מה גובה שכר טרחת עורך דין ביטוח לאומי ?

מה גובה שכר טרחת עורך דין ביטוח לאומי ? הנתבע שכר שירותי התובעת על מנת שתייצגו בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת אודות שכר הטרחה שעל הנתבעת לשלם לתובעת. מכאן תביעה זו. בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן פסק הדין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. כללי: בעלי הדין: 1. התובעת היא חברת עורכי דין המייצגת תובעים בתביעות נזקי גוף מול הביטוח הלאומי. 2. התובע, יליד 1957, לקה בחודש מאי 2006 באירוע מוחי. התובע פנה אל התובעת על מנת שתייצגו בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, זאת במטרה שהאירוע המוחי שעבר יוכר כתאונת עבודה, ויזכה בהטבות מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לדרגת הנכות שתיקבע לו. מערכת היחסים בין הצדדים: 3. ביום 17.9.06 נחתם בין התובע לתובעת הסכם שכר טרחה אשר בו נקבע: " שכר הטרחה המוסכם: 20% בצרוף מע"מ. תנאי תשלום והערות: שכ"ט ישולם במועד קבלת החלטה המזכה בתגמול כספי. הוסבר ללקוח אופן חישוב היוון במקרה של נכות בשיעור המזכה בקצבה חודשית. .... שכר הטרחה אינו כולל: אגרות והוצאות, ויתווסף עליו שכ"ט שיפסק ע"י ביהמ"ש. בנוסף לכך ייגבו 200 ₪ בעבור הוצאות כלליות... בטיפול בעניין הביטוח הלאומי או משרד הבטחון או בכל מקרה בו מקבל הלקוח תשלום חודשי (גימלה חודשית) יערך היוון של התגמולים בהם זכה הלקוח לפי תקנות הביטוח הלאומי לצורך חישוב שכר הטרחה, ומהסכום המהוון בתוספת הסכומים הנוספים שהתקבלו בעבר יגזר שכר הטירחה. ... הלקוח קיבל העתק. ... " טענות הצדדים: 4. ביום 10.0.11 הגישה התובעת את תביעתה כנגד הנתבע ותבע ממנו את הסך 312,793 ₪, וטענה כדלקמן: לפני החתימה על הסכם שכר הטרחה הוסבר ללקוח אודות אופן גביית שכר הטרחה ושיטת ההיוון, ולאחר מכן הועלו הדברים על הכתב ונחתם הסכם שכר הטרחה; בתחילה נדחתה תביעת התובע בביטוח הלאומי ונקבע כי מדובר באירוע תחלואתי טבעי. היא הגישה ערעור לבית הדין לעבודה שם הוכרה התביעה. ביום 10.8.10 נקבעו לתובע 19% נכות לצמיתות שזיכו אותו במענק חד פעמי בגובה 91,676 ₪ ובהתאם לכך ולהסכם שכר הטרחה היה על הנתבע לשלם סך של 21,268 ₪, אך הנתבע ואשתו נאותו לשלם סך של 20,000 ₪ בלבד בתירוץ שאין ביכולתם לשלם יותר בשל נישואי בנם, וכי הם ישלימו את שכר הטרחה בתום הליכי הערעור; בתום הליכי הערעור הוחלט על הפעלת תקנה 15 במלואה ונקבעו לתובע 66% נכות. התובע קיבל הפרשי תגמולים בגובה 302,961 ₪ וכן זכאות לגמלה חודשית בשיעור 7,417 ₪ נטו לכל ימי חייו, החל מחודש יולי 2006. בהתאם לכך בהתאם לכללי הביטוח הלאומי, בצירוף סכומי המענקים ובניכוי קצבת זקנה עתידית ולאחר היוון הסכום הכולל בו זכה התובע עמד על סך של 1,779,284 ₪ (על פי חישוב המשערכת) ובהתאם לכך ולסיכום בין הצדדים שכר הטרחה עמד על סך של 412,793 ₪; התובע נאות לשלם סך של 100,000 ₪ נוספים בלבד וביקש שהתובעת תפנה לביטוח לאומי בבקשה להוון עבורו 150,000 ₪ נוספים לשם תשלום שכר הטרחה, כאשר התובעת הסכימה להפחית את שכר הטרחה באופן שעם תשלום זה לא תהא לה דרישה נוספת. לשם כך עוד באותו יום חתם הנתבע על טופס בקשה להיוון. אולם מאז התובע לא התייצב ולא השלים את תהליך בקשת ההיוון וטען כי התובעת היא שחייבת לו כספים; חובו של הנתבע לתובעת עומד על סך של 312,793 ₪. 5. בכתב הגנתו טען הנתבע שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות כדלקמן: הוא הסדיר את תשלום שכר הטרחה לאחר שהתובעת הסכימה להפחית משכר טרחתה וזאת לשביעות רצונה; הוא שילם 120,000 ₪ והתובעת קיבלה בנוסף 3,000 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי והתובעת לא נתנה לו חשבונית מע"מ בגין סכום זה; מעולם לא "נעלם" ולא ביקש להתחמק מתשלום, ועורך הדין של התובעת ליאור, הוא שתקף והשמיץ אותו וגרם לו לחוש מושפל ומבוזה; היוון הסכום גורר אחריו מס של 35% שלא נלקח בחשבון, עובדה שהוסתרה מפניו, עו"ד לא הסביר לו על אופן ההיוון וגביית שכר הטרחה, אלא אמר שמדובר "במספר קצבאות", הוא לא ביקש שהתובעת תפנה למל"ל וביקש היוון אלא התובעת אילצה אותו לעשות כן תוך איום וניצול מצבו הבריאותי; התקשרותו בהסכם נבעה מהטעייה ואלמלא אותה הטעייה הוא לא היה מתקשר בהסכם; שילם לתובעת סך של 123,480 ₪ ומתוכם שולם סך של 40,480 ₪ ביתר ועל כן יש לדחות את התביעה. העדויות: 6. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של עו"ד ליאור טומשין, עו"ד בעז דרנס וחוות דעת אקטוארית של המומחה ד"ר תמיר לוי שקבע כי סך תגמולי המל"ל בניכוי קצבת זקנה הוא 1,870,961 ₪. 7. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמו ומטעם רעייתו. 8. בדיון מיום 2.5.13 הסכימו הצדדים כי למתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא חקירת העדים אך לאחר הגשת סיכומים בכתב. הסיכומים: 9. התובעת חזרה בסיכומיה על טענותיה, והוסיפה כי תצהירי התובע סותרים את טענות ההגנה, וכי שם לא נטענת טענת ההטעיה והטענה לגבי שיעור המס בגובה 35% בשל ההיוון וזאת מכיוון שמס זה לא חל בגין תשלומי נכות בביטוח הלאומי. בנוסף לטענתה גם על פי התעריף המינימאלי היה על הנתבע לשלם סך של 175,652 ₪ וגם מומחה התובע ציין כי שכר הטרחה פתוח להסכם בין הצדדים וכי מקובל לגבות שכר טרחה גבוה בהרבה משכר המינימום, ושכר טרחה בשיעור 20% בצירוף מע"מ הוא מקובל בהחלט. 10. בסיכומי הנתבע שב הנתבע על מרבית טענותיו וטען טענות כנגד נסיבות חתימת ההסכם, פרשנותו ואופן חישוב שכר הטרחה על ידי התובעת. לדבריו כאשר חתם על המסמכים ביום 17.9.06 הוא היה לאחר אירוע מוחי, בסערת רגשות ובמצב נפשי קשה, לדבריו התקשר בהסכם עקב הטעייה. כמו כן לטענתו התובעת נאותה להפחית את שכר הטרחה לסך של 270,000 ₪ במקום 350,000 שדרשה תחילה לאחר שהבינה כי היא מבקשת שכר טרחה מופקע ושיש להעדיף את הפירוש המצמצם של החוזה דהיינו 20% בתוספת מע"מ מסכום המענק או ממספר השנים הנהוג בנושא. כמו כן לטענתו על פי התעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין שכר הטרחה עומד על סך של 84,019 ₪ כולל מע"מ (לפי חישוב של 18%) ולכן יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בסך של 39,461 ₪ שגבתה ביתר. ההכרעה: 11. לאחר שקראתי את כתבי הטענות, תצהירי העדות הראשית על נספחיהם, תיק המוצגים והסיכומים מטעם הצדדים אני סבור כי לסילוק מלא ומוחלט של התובענה ישלם הנתבע לתובעת סך של 115,000 ₪, כשסכום זה כולל את הוצאות המשפט. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובעת את הסך 115,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. שכר טרחת עורך דיןשאלות משפטיותשכר טרחהעורך דיןביטוח לאומי