1. לבית המשפט הוגשה תביעת שיבוב, בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים, שארעה ברחוב ז'בוטינסקי, בנתיב הנסיעה מכיוון מזרח למערב. 2. לגרסת נהג התובעת, עמד ברמזור אדום, כשלפתע חש משמאלו מכה בעוצמה רבה, ש"חתכה" את רכבו. אז הבחין במשאית מערבל בטון, שהחלה להאט ונסעה לכיוון ימין הכביש. לטענתו, הבחין שהמשאית האטה, עצרה לרגע, נהג חבוש בכובע גרב הציץ מהחלון, ולאחר שהתחלף הרמזור, המשיך בנסיעתו. נהג התובעת טען, כי לא המשיך בנסיעתו, אלא נותר עומד במקום התאונה. אז ניגש אליו אדם שטען כי ראה את האירוע, ומסר לו את פרטיו, אם יזדקק לו לשם מסירת עדות. בהמשך הגיע אדם נוסף, שטען אף הוא כי ראה את האירוע, מסר לידי נהג התובעת את פרטיו, ואף את מספר הרישוי של המשאית. נהג התובעת טוען, כי איתר את פרטיו של נהג המשאית בעצמו, לאחר שערך בירור טלפוני מקיף, בשים לב לעובדה שעל גבי המשאית היה רשום "סולל בונה". 3. הנהג מטעם הנתבע טען בעדותו, כי נעצר ברמזור אדום לפני מחלף גהה. בעומדו בטור ארוך של מכוניות, ולאחר שהתחלף הרמזור, החל לנסוע בנתיבו, ישר, קדימה, לאט. לאחר כ - 50 או 100 מטרים, חש מכה מאחור, ולטענתו, נכנס נהג התובעת בגלגלו האחורי. נהג הנתבע טוען, כי עצר בהמשך, ואז רץ טען נהג התובעת לכיוונו, וטען כי פגע בו. לטענת נהג הנתבע, לא ירד מהרכב, מאחר והתאונה ארעה באמצע הכביש, ורצה להמשיך בנסיעה עד הגשר, מקום בו יוכל לעמוד ולהחליף פרטים, אולם נהג התובעת לא הגיע לשם, ולבסוף איתר את פרטיו דרך בעל הבית, לאחר שיצר קשר עם סולל בונה והמעסיק. 4. בדיונים שהתקיימו בפני העידו הנהגים, וכן מר אושרי חסון (להלן: "אושרי"), שהוא אחד מהעדים שמסר את פרטיו לנהג התובעת, לאחר קרות האירוע. העד הנוסף לא התייצב למסור עדות, ואושרי ציין כי לא יכול היה להופיע, עקב שירותו הצבאי. 5. לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הנהגים, וכן את עדות אושרי, באתי לכלל מסקנה חד משמעית, כי יש מקום להעדיף את גרסת נהג התובעת, על פני גרסת נהג הנתבע. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו. 6. ראשית, בנמצא עדותו של אושרי, אשר הינו עד ניטרלי, וגרסתו תומכת בגרסת נהג התובעת. אושרי היה מצוי ברכב מאחורי רכבו של נהג התובעת, והעיד כי ראה מערבל בטון שמגיע משמאל, מבצע עקיפה, ו"מגלח" את הצד השמאלי של רכב התובעת. עדות זו תומכת ומחזקת את טענת נהג התובעת, כי התאונה ארעה עת "חתך" אותו רכב הנתבע משמאל. אושרי ציין, כי ראה את המשאית עוקפת מספר רכבים, ולהשערתו, פגעה המשאית ברכב התובעת באמצעות הגלגל הימני הקדמי. עוד העיד, כי בעת התאונה, למיטב זכרונו, היו רכבים בעמידה, הרמזור התחלף, ואז החלו לנסוע. עדותו זו של אושרי, אשר הינו כאמור עד ניטרלי, עולה בקנה אחד עם נסיבות קרות התאונה, כפי שהעיד עליהן נהג התובעת. 7. יתר על כן, לאחר שאושרי וחברו (שנסע עמו ברכב, אך לא התייצב לעדות) עצרו, ופנו לנהג רכב התובעת, על מנת למסור לו את פרטיהם, ככל ויזדקק להם בהמשך, ובמהלך כל הזמן שבו מסרו אושרי וחברו את פרטיהם לנהג התובעת, העיד אושרי כי נהג המשאית לא הגיע למסור פרטים. לטענתו, לא הבחין אם הלה עצר אם לאו, וראה כי המשיך בנסיעה. עדות זו מחזקת את טענת נהג התובעת, כי נהג הנתבע לא פנה אליו לשם החלפת פרטים, וכי איתר את הפרטים לאחר מספר טלפונים שביצע לסולל בונה. 8. תמיכה נוספת לגרסת נהג התובעת מתקבלת מתמונות הנזק שנגרם לרכב התובעת. מוקד הנזק ואופיו, תומכים בטענה כי הפגיעה ארעה כך שהמשאית פוגעת משמאל לרכב התובעת וחולפת על פניו, תוך סטיה לנתיבו, ולא כתוצאה מפגיעה של מכונית נהג התובעת בגלגל האחורי של משאית הנתבע. בתמונות נצפה נזק מתמשך, לכל אורכו של רכב התובעת, תוך שניתן להבחין בתלישת הטמבון הקדמי. נזק שכזה מצביע על פגיעה תוך כדי נסיעה רציפה, ותלישת הטמבון יש בה כדי להעיד על כך שהמשאית היא שפגעה ברכב התובעת, תוך כדי נסיעה קדימה, כנטען על ידי נהג התובעת. אם היתה מתקבלת גרסת נהג הנתבע, לא ברור כיצד נתלש הטמבון הקדמי. נזק שכזה, מתיישב יותר עם נסיבות קרות התאונה כפי שתוארו על ידי עדי התובעת, ולא כפי שתואר על ידי נהג רכב הנתבע. 9. בכל הכבוד הראוי לאמור בסיכומיו המלומדים של ב"כ הנתבע, הרי שהסתירות עליהן הצביע אינן יורדות לשורשו של עניין. העובדה כי נהג התובעת לא ציין בטופס ההודעה את עובדת קיומם של שני עדים, אינה מעלה ואינה מורידה. מה גם, שעדותו של אושרי במסגרת הדיון, לא יכולה היתה להותיר ספק, כי הלה נכח במקום התאונה, והיה עד לה. כמו כן, טופס ההודעה לא מולא על ידי נהג התובעת. יתר על כן, הטופס נושא תאריך 11.4.11 תוך שהתאונה ארעה יום קודם לכן, ביום 10.4.11, ועל כן יתכן שבעת מילוי הטופס, כבר היו בידי נהג התובעת פרטיו של נהג הנתבע, לאחר שערך בירור כזה או אחר ביחס לפרטי נהג הנתבע. כך או כך, טענות ב"כ הנתבע בעניין זה אינן נהירות, שכן גם נהג הנתבע הודה בעדותו, כי בסופו של יום, לא מסר את פרטיו לנהג התובעת, מאחר ולטענתו הוא נעלם, וגם הוא העיד, כי אכן אותרו הפרטים דרך בעל הבית (עמ' 6 שורות 9-11, עמ' 7 שורה 16). עולה מכך, כי גרסת נהג הנתבע, בכל הנוגע לנסיבות מסירת פרטיו לידי נהג התובעת, עולה בקנה אחד ומחזקת את טענת נהג התובעת, כי לא נמסרו לו הפרטים על ידי נהג הנתבע, סמוך לאחר קרות התאונה, במקום בו ארעה. להשלמת התמונה יצויין, כי לא ברורה טענת נהג הנתבע שנהג התובעת נעלם מן המקום, שכן נהג התובעת העיד שנותר במקום במשך כרבע שעה, לאחר שלא עלה בידו לפנות את רכבו, וגם לאחר שפינה את הרכב, היה זה לרחבה סמוכה למקום קרות התאונה. ועוד, נהג התובעת עמד במקום התאונה יחד עם אושרי, החלפת הפרטים בין נהג התובעת לאושרי, ללא ספק ארכה מספר דקות, ובמשך כל פרק זמן זה העידו נהג התובעת ואושרי, כי נהג הנתבע לא הופיע, ועל כן, גם מטעם זה לא ברורה טענת נהג הנתבע לפיה "נעלם" נהג התובעת מהמקום, ומסיבה זו לא יכול היה למסור לו פרטים. 10. סוף דבר, מכל המפורט לעיל, נוכח עדותו של העד הניטרלי, מיקום ואופי הנזק העולה מתמונות השמאי, מצאתי כי יש מקום להעדיף את גרסת נהג התובעת לנסיבות קרות התאונה, ולכן דין התביעה להתקבל. הנתבע ישלם לתובעת סך של 14,401 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף, יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 355 בגין אגרת משפט, וכן בשכר עדי התובעת, כפי שנפסק בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו. כמו כן, יישא הנתבע בשכ"ט עו"ד בסך של 2,600 ₪. תאונת דרכיםתביעת שיבוב