תביעת פיצויים בגין נזק רכוש בעקבות חדירת מים כתוצאה מפיצוצי צנרת עירונית

א. מבוא: 1. התובע מתגורר בבית שנמצא בשדרות הציונות מס' 9. הבית הינו חד קומתי ושטחו 120 מ"ר. מדובר בבית שנבנה לפני כ- 100 שנים, ואולם נבנתה לו הרחבה מקורה ברעפים (לא הוברר מתי נבנתה ההרחבה). לבית יש גם קומת מרתף המשמשת כמחסן. 2. התובע טוען כי במשך תקופה ממושכת (בשנים 2006-2009) סבל מאירועים חוזרים של חדירות מים לדירתו - מים שמקורם, לטענתו, מקו צנרת מים של הנתבעת. בפרט נטען לשני אירועי שיא שהתרחשו ביום 13/12/09 וביום 14/12/09 אז דלפו מים רבים לדירת התובע, ונגרם נזק לבית ולרכוש. 3. בתביעה דנן עותר התובע לפיצוי כולל בסך של כ - 72,500 ₪ ע"פ הפירוט כדלקמן: נזק שהוערך ע"י שמאי בסך 51,551 ₪, שכ"ט שמאי - 4,541 ₪, שכ"ט מומחה שהוזמן לאיתור נזקי הצנרת בסך 1,200 ₪, הפסד 15 ימי עבודה (400 ₪ ליום עבודה) - 6,000 ₪, נסיעות והוצאות שונות בסך 2,500 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש שלא ננקב סכומו. 4. מטעם התובע הוגשה חוות דעת של חברת שרברבות (קלדרון) ממנה עולה כי נשללה האפשרות לקיומה של נזילה פנימית בדירת התובע או בבתים השכנים. כן הוגשה מטעמו חוות דעת של שמאי (מר אופיר עובד) אשר קבע, בהתבסס על חוות דעתו של קלדרון, כי הרטיבות בבית התובע נובעת מדליפות בקווי הצנרת העירוניים. 5. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת נגדית של שמאי (מר מרדכי בן אבי) אשר קבע כי מקור המים שחדרו לדירת התובע הוא מי גשמים שהגיעו מהגג. מומחה הנתבעת העריך את הנזק שנותר בסך כולל של 13,300 ₪ + מע"מ. 6. בהתחשב בפערים בין חוות דעת המומחים (הן בשאלת החבות - מהו מקור המים בדירת התובע), והן בשאלת גובה הנזק, מונה, בהסכמת ב"כ הצדדים, מומחה מטעם בית המשפט (מהנדס בנין - מר אריה צימרמן). המומחה קבע בחוות דעתו כי הרטיבות שגרמה לנזק בדירה הינה גם על קרקעית וגם תת קרקעית, ומקורה הן בחדירת מי גשמים, והן בחדירת מים שמקורם בפיצוצי צנרת חיצוניים. כן קבע המומחה כי איטום הדירה, המצוי באחריות התובע, לא נעשה כראוי. בנוגע לגובה הנזק אימץ המומחה את האמור בחוות דעתו של מומחה הנתבעת, והעמיד עלות תיקון נזקי הרטיבות על סך של 13,300 ₪ בתוספת מע"מ. 7. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק נחקר המומחה שמונה מטעם בית המשפט, וכן נשמעה עדות התובע, עד מטעמו, ועדות נציגת העיריה - גב' סולדר (מהנדסת מים ומהנדסת אזרחית) ששמשה במועד הרלבנטי כסגנית מנהלת מחלקת המים בעירייה. ב"כ הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ. ב. טענות הצדדים (בתמצית): התובע: 8. הוכח כי באזור ביתו של התובע ארעו, בתקופה הרלבנטית, פיצוצי צנרת רבים, ועל כן יש לקבוע כי מקור המים בביתו הוא בפיצוצי הצנרת, ולהטיל החבות על הנתבעת. 9. אין לקבל את קביעת המומחה שמונה לפיה נובעת הרטיבות ממי גשמים שחדרו מהגג, שכן אירועי הרטיבות התרחשו גם בקיץ. בנוסף, מאחר וקירות הבית עשויים בטון, אין אפשרות לחלחול מלמעלה כפי שטען המומחה. כן התעלם המומחה מהעובדה כי הקירות החיצוניים סבלו אף הם מרטיבות - דבר המלמד על כניסת מים שפרצו מצנרת בחוץ, ולא מחלחול מי גשמים מהגג. 10. הוכח כי הנתבעת התרשלה בכך שבחרה לבצע תיקונים קוסמטיים תחת החלפה מלאה של קו הצנרת הרעוע, ורק לאחר החלפתו בשנת 2010 או 2011 נפסקה חדירת המים לבית התובע. 11. הנתבעת נמנעה מהצגת דוחות קבלנים שעבדו במקום לתיקון הקו והדבר פועל לחובתה. 12. אין מקום להטיל על התובע אשם תורם כלשהו בגין העדר איטום, שכן המומחה שמונה נסמך, בענין זה, על החובה הקבועה בתקנות התכנון והבניה, ברם הבית נבנה עובר לחיקוק התקנות, ומכאן שאין חובה חוקית לעמוד בהן. 13. יש לדחות קביעת המומחה בנוגע לגובה הנזק ולקבל קביעת השמאי מטעם התובע. הנתבעת: 14. התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין פיצוצי צנרת שהתרחשו במרחק של כ - 100 מט' מביתו, לבין הרטיבות שנצפתה בביתו. 15. אין לסטות מקביעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט ומכאן שיש לקבוע כי המים חדרו מלמעלה (מהגג) ומקו התפר בין הבית הישן להרחבה שבוצעה. 16. מהתמונות שהוצגו ניתן לראות כי ההרחבה שבוצעה הינה חדשה ואין לקבל את טענת התובע כי נבנתה עובר לשנת 1953 (מועד לידתו). כן לא הוכח כי ההרחבה נבנתה בהתאם להיתר בניה כדין. 17. יש לקבל עדות נציגת העיריה שהעידה כי בפיצוץ הצנרת ביום 13/12/09 ארעה דליפה קלה בלבד של מים. 18. אין לפסוק פיצוי מעבר לסכום שנתבע בכתב התביעה, ושבגינו שולמה אגרת בית משפט, ומכל מקום הנזקים הנטענים לא הוכחו כנדרש משלא הוצגו קבלות. 19. אף אם ההרחבה ו/או הבית נבנו טרם חקיקת תקנות התכנון והבניה, מחוייב התובע באיטום ביתו כנדרש, ואם לא עשה כן יש להטיל עליו אחריות או אשם תורם מכריע בשיעור של 100% זאת גם אם יקבע כי המים חדרו לביתו כתוצאה מפיצוצי צנרת של העיריה. ג. דיון והכרעה: בפתח הדברים אומר כי לאחר שמיעת העדים, ועיון במלוא חומר הראיות שהוגש, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן הנימוקים: חבות: 20. עדות התובע בדבר התרחשות פיצוצים חוזרים ונשנים של צנרת המים העירונית בקרבת ביתו, במועדים הרלבנטים, קבלה חיזוק בעדות העד מטעמו שהתגורר במועד הרלבנטי בבית סמוך לבית התובע. בפרט קבלה עדות התובע חיזוק משמעותי בעדות נציגת העיריה עצמה. העדה מטעם העיריה (מי שהייתה במועד הרלבנטי סגנית מנהלת מחלקת המים) אשרה בעדותה, יותר מפעם אחת, כי בשדרות הציונות הייתה מותקנת צנרת מים וניקוז ישנה, אשר מפעם לפעם התרחשו בה פיצוצים בגינם נדרשה הנתבעת לבצע תיקונים מקומיים, וכי רק לאחר החלפת הצנרת במלואה לצנרת חדשה (בשנת 2010 או 2011) נפסקו הפיצוצים ועימם קריאות הדיירים למוקד העירוני. אביא להלן את עיקרי עדותה בבית המשפט: "הרבה עבודה היתה והרבה קריאות. זה קו בעייתי והיה באותו זמן הרבה קריאות אך טפלנו בכל קריאה" - עמ' 17 שר' 11. "יש קצת נקודות ויש קצת ניקוז שהיה באותו זמן. באותו הזמן לא היה ניקוז כמו שצריך.." - עמ' 17 שר' 17. "קרוב לוודאי שהיה פיצוצים גם בשנת 2009 עד שלא החלפנו את כל הצינורות היו פיצוצים. אני חושבת שהחלפנו את הצנרת בשנת 2010...החלפנו כל צנרת המים לצנרת פלדה מלמעלה עד למטה עם כל החיבורים של הבתים. ש. ומאז לא היו קריאות ? ת. לא" - עמ' 18 שר' 1. "בקיץ ישנה עונת פיצוצים כי הכל מתרחב בגלל החום. גם הקרקע וגם הפלדה ואיפה שיש סדקים קטנים זה הופך לחורים" -עמ' 19 שר' 6. 21. אוסיף כי עדות נציגת העיריה עולה בקנה אחד עם העולה מיומן האירועים של העיריה (דו"ח קריאות ותיקונים) בשדרות הציונות לשנים 2006-2009, שהוצג על ידי הנתבעת בעקבות צו שניתן. היומן שהוגש מגלה כי בשנת 2006 נתקבלו כ - 100 קריאות, בשנת 2007 נתקבלו כ - 60 קריאות, בשנת 2008 כ - 60 קריאות, ובשנת 2009 כ - 100 קריאות. חלק מהקריאות אומנם היו "קריאות שווא" ברם בחלקם הגדול הוברר כי נמצא פיצוץ בצנרת אשר תוקן באמצעות חפירה והנחת "בנד". עוד עולה כי קריאות רבות התקבלו מאזור מגוריו של התובע, דהיינו, משדרות הציונות באזור בית מספר 9 (כולל קריאות של התובע עצמו בהן צוין כי מדובר בבית מס' 9). 22. העדה מטעם הנתבעת אף אישרה באופן ספציפי את דליפת המים שהתרחשה בחודש דצמבר 2009 כפי שעולה מהאמור בסעיף 2 לתצהירה: "ביום 13/12/09 או במועד סמוך התקבלה הודעה אודות דליפת מים מצינור מים ראשי בשדרות הציונות". כן ראה האמור, בעניין זה, בחקירתה הנגדית: "ש. מפנה לסעיף שהתייחסת לתיקון של קבלן בדצמבר 2009, האם ידוע לך תוך כמה זמן תוקנה הדליפה ? ת. אני חושבת שלקבלן לקח לתקן בערך שעתיים. בתוך שעה וחצי שעתיים המים כבר לא זרמו.." - עמ' 18 שר' 8. 23. מכאן שיש לקבל את עדות התובע לפיה באזור ביתו התרחשו אירועים רבים של פיצוץ בצנרת מים עירונית אשר גרמו לדליפת מים. 24. האם הרטיבות שנצפתה בבית התובע קשורה לאותם אירועי פיצוץ בצנרת העירונית ? באשר לשאלת הקשר הסיבתי הרי שיש לקבל את קביעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו קבע המומחה במפורש כי מקור הרטיבות בבית התובע הינה גם בגין חדירת מים כתוצאה מפיצוצי צנרת של הנתבעת: "הרטיבות שחדרה אל מתחת לשכבת הריצוף בדירה, מקורה ברטיבות על קרקעית ותת קרקעית שמקורם במי גשמים וגם פיצוצי צנרת חיצוניים הנגרמים מעת לעת" - סעיף 3 לסיכום חוות הדעת. אוסיף כי משהמומחה לא עשה בחוות דעתו כל הפרדה בין הנזקים שנגרמו לדעתו מפיצוצי הצנרת לבין הנזקים שנגרמו כתוצאה מחדירת מי גשמים (ומשאף לא נשאל על כך דבר בחקירתו), הרי שיש לייחס את מלוא הנזק שנקבע על ידו לחדירת מים כתוצאה מפיצוץ הצנרת. אומנם בחקירתו הנגדית התייחס המומחה גם למים שחדרו לבית התובע מהתקרה (מי גשמים) אך אין בכך כדי לאיין האמור בחוות דעתו, ככל שהדבר נוגע לחדירת מים כתוצאה מפיצוצי הצנרת במקום, מה גם שחדירת מי גשמים אינה מסבירה מדוע קיימת רטיבות בדירה גם בקיץ - עובדה המתיישבת עם הסבר העדה מטעם העיריה כי תקופת הקיץ הינה "עונת הפיצוצים" בצנרת המקומית. 25. הלכה פסוקה נוגעת למעמדה המיוחד של חוות דעתו של מומחה המתמנה מטעם בית המשפט (בפרט כאשר מדובר במינוי שנעשה בהסכמה כדוגמת המקרה דנן, בו אין חוות הדעת מטעם הצדדים משמשות כראיה בתיק - כאמור בתיקון תשס"ה בתקנות סדר הדין האזרחי: תקנה 130 (ג). להבדלים בין מינוי בהסכמה למינוי שאינו בהסכמה ראה בהרחבה בפסק דינו של כב' הש' עמית בת.א. 1586/00 לנגפורד נ' תום בע"מ ניתן ביום 12/1205). מסקנותיה של חוות דעת מומחה הממונה בהסכמה מטעם בית המשפט יאומצו בדרך כלל על ידי בית המשפט, אלא אם קיימת סיבה ממשית ובולטת לעין שלא לעשות כן. ראה בענין זה האמור בע"א 558/96 שיכון עובדים נ' רוזנטל פ"ד נב(4) 563, ע"א 5602/03 סגל נ' שו"פ ניתן ביום 28/2/05, ע"א 293/88 ניימן נ' רבי, ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי פ"ד לט(4) 185. 26. לסיכום האמור עד כה הוכח כי כתוצאה מהתרחשות פיצוצים חוזרים בצנרת המים של הנתבעת, חדרו מים לבית התובע וגרמו נזק. 27. חבות הנתבעת: ברי כי פיצוץ בצינור מים לא מלמד בהכרח על רשלנות עירייה או מועצה מקומית שבתחום שיפוטה מצוי אותו צינור, אלא שבנסיבות המקרה יש להחיל האמור בסעיף 38 לפקודת הנזיקין ולהעביר נטל ההוכחה כי לא התרשלה לנתבעת - נטל בו לא עמדה. לעניין תחולתו של סעיף 38 במצב של הימלטות מים ראה האמור בפסקי הדין הבאים: ע"א 302/67 חברת מפי נ' משק אשכנזי פ"ד כב(1) 221, ע"א 1071/96 עזבון המנוח פואד נ' מ"י ניתן ביום 6/2/07, ת.א. (חיפה) 12820/04 מסיקה נ' עירית חיפה ניתן ביום 16/10/06, ת.א. (חיפה) 2188/04 לובובסקי נ' מי החולה ניתן ביום 18/3/09, ת.א. 3902/10/11 (חיפה) חליל נ' עירית חיפה ניתן ביום 16/6/13. לפסקי דין בהם הוטלה אחריות על עירייה בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מפיצוץ בצנרת המקומית ראה: ת.א. (ת"א) 71904/06 לופו נ' עירית ת"א ניתן ביום 21/5/09, ת.א. (ת"א) 38876/07 טאחן נ' עירית ת"א ניתן ביום 24/3/08. אוסיף כי בשני פסקי הדין לעיל יושמו הוראות סעיף 38 לפקודת הנזיקין. 28. מטעם הנתבעת לא הובאו נתונים כלשהם המלמדים על ביצוע תחזוקה שוטפת באותה צנרת, לא הובאו נתונים המלמדים על פעולות מניעה שבוצעה על ידה למניעת פיצוצים בצנרת. יתר על כן - הוברר מעדות נציגת העיריה כי המקום היה "מועד לפורענות" שכן הצנרת במקום הייתה ישנה, ובדרך קבע התרחשו פיצוצים שגרמו לנזילות, זאת עד החלפת הצנרת לצנרת חדשה. לא הובא כל נימוק ו/או הסבר לסיבה בגינה לא הוחלפה הצנרת אלא בשנת 2010 או 2011, לאחר שכבר התרחשו פיצוצים רבים מאוד באזור, כאשר עד אותו מועד בוצעו רק תיקונים זמניים (ככל הנראה תיקונים "קוסמטיים" בלבד) שלא מנעו את הפיצוץ הבא. 29. בהתחשב באמור לעיל, ואף אם לא היה מקום להעברת נטל ההוכחה לנתבעת כפי שקבעתי לעיל, הרי שהוכחה רשלנותה ואחריותה של הנתבעת לנזקים שנגרמו כתוצאה מהמלטות המים מהצנרת אשר באחריותה - נזקים שנגרמו בדירת התובע. 30. אשם תורם: יחד עם הטלת החבות על הנתבעת יש, בנסיבות העניין, מקום להטיל אשם תורם מסוים גם על התובע. הוברר מחוות דעתו של המומחה שמונה כי ביתו של התובע לא היה אטום כנדרש זאת על אף שהיה בנוי בו מקלט ש"מזמין" חדירת מים ממפלס הכביש בשל גובהו הנמוך. עוד הוברר כי בבית בוצעה הרחבה (שע"פ התמונות ניתן לראות כי היא "חודרת" למדרכה), אשר קירותיה עשויים בלוקים ולא אבן או בטון, ומכאן שנדרש היה לאטום אותה כראוי, בפרט נוכח העובדה כי קירותיה החיצונים ממוקמים על המדרכה, כאשר מדובר בבית המצוי בתחתית שדרות הציונות שהינו רחוב משופע, כך שמי גשמים שיורדים מכל הרחוב מתנקזים בקרבת בית התובע. אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובע לפיה מאחר ותקנות התכנון והבניה הותקנו לאחר בניית הבית לא היה מקום לבצע איטום. פעולת איטום ניתן לבצע גם לאחר סיום בניית בית, ומשמדובר בבית קרקע המצוי במפלס הכביש, כאשר התובע יודע כי המקום מועד לפוקענות וכי קיימות נזילות חוזרות משנת 2006, היה מקום לדאוג לאיטום ראוי שהיה יכול למנוע או להקטין את הנזק שנגרם. בנסיבות העניין יש להעמיד אשמו התורם של התובע על 20%. 31. שאלת הנזק: המומחה שמונה אימץ בחוות דעתו את קביעת השמאי מטעם הנתבעת והעריך את עלות תיקון הנזק בסך של 13,300 ₪+מע"מ. המומחה הבהיר בחוות דעתו כי אין כל צורך בהחלפת מלוא הריצוף שלא ניזוק כלל, והראיה שעד היום לא הוחלף הריצוף פרט למספר מרצפות בודדות שנטען כי שקעו, ושבעלות תיקונן הכיר המומחה. לא מצאתי כל סיבה לסטות מהאמור בחוות דעתו ומכאן שיש לאמצה. יובהר כי התובע לא הציג ולו קבלה אחת המעידה על ביצוע העבודות בפועל ועל העלות האמיתית שלהן, על אף שהעיד בתצהירו כי במהלך הזמן בוצעו עבודות תיקון מסוימות ועל אף שהמומחים נוכחו לראות כי הוחלפו חלק מהמרצפות (5 מ"ר כאמור בחוות דעת מומחה הנתבעת) - דבר זה צריך לפעול לחובתו. 32. בכל הנוגע להפסד הכנסה הנטען - הרי שעל אף שלא הוצגו דוחות מס הכנסה (אלא דוחות מע"מ בלבד מהם קשה ללמוד ולכמת את ההפסד הנטען), ראוי לפסוק סכום גלובלי מסוים (על דרך האומדנא) אשר ייקח בחשבון את העובדה כי התובע נאלץ להשקיע זמן בטיפול בנזקי הרטיבות שנגרמו, כך שסביר כי נגרמו לו הפסדים מסוימים בעסק. הפסד ההכנסה מוערך על ידי בסכום של 2,000 ₪. 33. אין מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש שכן רכיב זה לא נתבע במסגרת סכום התביעה בגינו שולמה אגרה. 34. סוף דבר: הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 13,300 ₪+מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 21/2/12 (מועד הכנת חוות דעת הנתבעים שאת שומת הנזק שלה אימץ המומחה שמונה מטעם בית המשפט), בצירוף סך של 2,000 ₪ בגין הפסדי הכנסה. מסכומים אלו יש לנכות 20% בגין אשם תורם. בנוסף תישא הנתבעת בשכ"ט השמאי מטעם התובע ששולם בפועל: סך של 1,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18/3/10 (בהתחשב בסכום הנזק הנטען ביחס לנזק שנפסק בפסק הדין אין מקום לפסוק את מלוא שכר הטרחה המבוקש, מה גם שלא הוכח כי שולם בפועל). כן תישא הנתבעת בסך של 1,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9/9/09 - הסכום ששילם התובע לקלדרון. בנוסף לפיצוי שנפסק לעיל תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪+מע"מ, תשיב לתובע מחצית מהאגרות ששולמו על ידו, ואת חלקו בשכ"ט המומחה שמונה מטעם בית המשפט (אין מקום להשיב את עלות זימון המומחה לבית המשפט בה נשא התובע). הסכום שנפסק ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. נזקי מיםפיצוייםנזקי רכושנזילהמים