תביעת פלת"ד לתשלום נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים

תביעת פלת"ד לתשלום נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו בתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 3.9.11 עת ישב כנוסע ברכב שננהג ע"י נתבע 1 ואשר היה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 2.

נתוני התיק:
התובע יליד חודש פברואר 1973, היה בן כ-38.5 שנים בזמן התאונה והוא בן קרוב ל-41 כיום.

מקצועו של התובע לטענתו-רצף.

נכותו הרפואית של התובע נקבעה על 10% ע"י מומחה מטעם בית המשפט-ד"ר מיכה רינות אשר מצא בבדיקותיו כי לתובע נגרם קישיון נוח באגודל יד ימין. ד"ר רינות מצא קורלציה בין תלונות התובע בגין נוקשות ומגבלה ביכולת הפעלת האגודל ולבין הממצאים האובייקטיביים שעמדו לפניו.

התובע טוען לפגיעה רפואית נרחבת יותר הכוללת כאבים בבית החזה וטנטון אותו מבקש לקשור לתאונה. יש לומר כי התובע נפגע בתאונה בראשו וכן בבית החזה, יש לקבוע כי לא נותרה נכות רפואית בגין פגיעות אלה ברם יינתן להן משקל מוגבל בעת הערכת הנכות התפקודית הכוללת.
התובע טוען כי לאחר התאונה לא יכול היה לחזור לעבודתו כרצף ובכלל וחיי מקצבת הבטחת הכנסה. כיום עובד לטענתו באופן חלקי.
אלא שבמהלך חקירתו הנגדית של התובע ואח"כ של אשתו, השתנתה התמונה באופן דרמטי.

אין צורך לחזור על הדברים שנרשמו מפיו של התובע לפרוטוקול או לחזור על טיעוני ב"כ הנתבעים בעניין זה ויש לקבוע כדלקמן:

התובע סובל מבעיות גב וברכיים (ובעיות רפואיות אחרות בעלות משמעות תפקודית נמוכה יותר) לפחות מתחילת שנות האלפיים, מדובר בבעיות קשות בגינן הומלץ לו ניתוח שאותו לא עבר משיקוליו שלו.

התובע פנה בשעתו למומחה ברפואה תעסוקתית אשר קבע בנובמבר 2000 כי מתחילת אותה שנה התובע סובל מכאבי גב והגבלה קשה בתנועותיו עקב מצב מולד ולכן איננו כשיר לשום עבודה פיסית. אך לא רק זאת, המומחה התעסוקתי אף קבע כי בנתוניו של התובע "אין שום טעם להפנותו בשלב זה לשיקום מקצועי", הווה אומר שכבר אז היה התובע נטול פוטנציאל השתכרות ממשי.

אלא שלא מדובר במסמך יחיד, התובע חזר לאותו מומחה בשנה העוקבת-באוקטובר 2001 וזה המליץ בסיכום הבדיקה להאריך את תקופת אי הכושר לכל עבודה שהיא למשך שנה נוספת.

גם זהו איננו המסמך האחרון הנוגע לאותו עניין שכן בינואר 2003 פנה התובע פעם נוספת למומחה התעסוקתי שהאריך גם הפעם את תקופת אי הכושר בשנה נוספת וראה לנכון לקבוע כי בגין מצבו ובשל מצב המשק : "אין לנ"ל כל סיכוי לעסוק במקצוע או עיסוק חלופי שאינו כרוך בעבודה פיזית."

הווה אומר שהוכח כי עד ינואר 2004 היה התובע נטול כל יכולת לעבוד בכל עבודה שהיא המתאימה לכישוריו ולמגבלותיו.

אלא שבדיון הוכח למעלה ממאזן ההסתברות הנדרש כי עד לשנת 2013 לא חל שינוי של ממש בפוטנציאל ההשתכרות של התובע. למעשה רק עתה לאחר התאונה, חזר התובע (לטענתו) לעבוד.
ב"כ הנתבעים הציג והגיש אסופת מסמכים רפואיים מהם עולה כי לכל אורך התקופה התלונן התובע על בעיות אורתופדיות שונות ולמעשה אין ראיה כי המצב שאותו קבע המומחה התעסוקתי הוטב, על פי המומחה התעסוקתי אותן בעיות מהן סובל התובע אינן חולפות מאיליהן ולהיפך, הן צפויות להחמיר לקראת גיל 40 כאשר לממצא המולד ולהשלכות התעסוקתיות לפני שנת 2000 יתווספו שינויים ניווניים בגלל הגיל.

התובע בעדותו ניסה לטשטש את העובדה שלא עבד (או כמעט לא עבד) ב-12 השנים האחרונות בגלל מצב רפואי וניסה לתרץ זאת במצב שוק התעסוקה ברם המסמכים מדברים בעד עצמם.

גם אשת התובע אישרה שבעלה לא יצא כמעט לעבודה במשך 16 שנות נישואיהם וכי ישב בבית מרבית הזמן.

התובע לא הביא שום ראיה לכך שהוא רצף מקצועי (למרות שלטענתו יש בידיו תעודה מקצועית), הוא לא הביא (ויש לומר לא בכדי) שום ראיה על רמת ההשתכרות שלו בכלל ובשנים עובר ובסמוך לתאונה בפרט. ראוי אולי להפנות גם לסתירה שבין עדותו ולבין האמור בסעיף 42 לתצהירו בדבר הרמת משאות כבדים וקיומו של "עוזר" בעבודת הרצפות.
יחד עם זאת אני מקבל את מה שעולה ממכתבי המומחה התעסוקתי על פיהם לפני תחילת שנות האלפיים עבד התובע בטפסנות ובעבודות בניין אחרות, קביעה זו איננה מעלה או מורידה היות ואותה קריירה נקטעה ואבדה בשל נסיבות שאינן קשורות כלל לתאונה נשוא תיק זה.

ולסיום, כאשר עומת התובע עם אישורי הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה (נ/1) לפיהם מחודש ספטמבר 2000 ועד דצמבר 2011 קיבל את הגמלה מדי חודש בחודשו (למעט חודש אחד-נובמבר 2003) אישר ללא היסוס כי לא עבד בכל אותה תקופה בה קיבל הבטחת הכנסה, מעבר לכך בתחילת חקירתו הדגיש כי בחמש השנים האחרונות לא עבד כלל (התאונה אירעה לפני שנתיים וחודשיים לערך), משכך על בסיס מכתבי המומחה התעסוקתי, המסמכים הרפואיים, עדות האישה, אישורי הבטחת ההכנסה ועדותו של התובע יש לקבוע כי התובע איבד את כושר עבודתו עוד הרבה לפני אירוע התאונה וגם אם לא מדובר באובדן מוחלט וגם אם עבד לעיתים רחוקות מספר ימים כאן או שם, הרי פוטנציאל ההשתכרות שלו היה נמוך מאד לפני התאונה ולכן השלכות התאונה מזעריות.

ללא עבר תעסוקתי במשך יותר מעשור לפני אירוע התאונה וללא ראיה על גובה ההשתכרות לא ניתן לבצע שום חישוב אקטוארי מבוסס ולכן יקבעו הפסדי ההשתכרות לעבר ולעתיד על דרך אומדנה ובאופן גלובלי.

יצוין כי יום לפני מועד ההוכחות הוגשו תלושי שכר על פיהם עובד התובע מאז מרץ 2013 בעמותה לקידום הספורט בכפרו בהיקף של 4 שעות ביום ו-17 ימים בחודש.

ב"כ הנתבעים מפנה לכך שתלושי השכר עושים רושם שהם "מוזמנים" שכן באופן מוזר, לאורך חודשים רבים השכר והיקף העבודה קבועים ללא קשר לחגים, להיעדרויות צפויות מהעבודה וכיו"ב ובהיעדר זימון המעסיק לעדות יש לקבוע כי אינם מהימנים.

גם אם אניח שהתלושים אמינים ואדחה את טענת הנתבעים בעניין זה, לא ניתן להתעלם מטענתם כי קישיון נוח באגודל ימין איננו מונע מהתובע לבצע את אותה העבודה בהיקף גדול יותר ואם יש מגבלה בתפקוד הרי מקורה במצבו הכללי ללא קשר לתאונה.

הנזק:

משכך הנני קובע כי התובע יהיה זכאי לתשלום פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר בסך 10,000 ₪, יש לומר כי הערכה זו נעשית על בסיס גישה המיטיבה עם התובע-הניזוק היות ומדובר בנזק מיוחד שכאמור קשה לבססו. הפסיקה נעשית על יסוד הנחה כי התאונה אולי וגרמה לעיכוב מה בחזרתו של התובע לעבודה כלשהי .

בנוסף יהיה התובע זכאי לפיצוי גלובלי בגין הפסדי השתכרות לעתיד בסך 50,000 ₪ לעתיד.
הפיצוי כולל הפרשות פנסיה ותנאים סוציאליים ככל שהדבר רלבנטי (התובע לא הפריש ולא מפריש לפנסיה מזה למעלה מ-13 שנים).

אשר לראש הנזק בגין עזרת צד ג', הוכח כי אשת התובע עזרה לו בעבר ובמשך כ-3 עד 4 חודשים לאחר התאונה, ספק רב אם היום נדרשת לתובע עזרה, הדבר לא הוכח דיו ויש לזכור כי עיקר מגבלותיו אינן קשורות לתאונה. אשת התובע איננה עובדת ולכן הנני פוסק לתובע בגין עזרת צד ג' באופן גלובלי סך 6000 ₪ לעבר ולעתיד.

אשר להוצאות, התובע נחקר בעניין זה, הוא לא ידע להגדיר מהם הטיפולים האלטרנטיביים להם נזקק, למרות שהיה מיוצג מיד לאחר התאונה לא שמר ולא הציג שום קבלה מעבר להתחייבות לתשלום האמבולנס. יש להניח כי פה ושם היו הוצאות נמוכות כגון נסיעות ואש"ל שאינן מגובות בקבלות ואינן מכוסות ע"י קופת החולים/חוק בריאות ממלכתי ובהיעדר ראיה כי הנתבעים שילמו את האמבולנס הנני פוסק לתובע בראש נזק זה סך גלובלי של 4000 ₪ כולל האמבולנס ואגרת פתיחת התיק בבית המשפט.

אשר לכאב וסבל, אין חולק בין הצדדים כי התובע זכאי לפיצוי בסך 18,800 ₪.

אין גם חולק כי יש לנכות סך 7000 ₪ בגין תשלום תכוף.

סה"כ הנזק:
הפסדי השתכרות לעבר - 10,000 ₪.
הפסדי השתכרות לעתיד (כולל תנאים סוציאליים) – 50,000 ₪.
עזרת צד ג' לעבר ולעתיד – 6,000 ₪.
הוצאות רפואיות ואחרות לרבות הוצאות משפט, לעבר ולעתיד – 4,000 ₪.
כאב וסבל – 18,800 ₪.

סה"כ – 88,800 ₪.
ובניכוי ת.ת. 81,800 ₪.

הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך 81,800 ₪ בצירוף שכ"ט בשיעור 13% ועליו מע"מ וזאת תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעות גוף

  2. סיכויי החלמה

  3. כוויה בסאונה

  4. דריכה על מחט

  5. דריכה על בורג

  6. התחשמלות - קו מתח גבוה

  7. פגיעה ע"י מטקה בחוף הים

  8. פיצויים בגין נזקי גוף - ירי

  9. הוכחת קיומו של נזק גוף

  10. עפיפוניאדה - תביעה לנזקי גוף

  11. תביעה בגין נזקי גוף ברחוב

  12. תביעה לפיצויי נזקי גוף – תושב ג'נין

  13. נזקי גוף והתדרדר במצב הרפואי לאחר תאונה

  14. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף מירי שוטרים

  15. תביעת פלת"ד לתשלום נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים

  16. תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים

  17. תביעה בגין נזקי גוף שאירעו בשל נפילה ממתקן בפארק שעשועים

  18. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף עקב טענה ל"תקיפה" כמשמעותה בפקודת הנזיקין

  19. תביעת נזקי גוף, בעקבות תאונה באתר שיפוצי בנייה בשכונת גני אלון בחדרה

  20. תביעה בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון