"כתב כיסוי לתאונות אישיות לעובדים בעלי תפקיד ברמת סיכון גבוהה" שהוציאה הנתבעת, באמצעות ענבל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כתב הכיסוי"). 2. התובע הינו עובד הנתבעת, במנהל מקרקעי ישראל, בתפקיד מפקח, וכך היה גם במועדים הרלבנטיים לתביעה. 3. ביום 31/12/08 השתתף התובע במשחק כדורסל שנערך במסגרת הליגה למקומות עבודה, מטעם מעסיקתו. במהלך המשחק- נפגע התובע בברך ימין (להלן: "התאונה"). עקב התאונה- נקבעו לתובע על ידי וועדה רפואית שליד המל"ל 19% נכות צמיתה, והוא אף שהה באי כושר זמני. 4. המחלוקת שבין הצדדים הינה שאלת תחולתו של כתב הכיסוי הנ"ל על התובע בגין התאונה. הסעיף העיקרי בכתב הכיסוי הנ"ל אשר לפרשנותו והנובע ממנו מפנים הצדדים, הינו סעיף ו' שזוהי לשונו: "מקרה מכוסה: אירוע פיסי, חיצוני, בלתי צפוי, המתרחש בתקופת הכיסוי והגורם למות או לנות לצמיתות, הנגרמים לעובד תוך כדי ועקב עבודתו במסגרת פעילותו בתפקידו בעל רמת הסיכון הגבוהה". 5. במהלך הדיון מהיום, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, במסגרתו הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על פי מיטב השפיטה ושיקול דעתו, על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. כי פס"ד ינתן על יסוד כל המצוי לפני בימ"ש, לאחר שיתאפשר לב"כ הצדדים לסכם בקצרה את עיקר טענותיהם. כן הוסכם בין הצדדים כי בית המשפט רשאי שלא לנמק את פסק דינו, וכי אם יבחר לנמק את מסקנתו, בכל אופן שהוא- הדבר לא ייחשב כהנמקה לצורך ערעור, אלא לצורך הליך זה בנסיבותיו המיוחדות, כאשר הצדדים הצהירו שלא יערערו על פסק הדין. להסכמה דיונית זו שפרטיה בפרוטוקול הדיון (עמ' 4 שו' 16-25) ניתן תוקף של החלטה. 4. בהתאם להסכה הדיונית הנ"ל, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בע"פ. קראתי ובחנתי את כל המצוי בפני. בכלל זה- כתבי בית דין, תצהירי הצדדים, על נפסחיהם, מסמכים נוספים שהוגשו מטעמם. נתתי את הדעת לסיכומי ב"כ הצדדים. ליבי לתובע על הפציעה שאירעה לו במהלך התאונה הנ"ל ותוצאותיה. בהכרעתי בהליך זה אין משום הקלת ראש בנזק שנגרם לו. הצדדים טענו באריכות וטיעוניהם היו מעניינים וחשובים. נתתי את הדעת לכל אשר העלו. בסופו של יום, לאחר שבחנתי את הנסיבות בהן גובש ואושר כתב הכיסוי ע"י הגורמים המוסמכים- על פי מסמכים שהוצגו, את תכליתו ויתר עניינים רלבנטיים, באתי לכלל מסקנה שאין מקום להחילו על התאונה שארעה במהלך משחק הכדורסל הנדון. זאת-למרות שמדובר במשחק שהתקיים במסגרת הליגה למקומות עבודה. שוכנעתי שאין כל קשר- ישיר או עקיף, ולו גם קלוש- בין פציעתו האומללה של התובע באותו משחק לבין עבודתו היומיומית במסגרת תפקידו המיוחד, שאין חולק כי בו עצמו טמון סיכון מיוחד שבגינו נכלל שמו ברשימת נושאי התפקיד שעבורם הוצא כתב הכיסוי הנ"ל. לא שוכנעתי, בשים לב לראיות שנפרשו לפני ע"י הצדדים בהליך שלפני, כי הוצג בפני התובע מצג לפיו אירוע דוגמת הנ"ל (ויודגש שוב שמדובר באירוע שאין לו קשר כלשהו, אפילו לא עקיף לתפקידו של התובע כמפקח), יזכהו בפיצוי כספי מכוח כתב הכיסוי הנ"ל. אין באמור כדי לשלול זכאות לפיצוי ממקורות אחרים בגין אותו אירוע, בכפוף לעמידה בתנאים. נוכח כל האמור- דין התביעה לפיצוי כספי מכוח הפוליסה הנ"ל להדחות. יחד עם זאת- בנסיבות המיוחדות של הענין, בהתחשב בזהות הצדדים ומערכת היחסים שביניהם, בעובדה שהשאלה שעמדה לפני לצורך ההכרעה היתה מורכבת, ייחודית, חדשה וללא תקדים ואף הובהר ע"י הצדדים כי הסוגיה שהובאה לפני טרם הובאה להכרעה שיפוטית ומכאן חשיבותה לשניהם (כל אחד מטעמיו, לנתבעת לא פחות ואולי יותר)- ראיתי, לפנים משורת הדין- לחייב את הנתבעת בהשתתפות בהוצאות המשפט של התובע ובשכ"ט ב"כ בהליך זה, בנסיבותיו. בשולי הדברים, למעלה מן הדרוש וכהערת אגב, ראיתי להתייחס לנושא שהועלה בטיעוני הצדדים. ביטוח נכסיה, רכושה והחבויות השונות של ממשלת ישראל נעשה על פי החלטת ממשלה- באמצעות ביטוח עצמאי' ולשם כך הוקמה קרן ייעודית. חברת ענבל (להלן: "החברה") נוסדה בשנת 1978 כדי לנהל את הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה, על מנת לשמש כזרועה הביצועית של הממשלה במגוון פעילויות ביטוחיות ופיננסיות. החברה הינה בבעלות ממשלתית מלאה והשר הממונה עליה הינו שר האוצר. החברה עוסקת במתן ייעוץ וכיסוי ביטוחי ושירותי ניהול מגוונים עבור ממשלת ישראל ויחידותיו ומשרד החינוך בפרט. בשים לב למנגנון האמור, לתכליתו, אין הנתבעת ואף לא החברה, פטורות מהחובה לנהוג ולהתנהל תחת אותם כללים וסטנדרט התנהלות החלים על מבטחות "מסחריות" ולטעמי- ההיפך הוא הנכון. לנוכח חלק מהטענות שהועלו במסגרת הליך זה, ראיתי להציע לנוגעים בדבר לבחון את הפעולות שנעשו כדי להבטיח כי תוכן כתבי כיסוי דוגמת זה או אחרים, לפי הענין- לא רק יובא לידיעת הנוגעים בדבר (ככל שלא הובאו), לא רק ימסרו לידם (ככל שלא נמסרו), אלא אף כי היקפם ותחולתם לא ישתמעו לשתי פנים, ככל שעלול מי לסבור שלא כך הדבר, בעיקר מקום שמדובר בכיסוי יחודי שאינו חל על ציבור רחב ו/או כשהיקפו יעודי, על מנת שאדם סביר יוכל לכלכל את ענייניו ואת מטרית הכיסויים הוולונטריים שהיה חפץ בה בהתאם למידע הגלוי והברור במשקפי אדם סביר. למען הסר ספק- יודגש כי אין באמור משום קביעה שהדברים לא נעשו או כי לא נעשו כדבעי בנסיבות הענין, ומדובר בהערת אגב שנכון היה בעיני להעלות. 5. נוכח כל האמור, לאחר ששקלתי ושקללתי את כל שלפני, בהתחשב גם באופן שבו הסתיים ההליך תוך שהצדדים עשו כברת דרך הדדית והשכילו לקנות סיכונים וסיכויים ולחסוך בהוצאות נוספות מעבר לאלה שכבר נשאו בהם, ראיתי- חרף התוצאה של דחית התביעה ולפנים משורת הדין,- לחייב את הנתבעת בהשתתפות בהוצאות המשפט של התובע, בסכום כולל של 16,200 ₪. סכום זה נכון למועד פסק- הדין והוא ישולם בתוך 45 יום מהיום, באמצעות ב"כ התובע- שאם לא כן יווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ביטוח תאונות אישיות