תביעת שוכר נגד המשכיר בגין רכוש שניזוק בשריפה

השוכר תבע מהמשכיר 125,531 ₪, בגין רכושו שניזוק בשריפה (מחשב, טלוויזיה, מערכת סטריאו, כוננים קשיחים, ביגוד והנעלה, משקפיים, שולחן, מדפסת ואוזניות), עלות הטיסות מחו"ל ולינה בבתי מלון, דמי שכירות בגין 35 יום, תשלום לכיבוי אש ולמנעולן, הוצאות איתור ומעבר למקום מגורים חלופי ופיצוי בגין סבל נפשי.

לטענת השוכר, המשכיר נהג בחוסר זהירות קיצוני בכל הקשור לשמירת המושכר ועל כן לשיטתו הוא האשם היחיד לפרוץ השריפה. השוכר הסתמך על דו"ח חקירת השריפה, ממנו עולה בין היתר כי גוף תאורה שהוצב באופן סטטי בנישה מגבס, שאינה ניתנת להזזה, בקרבת המיטה המוצבת בחדר השינה, הוא הגורם לפרוץ השריפה. בנוסף נטען כי ארון החשמל במושכר אינו תקני. השוכר שלל את האפשרות כי התיר את גוף התאורה האמור דולק בזמן שהייתו בחו"ל וציין כי "מערכת הבית החכם" היתה ישנה ולא תקינה, כך שלעתים האורות בבית נדלקו מעצמם בשל שגיאות המערכת.

השוכר ציין כי קבלן, במימון חברת הביטוח, תיקן את כל הליקויים וניקה את הבית והוא עצמו דאג לתיקון שטיח ולשחזור הארונות בסכום של אלפי שקלים.
השוכר טען כי כשבועיים לאחר פרוץ השריפה, החליף המשכיר את המנעולים במושכר, ללא כל סיבה, ובכך מנע ממנו את האפשרות להתגורר בבית.

השוכר מסר בתצהירו כי רק בדיעבד התברר לו על חבותו מכח הסכם השכירות לבטח את גם את תכולת הבית ולא רק את המבנה הבית, כפי שעשה. לטענת השוכר, המשכיר לא דאג לבקש ממנו העתק של הפוליסה, אותה היה עליו להמציא לו בתוך 14 יום ממועד חתימת הסכם השכירות, כך שהדבר מלמד שהמשכיר ויתר על הדרישה כי השוכר יבטח הן את המבנה והן את התכולה והסתפק בביטוח המבנה בלבד.

מלבד תצהיר מטעמו, הציג השוכר תצהיר מטעם מר אברהם לוי, מהנדס מומחה שנשלח מטעם כיבוי אש לחקור את השריפה וערך דו"ח חקירת שריפה (להלן: "דו"ח החקירה") ותצהיר מטעם מר דודו אוחנה, קבלן שיפוצים, ששיפץ את המושכר לאחר השריפה.


תמצית טענות המשכיר

6. המשכיר תבע מהשוכר סך של 138,136 ₪, בגין רכושו שניזוק בשריפה (וילונות, מזרן, ארון קיר, מראה יפנית), תיקון קירות הבית, שיקום הגינה, 3 חודשי שכירות וחשבונות מים וארנונה שלא שולמו.
לטענת המשכיר השריפה נגרמה בשל רשלנות של השוכר, בכך שיצא את הארץ לזמן ממושך והותיר אחריו את תאורת חדר השינה דולקת.
המשכיר עמד על כך שהשוכר לא מילא אחר התחייבותו מכוח הסכם השכירות ולא ביטח את תכולת הבית, ובמקום זאת הסתפק ברכישת פוליסה לביטוח המבנה בלבד.

דיון והכרעה

7. בדיון על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אין בית המשפט נדרש לקביעת העובדות או להסקת מסקנות באופן מלא, אלא שהוא בוחן את נתוני המקרה, על פי חומר הראיות שהוגש לו, ככל שהוגש לו ואת טיעוני הצדדים, ככל שאלה מובאים בפניו, ופוסק את הדין על פי שקלול הסיכונים והסיכויים של מי מהצדדים לזכות בדין ובמגמת פשרה.

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. על כן, במסגרת דיונית זו רשאי בית המשפט להכריע בדרך הנראית לו צודקת בנסיבות העניין תוך שקילת נימוקים מן הדין ומן הפשרה (ראה ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 377). עוד אציין כי סעיף 79א לחוק בתי המשפט אינו מונע מבית המשפט להחליט לקבל או לדחות את התביעה במלואה.

הצדדים הגישו לבית המשפט חומר ראיות ממוסמך, לרבות הסכם השכירות ודו"ח חקירת השריפה וכן טיעונים כתובים וכל אלה עמדו לפניי בעת פסיקת הדין.


מישור האחריות

8. נשאלת השאלה מה גרם לשריפה? מדו"ח החקירה ומתצהירו של מר אברהם לוי שנשלח מטעם כיבוי אש לחקור את השריפה עולים הממצאים העיקריים הבאים:

"תחילת פרוץ השריפה עקב הפעלה ממושכת של גוף התאורה מדגם דקרויקה W50 חוט הלהט התלקח וניפץ את הזכוכית החמה, בעקבות הפעלת ג"ת למשך זמן ממושך ושנחת על המיטה הזוגית והכריות ובכך גרם להתלקחות ולפרוץ השריפה".
"מוקד השריפה במיטה הזוגית (של ההורים) בחדר הורים, קומה א' ובחלקו הקדמי בראש המיטה הצמוד לקיר כשמעל ג"ת דקרויקה W50 במרחק מהמיטה של כ-40 ס"מ אשר פעל זמן ממושך".
"התקנת ג"ת דקרויקה W50 חוט (עם חוט להט) אשר פעל שעות עבודה מרובות במרחק של כ-40 ס"מ מהמיטה מהווה התקנה לא בטיחותית ומסוכנת"
נבדקו ונפסלו האפשרויות כי השריפה פרצה מחומרים מאיצים, ממערכת מיזוג אויר, מתשתיות החשמל בבית, מלוח חשמל קומתי ו/או ראשי.
עם זאת, צוין בדו"ח כי יש לזמן את חברת החשמל לבצע בדיקת תקינות למערכת החשמל, הואיל וכפי שהותקנה ערב השריפה אין היא עומדת בתקנות.

מר לוי חתם את הדו"ח באלה המילים: "...ניתן לקבוע בוודאות כי השרפה פרצה מגוף תאורה מדגם דקרויקה W50, אשר היה מותקן מעל ראש המיטה כ-40 ס"מ ופעל זמן ממושך".

הצדדים לא חלקו על האמור בדו"ח החקירה ולא הוצגה חוות דעת סותרת אודות נסיבות השריפה. מכאן, המסקנה היא כי גוף תאורה שפעל זמן ממושך מעל ובקרבת המיטה בחדר השינה הוא מקור השריפה.

9. האש פרצה בבית שהיה בחזקתו של השוכר. בהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], על מחזיק הנכס שממנו יצאה האש מוטל נטל ההוכחה להראות שלא התרשל בקשר למקור האש או התפשטותה. המחזיק יוכל לעמוד בנטל שהוטל עליו רק אם יראה כי נקט אמצעי זהירות כאלה עד שאין להניח כי האש פרצה מחמת התרשלותו, תהיה סיבת האש אשר תהיה.

דומני כי אין צורך להכביר מילים כי ביסוד עוולת הרשלנות נמצאת חובת המזיק כאדם סביר לצפות סיכונים או נזק ולנקוט אמצעים סבירים למניעתו. מקום שהמזיק לא היה יכול לצפות סיכונים או נזק כאלה, אין מקום להטיל עליו אחריות בגין התממשותם, אפילו אם נתוני השטח סייעו בפועל לגרם הנזק.

10. במקרה דנא, שלל השוכר את האפשרות כי הותיר תאורה דולקת בחדר השינה, בטרם נסיעתו לחו"ל והוסיף כי מערכת הבית החכם שהתקין המשכיר בבית הייתה ישנה ולא תקינה, כך שלעיתים אורות הבית נדלקו מעצמם עקב שגיאות המערכת.

עם זאת, בדו"ח חקירת השריפה, ציין מר לוי מפורשות, לאחר ששוחח עם השוכר שהגיע מיידית לארץ משנודע לו על פרוץ השריפה, כדלקמן: "מר בסון חזי עזב את אילת לנסיעה בתאריך 28.8.2010 וכהרגלו השאיר תאורה דולקת בבית, לכן השאיר את התאורה דקרויקה מעל המיטה דולקת וסגר את הבית ונסע לחו"ל".

לאחר שבחנתי היטב את חומר הראיות שהוצג לפניי, ועל בסיס מאזן הסתברויות לא מצאתי לקבל את גרסת השוכר ואני קובע כי השוכר השאיר את התאורה בחדר השינה כשהיא דולקת בטרם עזב את הבית בדרכו לחו"ל.
מצאתי ליתן משקל מלא לאמור בדו"ח החקירה שנערך ונכתב בסמוך למועד פרוץ השריפה. בדו"ח נקבע, לא אחת, כי השריפה נגרמה כתוצאה מהפעלה ממושכת של גוף התאורה האמור בחדר השינה. כותב הדו"ח שוחח עם השוכר בסמוך לאותו מועד וזה מסר לו שהוא השאיר את התאורה דולקת כהרגלו. מסיבות שלא הובהרו לפניי, מר אברהם לוי, כותב הדו"ח, מסר בתצהירו, אשר הוגש מטעם השוכר, גרסה אחרת לחלוטין, לפיה טענת המשכיר לפיה הסיבה לפרוץ השריפה היא הותרת הנורה דולקת משך זמן רב איננה נכונה וכי ברור שהותרת נורה דולקת אף במשך שבועות רבים איננה אמורה להביא לפריצת שריפה. עוד הוסיף מר לוי בתצהירו כי לא ברור לגמרי האם הנורה נותרה דולקת עקב כך שהשוכר שכח לכבותה או שמא נדלקה הנורה מעצמה עקב תקלות במערכת הבית החכם שהותקנה על ידי המשכיר.

לאחר שבחנתי את מכלול הגרסאות לא מצאתי ליתן אמון בגרסת מר לוי כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו. מר לוי סתר עצמו בתצהירו בכך שקבע כי השארת אותה נורה כשהיא דולקת במשך מספר ימים אין בה כדי לגרום לשריפה ובד בבד גרס לראשונה כי יתכן ותקלה במערכת הבית החכם שלטענתו המשכיר הוא שהתקינה, היא זו שגרמה לנורה להידלק מעצמה. מר לוי לא נתן כל הסבר לדיפרנציאליות הניכרת בין גרסתו בתצהיר שמסר לשוכר לבין קביעותיו בדו"ח חקירת הדליקה וסבורני כי גרסתו בתצהיר הינה מגמתית ולא מהימנה.

לא הונחה לפניי כל ראיה בדבר תקלה במערכת הבית החכם שהותקנה במושכר. סבורני כי ככל שמערכת זו גרמה בעבר לתקלות שונות, בגינן נדלקו גופי התאורה בבית מעצמם, היה פונה השוכר למשכיר בדרישה לתקן את אשר דרוש תיקון והיה טוען זאת לפניי או מניח ראיה בעניין דרישה זו. יתר על כן, ככל שאכן מערכת הבית היתה קלוקלת והפעילה על דעת עצמה גופי תאורה בבית, הרי שהשוכר היה מודע לכך והיה עליו לצפות לסיכון הכרוך בכך. בכוחו של השוכר היה למנוע תקלה מסוג זה, בנקיטת אמצעי זהירות קל ופשוט, כמו למשל ניתוק זרם החשמל לקומה העליונה ולחדרים נוספים, שעה שהוא מותיר את הבית ריק מאדם בדרכו לשהות ממושכת בחו"ל. נסיבות המקרה ומכלול הראיות שלפניי מתיישבות יותר עם המסקנה שהשוכר התרשל מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.

11. בנוסף לחבותו הנזיקית של השוכר, יש מקום להטיל עליו אחריות גם מכח עילה חוזית. סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, קובע כדלקמן: "לענין חוק השומרים, תשכ"ז-1967, יראו שוכר כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו".

סעיף 2(ב) לחוק השומרים, תשכ"ז-1967 קובע כדלקמן: "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו".

הווה אומר, אחריות של שוכר נכס כלפי הבעלים בגין נזקים שנגרמו בעת שהנכס היה בחזקת השוכר, הינה כאחריות שומר שכר, כאשר בדרך כלל המטרה העיקרית של החזקת נכס על ידי שוכר אינה השמירה, ובמקרה שכזה פטור השוכר מאחריות לנזק שלא נגרם ברשלנותו. במקרה דנן, הגם שהמטרה של שמירת הנכס על ידי השוכר הייתה טפלה לשכירות למגורים שהייתה המטרה העיקרית לשמה התקשר עם המשכיר, הרי שלאור קביעתי כי השריפה ארעה עקב רשלנות השוכר יש מקום לחייבו גם בעילה חוזית של הפרת חובתו כלפי המשכיר כשומר שכר.

12. עם זאת, סבורני כי המשכיר חולק במידה מסוימת עם השוכר את האחריות לפרוץ השריפה. כאמור לעיל, מדו"ח החקירה עולה כי "התקנת ג"ת דקרויקה W50 חוט (עם חוט להט) אשר פעל שעות עבודה מרובות במרחק של כ-40 ס"מ מהמיטה מהווה התקנה לא בטיחותית ומסוכנת". הנה כי כן, מלכתחילה הושכר הבית לשימוש השוכר, כאשר מצוי בו ליקוי בטיחותי. סביר להניח כי לו אותו גוף תאורה היה מותקן במרחק רב יותר מהמיטה המוצבת בחדר השינה, הרי שהסבירות לפרוץ השריפה היתה פוחתת. עם זאת, על אף ליקוי בטיחותי זה, אין לכחד כי הותרת התאורה דולקת במשך מספר ימים ללא השגחה הינה שימוש החורג משימוש סביר במושכר, כך שעיקר האחריות לפרוץ השריפה רובצת על כתפי השוכר.

13. לא מצאתי לקבל את טענת השוכר לקשר סיבתי בין ארון החשמל שנמצא כלא תקני על ידי נציגי חברת החשמל לבין פרוץ השריפה וזאת לאור האמור בדו"ח החקירה, שלא נסתר, לפיו לאחר בדיקה נפסלה האפשרויות שהשריפה פרצה מתשתיות החשמל בבית, לרבות לוח חשמל הקומתי והראשי.

14. במצב דברים זה, אני סבור שיש לייחס למשכיר אשם תורם מסוים, אך אשמו נמוך מזה של השוכר, בשל האמור לעיל. השוואת אשמו של המשכיר אל מול אשמו של השוכר מובילה למסקנה לפיה האשם התורם של המשכיר עומד על 25%.

מישור הנזק

15. טרם בחינת נזקי הצדדים וגובהם, יש מקום להדגיש כי במסגרת חוזה השכירות, התחייב השוכר להוציא למושכר פוליסת ביטוח, כנגד נזק למבנה, תכולתו ותביעות צד שלישי, כאשר המוטבים תחת הפוליסה יהיו השוכר והמשכיר גם יחד. עוד הוסכם, כי תיכלל בפוליסת הביטוח הוראה בדבר ויתור על זכות שיבוב כנגד המשכיר. על השוכר היה להמציא למשכיר עותק של הפוליסה האמורה בתוך 14 יום ממועד חתימת הסכם השכירות. עוד נקבע כי סעיף זה מהווה סעיף יסודי בהסכם והפרתו תזכה את המשכיר בביטול ההסכם ופינוי השוכר מהבית.

דא עקא, אין חולק כי השוכר לא מילא אחר התחייבותו זו וביטח אך ורק את מבנה המושכר ולא את תכולתו. אין בידי לקבל את טענת השוכר לפיה משלא דאג המשכיר לבקש ממנו העתק של הפוליסה הרי שיש ללמוד מכך שהוא ויתר על האמור בהסכם והסתפק בביטוח המבנה בלבד. טענה זו אין לה על מה להישען ואין כל בסיס לטענה כי מחדלו של השוכר ואי מילוי אחר התחייבות יסודית מטעמו בהתאם להסכם השכירות, מצביעה מניה וביה על הסכמה מטעם המשכיר לשינוי ההסכם. אף לא הובאה לפניי כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי המשכיר קיבל לידו העתק של הפוליסה החלקית, המבטחת רק את המבנה, ונתן הסכמתו להסתפק בכך. מכאן, אין בעובדה כי חלפו מספר חודשים מאז מועד החתימה על הסכם השכירות, מבלי שהמשכיר קיבל לידיו את הפוליסה כדי לזקוף לחובתו את הסכמתו לכאורה לויתור על ביטוח המבנה על תכולתו ותביעות צד שלישי, כפי שדרש מהשוכר והוסכם בהסכם השכירות.

לפיכך, משנמנע השוכר לבטח את תכולת המבנה, יחויב במלוא האחריות לנזקים שהיו אמורים להיות מכוסים על ידי חברת הביטוח, ככל שהיה ממלא אחר התחייבותו לבטח אותם נזקים לפי הסכם השכירות.

16. נזקי תכולה - השוכר טען לאבדן רכוש בשווי של 68,000 ₪, הכולל: מחשב, טלוויזיה, מערכת סטריאו, כוננים קשיחים, ביגוד והנעלה, משקפיים, שולחן, מדפסת ואוזניות. רכוש זה היה אמור להיכלל בפוליסת הביטוח שעל השוכר היה לרכוש, כאמור בהסכם השכירות. אי לכך, לאור אחריותו של השוכר לפרוץ השריפה ומחדלו באשר לרכישת הפוליסה לא מצאתי כי על המשכיר לשאת בסכום זה.

המשכיר מצידו טען לאבדן רכוש בשווי של 57,243 ₪, הכולל: וילונות בחדר שינה (13,000 ₪), מזרן (9,643 ₪), ארון קיר (18,600 ₪) ומראה יפנית (16,000 ₪). רכוש זה, כמו רכוש השוכר, היה אמור להיכלל בפוליסת הביטוח. בשל מחדלו של השוכר אשר שחרר עצמו מלבטח את תכולת המבנה אני מטיל עליו אחריות מלאה לאבדן רכושו של המשכיר בשריפה. כמו כן לא מצאתי כל נפקות לטרוניית השוכר כי המשכיר התעקש, כך לדבריו, להשאיר חלק מהריהוט במושכר, משזה הסכים לכך במסגרת הסכם השכירות. עם זאת, מהמסמכים שהציג השוכר עולה כי חברת הביטוח דאגה למימון דלתות חדשות בארונות וביחס למראה הודיע למשכיר כי הוא נדרש להציג לחברת הביטוח אסמכתא לרכישת המראה וחשבונית של רכישת מראה חדשה, על מנת שיזוכה בגין עלותה. ברם, בניגוד לכך, בחר השוכר בסיכומיו להכחיש מחוסר ידיעה את הימצאותה של מראה ואף טען כי המשכיר אינו זכאי לשווייה כפי המופיע בדו"ח הערכת התכולה שקדם למועד החתימה על הסכם השכירות. מצאתי להתחשב בכך שלציוד יש בלאי מסוים וממילא יש להחליף את חלקו אחת למספר שנים, ובהתחשב שאין מדובר ברכוש חדש, אין מקום "להעשיר" את המשכיר במתן פיצוי על ערך הרכוש כחדש.

לאחר שעיינתי בהצעות המחיר שצירף המשכיר ובהתחשב באמור לעיל, אכיר בסכום כולל של 40,000 ₪.



17. נזקי מבנה - המשכיר עתר לפיצוי בגין תיקון קירות הבית ומחיצות הגבס בסכום של 21,000₪.
אין חולק כי קבלן שיפוצים, מר דוד אוחנה, שיפץ ותיקן את פגעי השריפה במבנה המושכר, במימון חברת הביטוח. מתצהירו של מר אוחנה עולה כי הבית שופץ במלואו בקומה העליונה, כפי שהיה בטרם פרצה השריפה, כל הקירות סוידו וטויחו וכל הריהוט תוקן. מר אוחנה ציין בתצהירו כי המשכיר מסר לו שהוא שבע רצון מהשיפוץ ואין לו טענה או דרישה לתיקון נוסף ואף צירף מסמך חתום מטעם המשכיר לפיו אין ולא תהיינה לו דרישות נוספות מהקבלן. מסמך זה נחתם כחודש ימים לאחר מועדה של "הצעת המחיר" בדבר שיפוץ וצביעת הקירות, שצורפה לתצהיר המשכיר ועליה נסמך בטענתו לפיצוי בעניין זה.
לאור זאת, לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין נזקים למבנה.

18. שיקום הגינה - המשכיר עתר לפיצוי בגין שיקום הגינה בסכום של 18,600 ₪.
מדו"ח החקירה עולה כי השריפה פרצה בחדר השינה בקומה א'. סימני הפיח הורגשו בכל אותה קומה. מתצהירו של מר אברהם לוי עולה כי מביקורו בבית מיד לאחר פרוץ השריפה נכח שהגינה לא נפגעה מהשריפה. אף מר אוחנה ציין בתצהירו כי לא היה צורך לערוך שיפוץ או תיקון כלשהו בגינה, היות והשריפה התרכזה בחדר השינה ולא התפשטה לשטח הגינה או החצר. המשכיר מצידו לא סתר ממצאים אלא והסתפק בהצגת הצעת המחיר לשיקום הגינה, בסכום הנתבע, ממנה עולה כי מדובר בשיקום גינה עקב הזנחה. בנוסף, עיינתי בתמונות הגינה שצורפו לתיק בית המשפט ולא שוכנעתי כי הגינה נדרשה לשיקום כתוצאה מפגעי השריפה.
לאור זאת, לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין שיקום הגינה.

19. שכר דירה - המשכיר טען כי השוכר ביטל את הסכם השכירות ולא שילם שכר דירה לגבי שלושת החודשים האחרונים בתקופת השכירות המוסכמת, בסך כולל של 33,000 ₪.
השוכר מצידו לא הכחיש כי לא שילם שכר דירה לאותה תקופה ותבע פיצוי בגין דמי שכירות למשך 35 יום (החל מיום 10.9.2010 ועד ליום 15.10.2010) בסך של 12,831 ₪ וכן עלויות איתור מקום דיור חלופי ומעבר בסך של 10,000 ₪. לטענת השוכר כשבועיים לאחר פרוץ השריפה, וללא כל סיבה, החליף המשכיר את המנעולים בכניסה למושכר, ובכך למעשה ביטל את הסכם השכירות ומנע ממנו את האפשרות להתגורר בבית. על כן, בתאריך 12.10.2010 שלח בא-כוחו דאז של השוכר מכתב לב"כ המשכיר, המבהיר כי הסכם השכירות בוטל עקב אי יכולתו של השוכר לשהות בבית.
דא עקא, מעיון באותו מכתב מיום 12.10.2010 עולה כי סוגיות החלפת המנעולים וביטול ההסכם מצד המשכיר כלל לא נזכרו בו. במכתב זה, הודיע ב"כ השוכר לב"כ המשכיר על ביטול הסכם השכירות בשל תוצאות השריפה המונעות מהשוכר להתגורר בבית.
סוגיית החלפת המנעולים נזכרה לראשונה במכתב מאוחר יותר ששיגר ב"כ השוכר לב"כ המשכיר ביום 8.11.2010. מכל האמור אני קובע כי השוכר הוא זה שהודיע למשכיר, באופן חד צדדי על ביטול הסכם השכירות. בעקבות הודעה זו פעל המשכיר להחלפת המנעולים בבית. על כן, כך אני מסיק, הביע המשכיר בדרך זו את הסכמתו לביטול הסכם השכירות.

משכך נהגו הצדדים, זה עם זה, איני מוצא מקום לחייב את השוכר בתשלום שכר דירה למשך שלושת החודשים האחרונים של תקופת השכירות, שעה שהמשכיר לא התנגד לביטול הסכם השכירות ואף פעל להחלפת המנעולים במושכר ומנע מהשוכר כניסה למקום. השוכר הוא זה שבחר לבטל את הסכם השכירות בעקבות תוצאות השריפה שעיקר האחריות לה רובצת עליו ועל כן אינו זכאי לדמי שכירות ולעלויות איתור ומעבר למקום מגורים אחר.

20. חובות מים וארנונה - המשכיר עתר לחייב את השוכר בתשלום חובות עבור ארנונה בסך 3,552.7 ₪ ומים בסך 4,660.9 ₪. השוכר מצידו טען כי הקפיד לשלם את חשבונות המים והארנונה בתקופה בה החזיק במושכר.
אי לכך, אני קובע כי על השוכר החובה לשאת בתשלומי הארנונה והמים במשך תקופת החזקתו במושכר, היינו החל מיום 15.1.2010 ועד ליום 15.10.2010, לרבות קנסות וריבית ככל שהתשלום לא הועבר במועדו.

21. תשלום לכיבוי אש ולמנעולן - השוכר טען לפיצוי בגין תשלום לכיבוי אש בסך 4,000 ₪ ולמנעולן, בשל פריצת הדלת לכיבוי השריפה, בסך 700 ₪. לאור חלוקת האחריות לשריפה, עליה עמדתי לעיל, אני קובע כי על השוכר לשאת בסך של 3,500 ₪ ועל המשכיר לשאת בסך של 1,200 ₪.

22. עלות טיסה לארץ ולינה בבית מלון - השוכר טען לפיצוי בגין טיסות מהולנד לאילת ולינה בבתי מלון בסך של 10,000 ₪. השוכר לא הציג כל אסמכתא לתשלום הנטען. אי לכך ולאור העובדה כי השוכר תכנן לשוב לאילת בכל מקרה מביקורו בהולנד ולא נטען דבר באשר לגורלם של כרטיסי הטיסה המקוריים ולאור אחריותו לפרוץ השריפה, לא מצאתי כי השוכר זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה.

23. עגמת נפש - השוכר טען לפיצוי בגין עגמת נפש בסך 20,000 ₪, בעקבות אבדן אלבומי תמונות משפחתיים. לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין כך לשוכר נוכח אחריותו לפרוץ השריפה ולאור העובדה כי עגמת הנפש הינה נחלת כלל הנפגעים בשריפה לרבות המשכיר.


סוף דבר

24. סיכומו של דבר, לאחר קיזוז החיובים ההדדיים, אני קובע כי על השוכר לשלם למשכיר סך של 38,800 ₪ וכן תשלומי מים וארנונה, ככל שלא שולמו, למשך 9 חודשי שכירות.
הואיל ומר יהושע יצחק הינו ערב לחיוביו של השוכר, הרי שהשניים חבים ביחד ולחוד, לתשלום הסכום הפסוק.

הסכום ישולם בתוך 30 יום, אחרת תתווסף תוספת ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

25. בנסיבות אלה לא מצאתי ליתן צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל - שריפה

  2. שריפה עבודות חשמל

  3. ביטוח שריפה אליהו

  4. תביעה על שריפת עסק

  5. שריפה בחולון - ביטוח

  6. שריפת רכב סיאט

  7. ביטוח שריפה בארון חשמל

  8. כוויות קשות עקב שריפה

  9. שריפת מכונית - טוטלוס

  10. שריפה בבית קפה - ביטוח

  11. האם מזגן גרם לשריפה ?

  12. נכות פלסטית בגלל שריפה

  13. שריפה בגלל תיקון

  14. שריפה בגלל מחשב

  15. החלפת אלטרנטור - שריפה

  16. שריפה במלון במהלך חופשה

  17. חוק למניעת שריפות בשדות

  18. שריפה בגלל ריתוך סורגים

  19. מי אחראי לשריפה ? תביעה

  20. שריפה בדירה שכורה

  21. החרגת ביטוח שריפה

  22. שריפת גופות בישראל

  23. צו ייצור אבק שריפה

  24. נזק לרכב חונה בגין שריפה

  25. שריפה דירה לאחר הסכם מכר

  26. ביטוח משכנתא שריפה

  27. שריפה במפעל - ביטוח

  28. שריפה של מכונית – פיצויים

  29. גורמים לשריפה - רכב

  30. על מי אחריות לפרוץ שריפה ?

  31. שריפת מטעים בקיבוץ - ביטוח

  32. שריפה בלוח חשמל בבית

  33. חלוקת אחריות נזקים של שריפה

  34. תביעת שיבוב נגד אחראי לשריפה

  35. שריפה באשמת שוכר – מה הדין ?

  36. שריפה ברכב טויוטה קורולה

  37. כוויות חייל - שריפה בטנק

  38. ביטוח שריפת רכב - חוטי חשמל מנוע

  39. שריפת רכב לאחר תיקון במוסך

  40. פיצוי כספי בגין גרימת שריפה

  41. שריפה בגלל סיבה לא ידועה - ביטוח ?

  42. שריפה של מכוניות – תביעה נזקי שריפה

  43. שריפה של מכונית – חוות דעת חוקר שריפות

  44. תביעת שיבוב - שריפה של רכב בגלל תקלה עצמית

  45. שיפוץ דירה בשכירות מוגנת לאחר שריפה

  46. דליפת דלק - שריפה במהלך תדלוק רכב בתחנת הדלק

  47. שריפת נכס – אי קיום דרישות מכבי אש - ביטוח ?

  48. תביעת שוכר נגד המשכיר בגין רכוש שניזוק בשריפה

  49. שריפה בדירה בשכירות - תביעת בעל הדירה נגד השוכרים

  50. רכבו של התובע נפגע קשות כתוצאה משריפה שפרצה ברכבו של הנתבע

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון