נטען כי רכב הנתבעים לא ציית לתמרור "האט ותן זכות קדימה" ופגע ברכב התובע בצידו הימני והסב לו נזקים המפורטים בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה. 3. אליבא דגירסת הנתבעים, כפי שעולה מכתב ההגנה, בהגיע רכב הנתבעים לצומת האט ועצר, אך בשל כתם שמן שהיה על הכביש, החליק ואיבד שליטה על רכבו ופגע ברכב התובע. משכך, טוענים הנתבעים להיעדר אחריות בהיות התאונה תאונה בלתי נמנעת מבחינתם. בנוסף, הנתבעים מצביעים בכתב הגנתם על אחריותה של עיריית בני ברק לקרות התאונה נוכח המפגע שהיה על הכביש שהינו בתחום שיפוטה. 4. ביום 16.6.13 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים במהלכו שבו הצדדים על טענותיהם ובמסגרתו נשמעו עדויות הנהגים. 5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי עדויות הנהגים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן נימוקיי. 5.1 כידוע, אין טיבה של מכונית להחליק על הכביש מאליה, אולם במקרה שכזה עובר הנטל אל הנהג להראות כי הסטייה מן הנתיב לא נגרמה כתוצאה מרשלנותו (ראה: ע"א 446/82 בלגשווילי נ' אלגבארין פ"ד מב(2) 437; בר"ע 386/08 שומרה נ' לוי). 5.2 על פי עדות נהג המונית התאונה נגרמה כתוצאה מכתם שמן שהיה על הכביש שגרם להחלקת המונית וכאמור בעדותו: "הגעתי לצומת, האטתי כמו שאני מאט כל הזמן, הייתי לא במהירות, פתאום הרכב שלי החליק ותפס תאוצה במקום לעצור ופגעתי ברכב שלו ........באנו וראינו את המקום והשמן היה לפני הצומת ולא אחרי ( פרוט' בעמ' 3 שורות 2-4). בדו"ח חקירה חיצוני שצורף לכתב ההגנה ניתנה גירסה שונה במקצת. בגירסתו לחוקר חברת הביטוח לא ידע הנתבע 1 לומר בוודאות האם עסקינן בכתם שמן או במים. 5.3 בחינת שאלת הוכחת קיומו של כתם שמן ושאלת נסיבות היווצרותו של הכתם רובצת, כאמור לעיל, לפתחם של הנתבעים. אומנם, גרסתו של נהג המונית בעניין שאלת קיומו של כתם שמן נתמכה, לכאורה, בדו"ח פנייה למוקד העירוני על עיריית בני ברק. אולם, עוד עולה מהדו"ח, כי הפנייה הראשונה שנעשתה למוקד העירוני התקבלה בשעה 21:14, צוות העירייה הגיע למקום בשעה 21:44 ומצא כתם שמן בגודל 30-60 ס"מ. הואיל ואין חולק, כי התאונה אירעה בשעה 21:00, הרי שאין במידע שבדו"ח בכדי לתמוך בגרסת הנתבע, כי כתם השמן נגרם על ידי מאן דהוא עובר לתאונה. יתרה מכך, האמור בדו"ח מלמד, כי גירסת התובע, כי כתם השמן נגרם כתוצאה מהתאונה עצמה ולא היה על הכביש עובר לתאונה -מסתברת יותר. ואם לא תמצי לומר כך, הרי שלו עסקינן בכתם שמן שהווה מפגעה כה חמור בכביש, כזה שגרם לתאונה קשה, היה ניתן לצפות ממי מהצדדים להתקשר בדחיפות למוקד העירוני מיד בסמוך לאחר קרות התאונה על מנת לדווח על המפגע בכביש. אין חולק, כי הצדדים עצמם או מי מטעמם לא התקשרו לדווח על המפגע בכביש. 5.4 יתרה מכך, באשר לגודלו של כתם השמן, בדו"ח העירייה נרשם שעסקינן בכתם שמן שגודלו 30 ס"מ על 60 ס"מ כאשר נהג המונית העיד שנהג ברכב חדש מסוג מרצדס בעל בלמים בכל ארבעת הגלגלים. בנסיבות אלה, עדותו של נהג המונית אינה מתיישבת עם נתונים אלה שכן, לכאורה, כתם השמן כיסה רק גלגל אחד מתוך ארבעת הגלגלים של הרכב ועל כן, לו הנתבע 1 היה בולם את הרכב בטרם היכנסו לצומת הרי שסביר היה, כי הרכב יעצור. הנתבע 1 ניסה להאדיר את כתם השמן והעיד "הכתם היה על הכביש לפני שנכנסתי לצומת, בצד ימין איפה שעצרתי וגם לאורך כל המדרכה שהייתה... בהתחלה עלו שני גלגלים על השמן ואז השאר"(פרוט' בעמ' 3 שורות 8-11) ו- נ/1. אולם, עדותו זו נסתרת על ידי דו"ח העירייה. 5.5 הנתבעים לא דאגו לזמן את האזרח שהודיע לעירייה אודות המפגע למרות שפרטיו נרשמו במפורש בדו"ח. הימנעות מהבאת ראיות, פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב 6. נוכח כל אלה, סבורני, אפוא, כי לא עלה בידי הנתבעים להוכיח, כי כתם השמן גרם לתאונה, ואולם אוסיף ואבהיר, כי ממילא אין קיומו של כתם שמן משחרר את הנתבע 1 מחובתו לנהוג בזהירות, ועליו להראות, כי לא התרשל וכי לא יכול היה למנוע את תוצאות הנזק גם בזהירות סבירה (סעיף 64 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). יפים לעניינו דבריו של כב' השופט בך בע"א 446/82 הנ"ל כי: "אמת נכון הדבר, שההחלקה על הכביש אינה, כשלעצמה, מהווה ראיה ניצחת בדבר רשלנותו של הנהג. יכול להיות שהיה במקום כתם של שמן או שהיה מכשול אחר בכביש, או שנגרם הדבר על-ידי גורם חיצוני זה או אחר, אך אינני מוכן לומר, שההחלקה אינה מהווה ראיה כלשהי בדבר רשלנות הנהג, משמע שהיא עובדה נייטראלית לחלוטין. אין טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה. לכאורה, מצביעה ההחלקה על אי-נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג. רשלנות זו עשויה להתבטא בדרכים שונות: או שהנהג נסע במהירות מופרזת, או שלא האט את מהירות נסיעתו כאשר נוכח לדעת שהכביש הינו רטוב, וזאת במיוחד בעת היכנסו לסיבוב בכביש, או שלחץ על הבלמים בצורה פתאומית מדי בהתחשב בתנאי הכביש, או שהפנה את הגה המכונית בתנועה חדה, או שמצב הצמיגים במכוניתו לא היה תקין וכו'". 7. במקרה שלפני, כאמור לעיל, לא עלה בידי נהג המונית להראות כי נהג בהתאם לתנאי הדרך וכי לא היה יכול, בנהיגה סבירה, למנוע את התאונה. ראשית, מצאתי סתירות בטענות הנתבע 1 בעניין נהיגתו בכניסתו לצומת וביציאתו ממנה, בכתב התביעה טוען, כי הגיע לצומת האט את רכבו על מנת לעצור, אך החליק על כתם שמן ואיבד שליטה על רכבו, בעוד בדו"ח החקירה, הנתבע 1 נתן גירסה שונה בהודעתו וטען שהאט ועצר, אבל הרכב החליק כתוצאה משמן או מים שהיו במקום. שנית, נוכח האמור לעיל, אינני נותן אימון בעדות הנתבע 1 כי כתם השמן גרם להחלקתו ולגרימת התאונה. כאמור לעיל, בכביש חלפו רכבים נוספים לפני התאונה שלא החליקו, מכאן שגם לגרסתו השפעתו של כתם השמן - ככל שהייתה - הייתה משנית. נוכח האמור, הנני קובע, איפוא, כי התאונה נגרמה משום שנהג המונית נכנס לצומת ולא ציית לתמרור זכות קדימה וגם אם היה כתם שמן שהשפיע על תנועת המונית הסיבה העיקרית לקרות התאונה, סיבה בלעדיה אין, הינה נהיגתו הרשלנית של הנתבע 1 בעת שאפשר בנהיגתו לכניסת המונית לצומת לא פנוי תוך אי מתן זכות קדימה. 8. באשר לאשם התורם ההלכה בעניין זה קובעת, כי על נהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, אף שניתנה לו זכות קדימה בשל תמרור "עצור" או " האט ותן זכות קדימה" המצוי ברחוב החוצה את דרכו, להיכנס לצומת תוך התאמת מהירות הנסיעה ובירור כי הדרך חופשית. נוכח העובדות שלא היו שנויות במחלוקת בין הצדדים, כי רכב התובעת ניזוק בקדמת רכבו בחזית ימין וכי ההתנגשות אירעה בתוך הצומת הרי שניתן להסיק מעובדות אלה, כי שתי המכוניות נכנסו לצומת בערך באותו זמן. בנסיבות אלה, היה על התובע להיות ער לנעשה בכביש ולא להיכנס לצומת "בעיניים עצומות" מתוך הנחה עיוורת, כי רכב המונית יציית לתמרור ויתן לו זכות קדימה. על התובע היה לצפות מקרה בו נהג רכב המונית לא יציית לתמרור ויכנס באותה עת לצומת ולנהוג את רכבו בהתאם. משכך, ראיתי להשית על התובע רשלנות תורמת בשיעור של 15%. 9. באשר לשיעור הנזק, התובע תמך תביעתו בדו"ח שמאי שלא נסתר ומשכך, הנני מאשר הנזקים הישירים שנגרמו לרכב התובע בעקבות התאונה בניכוי הרשלנות התורמת וכן, את שכ"ט השמאי. 10. סוף דבר- הנני מחייב הנתבעים לשלם לתובע סך של 22,394 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4/9/12 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעים יישאו בהוצאות משפט בסך 500 ₪. משפט תעבורהזכות קדימהאי ציות לתמרורתמרורים