גובה שכר טרחת עורך דין בתביעה על פי החוק לפיצוי נכי פוליו זוהי תביעה כספית לתשלום שכר טרחת התובע על סך 102,220 ₪. תמצית טענות התביעה 1. התובע העוסק, בין היתר, בייצוג מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל). התובע ייצג את הנתבעת בתביעה לגמלה על פי החוק לפיצוי נכי פוליו (להלן: "החוק") בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים ביום 22.9.08, (להלן: "ההסכם"). ס' 3 להסכם קובע, שעל הנתבעת לשלם לתובע שכר טרחה בשיעור 20% בצירוף מע"מ, מכל סכום שתוכר כזכאית לו בגין העבר, ובגין כל סכום שהיא תוכר כזכאית לו עבור העתיד, לתקופה של מחצית הגמלה ולא פחות מ- 7 שנים מחתימת ההסכם. התובע החל בטיפול המשפטי טרם חתמת ההסכם, והמל"ל קיבל את התביעה שהגיש בשם הנתבעת, הכיר בה כנכה 100% על פי החוק וזיכה אותה בפיצוי על פיו. נקבע בהחלטה, כי הנתבעת זכאית לפיצוי חד פעמי בסך 128,911 ₪, קצבה חודשית לתקופה שמיום 1.1.07 - 31.3.09 בסך 103,104 ₪, הלנה בסך 3,185 ₪ והחל מחודש אפריל 2009 קצבה חודשית בסך 3,964 ₪. 2. הנתבעת חייבת לתובע בגין הטיפול מול המל"ל הינו 63,114 ₪ בסכום קרן. בגין הסכומים שקיבלה עד 31.12.09, סך של 11,158 ₪ בסכום קרן. בגין הסכומים שקיבלה עד 31.12.10 וסך 5,579 ₪ בגין הסכומים שקיבלה עד ליום הגשת התביעה. סך הכל חובה כולל ריבית והצמדה עד ליום הגשת התביעה הינו 96,420 ₪, כולל מע"מ. בנוסף, טיפל התובע במשך 20 שעות עבודה, עבור הנתבעת בעיכוב פינוי מדירתה על ידי חב' עמידר ועבור כך עותר לחייבה בתשלום שכ"ט ראוי בסך 5,800 ₪ בסכום קרן. 3. בתצהירו הוסיף התובע, כי בניגוד לטענת הנתבעת, התביעה למל"ל לא הוגשה על ידי הנתבעת ו/או על ידי בתה של הנתבעת, אלא על ידי התובע, ולאחר הפגישות ביניהם. הסכם שכר הטרחה נמסר לנתבעת טרם הפגישה השנייה ביניהם, ובפגישה השנייה היא החזירה לו את ההסכם חתום. התובע טוען, כי לא סוכם על שכר טרחה על פי שעות עבודה, וטענה זו של הנתבעת סותרת את ההסכם בכתב. 4. מוסיף הנתבע בתצהירו כי אין ממש בטענת הנתבעת, לפיה, טיפולו כלל רק איתור פס"ד אלא מדובר בתביעה מורכבת, נסיעה לבית הנתבעת בחדרה, פעולות מול מל"ל, חקירה ואיתור פסקי דין בנושא ועוד. בנוסף, הגמלה שהשיג התובע עבור הנתבעת אמורה להשתלם לה עד סוף חייה ושכר הטרחה מבוקש רק עבור 7 שנים. תמצית טענות ההגנה 5. הנתבעת בת 50 מונשמת משנת 1988 כתוצאה ממחלת הפוליו, משותקת ומרותקת לכיסא גלגלים, מלווה במטפלת צמודה מזה 16 שנה שאינה מסוגלת לתפקד ללא עזרה רצופה. בשנת 2008 פורסם בעיתונות שחולי פוליו זכאים לקצבה חודשית חד פעמית מהמל"ל. הנתבעת, באמצעות בתה, הגישה את התיק הרפואי שלה למל"ל והיא נדרשה להשלים הצגת מסמך חסר אחד, שהינו פס"ד שקשור לתביעתה משנת 1990 בבימ"ש מחוזי נצרת, (להלן: "פסה"ד"). בשלב זה הופנתה על ידי חבר בשם דן אריאל אל התובע. 6. בפגישה בינה לבין התובע בבית הנתבעת, היא תארה בפניו את מצבה הרפואי. בפגישה נוספת בביתה התובע החתים אותה על מספר מסמכים, כולל ההסכם, אותו ראתה לראשונה במועד הגשת תצהיר תומך בבקשה לביטול פסה"ד שהוגשה בתיק זה, ושמעולם לא נמסר לה. לטענתה, סוכם בין הצדדים, כי התובע יגיש לוועדה הרפואית של המל"ל, את התיק הרפואי שלה ויצרף את פסק הדין אשר היה חסר. כן סוכם ביניהם, כי במידה והמל"ל יקבל את תביעתה שתוגש על ידי התובע בצירוף פסה"ד, תשלם לתובע שכ"ט על בסיס שעות עבודה. לטענתה, כאשר שאלה את התובע כמה תידרש לשלם בעבור שעות עבודתו השיב לה "כמקובל", ללא כל פרוט. עוד סוכם, כי אם התובע יידרש לנהל הליכים משפטיים בנושא זכותה מהמל"ל, רק אז יכנס לתוקפו ההסכם. דהיינו, כך הנתבעת, ההסכם היה מותנה בכך, שבמידה ויינקטו הליכים משפטים, רק אז ייכנס ההסכם לתוקפו, וככל שלא יתנהלו הליכים משפטיים כנגד המל"ל, שכר הטרחה יהיה, המקובל, על בסיס שעות. 7. לגרסת הנתבעת, במועד חתימתה על ההסכם, היא לא קראה אותו, מסרה לתובע פרטים וחתמה על מסמכים שונים, ולנוכח סיכום שכר הטרחה כפי שפורט, חתמה על ההסכם. היא חתמה על ההסכם מבלי לקרוא אותו, מתוך אמון בתובע, מה עוד, שהופנתה אל התובע על ידי חבר קרוב מאוד וסמכה על יושרו המקצועי. כיוון שידעה שההסכם מותנה, סברה שאינה נדרשת לקרוא אותו כל עוד לא התקיים התנאי המקימו. לדבריה, הוחתמה על ההסכם בניגוד למה שהוסכם בין הצדדים, תוך כדי שהסתמכה על דברי התובע, שההסכם משקף את סיכום הדברים ביניהם. לכן, התובע ביצע כלפיה מעשה הטעיה, כאשר הוא חב כלפיה חובת אמון מוגברת. 8. מוסיפה הנתבעת, כי כפי שמצוין בכותרת ההסכם, השרות המקצועי על פיו, כולל ייצוג בפני וועדות רפואיות, אלא שבעניינה, לא התקיים ייצוג כזה. בנוסף, נקבע בהסכם, כי שכר הטרחה ינבע מפס"ד/פשרה ובעניינה של הנתבעת, הסכומים להם היא זכאית, אינם נובעים מפס"ד או פשרה, אלא מהחלטת וועדה רפואית של המל"ל וכלל לא התקיימו הליכים משפטיים. לכן, כך הנתבעת, התובע אינו זכאי לשכר הטרחה אותו הוא תובע, כיוון שלשכר טרחה זה היה זכאי, רק לאחר ניהול הליכם משפטיים. ס' 4 להסכם קובע, כי גם הוצאות ושכ"ט שייקבעו על ידי בית משפט, ישולמו לתובע, ומקריאת ההסכם עולה, כי לא ייתכן שהתובע יקבל סכומי עתק, כולל לתקופה של 7 שנים מיום זכאות הנתבעת, רק מהסיבה שצרף את פסה"ד לתיקה הרפואי שהוגש למל"ל. לטענת הנתבעת, תוכן סעיפי ההסכם תומכים בגרסת הנתבעת, לפיהם ההסכם ייכנס לתוקף, רק אם התובע ינהל הליכים משפטיים מול המל"ל. 9. הנתבעת טוענת, כי שילמה לתובע 2,000 ₪ שבכל מקרה יש לקזזם מכל סכום שייפסק לזכות התובע. לטענתה, התקיימו בינה לבין התובע שלוש פגישות, שתי פגישות בביתה, במסגרתן הסבירה את מצבה הרפואי ומסרה לו מסמכים, ופגישה נוספת, כאשר התובע הופיע בביתה, עם אדם נוסף, אז ציינה הנתבעת בפניו את נושא שכר הטרחה כפי שסוכם בביתה. גם פגישה זו נערכה בביתה, לאחר שקיבלה כספים מהמל"ל ולאחריה דרש התובע שכר טרחה מופרך, אשר סורב על ידי הנתבעת. לאחר שקיבלה מהתובע מכתב דרישת שכ"ט לא הצליחה להשיגו טלפונית, ולכן שלחה לו ביום 9.7.09 מכתב באמצעות הפקס, בו הודיעה לו שדרישת שכר הטרחה שלו אינה תואמת את הסיכום ביניהם, ונוכח התחמקותו מלשוחח עמה טלפונית, היא מפסיקה את הייצוג על ידו. 10. לטענת הנתבעת, כל הטיפול המשפטי שנעשה על ידי התובע, היה רק צירוף פסה"ד לתיק הרפואי שלה, כדי להגיש את תביעתה למל"ל ומדובר בעבודה של מספר שעות. ההסכם נחתם ביום 22.9.08 וזכאותה נקבעה על ידי המל"ל ביום 5.11.08. מדובר בפער של שבועות מספר במהלכן היה על התובע רק לצרף את פסק הדין. מוסיפה הנתבעת, כי התביעה דנן שערורייתית, מהסיבה שהנתבעת קיבלה עד להגשת תביעת התובע סך 128,911 ₪ רטרואקטיבית משנת 2007, קצבה חודשית לתקופה שמיום 1.1.07 - 31.3.09 בסך 103,104 ₪, הלנה וקיצבה חודשית בסך 3,964 ₪. עד למועד הגשת התביעה קיבלה הנתבעת כ- 356,000 ₪ והתובע עותר לחייבה לשלם לו סך 96,420 ₪. על כל אלה מוסיפה נתבעת, כי ממכתבו של התובע מיום 30.6.09 עולה, כי יתכן והמל"ל ידרוש חזרה חלק מהכספים ששולמו לנתבעת. 11. הנתבעת טוענת, כי מעולם לא קיבלה דיווח על שעות העבודה שביצע התובע ושעות העבודה המפורטות בתביעתו מוכחשות. לטענתה, הפגישות המתוארות בתצהיר התובע, מעולם לא דווחו לה, וספק אם כלל התרחשו. מוסיפה הנתבעת בתצהירה, כי חולים במצבה, אשר הגישו תביעה למל"ל קיבלו קצבאות וכספים מהמל"ל בגין נכותם, והיא כלל לא נזקקה לשרותי התובע, למעט צרוף פסק הדין, כדי להשלים את הליך התביעה. דיון המחלוקת הצריכה הכרעה בתביעה דנן, הינה בשאלה האם ההסכם משקף את הסכמות הצדדים, ואם לאו, מהו שכר הטרחה הראוי שמגיע לתובע. עדויות 13. התובע העיד בחקירתו, כי משרדו עוסק אך ורק בנזקי גוף בכל קשת התביעות. לדבריו, הוא נפגש עם התובעת, ביום 10.6.08 בנושא מחלת הפוליו בה לקתה, וביום 22.9.08 נחתם ההסכם. לגרסתו, כבר בשיחה הראשונה עם הנתבעת ביום 10.6.08 גילה שיש להסדיר עבור הנתבעת, שני נושאים נוספים: האחד, פטור ממס והשני, זכויותיה מול עמידר בדירה שבה היא מתגוררת ושלא הוסדרו במשך 20 שנה. הוא אמר לנתבעת שבשני הנושאים האחרונים הוא יטפל ללא תמורה, ובגין תביעת הפוליו יגבה שכר טרחה. התובע אישר כי נושא עמידר ופטור ממס, לא נכללו בהסכם, והייתה לו התחייבות אישית להסדיר אותם ללא תמורה. התובע העיד, כי לא השלים את הטיפול מול עמידר ובנושא פטור ממס, כיוון שהנתבעת לא קיימה את החיובים שלה לפי ההסכם. לדבריו, הוא נוהג לגבות שכר טרחה על פי אחוזים. אך מהרגע שהנתבעת לא קיימה את התחייבויותיה הוא גובה שכר על שעות העבודה. 14. דרישת התובע לשכר טרחה בנושא עמידר, נובעת לגרסתו, משעות עבודה שהשקיע, כדי לתאם פגישה עם בעל תפקיד בעמידר ו- 6 שעות עבודה לפגישה עם נציג עמידר בחדרה. על פי עדותו, זו הפעם הראשונה שהוא מטפל בנושא, ועל הנתבעת לשלם לו עבור לימוד הנושא. כן השקיע 30 שעות עבודה לבדיקת חומר משפטי של חוק הנכים, ובתביעות הפוליו היו מעט מאוד פסקי דין והיה עליו לקרוא פסקי דין בנושאים אחרים. עוד לטענתו, הוא השקיע 3 שעות עבודה לצורך קריאת מכתבים ולימוד נושאים שאינו מורגל בהם, והיה עליו להשקיע זמן כדי להבינם. סבורני, כי אין לחייב את הנתבעת בתשלום שכר עבור לימוד נושא שהתובע לא מכיר. התובע העיד, כי "היו הרבה כתבי תביעה שהוגשו נגד הנתבעת בעבר", שלבקשתה, הוא ניסה להבינם, ולצורך כך השקיע 5 שעות עבודה. התובע לא צירף את כתבי התביעה הנטענים. כבר נקבע כי: "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) לדבריו, הוא השקיע 20 שעות עבודה ופניותיו למשרדי עורכי דין בנצרת, בניסיון לאתר את פסה"ד נענו, שהתיק בוער. הוא לא הציג כל ראיה לפנייתו למשרדי עורכי דין ואף העיד, כי לא נעשו פניות בכתב לאותם משרדי עורכי דין. 15. לטענת התובע, בפגישתו הראשונה עם הנתבעת, הוא השאיר לנתבעת את ההסכם, ייפוי הכוח וטופס ויתור על סודיות רפואית. כן הוחלפו מסמכים כדי שהתובעת תעיין בהם בהתאם למתכונת שבה הוא פועל וכך הסביר לה. לדבריו, היה לה שיקול דעת אם לקבל את הצעתו. לדבריו, הוא מסביר לכל לקוח בפרטי פרטים את משמעות ההתקשרות עמו. התובע העיד, כי ראה תביעת פוליו שנכתבה על ידי בתה של הנתבעת, ולא הושלמה בנושא של הנזיקין. לטענתו, הנתבעת אמרה לו שאין לה את פסק הדין ושהתביעה לא הוגשה. לתביעת הפיצויים שהוא הגיש בחודש ספטמבר הוא צרף ייפוי כוח ומכתב כיסוי לתביעה. התאריך שמופיע הוא התאריך הפגישה השנייה בינו לבין הנתבעת, אז החתים אותה על הסכם שכ"ט כאמור לעיל. את התביעה הגיש ללא פסה"ד, וע' 2,3, בטופס תביעת פיצויים לא מולא בכתב ידו. על פי עדותו, בטופס, יש "קשקוש בצורת מלבן שכנראה נעשה על ידי בתה וכתוב שמצורף מכתב הסבר". בעמ' 3 רשומים פרטיו כמגיש התביעה, פרטיו והתאריכים שמופיעים ליד החתימות של הנתבעת, הם בכתב ידו. לשאלה "בשביל להגיש את הטופס הזה שכולו או רובו מילאה בתה של הנתבעת, למה צריך אותך ומה התרומה שלך?" השיב הנתבע: "הם ידעו שהסיכויים שלהם בתביעה זאת שואפים לאפס. הם ידעו שהם בבעיה וצריכים מישהו שיתמודד איתה". 16. לטענת התובע, פסה"ד בבסיסו היה כנגד הנתבעת, והמאמץ להשיג הכרה בנתבעת כנפגעת פוליו, מצדיק תשלום שכר טרחתו כנותן שרות. כמה חודשים לאחר הגשת פסה"ד, בחודש מאי יוני 2009, התקבלה תביעת הנתבעת למל"ל. מה שמהווה ראיה לכך, שכל שהיה חסר בתיק הנתבעת במל"ל הינו פסה"ד. הנתבע אישר, שבמסגרת המל"ל הוא הגיש את תביעת הפיצויים של הנתבעת, צרף את פסק הדין, שלח מכתב נוסף למל"ל ביום 6/5/09 (נספח ז' לתצהיר עדות ראשית שלך). 17. הנתבעת העידה בחקירתה, כי מיד כאשר קבלה את הקצבה, הודיעה לתובע שקיבלה את הזכאות ושברצונה לשלם לו. היא פנתה אליו גם טלפונית וגם באמצעות חבר משותף, כדי לשלם לו לפי הסיכום ביניהם, ולפיו, כאמור לעיל, אם לא מגיעים לתביעות או הוכחות משפטיות או רפואיות וכל שיידרש הינו, הוספת פסק הדין, שכר הטרחה יהיה לפי שעות. לדבריה, כל השעות שהתובע מציין, הזויות. התובע לא היה מוכן לקבל את מה שרצתה לשלם לו, וגם החבר המשותף פנה אליו, כדי שיסכים לקבל לפי הסיכום ביניהם, אך ללא הצלחה. לעניין דרישת התובע לשכר טרחה בתיק עמידר, העידה הנתבעת, כי התיק נסגר ולגבי עו"ד נוף, , הרי שלדברי הנתבעת, היא ייצגה את דן אריאל, החבר המשותף גם לתובע, אשר רצה לעזור לה. דן אריאל, אף פנה אליה, וביקש לנסות להשיג את פסה"ד, אך היא לא הצליחה להשיגו. 18. מטעם ההגנה הוגש תצהיר עדות ראשית על ידי בתה של הנתבעת, הגב' בת אל צדקה, שלדבריה, היא, באופן אישי, הגישה למל"ל את תביעת הנתבעת לפיצוי על פי החוק באמצעות תיבת דואר שירות של המל"ל וצירפה אליה מסמכים שנדרשו באותה עת. היא אף חתמה בשם הנתבעת על התביעה, (נספח א' לתצהירה). היא ציינה בתביעה, כי בעבר הגישה תביעה בגין מחלת אמה על פי פקודת הנזיקין. על פי תצהירה, התאריכים המופיעים בע' 3 ס' 5 לתביעה ועל טופס ויתור סודיות, אינם בכתב ידה והוספו, כנראה, על ידי התובע או מי מטעמו. לדבריה, מאז שהגישה את התביעה בשם אמה, הייתה בקשר טלפוני עם המל"ל ונמסר לה שיש להמתין בסבלנות, כיוון שמדובר בהליך שלוקח זמן וכי התביעה מטופלת. בהמשך, נמסר לה על ידי המל"ל, כי יש להמציא את פסה"ד מבימ"ש מחוזי בנצרת, אשר ניתן בתביעה שהגישה הנתבעת בשנות התשעים, נגד המדינה. משלא הצליחו לאתר את פסק הדין, פנו לתובע כדי שיאתרו. מעיון בס' 3 לתביעה שהוגשה לביטוח הלאומי עולה, כי התובע הוסיף את שמו בפרטי מגיש התביעה, אולם במועד בו הוגשה התביעה בפועל על ידה, סעיף זה היה ריק, כיוון שהתביעה הוגשה ללא סיוע משפטי. בחקירתה, העידה בת אל צדקה, כי הגישה למל"ל את התביעה בשם הנתבעת, והסעיף שמולא בדיעבד, על ידי התובע, נשאר פתוח, כי לא היה בו צורך. הדרישה לפסה"ד נמסרה לה טלפונית. 19. עד הגנה נוסף הינו דן אריאל, אשר משמש כפיזיותרפיסט של הנתבעת מזה 23 שנה. למיטב זכרונו, ספרה לו הנתבעת בשנת 2008 שהיא מתקשה להגיש תביעת פיצויים בגין מחלתה, היות וחסר לה פס"ד מבימ"ש מחוזי נצרת, בנושא הקשור למחלתה. הוא הפנה אותה לעו"ד אילת נוף, אשר שלחה מטעמה שליח לבימ"ש מחוזי בנצרת כדי לצלם את פסק הדין. השליח לא הצליח לאתר את פסה"ד ולכן הוא הפנה את הנתבעת לתובע, אותו הכיר, והוא אף הביא את התובע לבית הנתבעת, אך לא נכח בפגישה ביניהם. בחקירתו העיד, כי הוא הפעיל את עו"ד נוף כדי שתאתר את פסה"ד, אך היא לא הצליחה לאתרו. הוא זה שהפנה את הנתבעת לתובע, כיוון שהייתה זקוקה לסיוע של עו"ד לאיתור מסמך מסוים. הכרעה 20. ההסכם מורכב, הן בסעיף מהות השרות והן בסעיף התמורה. ההסכם קובע, כי מהות השרות הינו: "מהות השירות: מתן ייעוץ וייצוג בפני בתי משפט ו/או בתי דין ו/אי־ וועדות רפואיות בשבתן כ"גופים מעין שיפוטיים " על מנת לממש זכויות הקבועות בחוק, אשר נובעות ממצבו הרפואי של מזמין השירות. השירות האמור לעיל כולל ייצוג בפועל בפגי הוועדות הרפואיות אליהן הופנה מזמין השירות, במסגרת הוועדות מדרג ראשון ובמסגרת הוועדות ה רפואיות מדרג שני (הוועדות לעררים) ככל שיידרש, וזאת כנגד אחד או יותר מהגורמים המנויים להלן, המאושרים כחתימת ידו של מזמין השירות. השירות האמור לעיל אינו כולל כיסוי ההוצאות הנדרשות לצורך ניהול התביעה, לרבות אגרות משפט, אגרות לוועדות רפואיות (פטור ממס) תשלום למומחים עכור חוות דעת ו/או הופעה לדיון, ותשלום לעדים. ובנוסף תשלומים עבור המצאת רשומות רפואיות , ודמי נסיעות כל אלו ישולמו על ידי, מזמין השירות כנגד קבלות. השירות בגין הגשת תביעה לבתי המשפט ו\או בתי דין הינו בעבור הערכאה הראשונה בלבד". הגורמים אשר לגביהם נדרש השרות: המוסד לביטוח לאומי........ ............ 21. התמורה בעבור השירות: ".................. שכר הטרחה ייגבה מכל סכום חד פעמי אשר מזמין השירות יהא זכאי לו ( תגמולי ביטוח ו/או מענקים ו/או כול סכום שנקבע בפסק דין ו/או הושג בפשרת) כשיעור ש ל 20% בתוספת מע"מ כחוק. במקרה של קצבאות חודשיות ישולם שכ־"ט בגין העבר (עד יום סיום ההליך} וכן כתוספת בגין העתיד (לאחר יום סיום ההליך) עבור מחצית מהתקופה שנותרה לתשלום הגמלאות ואולם לא פחות מ- 7 שנים ( 84 חורשים) בשיעור של 20% וכתוספת מע"מ כחוק. במקרה שתקבע קצבה זמנית. יחול ההסכם בין הצדדים למשך 7 שנים ממועד הקביעה כאשר נותן השירות יפעל לקבלת המשך הזכאות מעבר לתקופה הימנית. כמידה ומזמין השירות יהיה זכאי לקצבאות חודשיות. שכר הטרחה יגבה אחת לשלשה חודשים . עד לתום תקופת ההסכם................." במקרה של קצבאות חודשיות ישולם שכ"ט בגין העבר (עד יום סיום ההליך) וכן כתוספת בגין העתיד (לאחר יום סיום ההליך) עבור מחצית מהתקופה שנותרה לתשלום הגמלאות ואולם לא פחות מ- 7 שנים (84 חודשים) בשיעור של 20% בתוספת מע"מ........" 22. ההסכם כולל תחומי שרות רבים אותם אמור התובע לתת לנתבעת, והתמורה בעבור השרות כוללת את כל השירותים. אין בהסכם כל הפרדה בין השירותים המשפטיים השונים והתמורה בגינם, אלא סכום גלובלי, בעבור כל השירותים. התובע העיד: "ת. השארתי לה את ההסכם, את יפוי הכח, את הויתור על סודיות רפואית וכן הוחלפו מסמכים כדי שתעיין בהם בהתאם למתכונת שבה אני פועל וכך הסברתי לה. זה היה נתון לשיקול דעתה אם לקבל את הצעתי. ש. היא מסרה לך מסמכים? ת. באותו מועד, לא בטוח שלקחתי מסמכים שלה". (ע' 6 שורות 11-14) בס' 16 לתצהירו טוען התובע, כי התקיימו שתי פגישות בינו לבין הנתבעת, כאשר ההסכם נמסר לה טרם הפגישה השנייה, במהלכה החזירה לו את ההסכם חתום. בכתב התביעה ובתצהיר, התובע כלל אינו טוען, כי הסביר לנתבעת את מהות ההתקשרות, מהם שלבי העבודה שעליו להשקיע לצורך השגת הקצבה מהמל"ל עבורה, ואף אינו טוען כי הסביר לה את שיעור שכר הטרחה, ומאיזה סכומים ייחשב. רק בחקירתו העיד, כאמור לעיל, כי הסביר לה את המתכונת שבה הוא פועל. התובע לא טען שהסביר לתובעת, שגם אם כל עבודתו תהיה הגשת פסה"ד והתביעה, אשר הוגשה כבר בעבר על ידי בתה של הנתבעת, יגבה ממנה 20% מכל סכום שתקבל. 23. מדובר כאמור, בהסכם מורכב שאינו מנוסח בצורה פשוטה ובהירה, הוא אינו ברור, וניתן להבינו, רק לאחר קבלת הסבר מפורט ומדויק. בהסכם אין כל "מדרג תשלומים", אלא סכום גלובלי על כל עשייה שהיא. דהיינו, גם אם כל פעולתו המשפטית של התובע הייתה הגשת פסק הדין תשלם הנתבעת 20% וגם אם יהיה עליו לבצע פעולות משפטיות רבות, כולל וועדות רפואיות, בתי משפט ועוד, תשלם לו אותו סכום. התובע, אינו טוען, כי כל אלה הוסברו לנתבעת. אכן, ההלכה הינה, כי אדם נחזה כמי שיודע ומבין על מה הוא חותם. במקרה דנן, נוכח נוסח ההסכם, שנעשה על ידי התובע, התובעת לא יכולה הייתה להבין את משמעות ההסכם, ואני מקבלת את גרסתה, שהתובע לא הסביר לה זאת. 24. איני מקבלת את גרסת התובע בס' 11 לסיכומיו, לפיה, העובדה, שלטענתו, נפגש עמה זמן רב טרם הפגישה השנייה, מצביעה על כך שנמסר לה הסכם שכר הטרחה זמן רב טרם שחתמה עליו. אין כל ראיה לכך שהסכם נמסר לנתבעת טרם שחתמה עליו ובכל מקרה, על התובע, כעורך דין, אשר נסח את ההסכם, חלה החובה להסביר את משמעותו ופרשנותו לנתבעת. לא די בעריכת הסכם שכר טרחה, על ההסכם להיות ברור וחד משמעי ככל הניתן. כב' השופט רובינשטיין, ב-רע"א 7394/07 עו"ד גאנם נ' פאעור, החלטה מיום 08/10/07 קבע: "בשעתו נזדמן לי לומר, כי ראוי שעורך דין יערוך הסכם כתוב בעניין שכר טרחה עם לקוחו (רע"א 7423/05 עו"ד לוי נ' ברוש (לא פורסם)). בנידון דידן מסתבר כי הסכם אין בו די, אלא שצריך שיהא ברור וחד משמעי ככל הניתן. אם יש לקח מפרשה זו, הרי הוא שעורך דין המעצב הסכם שכר טרחה עם לקוחו צריך לחזות אחרית מראשית, ... להסביר בהגינות את משאלתו ללקוח ולהגיע - או לא להגיע - להסכם". (ר' שם פסקאות ה(3)(4) להחלטה). דהיינו, על הסכם שכר הטרחה, להיות ברור וחד משמעי ככל הניתן. ההסכם נשוא תביעה זו, אינו ברור, אינו חד משמעי, אינו קבוע שכר טרחה בהתאם לטיפול המשפטי, ויש צורך להסבירו, לפרטי פרטיו, ללקוח. בת.א. (חי) 39769/04 נקבע כי על עורך הדין להבהיר ללקוח את כל המרכיבים המהותיים של פעולה משפטית הנדרשת ממנו, כאשר הדבר תלוי בהסכמת הלקוח. לאור קביעתי, שהתובע לא קיים את חובתו לנתבעת כלקוח, לא הסביר לנתבעת את משמעות ופרשנות ההסכם, שהינו מורכב, ואינו מדורג לתשלום שכר טרחה לפי שלבי פעולות משפטיות, כאשר מפורטות בו פעולות משפטיות שונות ורבות, אני קובעת כי ההסכם אינו משקף את הסכמות הצדדים. שוכנעתי, כי הנתבעת הבינה והאמינה, שמדובר בהסכמה לתשלום שכר טרחה לפי שעות, ורק אם יתנהלו הליכים משפטיים, ישולם שכר הטרחה לפי אחוזים. אילו ידעה הנתבעת, שזו כוונת התובע, לא הייתה חותמת על הסכם כזה. משההסכם אינו משקף את כוונות והסכמות הצדדים, יש לקבוע מהו השכר הראוי המגיע לתובע. מהו השכר הראוי שיש לפסוק לתובע? 25. התובע טוען לשעות עבודה רבות, מעבר לצורך, לכל פעולה שבה נקט עבור הנתבעת. להזכירנו, על פי עדותו, התחייב שלא לגבות שכר טרחה עבור פעולתו מול עמידר ולעניין הפטור ממס. התובע טוען לשעות עבודה רבות ללימוד חומר שאותו לא הכיר. גם מעדות התובע (ע' 7 שורה 31 עד ע' 8 שורה 15 לפרוטוקול) עולה, כי הוא קיבל מבתה של הנתבעת את הטופס שהיא הגישה למל"ל, הוסיף עליו את חתימתו ותאריך ההגשה והגישו למל"ל. "ש. האם נכון שבשלב הזה סיפרה לך הנתבעת שהיא ניסתה לאתר את פסק הדין האמור ללא הצלחה ולכן היא פונה אליך? ת. לא ידעתי. מה שאני ראיתי בפני זה תביעת פוליו שנכתבה ולא הושלמה על ידי בתה של הנתבעת וכשהגיעו למקום של הנזיקין הם נתקעו. עכשיו אני למד מהתצהירים שהיה עוד עו"ד נוספת שעשתה מאמץ לאתר את פסק הדין ורק עכשיו ראיתי זאת בתצהירים. בכל מקרה, 3 ימים ... ש. אז אתה אומר שהנתבעת לא אמרה לך בשלב זה שמה שנותר לה כדי להשלים את הגשת התביעה הוא פסק הדין החסר? ת. היא לא צריכה לומר.... היא לא אמרה לי. שאלתי אם יש לה את פסק הדין והיא אמרה שלא." (ע' 7 שורות 6 - 14 לפרוטוקול). ש. מפנה לנספח ב' לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת, תביעת פיצויים. תאר לנו מה חלקך בטופס ומה כתב ידך? ת. אף אחד מהתאים לא בכתב ידי. עמ' 2 מתוך 3. באותו עמוד בחלק ג' יש תביעות אחרות בגין מחלת הפוליו... מצטט. יש קשקוש בצורת מלבן שכנראה נעשה על ידי בתה וכתוב שמצורף מכתב הסבר. עמ' 3 מתוך 3 זה אני שמגיש התביעה, צרפתי את הפרטים שלי וכל התאריכים שמופיעים ליד החתימות שלה הן בכתב ידי. ש. בשביל להגיש את הטופס הזה שכולו או רובו מילאה בתה של הנתבעת, למה צריך אותך ומה התרומה שלך? ת. הם ידעו שהסיכויים שלהם בתביעה זאת שואפים לאפס. הם ידעו שהם בבעיה וצריכים מישהו שיתמודד איתה. ש. האם זה נכון שלאחר שצרפת את פסק הדין המחוזי מנצרת באמצעות נ/3, התקבלה תביעת הזכאות של הנתבעת? ת. היא לא התקבלה באותו רגע, היו אחרי זה כמה שיחות טלפון ואני לא ראיתי את פסק הדין. ידעתי שהומצא פסק דין, ושנתקבל פיצוי ובנסיבות אלה הסיכוי שלה לקבל קצבאות קרוב לאפס. ראיתי התמודדות עם פסק דין שבבסיסו הוא נגדנו. במקרה שהמאמץ להשיג הכרה בנתבעת כנפגעת פוליו, אז יש קצבה משמעותית עבורה ושכ"ט עבורי כנותן שירות. ש. האם לאחר הגשת נ/3 למל"ל, האם נכון שתביעת הזכאות של הנתבעת התקבלה? ת. היא התקבלה כמה חודשים אחר כך. ש. זאת אומרת שלאחר שצורף פסק הדין וכמה שיחות עם המל"ל התקבלה תביעתה של הנתבעת? ת. נכון. (ע' 8 שורות 1-10 לפרוטוקול). 26. מעדות התובע עולה, כי התביעה הוגשה על מסמך שהכינה בתה של הנתבעת, ושלדבריו לא הושלם והתובע השלים אותו. מתיק הנתבעת אשר נסרק במל"ל והוצג בפני בית המשפט עולה: הבקשה הראשונה שעו"ד X חתום עליה היא מיום 22.9.08.. ביום 25.9.08 עו"ד X שלח תביעה לפיצוי על פי חוק הפיצוי לנפגעי פוליו. צירף סיכום מידע רפואי. ביום 23.12.08-שלח עו"ד X למל"ל עותק הסכם הפשרה ופסק דין שמאשר את ההסכם. ביום 18.2.09 שלח עו"ד X למל"ל בקשה למתן החלטה. ביום 16.3.09 עו"ד X שלח למל"ל "תזכורת ראשונה" ובקשה למתן החלטה בעניינה של גבאי ( עמ' 1 + יפוי כוח. ביום 8.4.09 עו"ד X שלח למל"ל "תזכורת שניה" ( דף 1 + יפוי כוח). ביום 22.4.09 עו"ד X שלח למל"ל "תזכורת שלישית" (דף 1). ביום 6.5.09 עו"ד X שלח למל"ל "תזכורת רביעית" ובקשה לקבלת החלטה בבקשה של גבאי ( עמ' 1 ) ביום 19.5.09 עו"ד X שולח בקשה לפירוט תשלומים. ביום 7.6.09 עו"ד X שלח למל"ל בקשה לפירוט תשלומים שקיבלה גבאי ( דף 1 ). ביום 18.6.09 עו"ד X שלח בקשה לפירוט תשלומים (עמ' 1). 27. אין חולק, גם על פי עדות התובע, שהתביעה שהוגשה בפועל למל"ל, הינה על מסמך שכתיבתו החלה על ידי בתה של הנתבעת והושלמה, בעמודים המפורטים בעדות התובע, על ידי התובע פרטים שהם שמו ותאריך. התובע הגיש את טופס התביעה ייפוי כוח ומכתב. (עדות התובע בע' 7 שורות 19 -25 לפרוטוקול). רק לאחר מספר שבועות, צרף התובע את פסה"ד למל"ל, (נ/2). התובע לא הציג כל ראיה לטענתו, כי פנה למשרדי עורכי דין לאיתור פסק הדין ודברי לעניין אי הבאת ראיה יפים גם לכאן. אין כל הגיון בטענתו לשעות עבודה רבות לתאום פגישה עם נציג עמידר ועל פי עדותו, זו הפעם הראשונה שהוא מטפל בנושא, ועל הנתבעת לשלם לו עבור לימד הנושא עבור לימוד חומר. סבורני שאין לחייב את הנתבעת בתשלום שעות עבודה, ללימוד חומר משפטי שהתובע לא עסק בו קודם לכן. לאור טענת התובע בכתב התביעה, שמשרדו עוסק בתביעות מול המל"ל, לא ברור מדוע היה עליו , כטענתו, להשקיע 30 שעות עבודה לבדיקת חומר משפטי של חוק הנכים. התובע העיד, כי היו הרבה כתבי תביעה שהוגשו נגד הנתבעת בעבר, שלבקשתה, הוא ניסה להבינם, בכך השקיע 5 שעות עבודה. התובע לא צירף את כתבי התביעה הנטענים ודברי לאי הבאת ראיה יפים גם לעניין זה. סוף דבר בהתאם לעבודה שהשקיע התובע, כמתואר בפסק דיני זה, אני קובעת כי השכר הראוי שעל הנתבעת לשלם לתובע הינו 25,000 ₪ בצרוף מע"מ. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות אגרה יחסיות ושכר טרחה בסך 2,500₪. עורך דיןפיצוייםשכר טרחת עורך דיןפוליושכר טרחה