הגיעו לפריז, למלון שהזמינו ובידם אישור הזמנה, הסתבר כי ההזמנה לא נרשמה ועל כן לא קיבלו את חדרם. התובעים טענו שהתובע יצא לחפש מלון אחר בשעת לילה מאוחרת ובקור מקפיא, וישנו בעלית גג של מלון קרוב, ללא מצעים, בחדר מוזנח ומלוכלך וללא חימום ראוי. לפי דברי התובעים, למחרת בבוקר חזרו למלון המקורי והמתינו עד השעה 11:30 לקבלת חדרם. 3. לטענת איסתא, היא תיווכה ביןהתובעים לבין הספק, והעבירה את פרטי ההזמנה המלאים לספק, וכל מסמכי הנסיעה והשוברים שהתקבלו מהספק נשלחו לתובעים. 4. לטענת הספק, מדובר באי הבנה שנוצר עקב שיבוש בהופעת שמות התובעים בשל טעות שנעשתה בתום לב על ידי בית המלון בפריז, וכי נציג בית המלון דאג להעביר את המזוודות לסניף אחר וקרוב של אותו מלון ודאג לחדר חלופי ללינת התובעים בליל הגעתם, וזאת בתוך כ- 20 דקות בלבד. על פי גרסת הספק, רשימת הנוסעים הועברה לבית המלון כנדרש, הנתבעת צירפה בנספח ב' ספח הזמנה של המלון בו רשומים שמות התובעים כראוי. 5. במעמד הדיון, הוסכם כי ככל שקיימת אחריות וחובת פיצוי לתובעים, יישא בה הספק, והתביעה כנגד איסתא תידחה ללא צו להוצאות. הצדדים העידו, וחזרו על טענותיהם. התובע טען כי לא נכונה הטענה שליווה אותם אדם מטעם המלון משום שהפקיד היה לבדו במלון ולא היה יכול לעזוב; כי המלון החלופי היה מטונף וכי "קפאו מקור" בחדר המלון החלופי; כי היו בקשר טלפוני עם נציגת הספק בשעת לילה מאוחרת במשך שעה וחצי, עובדה המעידה על כך שמצאו חדר חלופי רק לאחר חלוף פרק זמן זה, ולא לאחר כ-20 דקות כטענת הספק. הנתבעת טענה כי העזרה מטעם נציגת הנתבעת בשעת לילה מאוחרת אין בה כדי קבלת אחריות על הספק ונועדה לסייע לתובעים, וכי מדובר במצב שיכול להתרחש גם במצב של תפוסת יתר. דיון והכרעה 6. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן. 7. הספק לא הוכיח שההזמנה נקלטה במלון, אלא כי שלח את ההזמנה לבית המלון. ההשערה כי היא נקלטה ולכן עזרו לתובע למצוא מלון חלופי היא כזו בלבד, השערה, ואינה נתמכת בעדות התובעים, שטענו כי לא קיבלו עזרה כזו. 8. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 548/78, נועה שרון נ. יוסף לוי, פ"ד לה(1)736 [1980], בסעיף 3 לפסק דינה של כב' השופטת בן עתו: "...כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטיים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה". הספק לא הביא כל ראיה מהמלון המוכיחה כי נקלטה הזמנת חדרם של התובעים בשיבוש שמם, וכי עקב שיבוש ו/או טעות זו לא ניתן היה לספק לתובעים חדר לינה בליל הגעתם. אני זוקפת לחובת הספק את אי הבאת ראיה כזו. 9. העובדה שההזמנה לא נקלטה בבית המלון בפריז יכולה להיות תוצאה של אי העברתה בכלל, או אי העברתה באופן הראוי ובמועד הנדרש, לידי המלון. עם זאת, אף אם ההזמנה הועברה באופן המיטבי, אין הספק פטור מאחריות במקרה דנן: הספק יכול וצריך היה לוודא כי ההזמנה המתייחסת לתובעים נקלטה, בין בקבלת אישור כתוב ובין בשיחת טלפון. בדיקה כזו הינה אינה מסובכת או יקרה, במיוחד כאשר התקשורת בתקופתנו פשוטה ומהירה - אם באמצעות אימייל, ואם באמצעות פקסימיליה - ויכולה היתה למנוע את התקלה שאירעה, ואשר בעטיה מצאו עצמם התובעים ללא חדר במלון בשעת חצות בלילה קר, נאלצים למצוא מקום לינה חלופי. 10. הלכה פסוקה היא, כי "ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]). הספק לא דאג להתייצבות עדה רלוונטית, גב' חיותה שגיא, אשר דיברה עם התובעים בליל האירוע, שמעה מהם על התקלה, ליוותה במהלך מספר שיחות טלפון את קשיי התובעים עד למציאת חדר אחר, והיתה יכולה לאשר - או להכחיש - את טענת התובעים לעניין הזמן שלקח לעבור לחדר אחר, ולעניין חיפוש החדר בעצמם, או בסיוע נציג המלון המקורי. כמו כן היתה יכולה עדה זו לתאר את האירועים כפי שהתרחשו למחרת בבוקר, עד לכניסת התובעים לחדרם למחרת בשעה 11:30. בהעדר כל הסבר לאי זימון עדה זו מטעם הספק, אני זוקפת את העדרה לחובת הספק. 11. הספק נסמך על מכתב שנכתב על ידי נציג המלון ואשר צורף לכתב הגנה, לביסוס טענותיהם, כי המלון בו העבירו התובעים את הלילה הראשון בפריז הוא "מלון אחות" - סניף אחר של המלון הנמצא במרחק של כמה עשרות מטרים. טענות אלה אינן נתמכות באמור באותו מכתב (נספח א' לכתב ההגנה). עניין היותו של המלון החלופי מלון של רשת בריסטול כלל לא נכלל במכתב הפקיד ולא הוכח בכל דרך אחרת. כלל לא הובאה ראיה לשם המלון אליו הועברו - או עברו- התובעים, מיקומו או רמתו. יתרה מזו, גם אם מדובר ב"מלון אחות" עדיין אין בכך כדי להעיד כי המלון הוא "באותה רמה, בעל אותם מספר כוכבים אשר זהה למלון המקורי" כטענת הספק בסעיף 6 לכתב ההגנה. אלה נתונים עובדתיים הטעונים הוכחה, וכזו לא הובאה. בדומה, המרחק של המלון החלופי לא נרשם במכתב, ולא הוכח. יתרה מזו, גם האמור במכתב אינו ברור, שכן נרשם שם כי הפקיד לא הניח לתובעים ללכת מהמלון כי הם מצאו חדר חלופי עבורם, אלא שלא נרשם איך הגיעו התובעים לאותו חדר, ואם לא הלכו מהמלון, ולא נטען שהוסעו ממנו - לא היו יכולים להגיע אליו. 12. בשל אי זימון העדה, אי הגשת ראיה, הכשל להוכיח את הטענות העובדתיות, ועל בסיס התמונות ופירוט השיחות שהגישו התובעים - אני קובעת כי הם עמדו בנטל להוכיח ברמת שכנוע של 51% כי גרסתם נכונה, והדבר תואם את טענות הנתבעת 1 בכתב ההגנה. 13. לאור כל האמור, אני סבורה שהתנהלות הספק לא היתה ראויה ולא עמדה ברמת השירות הנדרשת בעת העברת הזמנת התובעים לבית המלון בפריז, והוא הפר את חובתו לדאוג לתובעים למקום לינה ראוי ומתאים, בהתאם להזמנה או במלון חלופי באותה רמת שירות תוך פיצוי נאות, וכשהתבררה הטעות / התקלה, לא מצאו לתובעים פתרון ראוי. הנזקים 14. בשל האמור לעיל, אני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי. עם זאת, נראה שהעתירה לפיצוי בסכום של 20,000 ₪ הינה מוגזמת ביותר. 15. הנזק הנתבע הנו נזק לא ממוני ומצוי בשיקול דעתו של בית המשפט, ועל כן נפסק נזק זה על דרך האומדנה ולא כשיעור מסוים מעלות החופשה. בקביעת הפיצוי הראוי לקחתי בחשבון גם את הבוקר לאחר אותו לילה קר שבו "בילו" התובעים בהמתנה לחדר, כך שהלילה עבר תוך אי נוחות של ממש, והבוקר "בוזבז". סוף דבר 16. התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית, והתביעה כנגד הנתבעת 2 מתקבלת בחלקה. 17. בשים לב למכלול הנסיבות, אני קובעת כי במקרה דנן על הנתבעת לפצות לכל אחד מתובעים 1,250 ₪, ובסה"כ 2,500 ₪, כשסכום זה כולל את כלל הסעדים להם זכאי התובעים ולרבות הוצאות המשפט. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל הנתבעת 2, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד. בית מלוןבתי מלון (תביעות)