מחלוקת ביחס לשיתוף פעולה של הנתבעת עם שוכרים פוטנציאליים, לאחר שהמו"מ בין הצדדים עלה על שרטון. התובעת מצידה טוענת, כי הנתבעת לא שיתפה פעולה, הערימה קשיים ביחס להצגת הדירה בפני שוכרים פוטנציאליים, האריכה בתצהירה ביחס לתיאום מועד, גרסה אשר מוכחשת על ידי הנתבעת. יחד עם זאת, כחלק מעילת התביעה וכחלק מהנזקים הנטענים, נושא זה כלל ועיקר אינו נחוץ לשם הכרעה, מאחר והנזקים הנטענים, לרבות נזקים בגין אי השכרה לא נובעים מאי הצגת הדירה לשוכרים פוטנציאליים אלא נובעים מהמשך התיקון כנטען על ידי התובעת. מאחר ומחלוקת זו אינה מחלוקת של ממש בין הצדדים ואינה מעלה או מורידה, לעניין לב המחלוקת שבפני ובפרט לאור העובדה כי אכן בפועל בסופו של יום, לאחר תיאום כזה או אחר, אפשרה הנתבעת את הצגת הדירה בפני שוכרים פוטנציאליים, הן במועד 17/5/11 והן במועד נוסף, ב- 3/7/11. טענות התובעת: 7. התובעת טוענת בכתב התביעה, כי לאחר מסירת הדירה, ביום 15/8/11 ועריכת פרוטוקול השבת הדירה, צוינו ליקויים שנמצאו בדירה ואשר לטענת התובעת, לא היו בדירה ערב חתימת חוזה השכירות הראשוני בין הצדדים, דהיינו ערב יום 19/5/09. בעניין זה מסתמכת התובעת על חוות דעת מטעמה, אשר סוקרת את כל הליקויים שנמצאו בדירה, ליקויים אשר טוענת התובעת כי מחובת השוכרת לתקנם ואלה נזקים שמסתכמים בסך 21,080 ₪. 8. עוד טוענת התובעת, כי בניגוד להתחייבות השוכרת להשיב את המצב לקדמותו, לא תיקנה את הליקויים ולכן התובעת תיקנה את הדרוש תיקון ואף הוציאה סך של 11,600 ₪ לתיקון מקצת מהנזקים שנגרמו על ידי הנתבעת (וצירפה חשבוניות מתאימות). מאחר ובתקופת התיקון של הנזקים נמנע מהתובעת להשכיר את הדירה לשוכרים חדשים ומאחר והנתבעת היא שגרמה לנזקים אלו, דרשה התובעת את הנזק בדמות 3 חודשי שכירות בסך של 19,500 ₪. כמו כן, ביקשה להחזיר את הוצאותיה, שכר טרחת מומחה מטעמה וכן דרשה עגמת נפש לאור התנהלות הנתבעת במהלך התקופה הסמוכה לסיום תקופת השכירות. טענות הנתבעת: 9. הנתבעת טענה, כי בנכס נשארו מעט מאוד ליקויים שאותם התחייבה לתקן, למרות שהסתבר לה, בדיעבד, כי אין עליה חובה כזו; עלות התיקונים שבאחריותה לכל היותר, הם כ- 400 ₪ וכי ביקשה היא לתקנם, אך התובעת סירבה לאפשר לה. 10. כמו כן, מציינת הנתבעת, כי החלק הארי מהתיקונים המצוינים בחוות הדעת, נובעים מחדירת מים, סיוד מעקה ו/או מנעול שנשבר, אינם באחריותה כלל ועיקר. הנתבעת הכחישה את כל הסכומים שבחוות הדעת, את טיב הליקויים הנטענים וכי חוות הדעת היא חוות דעת מוגזמת ומנופחת וכי הליקויים הנטענים לא הוכחו ו/או אינם באחריות השוכר. 11. עוד הוסיפה הנתבעת, כי היא זכאית לקיזוז סכומים אשר שולמו על ידה, כגון הפרש דמי ארנונה בגין יתרת חודש אוגוסט אשר שולמו על ידה - הפרש בסך 257 ₪, החלפת גוף חימום בסך 450 ₪ ותיקון אסלה בשירותים בסך 500 ₪. אלה ליקויים שהיו באחריות התובעת ואשר תוקנו על ידי הנתבעת ומשכך זכאית הנתבעת לקיזוז. הכרעה: בפני נשמעו עדים. מדובר בתביעה בסדר דין מהיר וההכרעה, כמתבקש בתקנות תהיה בתמצית. א. נזקים שנותרו בדירה: א1. על פי חוות דעת המומחה מטעם התובעת, הצהירה התובעת בפני המומחה מטעמה, ועל כך התבססה חוות הדעת, שהדירה הושכרה במצב תקין לחלוטין, לאחר שנצבעה באופן כללי ונמסרה ללא כל פגם. זאת ועוד, בחצר הצפונית היתה קיימת מדשאה כולל מערכת השקיה והמטרה. מצב זה שהוצהר עליו בפני המומחה, טעון הוכחה בפני, שכן אלה אבני הבסיס לחוות הדעת בטרם נבחן את סוג הליקויים, בטרם נבחן באחריות מי הליקויים המצוינים בחוות הדעת. א2. הצדדים, בטרם מסירת החזקה לתקופת השכירות הראשונה שתחילתה ביום 16/8/09 ערכו נספח א' להסכם השכירות, אשר צורף לחוזה השכירות, אשר כלל את רשימת הריהוט והציוד שבמושכר. צוין ביחס לליקויים, שהנתבעת נכנסת למושכר כבר ביום מסירתו על ידי השוכר הקודם, וגם אם יידרשו תיקונים על ידי המשכיר ועל חשבונו, הנתבעת מתחייבת לאפשר כניסתם של בעלי מקצוע למושכר לשם תיקון הליקויים והנתבעת לא תדרוש שום פיצוי כספי או אחר מהמשכיר/התובעת. כמו כן, ייערך ביום הכניסה לבית פרוטוקול לגבי רשימת הליקויים, הזמן הדרוש לתיקון וכן לוח זמנים של אנשי מקצוע. השוכר באותו נספח א', התחייב להשקות ולטפח את הדשא בהתאם לחוק ולתקנות. עוד נקבע בנספח א' לחוזה, שליקויים שיהיו במערכת התשתית של המושכר, כגון: צנרת, ביוב, חשמל, על אף השימוש הסביר של השוכר במושכר, יתוקנו על ידי המשכיר ועל חשבונו. פרוטוקול מסירה, ביום קבלת המושכר - 15/8/09, לא נערך פרוטוקול על ידי הצדדים כלל ועיקר ורשימת ליקויים לא הוכנה. זאת ועוד, יש לומר, כי מיום חתימת החוזה ועד יום מסירת החזקה בנכס, חלפו להם מספר חודשים. א3. על התובעת להוכיח בפני בית המשפט את המצב עובר למסירת החזקה בידי התובעת. התובעת אישרה כבר בחודש מאי, יום חתימת ההסכם, כעולה מנספח א' להסכם, כי תיערך רשימת ליקויים ביום ביצוע מסירת החזקה, הן כדי לתעד את מצב הדירה ביחס לשוכר הקודם והן לתעד את רשימת הליקויים שיש צורך לתקנם על ידי התובעת, במסגרת אחריותה על פי החוזה ובטרם מסירתו לנתבעת. פרוטוקול כזה, כאמור, לא נערך, רשימת ליקויים כזו לא הוכנה. הדבר תמוה לאור פסק דינה של כב' השופטת נאות-פרי (נ/2) הדן בטענות התובעת נגד שוכר אחר ושם בית המשפט ציין בצורה מפורשת את חשיבות פרוטוקול המסירה ביחס להוכחת טענות המשכיר ביחס לנזקים וכך ציינה כב' השופטת נאות-פרי בנ/2: "המשכירה בעצמה אישרה שהיא לא בדקה את הדירה באופן מקיף לפני שהתחילו המשכירים את השכירות ולכן, קשה מאוד לקבל את עמדתה כאשר היא מנסה להשוות בין המצב בו הם קיבלו את הנכס לידיהם לבין המצב בו הם השיבו אותו לידיה" (סעיף 18, עמ' 3 בנ/2). אם כך, אין מקום להסתמך יתר על המידה ביחס להצהרה הקיימת בסעיף 3 לחוזה השכירות לפיה השוכר מצהיר כי הוא מאשר כי מצב הדירה במצב טוב, תקין וראוי לשימוש, שעה שהצהרה זו מסויגת בנספח א' וכפופה לעריכת פרוטוקול מסירה ועריכת רשימת תיקונים שיש לתקן על ידי השוכר. מכאן, צריך להבין את התשתית של חוות הדעת והליקויים שצוינו בה ובפרט כאשר היה צורך לא להסתמך על נספח א' ביחס למדשאה, שכן יכול להיות שבחודש מאי 2009 היה מצבה סביר, אך אין בפני עדות לגבי המדשאה ביום 15/8/09. היה צורך לתעד את מצב הדירה ביום מסירתה, דהיינו ביום 15/9/09 והמשכירה/התובעת, כשלה בכך. זאת ועוד, יש לסייג את האחריות של השוכר/הנתבעת ביחס למערכת תשתיות, כגון צנרת, ביוב, חשמל, שנובעים משימוש סביר על ידי השוכר; אלה בכל מקרה, באחריות התובעת כמשכיר, כעולה מנספח א' להסכם. א4. דיון בחוות הדעת - חוות הדעת ערוכה כחוות דעת שסוקרת ליקויי בנייה, כאלה ניתן למצוא תמיד בכל דירה, בוודאי בדירה שמושכרת מזה שנים, ובוודאי בדירה שלפני מסירתה לידי הנתבעת, לא נערכה לגביה רשימת ליקויים כלל ועיקר. הנה, לנו בפרק הדן בחדר הורים, צוינו ליקויים שלא ברור אם אלה היו קיימים קודם למסירת הדירה או לא, כגון, תיקון מנגנון אלמונו, החלפת ברז שאינו נסגר, תיקון חורים בקירות, מכסה קופסת חיבור חשמל וטיפול בכבלים חשופים בחדר ארונות. חוות הדעת ביחס לחדר הורים עמדה על סך 1,130 ₪. על מנת להוכיח אחריות הנתבעת, היה צורך להוכיח בפני מצב חדר ההורים בטרם מסירתו לנתבעת, להוכיח בפני שמדובר בשימוש לא סביר וכי הפגיעה היא במתקנים שבאחריות השוכרת ולא המשכיר. אם כך, לא הוכח בפני מצב חדר ההורים קודם למסירתה לנתבעת, אין פרוטוקול מסירה, אין תיאור מפורט לגבי המצב, אין תיעוד בתמונות או אין תיעוד בתצהירה של התובעת ביחס לחדר ההורים. התובעת נסמכת על ההצהרה הכללית בחוזה, ביחס למצב הדירה הטוב והתקין, מתעלמת מההסתייגות בנספח א', אשר מסייג את התשתיות כגון, כבלים חשמליים, קופסת חיבור חשמל וכן מתעלמת ממצב קודם, לפיו לא ברור מה מצב הדירה בטרם מסירתה. בנושא שירותים בקומה שנייה: גם כאן חסר מראה, אין הוכחה שהיתה קיימת מראה לפני מסירת הדירה. אין אזכור בתצהיר התובעת ביחס למראה וקיומה בשירותים בקומה השנייה. כנ"ל לגבי מכסה בקופסת החיבורים. ביחס לחדר מספר 1 בקומה השנייה, צביעת משקופים ותיקונם וניקוי הלבשה מסגרת אלומיניום לדלת, גם כאן אציין כי לא ברור על יסוד מה ולמה אמור הדבר להיות באחריות הנתבעת, כאשר אין הוכחה בפני, כי המשקופים נצבעו בטרם מסירתם לנתבעת, מסגרת האלומיניום נוקתה בטרם מסירת הדירה לנתבעת או לאחר מסירת הדירה. לא הוכח בפני, כי אלו נעשו במועד מאוחר יותר, כפי שמורה נספח א' לחוזה. ניתן להמשיך ולדון בכל פרט ופרט בחוות הדעת, שסוקר ליקויים כאלה ואחרים, חלקם נוגעים לתשתית, כמו חשמל, כך ראה דלת ארון חשמל בחדר כביסה, כך לגבי צביעת משקופים בחדר מספר 2 קומה 2, כך לגבי דלת כניסה בסעיף ז' לחוות הדעת וכך הדין לגבי גינה קדמית, אשר לא הוכח בפני מה מצב המדשאה, והממטרות, ביום מסירתם לידי הנתבעת, גם לא נערך פרוטוקול מסירה ואין כל תיעוד לגבי המדשאה ביום 16/8/09. כך הדין לגבי גינה אחורית. כמו כן, ביחס לצביעה הכללית, צוין כי יש צורך בצביעה כללית שהשמאי העריך אותה בסך 8,500 ₪ וכן עבודות ניקיון כללי לאחר עבודות הצבע ולפניהם בעלות כוללת של 2,000 ₪ והעריך כי עבודות התיקון לכל הליקויים עומדות על סך 8,580 ₪. התובעת בסיכומיה, מעצימה את ההצהרה שבסעיף 3 לחוזה השכירות לפיה, הנתבעת מאשרת קבלת הדירה במצב טוב, תקין וראוי ומתאים למטרותיה. הצהרה זו, ברור שהיא כפופה לנספח א' אשר מעיד ומלמד כי קיימים ליקויים בדירה והצהרה זו לא הוזכרה כלל ועיקר על ידי התובעת. לסיכום נקודה זו, מדובר בליקויים כלליים, כאשר לא ברור מה היה מצב הדירה קודם, ועל כן לא ברור אם הם באחריות הנתבעת, שכן חלק מהם נוגעים לעניין התשתיות שבאחריות השוכרת דווקא. אין הסבר בחוות הדעת מדוע הם אינם נובעים משימוש סביר. על כן, מדובר בחוות דעת שמעריכה נזקים בצורה מוגזמת, מתעלמת מנספח א' לחוזה, בלי הוכחה למצב קודם, ולא ברור מדוע השמאי מציין שמדובר בשימוש שאינו שימוש סביר ועל יסוד מה קובע את קביעותיו. מדובר בליקויים או צביעה קלים, שאני על דרך האומדן, מעריך אותם ב- 2,000 ₪ ולא מעבר לכך. זאת ועוד, לא ברור לי מדוע יש צורך בעבודות ניקיון בסכום כה מופרז, ללא פירוט איזה עבודות. לרוב בעלי המקצוע, כשצובעים את הבית גם מנקים את הבית כחלק ממתן השירות. חוות הדעת היא על דרך ההגזמה, נועדה להצדיק את הזמנת השמאי למועד מסירת הדירה וניפוח הנזק, ללא כל הצדקה לכך. התובעת אינה זכאית לסכומים הקבועים בחוות הדעת, מכל השיקולים שציינתי לעיל ואני מעריך את הנזק ו/או התיקונים ו/או הצביעה, שבאחריות הנתבעת, בסכום כולל של 2,000 ₪. על כן, יש לפצות את השוכרת בסכום של 2,000 ₪ בגין ראש נזק זה בלבד. ב. אובדן הכנסה מדמי שכירות: ב1. התובעת טוענת, כי עם קבלת המושכר ולאור הנזקים שלא תוקנו בידי הנתבעת, נמנעה מלהשכיר את הנכס למשך 3 חודשים וכי במהלך תיקון הנזקים בדירה, לא צלחה דרכה להשכיר את הדירה לשוכרים חדשים והיא דורשת פיצוי בגין שלושה חודשי שכירות. טענה זו יש לדחות. התובעת ניסתה להשכיר את הדירה בסיום תקופת החוזה, הנתבעת אפשרה לשוכרים להיכנס ולבחון את הדירה בתקופת השכירות, אך לא נקשרה עסקת שכירות. הנתבעת, גם אם שיתפה פעולה באופן חלקי, אפשרה את הצגת הדירה בפני שוכרים פוטנציאליים ואלה ככל הנראה, מסיבות שלא הובררו עד תום בפני, לא שכרו את הדירה. הדירה נמסרה במועד, התיקונים הנטענים, ניתן לתקנם בתקופה סבירה. לטעון בפני כי תקופת התיקונים ארכה 3 חודשים, מדובר בטענה מוגזמת ומופרכת ובפרט כאשר המומחה מטעם התובעת, לא ראה לנכון לציין את תקופת התיקונים הדרושה על מנת לתקן את כל הליקויים הנטענים בחוות דעתו. המומחה מטעמה לא האריך את תקופת הזמן הדרושה לצורך הערכת משך הזמן הדרוש לתיקונים. זאת ועוד, לא ברור מדוע המתינה התובעת כחודש ימים על מנת לבצע את התיקונים, כעולה מחשבונית 1038 הנושאת תאריך 12/9/11. כמו כן, לא ברור מדוע לא השכירה את הנכס בתקופה זו, לא הציגה בפני נתונים לגבי פרסום הדירה או פנייה למתווכים, שכן אי השכרת הנכס יכולה לנבוע משיקולים ו/או מסיבות אחרות ולא בהכרח מהליקויים והצורך בתיקונים. לכל היותר אני מעריך את תקופת התיקונים כשבוע ימים בלבד ולא מעבר לכך ובגין שבוע זה אין הצדקה, בהעדר שוכרים פוטנציאליים להשית את ראש נזק זה על הנתבעת. ג. החזר הוצאות: כאשר חוות הדעת אינה מפורטת, לא מתבססת על מצב קודם, אלא על הצהרת התובעת ומשהתברר בפני, כי מדובר בניפוח נזקים, אין הצדקה להשיב את הוצאות המומחה ששולמו על ידה. ד. עגמת נפש: אין מקום לראש נזק זה כפי שנטען על ידי התובעת. ה. טענת הקיזוז: הנתבעת ציינה בפני כי שילמה ארנונה, אך לא הציגה ראיות בעניין תשלום הארנונה או יתר הנזקים הנטענים על ידה, על כן, אני סבור שיש לדחות את דרישתה לעניין הקיזוז. לא ברור לי התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת ביחס לדוד השמש ולאסלה, אם הם נובעים משימוש סביר או לא. יכול להיות שהדבר נובע משימוש לא סביר ולכן אין הצדקה לקיזוז. סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ וכן הוצאות משפט, בשים לב לפער בין סכום התביעה לבין התוצאה הסופית, כדלקמן: אגרה ראשונה ושנייה, כפי שיוכח בקבלות וכן שכ"ט עו"ד בסך 900 ₪, כולל מע"מ. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שכירות