4. מיד לאחר שעזב את תחנת הדלק נדלקה ברכב נורית אזהרה המתריעה על תקלה במנוע. למחרת ניגש למוסך וביקש לתקן את רכבו בגין מספר תקלות שונות שהיו ברכב וכן ביקש לבדוק מדוע נדלקה נורית האזהרה. 5. במהלך הבדיקה התברר כי נמצאה תקלה במצוף הדלק ובנוסף התברר שנפגעו חלקים נוספים במערכת הדלק וכל זאת כתוצאה מהתדלוק בתחנה. 6. התובע תיקן את כלל הליקויים ברכב ועלות התיקונים בגין התדלוק בתחנה הסתכם בסך של 11,608 ₪. בפרק זמן של התיקון שנמשך 9 ימים השכיר התובע רכב בעלות של 600 ₪ שמסך זה מעריך את חלקה של הנתבעת בסך 267 ₪. כמו כן, מבקש התובע פיצוי בגין בזבוז זמן ועגמת נפש בסך של 2,000 ₪. טענות הנתבעת: 7. התובע לא המציא כל חוו"ד או מסמך מהותי כלשהו שיש בו בכדי לבסס את טענותיו שהדלק בו תודלק רכבו לא תקין. 8. על פי רישומי מערכת המחשוב של הנתבעת ביום התדלוק כאמור נמכרו בתחנה 30,671.59 ליטר בנזין 95, דהיינו מדובר בתדלוק של מאות מכוניות ולא הייתה כל תלונה נוספת מצד כל רכב אחר בגין איכות הדלק. 9. ככל שאכן הדלק היה מהול או לא תקין בכל צורה אחרת, סביר היה להניח שהיו מתקבלות תלונות נוספות. 10. בנוסף, במכלי התחנה מותקנת מערכת מדידים וחיישנים אלקטרונים המסוגלים לזהות חדירת נוזלים וחומרים מזהמים ומערכת זו שפועלת באופן רציף לא נתנה כל התראה או חריגה באותו היום. כמו כן, לא התגלו הפרשים במלאי הדלק שמעידים על חדירת חומר זר למכלים. 11. התובע פנה לראשונה לנתבעת לא פחות מכחודשיים לאחר התדלוק, דבר המקשה על בדיקת טענותיו. 12. בנוסף, לא מן הנמנע שהתובע מילא דלק בתחנות תדלוק אחרות שלא אצל הנתבעת ויכול ותדלוקים אלו הגיעו מים ו/או מזהמים האחרים במכל הדלק ברכבו. דיון והכרעה: 13. הלכה היא שהמוציא מחברו עליו הראיה ולפתחו של התובע רובץ נטל השכנוע והנטל המשני של הבאת ראיות להוכיח טענותיו. 14. התובע לא צרף כל חוו"ד או ראיה אחרת לעניין איכות הדלק וטענתו לכך שהדלק היה מהול או שהיו בו חומרים מזהמים אחרים. התובע מסתמך בטענותיו אלו אך על עדותו של בעל המוסך שתיקן את הרכב, מר בודזנך ודו"ח שצורף מטעמו של מר בודזנך לכתב התביעה. בהעדר כל בדיקה לעניין איכות הדלק בו תדלק התובע את רכבו אצל הנתבעת, איני סבור שיש בעדותו של מר בודזנך בכדי להרים את הנטל אשר מוטל לפתחו של התובע להוכיח שאכן הדלק היה מהול או שנכנסו אליו חומרים מזהמים אחרים. אין בעדותו של מר בודזנך בכדי לשלול מגוון רב ביותר של אפשרויות לכשל הנטען ברכבו של התובע ולא מצאתי שיש בעדותו בכדי לקבוע באופן חד משמעי לכך שדווקא התדלוק בתחנת הדלק של הנתבעת יממה קודם לכן הוא זה אשר גרם לכשל ולנזק ברכבו של התובע. 15. יתירה מכך, מר בודזנך העיד שלהערכתו התקלה ברכב קשורה לדלק, אך אינו אומר שזה הדלק וכן שלא לקח הדלק לבדיקה (ר' עמ' 4 ש' 21-22 לפרוטוקול הדיון מיום 29.10.13). מר בודזנך מוסיף וטוען שלדעתו הוכנס "משהו" חריף מאוד לרכב אך אינו יודע מי הכניסו (ר' עמ' 4 ש' 29 לפרוטוקול מיום 29.10.13). 16. בנסיבותיו של תיק זה מקובל עלי האמור בפסיקה שהציגה הנתבעת בדיון (ר' נ' 1 ונ' 2 ת"ק 1571/04 ות"ק 1687/05) שם קבעו בתי המשפט שלא שוכנעו לכך שהתקלה ברכבו של התובע לא היתה יכולה לקרות כתוצאה מגורם אחר וכן שסתימות במערכת הדלק קורות גם כאשר הן תודלקו בדלק תקין. יכול שהדלק בו תודלק הרכב התערבב עם דלק קיים (גם בהתחשב בכמות הדלק שתודלקה אצל הנתבעת) שגרם לסחרור משקעים בתחתית הדלק שהצטברו לאורך זמן והם שגרמו לסתימה. תימוכין לאפשרות זו ניתן לקבל מעדותו של מר בודזנך לפיה: "תקלות רגעיות - היה פעם מושג רכב משתנק. כשרכב יש לו בעיה של חוסר זרימת אוויר, מערכת דלק פגומה, אוטומטית תדלק נורת מנוע. לא בהכרח שהתקלה תהיה כל הזמן" (הדגשה אינה במקור - נ.ר.) ר' עמ' 5 ש' 25-26 לפרוטוקול מיום 29.10.13.). דהיינו, גם לשיטתו של מר בודזנך, יכול והיתה תקלה במערכת הדלק שלא הופיעה כל הזמן ולא ניתן היה לאתרה במעמד רכישת הרכב או בבדיקותיו שלו. 17. מסקנתי זו נתמכת בטענותיה של הנתבעת, שלא נסתרו, לכך שעסקינן היה בתלונה יחידה מאותו היום בנוגע לאיכות הדלק בתחנת הדלק במודיעין. כאמור במסמכי הנתבעת שצורפו לכתב ההגנה באותו היום תדלקו רכבים סך כולל של 30,671.59 ליטרים, דהיינו תדלוק של מאות רכבים לפחות. כמו כן, בהתאם לאישורים אשר צורפו לכתב ההגנה, מערכת ההתרעה לא אתרה כל חריגה או גורם מזהם במערכת ואף לא נמצאה כל חריגה בכמות הדלק, דהיינו לא הייתה כל חדירה של גורם חיצוני מזהם. 18. התובע רכש את רכבו ימים ספורים לפני כן ובהתאם לטופס סיכום אחיד ממשרד התחבורה (ת/1) מערכת המנוע, מערכת קירור, מערכת דלק ומערכת הצתה נמצאו "לא תקין" כאשר האבחנה הינה: "בלוק מנוע - נזילות שמן,, לתאם מנוע". מר בודזנך העיד שלאחר רכישת הרכב ובטרם התדלוק הגיע אליו התובע לצורך קבלת הצעת מחיר לתיקון ושלתיקון הנ"ל אין קשר למערכת הדלק. התובע ומר בודזנך לא הציגו את הצעת התיקון הנ"ל (ר' עמ' 5 ש' 4 לפרוטוקול מיום 29.10.13), כך שקיים ספק לעניין היקף הכשלים אשר היו ברכבו של התובע עוד טרם התדלוק. הלכה היא שאי הבאת ראיה מהותית תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלהביאה. 19. התובע דיווח לנתבעת על האירוע כעשרה ימים לאחר התדלוק (ר' עמ' 6 ש' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 29.10.13). התובע לא דיווח בזמן אמת ובסמוך למועד התדלוק על קרות האירוע לנתבעת. התובע טוען כי לא קישר בין התדלוק לבין הנזק ברכבו ומכאן פנה במועד שפנה ודיווח על האירוע לנתבעת. איני מקבל טענה זו. ובמה דברים אמורים, התובע נתן למוסך אישור לתקן את הרכב (ר' עמ' 6 ש' 11 לפרוטוקול מיום 29.10.13). תמוה בעיניי מדוע נותן התובע אישור למוסך לתקן את רכבו בסכומי כסף לא מבוטלים וזאת בשל כשלים שלטענתו לא היו קודם לתדלוק ומבלי שהוא נותן הדעת לסיבה לכך. יתירה מכך, התובע העיד לכך שאמר למוסך להשאיר את הדלק (ר' עמ' 6 ש' 12 לפרוטוקול הדיון מיום 29.10.13). למרות בקשתו של התובע להשאיר את הדלק במוסך לצורך בדיקה, התובע לא עשה. העובדה שהתובע תיקן את רכבו ולא השאיר בידיו או בידי המוסך דגימה מהדלק הפגום לשיטתו, גרמה לנתבעת נזק ראייתי בלתי הפיך. לנתבעת לא ניתנה כל אפשרות לבדוק את הרכב עצמו או את הדלק. בפועל, נשללה מהנתבעת אפשרות הוגנת להתגונן מפני התביעה ומפני הטענות המועלות כנגדה (ר' לדוג' ת"א (חי') 17482/06 פניקס נ' דולפין). 20. זאת ועוד, התובע טוען בכתב התביעה שמיד לאחר התדלוק ובדרכו הביתה נורית אזהרה של תקלה במנוע נדלקה. טענתו זו אינה מתיישבת עם עדותו לכך שרק למחרת בבוקר עת הניע את הרכב נדלקה נורית האזהרה (ר' עמ' 5 ש' 18-20 לפרוטוקול מיום 29.10.13). סבורני שברגע בו נדלקת נורית אזהרה של תקלה במנוע ואף שמדובר במרחק נסיעה קצר לטענתו של התובע מביתו למוסך, בנסיבות העניין מוטב היה שלא להתחיל בנסיעה אלא להזמין גרר שייקח הרכב למוסך כאשר ייתכן ולו היה מתנהל בדרך זו, לא היה נגרם הנזק הנטען על ידו בהיקף הנטען על ידו. אף בהתאם לעדותו של מר בודזנך, רכב התובע "קרטע בתוך המוסך" (ר' עמ' 5 ש' 8 לפרוטוקול הדיון מיום 29.10.13). 21. לסיכומו של דבר, הנני דוחה את תביעתו של התובע ומחייבו בהוצאות הנתבעת בסך של 400 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל. 22. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום. מנועתחנת דלקתקלות ברכב