כוונה לשכור דירה לשנה נוספת או משיכת זמן עד לקבלת הדירה החדשה שנקנתה

האם התכוונו הנתבעים לשכור את הדירה לשנה נוספת, כפי טענתם, או שכל מטרתם הייתה למשוך זמן עד קבלת הדירה החדשה שרכשו. אני סבור שהנתבעים התכוונו להאריך את הסכם השכירות בשנה נוספת וכי התובע לא אפשר להם לעשות זאת. אני מבסס את התרשמותי על עדות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לתצהירים. על פי עדות הצדדים, במהלך חודש יולי 2011, נוהלו בין הצדדים מגעים בע"פ. אני מקבל את עדותם של הנתבעים שהם הודיעו לתובע שברצונם לנצל את האופציה ולהאריך את הסכם השכירות, בתחילה באמצעות המתווך צחי נגר ואחר כך, כאשר המתווך סירב לקבל את ההודעה בשם התובע, לתובע ישירות. אני סבור שהתובע סירב לאפשר לנתבעים להישאר בנכס, ככל הנראה, כיוון שרצה למכור אותו. התכתובת בין הצדדים מחזקת את מסקנתי הנ"ל: ב- 31.7.11 הודיע התובע לנתבעים, באמצעות ב"כ, שהוא דורש את פינוי הנכס ב- 1.8.11- אינני סבור שסביר להודיע על פינוי מושכר יום לפני מועד הפינוי הנדרש; במכתב הנתבעים הנושא תאריך 30.7.11, אותה קיבל התובע, לטענתו, ב- 1.8.11, מודיעים הנתבעים לתובע כי הם מבקשים לממש את האופציה- הדבר תומך בטענות הנתבעים כפי שהוצגו בפניי; במכתב נוסף של הנתבעים מיום 1.8.11 המופנה לב"כ התובע, מציינים הנתבעים כי ביקשו לנצל את האופציה; בתשובת ב"כ התובע מאותו היום, נדרשים הנתבעים להפקיד במשרדו (הנמצא בפתח תקווה) 12 שיקים תוך 24 שעות- אינני סבור שדרישה להפקיד שיקים תוך 24 שעות- במשרד בפתח תקווה, לגבי נכס הנמצא במיתר והתעלמות מבקשת הנתבעים להיפגש ולחתום על הסכם להארכת תקופת השכירות- היא תמת לב; בתשובת הנתבעים מיום 10.8.11 הם חזרו על רצונם לנצל את האופציה תוך שהם מתחייבים לסייע במכירת הנכס על ידי התובע- אפילו במועד זה יכול היה התובע לזמן את הנתבעים לפגישה, להחתים אותם על הסכם להארכת השכירות לשנה נוספת ולהביא את המחלוקת לידי סיום. אני סבור שעל התובע היה להיענות לבקשת הנתבעים, להיפגש איתם (בעצמו או בנוכחות בא-כוחו) ולאפשר להם להאריך את הסכם השכירות. סירובו של התובע להיפגש עם הנתבעים מחזק אף הוא את מסקנתי- אם היה ממש בטענת התובע כי הנתבעים לא התכוונו לשכור את הדירה לשנה נוספת, הרי שלוּ היה הוא נפגש איתם לחתימה על הסכם שכירות לשנה נוספת, כבקשתם, היה הוא "חושף את קלפיהם". נוכח האמור, אני סבור שהנתבעים חזרו ועמדו על רצונם לנצל את האופציה ולהאריך את הסכם השכירות, אך התובע מנע זאת מהם, ולכן לא הפרו הם את הסכם השכירות. גם אם היה התובע מוכיח שהנתבעים איחרו בפינוי בדירה בחודש, דבר שאינני קובע, לא הוכיח התובע שנגרם לו נזק כלשהו עקב האיחור בפינוי. התובע לא השכיר את הדירה או מכר אותה עד למועד דיון הראיות, 12.6.13 (כאשר אין מחלוקת שכבר ב- 1.9.11 פונתה הדירה). מכך אני מסיק שהתובע בחר משיקוליו לא להשכיר את הדירה, והעיכוב בפינוי הדירה לא גרם לעיכוב בהשכרת הדירה או מכירתה. התובע לא הוכיח שנגרמו לגינה או לדירה נזקים כלשהם ואת עלות תיקונם. בדיון אשר התקיים ביום 12.6.13, טען התובע שהשקיע אלפי שקלים בגינון וניקיון, אך לא הציג חשבוניות להוכחת טענותיו. התובע מבסס את עיקר טענתו על כך שקל להשכיר את הדירה בחודשי הקיץ וכי השכרת הנכס בחודש ספטמבר הייתה גורמת לו נזק- טענה זו נסתרת מנסיבות המקרה עצמו- (1) הנתבעים שכרו את הדירה מהתובע בחודש פברואר ובנוסף; (2) לאחר פינוי הדירה ב- 1.9.11, לא הושכרה הדירה בקיץ של שנת 2012. אינני נדרש להכריע במחלוקת אם סוכם בין הצדדים מראש על שכירות של 18 חודשים, כטענת הנתבעים, אם לאו, זאת נוכח מסקנתי שפורטה לעיל. בנוסף, לא דנתי בתנאי סעיף 13 להסכם השכירות, משום שהצדדים לא העלו טענו שלא התקיימו תנאי הסעיף (למעט טענת הנתבעים שסוכם מלכתחילה על שכירות של 18 חודש). בנוסף לאמור לעיל, אני סבור שלא נכון עשה התובע כשהגיש תביעה על סכום מופרז של כ- 250,000 ש"ח, כאשר אפילו אם היה מצליח הוא להוכיח נזקים, לא היו הם מגיעים ל- 10% מסכום זה (התובע טען שביצע ניקיון ושיקום של המושכר והגינה בסכום של כ- 10,000 ₪, אך אפילו סכום זה לא הוכח). לכן נראה שטוב היה עושה התובע אם היה הוא נמנע מהגשת התביעה, או לכל היותר, מגיש תביעה קטנה בסכום סביר. בעניין חשבונות החשמל- כיוון שב"כ הנתבעים לא עמד בסיכומיו על הטענה שיש לקזז כספים אשר שילמו הנתבעים בגין חשבונות חשמל, אני מקבל את טענת ב"כ התובע ודוחה את הקיזוז בסעיף זה. בעניין ההוצאות אשר הוטלו בהחלטתי מיום 16.5.13, נוכח הסכמת התובע לסיים את המחלוקת על דרך הפשרה, דבר אשר חסך לצדדים זמן רב, אני מבטל את חיוב התובע בהוצאות. התוצאה הנתבעים ישלמו לתובע, סכום של 2,582 ₪. סכום זה ישולם על ידי הנתבעים לתובע, באמצעות בא כוחו, תוך 30 יום ממסירת פסק הדין לידיהם. נוכח העובדה שהצדדים הגיעו להסכמה לסיום המחלוקת על דרך הפשרה, האגרה אשר שולמה על ידי התובע תושב לו, באמצעות ב"כ, בכפוף לתקנות האגרות. זכות ערעור כדין. מקרקעיןשכירות