הסכם עם קבלן לבניית בית מעץ לטענת התובעים, סעיף 11.1 להסכם מחייב את הקבלן, הוא הנתבע 2, למסור לידיהם את הבית כשהוא גמור וראוי למגורים, בין היתר, בהתאם להיתר הבניה, לתכנית ולמפרט הטכני. במהלך הטיפול בהוצאת טופס 4 ותעודת גמר התבקשו התובעים למלא אחר דרישות בטרם קבלת טופס 4 ותעודת הגמר, ופנו אל הנתבעים על מנת שיבצעו את הנדרש. בין היתר, התבקשה שטיפת הצנרת בלחץ מים גבוה, הארכת החניה בהתאם לתכנית בהיתר הבניה והזזת המזגנים והמסתור שהונחו בתוך החניה בניגוד להיתר הבניה. במהלך חודש אוגוסט 2012 התברר לקונים כי הצבע החיצוני בו נצבע הבית דהה, למרות כי הובטח להם כי הצבע יחזיק מעמד 5 שנים. התובעים עותרים לחייב את הנתבעים בתשלום עבור הזזת המזגנים, הזזת גדר הפרדה, אותה נאלצו להזיז לצורך הארכת החניה, ריצוף החניה שלא הושלם על ידי הנתבעים, שטיפת הבריכות בלחץ מים גבוה, הכנה למערכת התראה על ירידת לחץ ברשת המים וצביעה נוספת של חלק מהבית. בכתב ההגנה טוענים הנתבעים כי יש למחוק את התביעה כנגד הנתבע 2, שכן ערבותו להסכם פקעה ביום מסירת הבית לתובעים. לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי היה עליהם להתקין את התשתית למזגנים והתקנת המזגנים בוצעה על ידי קבלן משנה. לעניין זה מפנים הנתבעים לסעיף 1.8 להסכם. באשר לעבודות הריצוף - טוענים הנתבעים כי אין בהסכם התייחסות לריצוף שהיה עליהם לבצע. בהתייחס לצביעה נוספת של הבית - טוענים הם כי נעתרו לבקשת התובעים לצביעה חלקית של הבית כמחווה של שירות טוב, אך לאחר מכן ביקשה התובעת לצבוע שוב את כל הבית - דרישה בה לא הסכימו הנתבעים לעמוד. לטענתם, לא ניתנה על ידם מעולם אחריות לגבי עמידות הצבע החיצוני של הבית, וכל בית עץ זקוק לחידוש צביעה חיצונית אחת לשנה בערך. באשר להתקנת הכנה למערכת התראת מים והתקנת מונה לקריאה מרחוק - נטען על ידם כי אין הדבר מופיע בחוזה או במפרט וכי האחריות בעניין זה מוטלת לפתחם של התובעים, כך על פי ההסכם. ההסכם הצדדים צירפו לכתבי הטענות את ההסכם. מההסכם עולה כי על התובעים לשאת בעלות ההתקשרות עם ספקי תשתיות חיצוניים, בכלל זה הנחת צינורות וכן לשאת בכל עלות נוספת של כל מתקן או חיבור שרשות עירונית תדרוש (סע' 8.7 להסכם). ההסכם מתייחס לשינויים ותוספות שיבוצעו על ידי הנתבעים בתשלום נוסף (סע' 10). התחייבות הנתבעים להשלים את הבניה בהתאם למפרט, לתכניות ולהיתר הבניה (סע' 11.1). נספח ה' להסכם קובע, בין היתר, כי על המזמינים לשאת בעלות ביצוע חיבורים לתשתיות ועמידה בדרישות טופס 4. היתר הבניה קבע, בין היתר, כי נדרשים שני מקומות חניה מקורים. למסמכים, שצורפו לכתבי הטענות, לא צורף מפרט, אלא דו"ח אמדן (כתב כמויות), בו פורטו חובות הקבלן, בין היתר עבודות אינסטלציה, כאמור בפרק 11 ועבודות צבע, כאמור בפרק 12. לכתב ההגנה צורפה תכתובת דוא"ל, המתייחסת לשינויים למזגנים - מהם עלה כי האדריכל הפנה תשומת לב שני הצדדים כי אין למקם את המזגנים, בניגוד לאמור בהיתר הבנייה. כן צורפה התכתבות בנושא צביעת הבית, לפיה החליטו הצדדים לשנות מהאמור בהסכם. לתכתובות צורף מכתבו של האדריכל, ממנו עולה כי הצבע אינו נראה טוב. התובעים הגישו כתב תשובה, אליו צירפו את נספח 5, חלק מהיתר הבניה, המחייב שטיפת הצינורות והספקת מים, כולל התקנת מערכת קריאה מרחוק של מדי המים. מהנספחים עולה כי התובעים שילמו לנתבעים עבור תוספות יציקות, הכנת משטח ופיתוח, וכן עבור מיזוג האויר. הצדדים לא זימנו מטעמם כל עד. הנתבע טען בדיון כי העבודות, שבוצעו מחוץ לבית עצמו, בוצעו לאור דרישות התובעים לשינוי. הנתבע ביקש ללמוד מהתכתבויות הדוא"ל, כי התובעת היא זו שביקשה להתקין את המזגן בניגוד להיתר הבניה. עוד טען הנתבע, כי התובעת ביקשה מלכתחילה להכין חניה אחת, ולאחר מכן חזרה בה וביקשה להקים שתי חניות. עוד טען הנתבע כי הדרישה לשטיפת הבריכות הגיעה בשנת 2012, לאחר שסיים את עבודתו. דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה. באשר לבקשתו של הנתבע 2 לדחות את התביעה כנגדו, בטענה כי ערבותו האישית חלה עד למועד המסירה, הריני סבורה כי פירוש התנאי כולל בחובו עמידה בתנאי ההסכם במועד המסירה. דהיינו - הנתבע ערב לביצוע ההתחייבויות על פי ההסכם, עד למועד המסירה. כל עוד לא בוצעו כל ההתחייבויות, נכון למועד המסירה, תקפה ערבותו של הנתבע 2. פרשנות זו מתיישבת עם הוראות סע' 4 (ב) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, לפיו חב הערב אף בדמי נזק, כשאין כוונה אחרת משתמעת. באשר לפיצוי על סך של 3,800 ש"ח, לו עותרים התובעים בגין הזזת מעבי מזגנים, ומסתור המזגנים - מעיון בתכתובות הדוא"ל, שצורפו, עולה כי התובעים ביקשו מלכתחילה, להציב את המזגנים בניגוד להיתר הבניה, וניתנה על כך הערת האדריכל. בהמשך נטען כי התכנית שונתה, ואפשרה התקנת המזגנים, במקום אחר, אלא שהנתבעים לא עמדו בדרישות התכנית. בנסיבות בהן לא הובאו בשאלה זו, (כבשאלות אחרות בתיק) עדים, מצאתי לחייב את הנתבעים בתשלום מחצית הנזק בסך של 1,900 ₪, שכן, לטעמי, חלה על התובעים אחריות בשיעור של 50% לעובדה שהמזגנים לא הותקנו מלכתחילה כנדרש. באשר להזזת הגדר לצורך הארכת החניה - לא מצאתי לחייב את הנתבעים בהוצאות הזזת הגדר. היה על התובעים להימנע מלהציב את הגדר, בטרם הושלמה בניית החניה בהתאם להיתר. באשר לריצוף החניה - היה על הנתבעים להכין שני מקומות חניה מקורים על פי היתר הבניה. כאמור בסע' 11.1 להסכם היה עליהם לבנות את הבית על פי תנאי ההיתר - ולפיכך מצאתי לחייבם בתשלום סך של 3,157 ₪. אשר לפיצוי בגין שטיפת הבריכות - סע' 11.1 להסכם אכן מחייב את הנתבעים לעמוד בתנאי ההיתר, עם זאת סע' 8.7 להסכם מחייב את התובעים לשאת בתשלום החיבור לתשתיות, וכך עולה מנספח ה' להסכם, ולפיכך לא הוכחה חובת הנתבעים לשאת בהוצאות שטיפת הצנרת, ואף לא עבור הכנת מערכת התראה על ירידת לחץ ברשת המים. שוכנעתי, מהמסכים שצורפו לכתב התביעה, כי הצביעה לא עלתה יפה, ולפיכך על הנתבעים לפצות את התובעים בסך של 6,500 ₪, בגין צביעה מחדש של חלק מהבית. סוף דבר ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים סך של 11,557 ₪ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים הוצאות משפט בסך 400 ₪, וזאת בתוך 30 יום. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. חוזהבניהקבלן