נטען כי הנתבע השיב לתובעת כמות גדולה של סחורה פגומה, אשר התובעת סירבה לתקן או להחליף בניגוד לאחריות שנתנה על המוצרים. התובעת אף נמנעה, בחוסר תום לב, מלזכות את הנתבע על הסחורה שהחזיר. לטענת הנתבע הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממעשיה ומחדליה של התובעת עולים על סך של 90,000 ₪ אותם יש לקזז מסכום התביעה. תביעת התובעת נסמכת על חשבוניות ותעודות משלוח אשר נטען כי לא שולמו, אולם בחינת החשבוניות מלמדת כי הנתבע שילם עשרות אלפי ₪ לתובעת לאחר מועדי חשבוניות. כמו כן, התובעת בחרה באופן סתמי בחשבוניות, מבלי שיש בסיס לטענה כי החשבוניות לא שולמו. כרטסת הנהלת החשבונות מטעם התובעת אינה משקפת את מצב הדברים לאשורו ויש בה כשלים, סתירות ואי סדר. כמו כן, בתצהיר העדות הראשית נטען כי לא ניתן להגיש את הכרטסת על ידי מנהל התובעת, אשר לא ערך אותה. על כן גורס הנתבע כי לא ניתן לסמוך על הכרטסת ויש לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. דיון והכרעה לנתבע שתי טענות הגנה עיקריות. האחת, כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה, שכן הכרטסת שצורפה לתמיכה בטענותיה אינה מהימנה; השנייה, כי במוצרים שרכש מהתובעת התגלו תקלות מרובות. המכשירים הוחזרו לתובעת, אך לא התקבל זיכוי בגינם. כמו כן, טען כי נגרמו לו נזקים גדולים בגינם קמה לו זכות קיזוז כנגד החוב הנטען. להלן יבחנו טענות ההגנה של הנתבע. נטל השכנוע וחובת הראיה בטרם נבחן את שאלת הכרטסת כראיה להוכחת החוב, יש להקדים ולהבחין בין המושג "נטל השכנוע", לבין המושג "חובת הראיה". נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, ואילו חובת הראיה משמעה החובה להביא ראיות לעמידה באותו נטל. חובת הראיה מוטלת אף על היריב, והיא - החובה להביא ראיות להשמטת הבסיס מתחת לכוחן של אלו שהובאו לחובתו. היינו, ראיות לתמיכה בטענות ההגנה. (ר' לעניין זה י. קדמי, על הראיות, חלק רביעי, מהדורת תש"ע-2009, עמ' 1719-1720 להלן: "קדמי"). אין חולק כי במקרה דנן מוטל על התובעת נטל השכנוע להוכיח תביעתה. כדי לעמוד בחובת הראיה המוטלת אף היא על כתפיה, צירפה התובעת את כרטסת החשבונות מטעמה וכן חשבוניות ותעודות משלוח. מנהל התובעת העיד במפורש כי נטל חלק בעריכת הכרטסת (אף שהיו גורמים נוספים המוסמכים לעדכנה), ועדותו לא נסתרה. "ש. בחברת אלשיך מי מוציא חשבוניות? ת. אנשי המכירות, הפקידות ואני. .. ש. אתה עצמך, איך השפעת על כרטסת של הלקוח? ת. לא מבין את השאלה. ש. היית נכנס למחשב ומזין נתונים? ת. אם הייתי מוציא חשבוניות וקבלות, כן." (עמ' 10-11 לפרוטוקול) בחקירתו הנגדית ידע מנהל התובעת לענות על שאלות בנוגע לכרטסת, וניכר היה כי הוא בקיא בנהלי עריכתה. על כן אני סבורה כי היה באפשרות התובעת להגיש את הכרטסת באמצעותו כראיה קבילה לאמיתות תוכנה, בהתאם לכלל שלפיו ראיה בכתב יש להגיש באמצעות עורך המסמך או מי שנכח בעשייתו (ר' א' הרנון דיני ראיות, חלק שני, תשל"ז, עמ' 144). מעבר לשאלת עצם קבילותה של הכרטסת כראיה לאמיתות תוכנה, לנתבע טענות נוספות לגבי הכרטסת עצמה ומהימנותה. הנתבע טוען כי על פי עדותו של מנהל התובעת גורמים רבים היו מעורבים בעדכון הכרטסת וקבלת כספים מלקוחות, לרבות מהנתבע, וכי אותם גורמים גנבו מהתובעת מיליוני ₪. לפיכך, אין לסמוך על הכרטסת שנערכה על ידי אותם אנשים שנטען כי מעלו בסכומים רבים; כן נטען כי הכרטסת עצמה אינה מהימנה. הנתבע מפנה לכך שלגבי חשבונית 31655 נעשה זיכוי ונכתב "סחורה הוחזרה באישור עזר" אולם מספר שורות לאחר מכן בכרטסת חויבה מחדש אותה החשבונית ונכתב "תיקון זיכוי 31655 לבקשת דני"; כן טוען הנתבע כי עבור חשבונית 61798 חויב בכרטסת ביום 31.5.06 סכום בסך של 19,392 ₪. כמו כן, נכון ליום 21.6.06, עמדה הכרטסת על יתרת זכות בסך של 2,547 ₪. על פי עדות מנהל התובעת, הכרטסת מתעדכנת באופן כרונולוגי. יחד עם זאת, ביום 27.11.07 שולם סך של 32,500 ₪, אשר חלקו נרשם על חשבונית 61798, שכבר שולמה ב-2006. כך אף לגבי חשבונית מספר 12771. לאור האמור, טוען הנתבע כי בכרטסת אי סדרים וחיובים כפולים וכי לא ניתן לסמוך עליה שכן היא אינה משקפת את מצב הדברים לאשורו. יש לדחות את טענת הנתבע לפיה די בעובדה לפיה טען מנהל התובעת כי בוצעו גניבות על ידי עובדי החברה כדי להטיל דופי ראייתי בכרטסת. אין כל ראיה הקושרת בין הגניבה הנטענת טיבה וטבעה לכרטסת (פרוטוקול עמ' 12-13) . כך, אין ממש בטענה לפיה עולים אי סדרים מן הכרטסת בשל העובדה שנעשה זיכוי בכרטסת בגין סחורה שהוחזרה - באישורו של מר עזר פדלד, עובד התובעת - ולאחר מכן מנהל התובעת ביטל את הזיכוי בגינה. ביטול הזיכוי אינו מעיד בהכרח על חוסר אמינות הכרטסת, כי אם על החלטת המנהל שלא לאשר פעולה של עובד הכפוף לו. (לעניין זה ר' גם עדות מנהל התובעת בעמ' 25 לפרוטוקול). עם זאת, טענות הנתבע ביחס לחשבוניות 61978 ו-12771 לא זכו למענה הולם מצד התובעת עת עלו בחקירתו הנגדית של מנהלה. אכן מהות החיובים עבור חשבונית זו אינו ברור. על פי האמור בעמוד 2 לכרטסת, החשבוניות הנ"ל (בסך כולל של 25,508 ₪) שולמו, שכן מנהל התובעת העיד כי כאשר תשלום סוגר חשבונית, מופיע בכרטסת מספר החשבונית (ר' עמ' 17-18 לפרוטוקול). אלא שבעמוד 6 לכרטסת שוב מופיעות חשבוניות אלו, ונרשם כי שולם על חשבונן סך כולל של 32,700 ₪. מר דניאל אלשיך נחקר בעניין זה כדלקמן: "ש. אני מפנה אותך לעמוד 2 לסכום 19,392 ₪. פה יצאה חשבונית? ת. זאת חשבונית ריכוז, זו חשבונית שאוספת בתוכה תעודות משלוח של אותו חודש. ש. מה מספרה? ת. 61789 ש. זאת אומרת, החשבונית הזו אם אני צריך לשלם עבורה, אני צריך לשלם 19,392 ₪. ת. נכון. .... ש. מפנה לעמוד 6 למעלה, לשורה הראשונה , האם עח זה על חשבון? ת. נכון. ש. על חשבון 61978? ת. גם, יש עוד. 12771. ש. תפנה אותי ל 12771 ? ת. ביוני 2006. ש. כמה הוא היה חייב? ת. 6000 ₪, החשבונית הספציפית הזו, הוא סגר פה עוד חשבוניות, לא רואים אותם . בטור של הפרטים יש מספר פונטים מוגבל. אבל אם נכנסים לתוך הקבלה רואים את כל הפירוט, פה יש רק חלק מהפירוט. ש. אתה יכול להגיד על מה שולם הכסף? ת. הסברתי, על שתי חשבוניות, שאנחנו רואים ולפחות עוד אחת שאנחנו לא רואים. ש. אתה עכשיו יכול לראות מה היא? ת. לא. ש. נחבר את חשבונית 61798 עם 12771 . אנחנו מגיעים לסכום של 25,000 ₪. כמה שולם לך פה? ת. 32.700 ₪. ש. ואתה לא יודע להגיד לי על מה זה קוזז? ת. צריך לראות במחשב. ש. את התשלום ששולם לך בעמוד 7 - שולם לך באוגסט 2008, יש שם רצף של תשלומים, כמעט 25,000 ₪. למעלה משנה של אותה חשבונית של אוגסט 2007. כנגד מה קוזזו ה 25,000 ₪? ת. זה לא קוזז נגד חשבונית ספציפית, זה סגר רטרואקטיבית ש. איזה חוב זה סגר? ת. צריך לחזור אחורה ולראות מה הוא סגר." (עמ' 17-19 לפרוטוקול) עולה אפוא כי תשובותיו של מר אלשיך לשאלות העולות באשר לחיובים על פי החשבוניות הנ"ל-אינן מספקות, והתובעת אף לא התייחסה לכך במסגרת הסיכומים. לפיכך הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקזז את סכום החשבוניות הנ"ל מסכום התביעה. ודוק', העובדה שלא עלה בידי מנהל התובעת במהלך חקירתו הנגדית ליתן מענה לנקודה בעייתית עליה הצביע הנתבע, אינה מעידה בהכרח וכשלעצמה בלבד, על אמינותה של הכרטסת כולה, והחוב העולה ממנה. משלא עלה בידי הנתבע להשמיט את הבסיס מכוחה הראייתי של הכרטסת באמצעות הראיות שהביאה התובעת, היה עליו להביא ראיות להשמטת הבסיס מתחת לכוחן של אלו שהובאו לחובתו (ראו "קדמי" עמ' 1720). לפיכך בנסיבות אלה, אם ביקש הנתבע להפריך את מהימנותה של הכרטסת בכללותה, היה עליו להביא ראיות מטעמו, אשר יסתרו את האמור בכרטסת מטעם התובעת. הנתבע טען בתצהירו שצורף לבר"ל מטעמו: "בחינת הכרטסת... מלמדת כי שילמתי עשרות אלפי שקלים למשיבה לאחר המועד המתייחס לחשבוניות נשוא כתב התביעה". (סעיף 6 לתצהיר, ההדגשה במקור). וכן: "ברי כי המשיבה בחרה באופן סתמי ומלאכותי בחשבוניות כאלו או אחרות מבלי שיהיה בסיס של ממש בטענה כי אלו לא שולמו על ידי". אולם, כאמור, הנתבע לא הביא כל ראיה להפרכת האמור בכרטסת. אף טענותיו כי שילם כספים רבים לתובעת נסמכות על אותה הכרטסת עצמה אשר הוא טוען כי אינה מהימנה. הנתבע לא צירף כרטסת מטעמו או קבלות על התשלומים. בחקירתו הנגדית העיד כדלקמן: "ש. למה לא צירפת כרטסת הנה"ח? ת. בשביל מה. ש. אם היית מצרף היית יכול לאשר את הכרטסת שלך מול הכרטסת של אלשיך? ת. אני לא מוכר סחורה. אם הייתי חנות והייתי קונה מאלשיך את הנייר הזה ומשלם עליו איקס כסף ומוכר בווי, אז כן, אבל אני מבצע עבודה. ש. קונה ומתקין ומקבל כסף, זה הנה"ח, נכון? ת. יש הנה"ח. תגדיר כרטסת, אין לי לקוחות שקונים באופן קבוע, בא לבן אדם ובונה בריכה, הוא מקבל ניירת והיא עוברת לרו"ח. (עמ' 44 לפרוטוקול הדיון מיום 6.1.13) לנוכח המפורט לעיל, ולמעט לגבי החשבוניות הספציפיות שצוינו לעיל, לא ניתן לקבוע כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה אך ורק בשל הטענות בנוגע לכרטסת. יש לבחון אפוא את יתר טענות הנתבע, הנוגעות לתקלות שהתגלעו במוצרים שרכש מהתובעת, וכן את טענותיו בדבר זכות הקיזוז. תקלות במכשירים וזכות הקיזוז לתמיכה בטענותיו בדבר התקלות שהתגלעו במכשירים שרכש מהתובעת, הביא הנתבע לעדות כאמור את מר גל בר; מר גיא ליפקין; מר עזר פדלד ומר יעקב סופר. מר גל בר, לקוח של הנתבע, העיד כי רכש את מכשיר המלח מהנתבע בשנת 2008, וכי המכשיר היה מקולקל והוחלף על ידי הנתבע לאחר כשנה וחצי, על חשבונו. כן העיד כי עד להחלפת המכשיר חיטא הנתבע את הבריכה באמצעות טבליות כלור. מר גיא ליפקין, לקוח נוסף, העיד אף הוא כי במכשיר המלח שהתקין עבורו הנתבע בשנת 2007 התגלתה תקלה לאחר מספר חודשים. מר ליפקין העיד כי הנתבע החליף את המכשיר על חשבונו בשנת 2009-2010. יחד עם זאת, העיד כי גם המכשיר החדש התקלקל. מר יעקב סופר, קבלן בריכות שחיה שאף אותו תבעה התובעת, העיד כי רכש כ-30 מכשירי מלח מהתובעת, כי 25 מתוכם היו תקולים וכי לא זוכה על ידי התובעת על המכשירים אלה. אף הוא לא הכחיש כי הוא עצמו חייב לתובעת סך של כ-80,000 ₪, אך העיד כי החוב נובע מהתחשבנות לא פתורה בקשר למכשירים התקולים. מר עזר פדלד, אשר עבד אצל התובעת בתקופה הרלוונטית, העיד כי הנתבע החזיר את רוב המכשירים שרכש. (יצוין כי התובעת מנהלת נגדו תביעה על גניבה בסך של 3,000,000 ₪): "ש. כמה מכשירים תקולים החזיר גבאי? ת. הרבה. את רובם. כל המכשירים היו לא תקינים. האוסטרלי בא.. מס' מדויק לא יודע. אבל רובם, אם לא כולם. ש. מתי זה קרה? ת. יש תאריך, ביום 16/6, החזיר לי 4 בקרטון ועוד כמה הוא החזיר לדני, שרשם את זה בכתב היד שלו, דני, אני גם את זה עשיתי לפי אישורו של דני, אמר לי להפוך את זה להחזרה, באישורו של דני, והוא אמר לי שהוא יחליט אחרי שהאוסטרלי יבוא את הכל עשיתי לפי ההנחיות של דני. דני נתן הנחיה שיפרק את כל המכשיר. ... ש. כשקיבלת מכשיר תקול מגבאי, האם זיכית אותו בכרטסת? ת. אם קיבלתי מכשיר לא תקין, זה דני היה מטפל בלבד, בעל החב' מחליט מה לעשות. מה שקיבלתי בקרטון חדש וסגור, רשמתי תעודת החזרה, דני מחליט מה לעשות עם זה. אם דני נותן הנחיות הייתי עושה מה שזיכיתי היה באישורו של דני" (עמ' 41 לפרוטוקול) בהתאם לעדותו של מר עזר פדלד, הנתבע טוען בתצהירו כי יש בידו תעודת החזרה של ארבעה מכשירי מלח עליה חתום מר עזר פדלד מיום 16.6.08 (נספח ג'1), וכן מסמך נוסף מיום 24.3.09 בכתב יד, בו רשימת ציוד שהחזיר הנתבע לתובעת (לרבות ארבעה מכשירי מלח) בחתימת ידו של מנהל התובעת, אשר הוסיף וכתב: "החזרות למטרת בדיקה כנגד אחריות" (נספח ג'2). להלן נבחן מסמכים אלו. נספח ג'1 לגבי נספח ג'1 העיד מנהל התובעת: "ת. זו לא החזרה, זו החלפה. ש. למה אתה אומר זאת? ת. מישהו מטעמו החזיר מכשירים ועזר החליף את המכשיר. ש. עזר רשם החזרה? ת. החזרות לא נעשו בתעודות ידניות, החזרות נעשו בתעודות ממוחשבות כדי להוריד או להוסיף מהמלאי. .... ת. מצאנו מה שלא באחריות לא התקבלה החזרה ולא התקבלה החלפה. הטופס הספציפי שאתה מראה לי שאתה טוען שהוא החזרה נעשה על תעודה ידנית, כדי להראות שהחלפנו מכשירים" (עמ' 19 לפרוטוקול). עדותו זו של מנהל התובעת סותרת את המסמך עצמו, בו נכתב "תעודת החזרה", ומנהל התובעת לא הביא תימוכין לטענתו כי מדובר למעשה בהחלפת מוצרים כנגד מוצרים אחרים. מר פדלד החתום על המסמך העיד כי המכשירים הוחזרו, ולא כי הוחלפו (עמ' 41 לפרוטוקול). אמנם, ניתן לראות כי היו זיכויים בכרטסת בגין סחורה שהוחזרה. כך, בעמ' 3 לכרטסת נכתב "סחורה הוחזרה באישור עזר", בסך של 7,213 ₪; וכן בעמ' 7 לכרטסת, אמנם נכתב "סחורה הוחזרה באישור עזר" בסך של 6,097 ₪ - ולאחר מכן נעשה חיוב של סכום זה מחדש, אולם שורה לאחר מכן נרשם לזכות הנתבע סך של 5,543 ₪ - ונכתב סחורה שהוחזרה באישור עזר. אלא, שמנהל התובעת לא הפנה לזיכויים אלו, ולא טען כי הזיכויים הם בגין אותם ארבעה מכשירי מלח. כמו כן, תאריכי הזיכויים בכרטסת אינם תואמים את מועד תעודת ההחזרה. לפיכך, לא ניתן לקבוע כי הזיכויים נעשו בגין מכשירי המלח המפורטים בתעודת ההחזרה. לאור האמור, נקבע כי הנתבע הוכיח באמצעות מסמך ג'1 כי החזיר ארבעה מכשירי מלח שרכש מהתובעת, מבלי שזוכה בגינם. בסיכומיו טוען הנתבע כי עלות מכשיר מלח, כולל מע"מ עומדת על סך של 2,987 ₪ כולל מע"מ. תימוכין לעלות זו יש בנספח א'1 לכתב התביעה, חשבונית מס' 63656, ממנה עולה כי עלות של מכשיר המלח (ללא מע"מ) עומדת על סך של 2,575 ₪. לאור זאת, נקבע כי יש להפחית מסכום התביעה סך של 11,948 ₪ (הסך הכולל של ארבעה מכשירי מלח, כולל מע"מ). נספח ג'2 לגבי נספח ג'2, בו נכתב כי המכשירים הוחזרו למטרות בדיקה כנגד אחריות, מנהל התובעת טוען כי לאחר בדיקה נמצא כי המכשירים לא היו בתקופת האחריות, וכך העיד: "ש. מה אתה טוען, שהדברים הללו הוא לא היה זכאי לקזז? ת. נכון. ש. למה? ת. לא היו בתקופת האחריות". (עמ' 20 לפרוטוקול) הנתבע לא הציג את תעודת האחריות על המכשירים שקיבל מהתובעת ואף לא ציין את מועד רכישתם כדי לסתור את טענות התובעת בדבר העדר אחריות על המוצרים. אשר על כן, לא ניתן לקבוע כי הנתבע זכאי להחזרים על מכשירים אלו. מנהל התובעת העיד כי המכשירים שהוחזרו לו ולא הייתה בגינם אחריות, נשארו אצלו מאחר שהנתבע לא בא לקחת אותם בחזרה - עדותו לא נסתרה (עמ' 22 לפרוטוקול). עולה אפוא, כי מעבר למסמך ג'1 כמפורט לעיל, הנתבע לא הוכיח את טענות הגנתו. הנתבע לא ידע לומר באופן מדויק כמה מכשירים רכש ומה המספר המדויק של המכשירים שנמצאו לא תקינים, לא הציג את תעודת האחריות על המכשירים וכן לא הציג חוות דעת מומחה המאשרת את טענותיו על תקלה אינהרנטית בכל מכשירי המלח. הנתבע הביא לעדות שניים מלקוחותיו בלבד אשר העידו בדבר התקלות במכשיריהם, אולם אין בעדותם, וכן בעדותם של מר יעקב סופר ומר עזר פדלד (אשר התובעת מנהלת תביעות נגדם) כדי להוות ראיות מספקות לטענותיו של הנתבע באשר לתקלות במכשירים או לזכות הקיזוז שלא נמצאו לגביהן אסמכתאות. יצוין כי הנתבע צירף קבלות על רכישת חמישה מכשירי מלח מחברת ש.א.ל בשנת 2010, וטען כי רכש מכשירים אלו על מנת להחליף את המכשירים המקולקלים שרכש מהתובעת. אולם מכשירי המלח נרכשו בשנת 2010, ולא הוכח כי אכן נרכשו על מנת להחליף מכשירים מקולקלים שרכש מהתובעת ואשר לא התקבל זיכוי בגינם. נקבע אפוא, כי הנתבע לא הוכיח את טענות הגנתו במלואן. סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה. בגין חשבוניות 61798 ו-12771 יש להפחית מסכום התביעה את הסכומים ששולמו על פי הכרטסת על חשבון חשבוניות אלו, לאחר שנסגרו בהתאם לרישומי הכרטסת, בסך כולל של 32,700 ₪. כמו כן יש להפחית מסכום התביעה את הסך של 11,948 ₪ בגין ארבעת מכשירי המלח כמפורט לעיל. אשר על כן התביעה מתקבלת בחלקה, הנתבע ישלם לתובעת סך של 37,588 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וזאת בתוך 30 ימים מהיום. הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 6000 ש"ח וכן בחלק היחסי של אגרת התביעה ביחס לסכום שנפסק בפסק הדין. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. סחורה