בין הצדדים התגלעה מחלוקת לעניין הכבודה שניתן לשלוח בבטן המטוס והכבודה שניתן לעלות למטוס. התובע שילם תוספת עבור הכבודה שנשלחה בבטן המטוס ובעקבות מחלוקת לעניין הכבודה שהתכוון לעלות למטוס, נציגי הנתבעת בשדה התעופה לא אישרו לו עליה למטוס והוא נאלץ לרכוש מכיסו כרטיס טיסה בחברת תעופה אחרת ולהגיע ארצה באיחור. לתובע טענות כנגד התנהלות הנציגים המקומיים של הנתבעת בהודו לרבות טענה לבקשה לשוחד בכדי שיאפשרו לו לעלות לטיסה. התובע מבקש החזר הוצאות וכן פיצוי בגין עגמת הנפש והתנהלות נציגי הנתבעת כלפיו בשדה התעופה ופיצוי בגין חפצים שנעלמו מחפציו עת אלו הונחו ע"י הנתבעת במרכז שדה התעופה. 2. בתיק התנהלו שני דיונים. הראשון מיום 3.6.13 שנדחה לצורך הזמנת עדים מטעם שני הצדדים והשני ביום 27/8/13. מלבד עדותו של התובע העיד מטעמו מר עומר מימון והוגש תצהיר מטעמה של גב' רחל מולר שלא התייצבה לדיון. מטעמה של הנתבעת העידו סגן מנהל התחנה, מר סנג'ה X וקצין הביטחון מר עודד חן. טענות התובע: 3. על פי הנטען בכתב התביעה התובע התייצב בשדה התעופה הבינלאומי במומביי ביום 6/8/12 לאחר טיסה פנימית מדלהי. התובע התייצב בדלפק אל על לטיסה שהיתה אמורה לצאת מהודו לישראל בשעה 23:00 (שעון מקומי) . 4. לאחר בידוק ביטחוני התבקש התובע לשלם על תיק נוסף שהיה עימו. התובע שילם סך של 70 דולר ושני התיקים נשלחו לבטן המטוס. התובע קיבל כרטיס עלייה למטוס ועשה דרכו לכיוון הטיסה. 5. בדרכו למטוס עצר אותו עובד אל על וטען שלא שילם על התיק הנוסף ושעליו להמתין עימו עד לסיום הבירור. התובע הציג בפניו אישור ששילם עבור התיק הנוסף. אותו עובד הזעיק עובדים נוספים והחלה התגודדות סביבו. לבסוף הגיע מר X ודרש עוד 100 דולר במזומן כדי שיאפשרו לו לעלות לטיסה. התנהלות זו ארעה שלא בדלפק כלשהו אלא באמצע שדה התעופה וללא כל אישור בכתב. 6. התובע היה המום וסירב אך מר X צחק וענה לו שהוא הסמכות היחידה. 7. מיד הוציא התובע את פנקסו האישי, רשם את שמו ואמר למר X שיעביר את שמו ויפרט את התנהגותו ומר X ענה לו בצורה שמפורטת בכתב התביעה ואיני רואה מקום לחזור אחר דברים אלו בפסק הדין. 8. בשלב זה חטפו מידיו בכוח נציגי הנתבעת את כרטיס הטיסה ודרכונו וכן את אישור התשלום על התיק הנוסף. שני תיקיו שהועמסו בבטן המטוס הורדו מהטיסה ונזרקו באמצע שדה התעופה ובאותו שלב החל התובע למרר בבכי כאשר בזזו את תיקיו. התובע הרגיש מאוים וחסר אונים. 9. לאחר מכן קב"ט אל על, מר עודד חן, לקח אותו עם עוד שני בחורים צעירים לחדר פנימי, שמר על חפציו ועל חייו. מר חן עזר לו וניגש לדלפקים של חברות תעופה זרות ומצא לו את הטיסה הזולה ביותר לארץ דרך חברת אייר פרנס, כאשר התובע נאלץ לשלם עבור טיסה זו מכיסו. 10. התובע לא נחת בארץ במועד המתוכנן ואיש לא ידע שהוא לא על הטיסה ואימו שחולה לא ידעה מה נפל בגורלו. רק כשהגיע לפריז הודיע להם שהוא בסדר וכל זאת כאשר אימו עברה התמוטטות נפשית. התובע חזר ארצה 36 שעות מהמועד המקורי בו היה אמור לנחות בארץ. 11. התובע מבקש החזר כספי מלא עבור כרטיס הטיסה של חברת אל על, החזר כספי מלא כרטיס שרכש מאייר פרנס, החזר כספי על הוצאותיו בפריז ופיצוי על הגניבה ועוגמת הנפש והתקיפה שעבר. טענות הנתבעת: 12. על פי הנטען בכתב ההגנה התובע התייצב לטיסה עם שתי יחידות כבודה במשקל כולל של 23 ק"ג ושלושה תיקי יד במשקל כולל של 19 ק"ג. הובהר לתובע שיהיה עליו לשלם סך של 70 דולר עבור יחידת כבודה אחת שנשלחת בבטן המטוס וכן יהיה עליו לצמצם את תיקי היד לתיק יד אחד במשקל של עד 8 ק"ג וזאת כדי להימנע מתשלום נוסף. 13. התובע סירב תחילה לעשות כן והרעים את קולו כלפי אנשי התחנה והעליב את העובד המקומי. התובע ביקש לדבר עם נציג דובר עברית ולפיכך זומן קצין הביטחון, מר עודד חן, שהסביר לו שעליו לפעול בהתאם להוראות התחנה וכן שעליו לפנות את עמדת הבידוק. 14. התובע התרצה ושילם עבור כבודה עודפת סך של 70 דולר, אך עמד בסירובו לשלוח את תיקי היד בבטן המטוס ולשלם עבורם. התובע התחייב להגיע למטוס עם תיק יד אחד במשקל של 8 ק"ג. בפועל, הגיע התובע לביקורת הדרכונים עם שלושת תיקי היד וכשהתבקש על ידי הנציג האחראי לשלם עבורם הרים את קולו וניבל את פיו. מאחר והתובע סירב לבקשת הנציג האחראי לשלם עבור הכבודה העודפת הוא הורד מהטיסה. 15. בשלב זה החל התובע לצעוק, להשתולל ולהשליך ארצה את תיקי היד שלו. בשל התנהלותו זו זומנו למקום נציגי הביטחון המקומי שמסרו אותו לנציג הביטחון של הנתבעת. 16. לאחר המראת המטוס הגיע התובע לדלפקי הבידוק של הנתבעת והחל להשתולל ולקלל את הנציג האחראי. הקב"ט ושני מאבטחים נוספים פעלו להרגעתו וסייעו לו באמצעות נציגי הנתבעת למצוא טיסה חלופית ארצה. 17. התובע רכש כרטיס טיסה בחברת אייר פרנס וזוכה בסך של 70 דולר עבור הכבודה העודפת ששולמה על ידו במעמד הבידוק. 18. על אף התנהגותו הבוטה של התובע, סייעו נציגי הנתבעת לתובע להסדיר טיסה חלופית (בתשלום) ארצה. 19. בהתאם לנהלי הכבודה, באפשרותו של התובע לשלוח לבטן המטוס ללא עלות יחידת כבודה אחת השוקלת עד 23 ק"ג ולהעלות עימו למטוס תיק יד אחד ששוקל עד 8 ק"ג וכל זאת ללא תשלום נוסף. כל חריגה הן במספר היחידות והן במשקל גוררת תשלום. דיון והכרעה: 20. אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהתובע הורד מהטיסה ונאלץ לרכוש כרטיס טיסה חלופי על חשבונו בכדי להגיע ארצה. 21. אין גם מחלוקת בין הצדדים לכך שהתובע שילם עבור כבודה חריגה סך של 70 דולר ושלח שני מטענים לבטן המטוס. סכום זה הוחזר לו. 22. הנתבעת הציגה בפני בית המשפט את תנאי הטיסה (ראה נ/1) כאשר לפי תנאים אלו רשאי התובע לעלות כבודת יד אחת במשקל מקסימלי של 8 ק"ג ולשלוח בבטן המטוס מזוודה אחת במשקל של עד 23 ק"ג. הוראות אלו לא נסתרו על ידי התובע. בעניין זה נקבע זה מכבר שרכישת כרטיס טיסה יוצרת חוזה מחייב (ר' לדוג' ע"א 285/73 לגיל טרמופלין נ' נחמיאס וא' (ראשל"צ) 933/07 רביבו נ' כליפה ואל על. 23. טענותיו של התובע כלפי הנתבעת מתייחסות לשני מישורים: הראשון, האם הגיע התובע עם שלושה תיקי צד, כאשר תנאי הטיבה קובעים שניתן להעלות למטוס רק יחידת כבודה אחת בלבד. המישור השני מתייחס לכל התנהלותה של הנתבעת ונציגיה בהודו כלפי התובע והאם אכן התנהלו מר X ושאר נציגי הנתבעת בשדה התעופה כלפי התובע כפי שנטען על ידו. 24. ראשית אציין שלא מצאתי כל דופי בדרישתה של הנתבעת בהתאם לנהלים ותנאי הטיסה לכך שנדרש מהתובע תשלום נוסף בסך של 70 דולר עבור משלוח שני פרטי כבודה בבטן המטוס. התנהלותה זו נתמכת בתנאי הטיסה (נ/1) וכן בעדותו של מר X (ראה עמ' 6 ש' 20-27 בפרוטוקול). 25. בכל הנוגע לשאלה האם הגיע התובע לטיסה עם שלושה תיקי צד, אם לאו, טוען התובע שהיו ברשותו שלושה תיקים בלבד, כאשר שני תיקים נשלחו לבטן המטוס ותיק נוסף התכוון לעלות עמו לטיסה. עדותו זו של התובע נתמכה בתצהירה של הגב' מולר לפיו בזמן שעשה צ'ק אין לטיסה היה התובע לפניה בתור והיא ראתה שהיו לו שלושה תיקים בלבד (תיק צד ושני תיקים נוספים). כמו כן, עדותו זו נתמכת בעדותו של מר מימון שהעיד שבא לאסוף את התובע בארץ ולתובע היו שלושה תיקים בלבד. 26. מנגד, טוענת הנתבעת שהתובע הגיע עם חמישה פרטי כבודה. שניים נשלחו בבטן המטוס ושלושה היו עם התובע עצמו אותם רצה לקחת עמו לטיסה. טענה זו נתמכה בעדותו של מר X שהוסיף וציין שבטח בתובע לכך שיאחד או יפטר משני תיקים שביקש לעלות עמו לטיסה או שישלם עבורם ועל כן נתן לו כרטיס עליה למטוס (ראה עמ' 7 ש' 21-24 לפרוטוקול). 27. למרות שמר חן פגש את התובע פעמיים, הוא אינו יכול לזכור מספר פרטי הכבודה שהיו לתובע (ראה עמ' 10 ש' 21 לפרוטוקול). 28. הלכה היא שהמוציא מחברו עליו ראייה. לפתחו של התובע נטל השכנוע והנטל המשני של הבאת ראיות. לפניי גרסתו של התובע שנתמכת בתצהיר של גב' מולר שלא התייצבה לדיון ולא היה ניתן לחקור אותה בחקירה נגדית וכן עדותו של מר מימון אשר קיבל את פניו של התובע שהגיע ארצה לאחר טיסה מאייר פרנס. כל זאת לעומת עדותו של מר X שהתובע נשא עמו שלושה תיקי צד אותם התכוון לקחת עמו למטוס וזאת למרות הבטחתו לכך שיפטר משני תיקים או שישלם עבורם. 29. לאור זאת שגב' מולר לא התייצבה לדיון ולא היה ניתן לחקור אותה על תצהירה, יש ליתן לתצהירה משקל מזערי (ר' לדוג' התנגדות לרישום סימני מסחר 138296-9 אפולו נ' פולו). יתירה מכך, התובע התייצב לעמדת הבידוק בשעה 21:00 (שעון מקומי) ורק לאחר דין ודברים עם נציגי הנתבעת בעמדת הבידוק והתערבותו של הקב"ט, הסכים בשעה 21:40 לשלם עבור הכבודה הנוספת שנשלחה לבטן המטוס וקיבל כרטיס עליה למטוס (ראה דו"ח פרטי נוסע - נ/4). בהתאם לדו"ח פרטי הנוסע של הגב' מולר (ראה נ/3) הנ"ל התייצבה לטיסה בשעה 22:00. דא עקא, בניגוד לנטען בתצהירה בזמן שהיתה בתור לבידוק אין זה סביר שהתובע היה בתור לפניה משום שבשעה זו כבר מסר את מזוודותיו, קיבל את כרטיס העליה למטוס והיה בדרכו לביקורת הגבולות. דוחות הנוסעים אשר הוצגו לבית המשפט (נ/3 ו-נ/4) לא נסתרו על ידי התובע. 30. בכל הנוגע לעדותו של מר מימון, מאחר ומהשלב שבו ביצע התובע בידוק בטיסה באייר פרנס, אין לנתבעת כל ידיעה ושליטה בדבר הכבודה שהיתה עימו, איני סבור שיש ליתן משקל לעדותו של מר מימון בכל הנוגע למספר הפריטים שהיו עם התובע עת הגיע ארצה וזאת להבדיל ממספר פרטי הכבודה שהיו עימו עת ביקש להעלות על טיסת אל על בהודו. 31. משכך, לפניי שתי גרסאות סותרות ושקולות של התובע מחד גיסא ומר X מאידך גיסא. הלכה היא שמקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים שקולות, יפעל הספק לחובת התובע (ר' לדוג' ע"א 8385/08 מועצה מקומית סאג'ר נ' סונול. בנסיבות אלו ובהתאם להלכה המפורטת לעיל, דין טענתו זו של התובע להידחות. 32. בהתייחס לטענותיו של התובע להתנהלותו ודבריו של מר X כלפיו, טענות אלו נסתרו על ידי מר X בכל תוקף והן גם אינן מתיישבות עם עדותו של מר X ועדותו של מר חן לכך שהתובע ניבל את פיו, צעק ואף איים על חייו של מר X. לפיכך ומהטעמים המפורטים לעיל לעניין שתי גרסאות סותרות ושקולות, דין טענותיו אלו של התובע להידחות. 33. התובע גם לא עמד בנטל המוטל לפתחו להוכיח שכבודתו נבזזה. התובע לא המציא כל אישור בדבר עלות הפריטים ואך טען בעלמא שבהודו לא נהוג ליתן קבלות. זאת ועוד, התובע לא פנה אל הנתבעת לאחר הטיסה ועד להגשת התובענה דנא בעניין זה. טענותיו של התובע לכך שכבודתו הושארה באמצע שדה התעופה לרשות הכלל נסתרה ע"י מר X ועדותו בעניין זה נחזתה בעיני כאמינה. 34. לסיכומו של דבר, מאחר והתובע לא עמד בנטל המוטל לפתחו להוכיח את תביעתו, דין תביעתו להידחות. 35. הנתבעת הטיסה ארצה במיוחד את מר X ואת הקב"ט המקומי, מר חן, בעלויות לא מבוטלות של אלפי דולרים. לא הוצגה בפניי כל ראייה בדבר עלות הטיסות כאמור. איני סבור, לאחר התרשמותי מהתובע, שיש לחייבו בהוצאות הנתבעת בשיעורים המבוקשים על ידה וזאת גם בהתחשב בזאת שהתיק התנהל במסגרת בית משפט לתביעות קטנות. יחד עם זאת, אין להתעלם מהעובדה ששני נציגים מחו"ל מטעם הנתבעת התייצבו לדיון ומסרו את עדותם. בנוסף, לא נעלמה מעיני טענת התובע לכך שביקש להתייצב לדיון קודם והיה בדרכו לבית המשפט ביחד עם עדיו כאשר הדיון נדחה זמן קצר בלבד לפני המועד שנקבע. 36. בנסיבות אלו ולאחר ששקלתי ואיזנתי את כל השיקולים המפורטים לעיל, הנני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 1,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד והנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. 37. הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד וזאת תוך 15 יום. תעופהאובדן מזוודה / כבודהבטן