תביעה נגד שוכר דירה בגין אי תשלום חובות ארנונה

תביעה נגד שוכר דירה בגין אי תשלום חובות ארנונה התובעת הגישה התביעה הנדונה נגד הנתבעת על סך של 30,989.58 ₪. התובעת השכירה לנתבעת דירה ברמת גן (להלן: "הדירה") על פי חוזה שכירות מיום 29.7.10 ומיום 21.6.11 (להלן: "ההסכם"). על פי האמור בחוזה, התחייבה הנתבעת לשאת בתשלומי הארנונה בגין תקופת השכירות. לטענת התובעת, למרות ההתחייבות, לא שילמה הנתבעת חוב ארנונה בתקופת השכירות בסך של 16,629.58 ₪. לטענת התובעת, תשלומי הארנונה המשיכו להיות משולמים מחשבון הבנק של התובעת בהוראת קבע, אשר לא בוטלה, וזאת משום שהנתבעת לא מילאה את התחייבותה לשלם את תשלומי הארנונה. מעבר לאמור טענה התובעת, כי הנתבעת גרמה לנזקים בדירה: הוסר שלט לחניון בסך של 300 ₪; תיקוני ניקיון צבע ופתיחת סתימות במזגן בסך של 2,000 ₪. בנוסף טוענת התובעת כי נגרמו לה הוצאות חניה וכן הוצאות בגין תשלום חוב חשמל של הנתבעת בסך של 1,600 ₪, וכן הוצאות שירותי עורך דין בסך של 1,500 ₪. לטענת התובעת היא נשאה גם בהוצאות בגין החזר הרשאה בעניין הארנונה בסך של 440 ₪. עוד טענה התובעת כי בשל העובדה כי חשבונה עמד ביתרת חובה בשל תשלומי הארנונה נפגע דירוג האשראי שלה והיא מעמידה את נזקיה בגין סעיף זה על 10,000 ₪. סך נזקיה של התובעת מסתכם בסך של 30,989.58 ₪. לטענת התובעת בידיה שטר חוב בסך של 20,000 ₪ חתום על ידי מר ידידיה כהן אותו היא מגישה במקביל ללשכת ההוצאה לפועל. ככל שייגבה החוב ינוכו כספים אלו מסכום התביעה. כתב ההגנה בתיק הוגש על ידי ידידה כהן, שהוא אביה של הנתבעת. בכתב ההגנה נטען, כי הנתבעת העבירה לתובעת במזומן את סכומי הכסף עבור תשלומי הארנונה וזאת בתיאום עם התובעת. עוד נטען כי התובעת לא הביאה כל דרישת תשלום מהעירייה המוכיחה כי התובעת נדרשה לשלם את חיובי הארנונה. עוד נטען כי בהתאם לדרישת הארנונה לשנת 2011, דמי הארנונה הדו חודשיים עומדים על סך של 733 ₪. מכאן שחיוב עבור 24 חודשים עולה לסך של לא יותר מ- 8,796 ₪. בהתייחס לשלט לחניון נטען, כי הובהר לתובעת כי הנתבעת השאירה השלט אצל השומר בחניון. בהתייחס לתיקוני מזגן וניקיון נטען כי לא הוצגה כל ראיה לכך. עוד נטען כי הדירה הושארה נקיה ומסודרת וכי נעשה שימוש סביר במזגן ולא נעשתה בו כל פגיעה. באשר לחוב החשמל נטען, כי הוא שולם על ידי ידידיה וכי לא הוכח כי היה חוב לחברת החשמל. עוד נטען בכתב ההגנה כי בדיעבד התברר לנתבעת כי בדירה הייתה בעיית רטיבות קשה וכן בעיית ביוב. בדיון שהתקיים בתיק העידה התובעת, ומטעם הנתבעת העיד ידידיה, אשר ציין כי הנתבעת לא התייצבה לדיון בשל שהותה בחו"ל. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות בתיק אני קובעת כי דין התביעה להתקבל בחלקה. התובעת צירפה לכתב התביעה דפי חשבון של חשבונה המצביעים על תשלומי ארנונה שבוצעו לעירייה, ואף פירטה בעדותה בפני כל תשלום ארנונה, ששולם מחשבונה לעיריית רמת גן (ראו עמ' 1 לפרוטוקול). מר ידידיה ציין בעדותו, כי הוא הכין רשימה של חשבונות שהתובעת שילמה עבורם, רשימה אשר סומנה כנ/1, וכי הוא מסכים לחלק מהסכומים. לטענתו כל הרשימה הסתכמה בסכום של 10,477 ₪, כאשר מתוך זה יש לו קבלות על סך של 3,536 ₪. באשר לחובות בגין הארנונה סך התשלומים, שציינה התובעת בפרוטוקול הדיון הסתכמו ב-7,981.6 ₪, בנוסף חיובים בגין עמלת החזר ותשלומים נוספים 4,980.7 ₪. סה"כ 12,962.3 ₪. באשר לסך של 7,981.6 ₪ הרי שאציין כי השתכנעתי כי סכומים אלו שולמו על ידי התובעת וטענתה נתמכה בדפי החשבון שצירפה התובעת. באשר לחיובים הנוספים בסך של 4,980.7 ₪, השתכנעתי כי התובעת שילמה את הסך של 2,018.7 ₪. באשר ליתרת התשלומים, הרי שלא הוכח לי כי התשלומים בסך של 1,915 ₪ ו- 2,750 ₪ וכן התשלום עבור המים בסך של 157 ₪, אשר שולמו בחודשים ספטמבר ונובמבר 2012, מועד שהוא לאחר שהנתבעת יצאה מהדירה, הם אכן תשלומים, שהיו חלים על הנתבעת על פי הסכם השכירות. לאור האמור סך כל הסכומים עולה לסך של 10,000.3 ₪. מתוך סכום זה יש להפחית את הסך של 838 ₪, בהתאם למוצג נ/2, אשר התובעת הודתה בעדותה כי קיבלה עבורו תשלום. סך הכל על הנתבעת לשלם לתובעת בגין חובות ארנונה ותשלומי יתר בסך של 9,162.3 ₪. אציין כי לא השתכנעתי שהנתבעת שילמה גם את הסכום של 930 ₪, אשר התובעת לא הודתה כי שולם לה (ראו נ/4 וכן פרוטוקול הדיון עמ' 3שורה 3). באשר לטענת ידידיה כי הנתבעת שילמה לתובעת את סכומי הארנונה במזומן, הרי שדין טענה זאת להדחות. הנתבעת לא הגיעה לדיון על מנת למסור עדותה ועל כן המדובר בעדות מפי שמועה. עוד אוסיף כי אי התייצבותה של הנתבעת לעדות למסירת גרסתה מקימה את החזקה כי צד אשר נמנע מלהביא עד חזקה כי דברי העד לא יהיו לטובתו. (לעניין זה ראו ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד (1) 239 עמ' 245). באשר לטענת ידידיה, כי ניתן לתובעת צ'ק פיקדון לתשלום חובות הארנונה, הרי שלעניין זה טענה התובעת כי גילתה בדיעבד כי תשלומי הארנונה ירדו מחשבונה. עוד אציין כי אין בכך כי ניתן צ'ק פיקדון לתובעת כדי לפטור הנתבעת מתשלום הארנונה, כפי שהיה עליה לעשות מלכתחילה. באשר לטענת הנתבעת לעניין תשלום בגין השלט, אף לעניין זה אני מקבלת את תביעתה של התובעת בהעדר עדות נגדית של הנתבעת לעניין זה. בהתייחס ליתר עילות התביעה של התובעת, אני קובעת כי דינן להדחות, שכן התובעת לא הוכיחה תביעתה. באשר לטענת התובעת לנזקים בגין לכלוך, צביעה ותיקון מזגן בסך של 2,000 ₪, הרי שטענה זאת לא הוכחה על ידי התובעת. התובעת לא צירפה קבלות או תמונות על מנת להוכיח טענתה בעניין זה, ואף לא פירטה כיצד כימתה את הסכום הנתבע. בהתייחס לרכיב התביעה ביחס לפגיעה בדירוג האשראי של התובעת, התובעת לא הוכיחה רכיב זה ולא הביאה כל אסמכתה המגבה את טענה בדבר הפגיעה בדירוג האשראי וגובהה. אף טענת התובעת כי שילמה חוב חשמל של הנתבעת בסך של 1,600 ₪ היא טענה שלא הוכחה על ידה. באשר לתביעה בגין שירותי עורך דין, הרי שאף רכיב תביעה זה לא הוכח, ובנוסף, מדובר בתביעות קטנות בהן אין ביהמ"ש נוהג לפסוק הוצאות בגין שכר טרחת עורך דין. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של דמי הארנונה בסך של 9,162.3 ₪, ואת סכום השלט בסך של 300 ₪. סה"כ תשלם הנתבעת את הסך של 9,462.3 ₪. בנוסף תשלם הנתבעת הוצאות בסך של 500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 14 יום מהמצאת פסק הדין. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. ארנונהארנונה (חובות)מקרקעיןשכירותחוב