תביעה לפס"ד הצהרתי בה מתבקש בית המשפט להצהיר כי הסכם הפשרה שבין הצדדים בעטיו נסגר תיק ההוצל"פ יש ליתן לו תוקף של פס"ד. כי הסכם הפשרה אינו רק בסכסוך הקשור לתיק הוצל"פ 21-00795-98-7 אלא מתייחס גם לתיק הוצל"פ 25-01054-06-9 ולכל חוב שנטען כתוצאה מפס"ד מיום 14.12.97 בת.א. 3766/97 (שלום רחובות) (להלן - "פסה"ד"). כי הנתבע הפר את הסכם הפשרה שנכרת לאחר מתן פסה"ד, בכך שפתח תיק הוצל"פ חדש שמספרו 25-01054-06-9. כי יש לסגור את תיק הוצל"פ 25-01054-06-9 ולבטל את כל ההליכים כנגד התובע. כי התובע אינו חייב לנתבע חיובים נוספים בגין פסה"ד ובכלל. התובע עותר להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בכתב התביעה טוען התובע, בין היתר, כדלקמן: כי התביעה נולדה בגין אי תשלום דמי שכירות של כ- 3.5 חודשים בערך של התובע לנתבע בגין דירה שברי' לוס אנג'לס 891/5 באילת (להלן - "הדירה") כ- 1,500 ₪ לחודש ובסה"כ כ- 7,500 ₪. כי הנתבע הגיש תביעה לבימ"ש שלום רחובות ונתקבל פס"ד בהיעדר הגנה וביום 22.1.98 נפתח תיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ ברחובות (להלן - "תיק הוצל"פ 1"). כי לאחר מכן הגיעו לפשרה לסגירת החוב בתיק ההוצל"פ בתשלום של 10,000 ₪ וביום 30.11.04 פרע התובע את חובו במסגרת הסכם הפשרה בתיק ההוצל"פ. כי ביום 16.3.06 הגיש הנתבע את אותו פס"ד לביצוע בלשכת ההוצל"פ בגין רכיבים אחרים (להלן - "תיק הוצל"פ 2"). כי פעולות הנתבע היו הונאה כאשר הגיע לפשרה באמצעות עו"ד ארקדי דוברונובסקי מרחובות, קיבל הכספים וסגר את תיק הוצל"פ 1 ואח"כ פתח את תיק 2 באמצעות עו"ד בניאן מאשדוד מבלי לידע את ראש ההוצל"פ על כך. כי הסמכות לביהמ"ש להכריע בשאלת תוקפו של הסכם הפשרה וכי ברגע שהחיוב עפ"י פסה"ד חדל מקיומו לאור הסכם מאוחר, פקעה סמכותו של הרשם לדון בנושא. כי פסה"ד קובע פינוי וסילוק יד וחיוב כספי מעל ל- 170,467 ₪ משוערך ליום 14.9.11. כי ביום 22.1.98 נפתח תיק הוצל"פ 1 בגין הרכיבים של פינוי וסילוק הוצאות משפט ואגרה. כי ביום 29.11.04 (לאחר 6 שנים) שלח ב"כ הנתבע מכתב לב"כ התובע: "...במידה והחייב יבצע את האמור בס' 1-2 במלואו התיק כנגדו ייסגר. אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכויות ו/או לוותר על חוב ו/או זכות כלשהי מעבר לאמור לעיל...". ב"כ התובע השיב בו ביום: "סכום הפשרה לתשלום ע"י החייב יעמוד על הסך של 10,000 ₪ במדוייק. כמו כן לאחר שיתקבל אישור על הפקדת הסך הנ"ל יסגר התיק על ידך, ואין ולא יהיו טענות כלפי מרשי בנוגע לחוב בתיק הוצל"פ זה מכל מין וסוג שהוא". כי ביום 30.11.04 שילם התובע את סכום הפשרה וביום 1.12.04 , 8.12.04 הגיש ב"כ הנתבע בקשות לביטול הליכים וסגירת התיק. כי ביום 16.3.06 הגיש הנתבע בקשה לביצוע אותו פס"ד באמצעות עו"ד בניאן, (תיק 2) הכולל חיוב לגבי יתר רכיבי פסה"ד למעט אחת מהם המתייחס לסעד הכספי. כי התובע פרע חובותיו ואינו חייב עוד לנתבע. כי הסכם הפשרה מסיים את כל המחלוקות בין הצדדים ואף צופה פני עתיד ומכילל ויתור על כל טענה עתידית. כי ניתן פס"ד אחד שהוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ ברחובות (תיק 1) ותיק זה נסגר במסגרת הסכם הפשרה ועל כן אין מקום לדיונים נוספים ועל כן יש לסגור את תיק הוצל"פ 2. כי היה על הנתבע לבקש לפצל את הרכיבים אותם הוא מבקש לבצע בלשכת ההוצל"פ ולא ניתנה כל הודעה כי בעתיד מתכוון הנתבע להגיש בקשה נוספת לביצוע פסה"ד. כי התובע האמין שבהסכם הפשרה הוא סוגר את כל חובותיו ואילו הנתבע שתק במשך 9 שנים ויש לראות בכך ויתור וכי הנתבע זנח ו/או ויתר על דרישותיו. אציין כבר עתה כי כתב התביעה אינו ערוך עפ"י התקנות (תק' 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984). כתב התביעה ערוך כמו סיכומים ומכיל התדיינות משפטית וציטוט פסיקה רבה. עריכת כתב התביעה באופן זה מסרבלת את הדיון לריק. הנתבע הגיש כתב הגנה בו הוא טוען, בין היתר, כדלקמן: כי דין התביעה להידחות על הסף לאור היותה ניצול לרעה של הליכי משפט שנים רבות לאחר שבית המשפט אמר דברו בפס"ד חלוט אותו לא קיים התובע במלואו עד כה. כי ביום 22.12.97 ניתן פס"ד כנגד התובע בת.א. 3766/97 ע"י בית משפט השלום ברחובות אשר כלל סעד כספי המורכב מ- 6 סעיפים בנוף לחיוב בהוצאות משפט ושכ"ט, וכן כלל סעד נוסף של פינוי וסילוק יד. כי ביום 22.1.98 נפתח תיק הוצל"פ 1 בבקשה לביצוע פס"ד בעניין פינוי המקרקעין, הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד והאזהרה נמסרה לתובע ביום 9.2.98. כי ביום 8.4.98 התו8בע הגיש בקשה לביטול פסה"ד והבקשה נדחתה תוך חיוב התובע בהוצאות. כי ביום 29.12.02 הוגשה בקשה נוספת לביטול פסה"ד וגם היא נדחתה תוך חיוב התובע בהוצאות. כי ביום 29.11.04 כאשר החוב בתיק הוצל" 1 הגיע לסך של 20,067 ₪ ביקש התובע להגיע לפשרה בתשלום של 10,000 ₪ לסילוק החוב בתיק ההוצל"פ ועל כן עלה ההסדר על הכתב המתייחס לתיק הוצל"פ זה בלבד. כי היה ברור שההסכמה מתייחסת לתיק ההוצל"פ ברחובות (תיק הוצל"פ 1) הא ותו לא. כי אין ולא היתה כל הסכמה ו/או ויתור על יתר חיובי פסה"ד. כי עפ"י תקנות ההוצל"פ יש לפתוח תיק נפרד לביצוע כספי ותיק נפרד לביצוע בעין. כי אין להעניק סעד מן היושר למי שאינו בא בנקיון כפיים. כב' השופטת אלפסי כבר קבעה כי התובע משתמט מתשלום חובו הפסוק במשך 4 שנים ועל כן אין לתובע כל זכות לתביעה. כי הסדר הפשרה בוצע ע"י הצדדים כבר לפני 7 שנים והוא חל רק לגבי תיק הוצל"פ 1 ותו לא. כי תיק ההוצל"פ באשדוד נפתח לאור העובדה כי התובע אינו ממלא אחר כל חלקי פסה"ד וביום 7.5.06 בוצעה מסירה לתובע בגין חוב של 146,720.77 ₪ וסכום זה אינו כולל הוצאות משפט ושכ"ט בבית המשפט. כי ניתן לפעול עפ"י פס"ד במשך 25 שנים עד שהוא מתיישן. ועוד... ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 25.10.12 בה העידו התובע, עו"ד יוסי אביטל ועו"ד יוסף בניאן. לאחר מכן, הודיעה ב"כ התובע על הכרזת אלו עדי וכי אין בכוונתה לחקור את עדי הנתבע והוריתי לצדדים להגיש סיכומים. הכרעה תביעה זו, טוב היה, לו לא היתה מוגשת כלל. הסכם הפשרה איני מקבל את הפרשנות שנותנת ב"כ התובע להסכם הפשרה. במכתבי ב"כ הצדדים, שדנו בהסכם, נרשם מפורשות כי מדובר בתיק ההוצל"פ הספציפי (תיק הוצל"פ 1), הא ותו לא. במכתב עו"ד דוברונבסקי מיום 29.11.04 נרשם: "הנדון: בנחיים נפתלי - חוב בתיק הוצל"פ 21-00795-98-7. 1. בהמשך לשיחתנו טלפונית היום, בעניין חוב בתיק הוצאה לפועל שבנדון, אשר עומד כיום ע"ס 20,067 ₪, אסכים לוותר על מחצית מהסכום .... ... 3. במידה והחייב ייבצע ...... התיק נגדו ייסגר. 4. אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכויות ו/או לוותר על חוב ו/או זכות כלשהי מעבר לאמור לעיל. ..." (ההדגשות שלי - א.ב.). במכתב זה מצוין באופן ברור כי מדובר בתיק הוצל"פ 21-00795-98-7 וכי תיק זה ייסגר ואין בכך כדי לפגוע בזכויות אחרות ו/או כדי ויתור על חוב אחר. ב"כ התובע דאז, עו"ד יוסי אביטל, משיב במכתב מיום 29.11.04 ואומר: "הנדון: בנחיים נפתלי תיק הוצל"פ: 21-00795-98-7. ... כמו כן, לאחר שתקבל אישור על הפקדת הסך הנ"ל יסגר התיק על ידך, ואין ולא יהיו טענות כלפי מרשי בנוגע לחוב בתיק הוצל"פ זה מכל מין וסוג שהוא. ..." (ההדגשות שלי - א.ב.). גם במכתב זה של ב"כ התובע דאז, עולה בבירור כי ההסכמה מתייחסת אך ורק לתיק הוצל"פ 1. עו"ד דוברונבסקי שולח מכתב נוסף ביום 30.11.04 בו הוא מציין: "הנדון: בנחיים נפתלי - חוב בתיק הוצל"פ 21-00795-98-7. בהמשך למכתבי מאמש, מאשר לבקשתך כי סכום הפשרה בעניין חוב בתיק הוצאה לפועל שבנדון, ..... ...אטפל בעצמי בסגירת התיק הזה כנגד מרשך. באם ישולם האמור בסעיף 1 לעיל עוד היום לא יהיו טענות כלפי מרשך בעניין יתרת החוב בתיק זה לפי מחשב הוצאה לפועל כעת. ..." (ההדגשות שלי - א.ב.). גם במכתב זה נרשם מפורשות כי ההסכמה מתייחסת רק לתיק הוצל"פ 1. כמו כן גם בקבלה שרשם עו"ד דוברונבסקי ביום 30.11.04 נרשם מפורשות כי מדובר בתשלום בגין "חוב בתיק הוצל"פ 21-00795-98-7". איני יכול לקבל את הפרשנות הנטענת של התובע לנוסח הסכם הפשרה כאילו הוא כולל את כל הסכומים ו/או החובות ו/או המחלוקות שבין הצדדים. כמו כן ב"כ התובע טוענת כי ב"כ הנתבע מסר עדות בפני בבית המשפט כאשר שאל שאלות את התובע ומתוך השאלות, ניתן ללמוד על עדות שנתן. ובכן, גם פרשנות זו אין לה כל בסיס. על מנת שדברי ב"כ התובע ייחשבו לעדות, עליו להיות מוזהר כדין ואז הוא מוסר עדות. כאשר ב"כ חוקר עד בחקירה נגדית הוא רשאי להציג בפני העד מצג כלשהו על מנת לקבל התייחסותו. בהצגת המצג אין כל מתן עדות ועל כן גם טענה זו נדחית. אשר על כן אני דוחה את הטענה בדבר היות הסכם הפשרה כולל את כל רכיבי פסק הדין לרבות אלה שנתבקשו לביצוע בתיק הוצל"פ 2. פתיחת תיק ההוצל"פ 2 / בקשה לפיצול רכיבים ועוד... התובע טוען כי הנתבע לא יכול היה לפתוח תיק הוצל"פ נוסף בגין אותו פס"ד ולכל הפחות היה על הנתבע לבקש פיצול רכיבים ו/או לעדכן את התובע כי בכוונתו לפתוח בעתיד תיק הוצל"פ נוסף. טענות אלה חסרות כל בסיס משפטי. סע' 6 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, כפי שהיה בתוקפו במועד פתיחת שני תיקי ההוצל"פ (לפני תיקון 29 מיום 16.11.08), קובע כדלקמן: "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים" (ההדגשות שלי - א.ב.). סע' 6 זה מאפשר לזוכה להחליט אילו הליכים ברצונו לנקוט ואין הוא חייב לנקוט בכל ההליכים שבפסה"ד, והוא רשאי לבקש נקיטת הליכים נוספים לאחר מכן. כמו כן, תק' 10 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, מפנה אל טפסים ספציפיים שבתוספת הראשונה - ולפי הסעד במבוקש. לפיכך, החוק אינו אוסר על ביצוע הפרדה של ההליכים שהזוכה מבקש לנקוט ואין עליו כל חובה לבקשה פיצול רכיבים או להודיע לחייב על כך בהודעה מיוחדת. עצם מסירת האזהרה על פסק דין, היא מסירת ההודעה הנדרשת הכוללת את ההליכים שהזוכה ביקש לבצע. שיהוי של 9 שנים התובע טוען כי הנתבע הש/תהה בביצוע פסה"ד במשך 9 שנים דבר המלמד על זניחת הזכות והתנהגות בחוסר תום לב, גרם לציפייה לתובע לסגירת התיק ולשינוי מצבו לרעה. גם טענה זו חסרת כל בסיס משפטי. סע' 21 לחוק ההתיישנות קובע כדלקמן: "פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות" (ההדגשות שלי - א.ב.). פרק הזמן להתיישנות פס"ד הינו 25 שנה ועל כן לא ניתן לומר כי פסק הדין התיישן או כי יש לראות בזוכה כמי שויתר על זכויותיו עפ"י פסק הדין. אי ידיעת התובע על רכיבי פסק הדין התובע טוען כי סבר שבהסכם הפשרה שנעשה לגבי תיק הוצל"פ 1 סגר למעשה את כל חובותיו ולא ידע על דברים נוספים. התובע נחקר בבית המשפט ביום 25.10.12 ונשאל רבות על פסק הדין ועל תוכנו. התובע בחר להשיב כי אינו יודע, כי אינו זוכר.... גם כשעומת עם העובדה שהגיש בקשות לביטול פסק הדין, המשיך ודבק בגרסתו כי אינו יודע. איני יכול לקבל את גרסתו של התובע אשר מצאתיה בלתי אמינה בעליל. אין ולא יכול להיות חולק כי התובע קיבל לידיו את פסק הדין שהרי פעל מספר פעמים בבקשות לביטולו. ועל כן לא ניתן לקבל את גרסתו כי לא ידע את תוכנו ואת רכיביו. כאשר בעל דין מקבל פסק דין המחייבו לבצע מעשים מסוימים ולשלם סכומים מסוימים עליו לפעול עפ"י פסק הדין ולא להסתתר תחת האיצטלא כי הזוכה לא הגיש את פסק הדין לביצוא בלשכת ההוצל"פ. סעד מן היושר הסעד ההצהרתי המבוקש בתביעה זו הינו סעד מן היושר. על המבקש סעד מן היושר מבית המשפט, עליו לבוא בידיים נקיות. אין עלי אלא לצטט את שאמרה על התובע, כב' הרשמת (כתוארה אז) ענת אלפסי ביום 13.11.06 בתיק הוצל"פ 2 (25-01054-06-9): "החייב משתמט מתשלום חובותיו..., חרף זאת החייב המשיך להתחמק ולהשתמט, חרף פקודת מאסר ועיקולים". על החלטה זו לא הוגש כל ערעור. בנסיבות שפורטו לעיל אני קובע כי ידיו של התובע אינן נקיות, ובנסיבות אלה אינו יכול לעתור לזכות מן היושר. סוף דבר התביעה נדחית על כל רכיביה. התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪. חוזההוצאה לפועלהסכם פשרה