תאונת דרכים: שבר בעמודה קדמית וקיר קדמי של האיצטבולום במפרק ירך שמאל

תאונת דרכים: שבר בעמודה קדמית וקיר קדמי של האיצטבולום במפרק ירך שמאל וכן שבר בצלע 7 בצד שמאל

התובע הועבר באמצעות אמבולנס לבית חולים רמב"ם בחיפה והוא אושפז עד ליום 2.9.11, 15 ימים בסך הכל. לאחר שחרורו מבית החולים היה התובע במעקב רפואי, הן בבית החולים והן בקופת החולים בה הוא חבר.

3. במסגרת התביעה מונה פרופ' גרשון וולפין כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי. בחוות דעתו קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בהתאם לסעיף 35(1)(ב) מותאם בגין הגבלה בתנועות הסיבוב הפנימי של פרק ירך שמאל.

4. התובע היה גמלאי עובר לאירוע התאונה וכך גם מצבו להיום.

5. במסגרת הדיון בשאלת הנזק העידו התובע ואשתו, גב' מירה אלזם, מטעמו. לא הוגשו ראיות ולא נשמעו עדים מטעם הנתבעות.



כאב וסבל:
6. בתקנה 2-3 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, נקבע כדלקמן:

"2. א. בכפוף לאמור בתקנה 3, סכום הפיצויים יהיה סך הכל של אלה:

1. שני פרומיל מן הסכום המקסימלי כפול מספר הימים שבו היה הניזוק מאושפז בבית חולים, במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה;

2. אחוז אחד מן הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות לצמיתות שנגרמה לניזוק כתוצאה מן התאונה; לעניין זה, 'אחוזי הנכות' – כפי שנקבעו בהתאם למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956.

ב. לא יהיה הנפגע זכאי לפיצוי לפי תקנה משנה א' או שסבל נזק שאינו נזק ממון שאינו מכוסה על ידי אותה תקנה, יהיה סכום הפיצויים, הסכום שהוסכם עליו או שייפסק, ובלבד שהסכום לא יעלה על עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי.

3. אירעה התאונה למי שמלאו לו ביום התאונה שלושים שנה, יוקטן סכום הפיצויים לפי תקנה 2(א)(2) באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל לשלושים שנה".

מתק' 2(א) ו-3 לעיל עולה כי, פיצוי עבור כאב וסבל בתביעת פלת"ד מורכב משניים אלה: האחד, שני פרומיל מהסכום המקסימלי הקבוע בחוק עבור כל יום אשפוז בבית חולים בעקבות התאונה, והשני, אחוז אחד מתוך הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות הרפואית הצמיתה שנקבעה לניזוק כתוצאה מהתאונה, ובניכוי אחוז אחד לכל שנה שמלאה לניזוק מעל ל-30 שנה.



7. בסיכומיו טען התובע כי קיימות שלוש אופציות לחישוב הפיצוי המגיע לו עבור כאב וסבל. טיעון זה נכון באופן חלקי, שכן קיימות שתי אופציות לחישוב הפיצוי בראש נזק זה ולא שלוש. אבהיר להלן.

בק' 2(ב) נקבע כי הנפגע זכאי לפיצוי עבור כאב וסבל בגובה של עד 10% מהסכום המקסימלי ולעניין זה נפסק ב-ע"א 284/88 גבאי ואח' נ' פוגל ואח', פ"ד מו(4) 837, כדלקמן:

"תקנה 2(ב), למרות ניסוחה הלא ברור, משאירה לבית המשפט שיקול דעת לקבוע, כי במקרים בהם שיעור הנכות שבבסיס התביעה לפי תקנה 2(א) אינו מגיע לכדי 10% מהסכום המקסימלי, ואין בסכום זה כדי להוות כיסוי הולם לנזק הלא ממנוי שנגרם לנפגעים, יש להגדיל את סכום הפיצויים עד לשיעור הכולל של 10% מהסכום המקסימלי. במילים אחרות, במקרה שמוענק פיצוי על-פי תקנה 2(א) בגין נזק לא ממוני בשיעור של 10% ויותר מהסכום המקסימלי, אין מקום להעניק פיצוי נוסף בהסתמך על תקנה 2(ב), הגם שהפיצוי לפי תקנה 2(א) אינו מפצה על כל הפגיעות שנגרמו" (שם, עמ' 842 א') (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

על אותה הלכה חזר בית המשפט ב-ע"א 2801/96 אלעל נתיבי אוויר לישראל בע"מ ואח' נ' יפרח ואח', פ"ד נה(1) 817 (837 ה' עד 83 א'-ב', ו'-ז' ו-839 א').

8. במקרה דנן, בהתחשב בימי האשפוז שהיו לתובע והנכות שנקבעה לו בעקבות התאונה, הוא זכאי לפיצוי עבור כאב וסבל לפי הנוסחה שנקבעה בתק' 2(א) לתקנות הפיצויים בסך של 16,174 ש"ח.

הסכום המקסימלי כולל ריבית נכון להיום מגיע לסך של 181,728 ש"ח. יוצא אפוא כי מכוח תק' 2(א) התובע אמור לקבל פיצוי עבור כאב וסבל בשיעור הנמוך מעשרה אחוזים מהסכום המקסימלי.

הפגיעה של התובע במקרה דנן לא היתה פגיעה של מה בכך וכזכור הוא סבל משברים הן בעמודה קדמית בקיר קדמי של האיצטבולום במפרק ירך שמאל והן בצלע 7 בצד שמאל. כמו כן, התובע אושפז למשך 15 ימים בבית החולים וניכר היה כי גם בשחרורו הוא היה מוגבל באופן ניכר בתנועותיו.

לאור האמור לעיל, יש לפצות את התובע בגין כאב וסבל בשיעור של עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי, המגיע להיום לסך של 18,173 ש"ח.
9. עזרת צד ג' לעבר:
התובע ואשתו טענו בתצהיריהם ובעדותם בפניי כי הראשון היה מרותק לביתו במשך כ-3 חודשים לאחר שחרורו מבית החולים ולפי מצוות רופאיו היה עליו להיות בשכיבה על מנת כי השבר יבריא ולא יהיה צורך בניתוח.

אכן, מהתיעוד הרפואי המצורף לתצהיר התובע עולה כי הוא היה מוגבל מאוד בתנועותיו ולפיכך בסיכום האשפוז נאסרה עליו דריכה על רגל שמאל. כמו כן, בביקור בבית החולים מיום 2.10.11, כחודש ימים וחצי לאחר התאונה, הומלץ לתובע על תחילת ניוד בדריכה חלקית על רגל שמאל עם הליכון או קביים. מאידך, לא שוכנעתי כי היה על התובע, כטענתו, להיות בשכיבה מוחלטת ממועד שחרורו מבית החולים למשך 3 חודשים, שכן המלצה זו נרשמה אך ורק על ידי רופאת המשפחה בכרטיסו הרפואי בקופת חולים, וזאת בהסתמך, כביכול, על ההמלצות בשחרור מבית החולים, כאשר אין בתעודת השחרור כל המלצה בנדון.

מכל מקום, אין ספק כי בהתחשב במוגבלויותיו של התובע לאחר שחרורו מבית החולים הוא נזקק לעזרה מוגברת של אשתו, כפי שאכן נטען בפניי, ובגין כך ייפסק לו פיצוי בסך של 6,000 ש"ח.

10. עזרת צד ג' לעתיד:
מעדות התובע בפניי התרשמתי כי תנועותיו קלילות והוא אינו מוגבל בפעולות כגון ישיבה, עמידה, הליכה וכדו'. הדברים מתיישבים עם ממצאיו של מומחה בית המשפט שקבע כי התובע סובל מהגבלה קלה בלבד בטווח תנועות הסיבוב החיצוני של פרק ירך שמאל. כמו כן, התובע העיד בפניי כי כיום הוא מבצע פעולות שונות כגון טיפול בגינה, הליכה ועוד, אף כי לדבריו כושרו לעשות זאת נפגע בעקבות התאונה.

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי עבור עזרת צד ג' לעתיד בסכום מתון של 2,000 ש"ח.

11. הוצאות עבור נסיעות:
התובע צירף לתצהירו חשבוניות עבור נסיעות, בין היתר באמבולנס, אשר לטענתו נאלץ לנסוע בו לביקורים בבית החולים מאחר והומלץ לו להיות בשכיבה. דא עקא, משנשללה הטענה לעניין זה כאמור לעיל, ממילא לא היתה הצדקה להוצאה זו. למעלה מהצורך, אחת החשבוניות עבור נסיעה באמבולנס הינה מיום 1.9.11, ונרשם בה כי היא בגין העברתו מבית החולים רמב"ם לביתו במועד השחרור, אף כי התובע השתחרר מבית החולים רק למחרת היום, 2.9.11.
האמור לעיל אינו שולל את זכות התובע לפיצוי עבור נסיעות לעבר, שכן אין חולק כי הוא הוזמן לביקורת רפואית, בין היתר בתקופה בה הוא היה מוגבל מאוד בתנועותיו ובהליכתו.

באשר להוצאות נסיעה לעתיד, מהתיעוד הרפואי עולה כי מזה זמן התובע אינו מקבל טיפול או פונה לביקורת בשל מצבו בעקבות התאונה. יחד עם זאת, אין לשלול כי לעתיד הוא יצטרך מידי פעם לעבור ביקורת רפואית ובגין כך יהיה עליו לשאת בהוצאות עבור נסיעות.

לאור מכלול השיקולים לעיל, בהתחשב בסכום הקבלות שצורף לתצהיר התובע עבור נסיעות, כ-1,500 ש"ח, ייפסק לו פיצוי בגין ראש נזק זה לעבר ולעתיד בסכום גלובלי של 2,500 ש"ח.

12. לאור האמור לעיל, התובע זכאי לפיצוי עבור ראשי הנזק השונים כמפורט להלן:



סך של 18,173 ש"ח עבור כאב וסבל.
סך של 8,000 ש"ח עבור עזרת צד ג' לעבר ולעתיד.
סך של 2,500 ש"ח עבור נסיעות לעבר ולעתיד.

ובסה"כ 28,673 ש"ח.

13. לסיכום, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות, באמצעות נתבעת מס' 2, לשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, סך של 28,673 ש"ח.

כן תשלמנה הנתבעות, באמצעות נתבעת מס' 2, לתובע, באמצעות בא כוחו, שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בתוספת מע"מ עליו ואגרת בית משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות האגרה מיום הגשת התביעה, 24.10.11, ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כל הסכומים כאמור לעיל ישולמו תוך 30 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שבר בירך - כמה אחוזי נכות ?

  2. שבר באגן - כמה אחוזי נכות ?

  3. פגיעה באגן הירכיים

  4. פגיעה בירך - תאונת עבודה

  5. ניתוח החלפת מפרק ירך - סיכונים

  6. רגל קצרה בגלל שבר בשוק / בירך ?

  7. ניתוח בירך - רשלנות רפואית

  8. נפילה ביציאה מרכב - שבר בירך

  9. הכרה פגיעה בעבודה ביטוח לאומי - גב ירך

  10. ניתוח החלפת מפרק ירך - רשלנות רפואית

  11. נפילה במדרגות - שבר בירך ימין שהצריך ניתוח לקיבוע השבר ושיקום

  12. תאונת דרכים: שבר בעמודה קדמית וקיר קדמי של האיצטבולום במפרק ירך שמאל

  13. תאונת דרכים: חבלת ראש עם דימום תת עכבישי ופגיעה מוחית, חבלה בריאות, שבר בעצם ירך שמאל

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון