תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים

לבית המשפט הוגשה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים: מאחר ולא נטענו טענות כנגד החבות, פסה"ד יעסוק אך ורק בשאלת גובה הפיצוי לו זכאי התובע. 3) ביהמ"ש מינה 2 מומחים רפואיים: האחד בתחום האורתופדיה, והשני: בתחום הנוירולוגיה. חוות דעתם תובא בהרחבה כדי להדגיש את נכותו הרפואית של התובע. 4) פרופ' משה סלעי, המומחה הרפואי בתחום האורתופדיה, ציין בחוות דעתו בפרק דיון ומסקנות, כדלקמן : "מר אל אבו אנטון, נפגע בתאונת דרכים כנהג שפגע ברכב חונה, בתאריך 25.12.04. מתלונן מאז על כאבים בע"ש צווארי והתקפי סחרחורות. לא מצאתי בחומר הרפואי שבידי רישומים על פגיעה דומה עובר לתאונה ולכן אני מייחס את ממצאי בדיקתי לתאונה נשוא חוו"ד זו. בדיקתי לע"ש מותני תקינה קלינית והדמיתית ואיני מוצא בו נכות. בע"ש צווארי מצאתי הגבלה קלה רק בחלק מהתנועות ללא חסר נוירולוגי או ממצא חבלתי בהדמיה". לאור כל האמור לעיל, הנני מעריך את נכותו האורתופדית הצמיתה של מר אל אבו אנטון בעקבות התאונה מתאריך 25.12.04 בשיעור של: 5% (חמישה אחוזים), בהתאמה לפי סעיף 37(5)א' לקובץ תקנות הביטוח הלאומי לפי ההבר הבא: עקב הגבלה קלה רק בחלק מתנועות ע"ש צווארי". 5) התובע, בחקירתו הנגדית נשאל באשר לגב התחתון וציין, כי הקשיים שלו נובעים מכאבים בגב התחתון, אלא שהמומחה הרפואי לא מצא כל נכות בגב התחתון. הממצא היה בעמ"ש צווארי, בגין הגבלה קלה בחלק מתנועות עמ"ש הצווארי. לפיכך, העניק המומחה לתובע נכות של 5% בהתאמה לפי סע' 37(5)א' לקובץ תקנות המל"ל. 6) עוד ציין המומחה, באשר לתפקודו של התובע כי אינו צופה החמרה בעתיד או צורך בטיפולים רפואיים אורתופדיים או מגבלה לעבודתו ותפקודו. 7) המומחה אף התייחס לנכותו הזמנית של התובע: אי כושר מלא למשך 3-4 שבועות ואי כושר חלקי בשיעור 50% למשך 3-4 שבועות נוספים. 8) המומחה בתחום הנוירולוגיה ד"ר אריה קוריצקי, שחוות דעתו אף היא תובא בהרחבה, בפרק דיון ומסקנות מציין כדלקמן: "לפנינו אדם בן 55, נשוי ואב ל-4, נגר במקצועו. ביום ה - 25.12.04 איבד מר אל עבו את השליטה על מכוניתו ופגע במכונית חונה. היה חגור. לא איבד הכרתו. אין עדות לפגיעה ישירה בראש. בחדר המיון לא נמצא חסר נוירולוגי וללא שברים בע"ש צווארי. מאז התאונה מתאונן מר אל-עבו על כאבי ראש יומיומיים, סחרחורת המתבטאת בעיקר באי יציבות ואף מספר מקרי התעלפות, הפרעות שינה, קשיי ריכוז וזיכרון ומצב רוח ירוד. הבדיקה הנירולוגית במרפאתי היתה תקינה, פרט לתלונה על התעייפות השרירים והורדת הידיים תוך זמן קצר ללא ממצאים אובייקטיביים פתולוגיים בבדיקה. בעיון במסמכים הרפואיים שהועמדו לרשותי נראה כי בתקופה טרום התאונה סבל מר אל עבו מהתקפי התעלפות (SYNCOPE]. כמו כן סבל מכאבי ראש וסחרחורות ואף אושפז על רקע זה בבית החולים אסף הרופא בשנת 2001. כאבי ראש מצויינים אף ב-1992. כן התאונן על כאבי חזה וסבל מחבלה בכף היד. כשנתיים לאחר התאונה היה מקרה נוסף של איבוד הכרה שפורש כהתעלפות (SYNCOPE). בוצעו EEG ו-CT מוחי שפורשו כתקינים. לאחר מכן היו מצבים של תחושה שלפני התעלפות. בוצעה גם בדיקת דופלקס של עורקי הצוואר שהראתה הצרות קלה דו צדדית שלא מסבירה התעלפות. החל ליטול אספירין. פנה גם למיון עקב סחרחורות. בירור שכלל ENG היה תקין. מר אל-עבו נפגע במנגנון צליפת שוט ללא חבלה ישירה לראש. תלונותיו עשויות להתאים לתסמונת שלאחר חבלה במנגנון זה, גם ללא חבלה ראש ישירה. הבדיקה הנירולוגית תקינה לכל אורך הדרך. כמו כן לא נמצאו בבדיקות ליקויים שעשויים להסביר התלונות. לפני התאונה סבל מהתקפי התעלפות כך שלא ניתן לזקוף מקרים אלו לחובת התאונה. כן סבל מכאבי ראש וסחרחורות שיתכן והוחמרו במידה מסוימת לאחר התאונה. כן מגבלה קלה בתפקוד בעבודה. לאור ממצאים אלו ובהתאם לקובץ תקנות המוסד לביטוח לאומי אני מעריך נכותו הצמיתה של מר אל-עבו בתחום הנוירולוגי ב-2.5% לפי סעיפים 34 ב' 1 ו-2 (מותאם). 9) התובע, אשתו, בנו וכן מר רחמים פוני, שהייתה לו נגריה בסמוך לנגריה של התובע. עדי התובע העידו על סבלו של התובע ועל חוסר יכולתו להמשיך ולעבוד ועל הצורך בעובד נוסף. כמו כן, עולה כי התובע פתח חנות משקאות אותה הוא מנהל. 10) נכות הרפואית עולה כדי 7.5%. לא התרשמתי כי נכותו התפקודית עולה על הנכות הרפואית לנוכח האמור בפירוט רב בחוו"ד המומחים. 11) כאב וסבל אפסוק לתובע לפי 10%, דהיינו סכום של 13,714 ₪. 12) באשר לאובדן הכנסות בעבר והפסד כושר השתכרות לעתיד, עלה בחקירתו של התובע ואשתו, כי הכנסותיו של התובע היו כדלקמן : בשנת 1999 עמדה הכנסתו של התובע על 65,872 ₪ ; בשנת 2000 עמדה הכנסתו של התובע על 58,744 ₪ ; בשנת 2001 עמדה הכנסתו של התובע על 68,829 ₪ ; בשנת 2002 עמדה הכנסתו של התובע על 66,399 ₪ ; בשנת 2003 עמדה הכנסתו של התובע על 41,810 ₪ ; בשנת 2004 עמדה הכנסתו של התובע על 58,384 ₪ ; בשנת 2005 עמדה הכנסתו של התובע 102,661 ₪ ; בשנת 2006 עמדה הכנסתו של התובע על 123,914 ₪ ; בשנת 2007 עמדה הכנסתו של התובע על 95,929 ₪ ; בשנת 2008 עמדה הכנסתו של התובע על 98,985 ₪ ; 13) המסקנה היא כי שכרו של התובע עלה באופן משמעותי, גם אם השכר הוא מהנגריה ומהחנות המשקאות, הרי שכרו עלה. לנוכח האמור ומאחר ומדובר בנכות הנמוכה מ-10% יש מקום לפסוק סכום גלובאלי. 14) לפיכך, אני פוסק לתובע בגין הפסד השתכרות לעבר והפסד כושר השתכרות לעתיד סך של 55,000 ₪. 15) הוצאות רפואיות אני פוסק סכום גלובאלי של 5,000 ₪. 16) התוצאה הסופית, אפוא, כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 73,714 ₪, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל 17) כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן : א. הוצאות המשפט ; ב. שכ"ט עו"ד בסך 11,308 ₪. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. פיצוייםתאונת דרכיםנזקי גוף