התובעת טענה, כי הגיח לפתע במהירות מופרזת רכב הנתבעים, אשר סטה מהנתיב הנגדי לנתיב נסיעת רכבה ופגע בו. בכתב ההגנה, טענו הנתבעים, כי באותו יום מזג האוויר היה חורפי וגשום. הנתבע אשר נהג ברכב החל בפניה בעקומה שמאלה ותוך כדי שהוא האט את מהירות נסיעתו, הרכב החליק ופגע ברכב התובעת. לטענתם, התאונה גם נחקרה על ידי משטרת ישראל ונגבו עדויות מהמעורבים, אולם התיק כנגד הנתבע נסגר מחמת חוסר אשמה. זאת בשל קביעת בוחן תנועה של המשטרה שהגיע לזירה וקבע כי כתמי סולר או שמן שהיו מצויים על הכביש, הם אשר גרמו לנתבע להחליק לנתיב הנגדי. משכך הם טענו, שלא כל האשמה רובצת לפתחו של הנתבע ולפיכך דין התביעה להידחות. תמצית העדויות שנשמעו בדיון בדיון שהתקיים לפניי, שמעתי את עדויותיהם של הנהג ברכב התובעת ושל הנתבע. כן שמעתי את עדותו של בוחן התנועה מר אופיר ברקוביץ'. הנהגת ברכב התובעת אמרה, שביום האירוע היה גשום וערפילי וירד גשם זלעפות, כך בלשונה. לדבריה, היא נסעה בעליה לכיוון ביתה, כאשר הנתבע נטה עם רכבו ממסלול נסיעתו והחליק על רכבה. האירוע היה בעיקול. היא לחצה על הגז במקום לבלום והרכב החליק בשל הכביש הרטוב. הפגיעה הראשונית הייתה בצד שמאל בדלת הנהג. לדבריה, מקום המפגש בין כלי הרכב הוא עיקול חד ומסוכן ובו יש לנסוע במהירות נמוכה של 10 קמ"ש. הנתבע אמר, כי הוא נסע במהירות של 35 קמ"ש. כאשר הוא הגיע לעקומה, הוא החליק לנתיב הנגדי והתנגש עם רכבו ברכב התובעת. לדבריו הוא החליק למרות שהוא הטה את ההגה לצד ימין על מנת להימנע מהתאונה אולם ללא הצלחה. הפגיעה הייתה בטמבון השמאלי של רכב התובעת. לאחר ההתנגשות, הנהגת לחצה על הגז במקום על הברקס, כך שרכבה המשיך לחבוט ברכבו. הוא אמר, שהוא ידע על קיומם של כתמי השמן במקום רק לאחר התאונה. הבוחן מר אופיר ברקוביץ', העיד כי הוא הוזמן למקום מאחר שבתאונה היו נפגעי גוף. הוא אישר שהוא זה שערך את התרשים ואת דו"ח הבוחן שצורף לכתב ההגנה. במסקנותיו הוא כתב שבכיוון הנסיעה של רכב הנתבעים, הוא הבחין בכתמי שמן או סולר אשר גרמו לרכב להחליק לנתיב הנגדי, בעת שהנהג ברכב בלם לפני כניסה לעקומה. הוא הבהיר, כי המסקנות שלו נעשו עבור משטרת ישראל לצורך בחינת האחריות הפלילית והתעבורתית של הנתבע ולא לצורכי חברת הביטוח. הוא גם הסביר שבמקרה של ספק בדבר אחריות של הנהג, הרי שלא מוגש כתב אישום. כשנשאל על גבי התרשים שערך בו מופיעים הסימונים של כתמי השמן הוא לא ידע לומר מהו המרחק המדויק של אותם כתמי שמן ממקום התאונה, כיוון שהתרשים אינו משורטט בהתאם לקנה מידה, אשר ממנו ניתן ללמוד על אורך הכביש. בעדותו התברר שבסמוך למועד האירוע, לא היו תאונות קודמות במקום וכי לפני התאונה וגם לאחריה, חלפו במקום כלי רכב נוספים. הוא גם הסביר שבעקבות ירידת הגשם, כל הפסולת מתרכזת על הכביש ויש שמנוניות. הוא עצמו בדק וראה בעיניו שיש כתמי שמן. לדבריו, בשל כך שרכבים מאטים בעקומה, צפוי לראות במקום ריכוז גדול יותר של כתמי שמן. הוא הבהיר, כי בהחלט יתכן שאם הנתבע היה נוהג באופן זהיר יותר, שאז התאונה הייתה נמנעת. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה. אין מחלוקת שרכב הנתבעים הוא אשר פגע ברכב התובעת עקב סטייה מנתיב נסיעתו לנתיב רכב התובעת. משכך הם פני הדברים, הרי הנטל מונח על כתפי הנתבעים להוכיח כי הנתבע אינו אחראי לתאונה. אני סבור כי בנטל זה הנתבעים לא עמדו. על אתר יאמר, כי אין בחוות הדעת של הבוחן כדי לסייע לנתבעים. כאמור, הבוחן אמר שהדוח הוכן על ידו אך ורק לצרכים פליליים ולפיכך הוא בדק האם מתעורר ספק סביר באשר לאשמתו של הנתבע. קיומם של כתמי שמן בסמוך למקום האירוע, יצר ספק כזה ולפיכך הוחלט לסגור את התיק כנגד הנתבע. עם זאת, אין בכך כדי לעמוד בנטל הנדרש במשפט האזרחי. להלן דבריו של הבוחן: "לשאלת בית המשפט, מחוות הדעת עולה שהבוחן פותר (צריך להיות פוטר - הערת הח"מ) את הנהג מאחריות, אני משיב שזה לא נכון. הדו"ח שלי מכוון לדיון הפלילי בגלל הספק ועובדה שלא היו תאונות קודמות לפני התאונה הזו. זאת אומרת, שלא היתה שלולית רצינית של שמן. מספיק שגלגל קדמי שמאלי יעלה בעקומה על שמן שתהיה החלקה" (עמוד 3 שורות 26-29). ובהמשך: "העבודה נעשית על ידי לא לצרכי חברת הביטוח אלא לצרכים של משטרת ישראל. ברגע שאני מבחין בכתמי שמן, סולר או חומר שמנוני על הכביש אני יודע מראש שהתיק הזה הולך לסגירה" (עמוד 5 שורות 10-12). זאת ועוד, מעדותו של הבוחן עלה כי כתמי השמן שהיו במקום אינם תולדה של אירוע חריג שהתרחש בסמוך למועד התאונה בנסיבות בהן מי מעוברי הדרך לרבות הנתבע לא יכול היה לצפותו מראש. נהפוך הוא מעדות הבוחן עלה כי מדובר בכתמי שמן שהיה צפוי לראותם במקום. להלן דברים מעדותו: "כשיורד גשם כל הפסולת יוצא מהאספלט ומתרכז על הכביש ואתה רואה את השמנוניות" (עמוד 3 שורות 23-24) . ובהמשך: "כשמתקרבים לצומת יש הרבה רכבים שמטפטפים ולכן יש ריכוז של כתמי שמן והדבר דומה גם בעקומה, רכבים מאטים ולכן יש ריכוז גדול יותר של כתמי שמן. אני מבהיר שיתכן בהחלט שאם נהג הנתבעת היה נוהג את הרכב בצורה אחרת, אז התאונה היתה נמנעת. הקביעה שלי היא במישור הפלילי" (עמוד 5 שורות 17-20). לאור האמור ברור כי בשל מזג האוויר ששרר במקום ולאור תנאי הדרך ובמיוחד בשל כך שמדובר היה בעיקול חד (ראה עדותה של נהגת התובעת בעמוד 6 שורות 26-27 : "שם צריכים לנסוע 10 קמ"ש כי זה עיקול חד ומסוכן"), על הנתבע היה לנסוע בזהירות יתירה ולהתאים את אופן נסיעתו לתנאי הדרך. העובדה שבמקום האירוע לא היו תאונות נוספות במועד סמוך לתאונה, מחזקת מסקנה זו. דחיית התביעה כנגד הנתבעים או אף קביעה כי יש להפחית את מידת האחריות שיש לייחס לנתבע וכפועל יוצא מכך להקטין את סכום הפיצוי המגיע לתובעת, יש בה משום כרסום בלתי מוצדק באחריותו של נהג לאופן נהיגתו. אני סבור שאין מקום לכך. יש לציין כי אף שהבוחן צילם תמונות במקום האירוע אלה לא הוצגו במהלך הדיון ולכן לא ניתנה לבית המשפט האפשרות להתרשם ממקום האירוע. יש לציין גם שהבוחן לא ידע לומר מהו המרחק של כתם השמן אותו הוא סימן בתרשים שערך ממקום התאונה (עמוד 5 שורות 3-5). יש לציין בנוסף כי אף בחקירתו במשטרה, הנתבע לא הזכיר כלל קיומו של כתם שמן במקום כגורם לתאונה. הטענה הועלתה רק במועד מאוחר יותר לאור ממצאי הבוחן. הסכום לתשלום אשר לנזק, שקלתי האם יש לקבוע כי הנזקים שנגרמו לרכב התובעת גדלו בשל כך שהנהגת במהלך התאונה לחצה על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם ובעקבות כך להפחית את הסכום לפיצוי, ומצאתי שלא לעשות כן. איני סבור כי יש מקום להטיל אחריות על הנהגת ברכב על כך שבלחץ האירוע ובסערת הרגשות בה היא הייתה נתונה בעקבות ההתנגשות המפתיעה, היא הגיבה כפי שהגיבה. בנוסף הנתבעים לא העלו כל טענה בגין כך בכתב הגנתם. הם אף לא חקרו את שמאי התובעת על חוות דעתו ולא הוגשה גם חוות דעת נגדית בעניין זה. אשר על כן אני מאשר את הנזקים הנתבעים. התובעת נשאה בתשלום למבוטח בניכוי השתתפות עצמית וכינון סך של 35,808 ₪ וכן נשאה בתשלום שכר טרחת השמאי בסך של 427 ₪. אשר על כן הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סכומים אלה בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתם ועד התשלום בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט, שכר העד, ושכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום. משפט תעבורהסטיה מנתיבמהירות מופרזת / דו"ח מהירות