הסכם לאחר זכיה במכרז למתן שירותי גינון ואחזקה

התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם, לאחר שזכה במכרז למתן שירותי גינון ואחזקה לשטחי הגינון הנמצאים בתחום הנתבעת, עיריית מעלות תרשיחא.



לטענת התובע, אף שעבד במקום במשך 3 חודשים, ואף השקיע מעל ומעבר לנדרש, בכך שתגבר את הצוותים במספר כפול של עובדים על מנת להתמודד עם מצבם הירוד של שטחי הגינון שנמסרו לו, לא שילמה לו הנתבעת את השכר המגיע לו וגם לא שילמה לו עבור העובדים שהביא ביתר.


לטענת התובע, הנתבעת לא רק שלא שילמה לו את השכר המגיע לו, היא גם חילטה ערבות, בסכום של 100,000 ₪, שנתן בידיה להבטחת התחייבויותיו על פי ההסכם. לטענת התובע, חילוט הערבות נעשה בניגוד להסכם ובניגוד לכל דין ועל הנתבעת להשיב לו את סכום הערבות שחולט.

התובע טוען כי הנתבעת היא שהפרה את ההסכם ולא קיימה את חיובייה על פיו ובשל כך נאלץ התובע להפסיק את עבודתו. בשל הפרות אלה של הנתבעת, הוא זכאי, לטענתו, לפיצוי בגין הרווח שהפסיד ואשר היה אמור להרוויח בתקופת ההסכם.

3. הנתבעת הכחישה את טענות הנתבע. לטענתה, אין שחר לטענות התובע, לפיהן השקיע מעל ומעבר לנדרש או לטענותיו כאילו קיבל את שטחי הגינון במצב ירוד הנוגד את תנאי ההסכם. לטענתה, מסירת שטחי הגינון לתובע התבצעה בנוכחות עובד בכיר מטעמו והעובד אישר כי השטחים שנמסרו לטיפולו הם במצב משביע רצון.

הנתבעת טענה כי התובע, באופן חד צדדי וללא כל הודעה מוקדמת, הפסיק את מתן שירותי הגינון ביום 1/7/11 ונטש את עבודתו. בכך הפר, לטענת הנתבעת, את ההסכם עימה וגרם לה לנזקים כבדים. לטענת הנתבעת, היא התקשרה בהסכם עם אדריכלית נוף ועם אגרונום לצורך ההתקשרות עפ"י המכרז ועל התובע לפצות אותה בגין ההוצאות שהוציאה בקשר לכך כמו גם על ההוצאות שנדרשו ממנה בשל שעות עבודה רבות של העובדים מטעמה לצורך הכנת המכרז.

הנתבעת טענה גם כי התובע, בכך שעזב את העבודה באופן פתאומי ובניגוד להסכם, גרם נזקים לצמחיה והיא נאלצה גם לשכור את שירותיו של יועץ גינון שעלות שכרו, לתקופה של 4 חודשים, היתה 43,848 ₪.

בנוסף טענה הנתבעת לנזקים נוספים, כפי שנזכרו בסעיפים 13-25 לכתב ההגנה מטעמה, לטענתה, היא זכאית לקזז את הנזקים האלה מהסכומים המגיעים לתובע, כמו גם לחלט את הערבות שהפקיד בידיה התובע על פי ההסכם.

4. מטעם התובע העיד הוא עצמו וכן מר איסמעיל ווהיב ששימש כמנהל עבודה אצל התובע.

מטעם הנתבעת העידו מר מאיר ועקנין ומר שרגא רוזנטל, עובדי העירייה.

לאחר ששמעתי את העדים הגישו הצדדים סיכומים בכתב וכעת הגיעה העת ליתן את פסק הדין.

5. משמיעת העדויות, כמו גם מהמסמכים שהונחו בפני במסגרת הדיונים בתיק, עולה תמונה עגומה ביותר על אופן התנהלותה של הנתבעת.

מתברר כי הנתבעת נהגה, בכל הנוגע לתובע, בחוסר תום לב, בחוסר הגינות ובדרך שעומדת בסתירה מוחלטת לכללי מינהל תקין ולמחוייבותה כרשות מינהלית וציבורית.
לעניין חובת תום הלב החלה על הנתבעת כרשות ציבורית ראה: ת.א. 24783/07 שמעון אדריאן הדרי נ' מדינת ישראל ומינהל מקרקעי ישראל.

התנהלותה של הנתבעת, בכל הנוגע למחלוקות נשוא התיק שבפני, היתה התנהלות מבישה, חסרת תום לב וכוחנית. הנתבעת, לא רק שלא שילמה את שכרו של התובע עבור 3 חודשי עבודה ושירות שסיפק לה, אלא גם חילטה, מבלי שהיה כל מקום לכך, את הערבות שהתובע נתן בידיה.

6. אין, למעשה, מחלוקת על כך שהתובע ביצע את עבודתו, כנדרש על פי ההסכם, במשך 3 חודשים, החל מיום 1/4/11 ועד ליום 30/6/11.
אפילו העד מטעם הנתבעת הודה בכך (עמ' 38 שו' 8-9).

טענות הנתבעת, כאילו לא ביצע התובע את העבודות כראוי, נטענו בחצי פה בלבד ומבלי שהנתבעת הציגה ולו ראיה כלשהי להוכיחן. למעשה, עד הנתבעת, מר מאיר ועקנין, הודה בחקירתו כי אישר לתשלום את שכרו של התובע בגין חודש אפריל 2011 והתובע אף הציג את מכתבו של מר ועקנין בעניין הזה מיום 27/6/11, שם אישר מר וקנין כי העביר לתשלום שתי חשבוניות (נספח ו' לתצהיר התובע). בכך נשמט הבסיס מתחת לטענות הנתבעת, כאילו נפל פגם בהתנהלותו של התובע במתן השירותים הנדרשים לנתבעת על פי ההסכם.

7. למעשה, המחלוקת שבין הצדדים, בשאלה מי הפר את ההסכם היא – האם הנתבעת הפרה אותו, כשלא שילמה לתובע את תשלום חודש אפריל ביום 30/6/11, כפי שטוען התובע, או האם הפר אותו התובע כשלא התייצב לעבודה ביום 1/7/11, כפי שטוענת הנתבעת.

8. בעניין זה אני מעדיפה באופן חד משמעי את גרסת התובע.

ראשית, משום שהתובע הוכיח כי בניגוד לטענת הנתבעת, כאילו לא התריע בפניה על כך שיעזוב את העבודה אם לא ישולם לו שכר חודש אפריל במועד, שלח התובע הודעה ברוח זו לנתבעת כבר ביום 27/6/11 (נספח ו' לתצהיר התובע) וביום 1/7/11 הודיע למר ועקנין כי שכרו לא שולם לו וכי עזב לכן את השטח (נספח ט' לתצהיר התובע).

שנית, בניגוד לאמור בסיכומי הנתבעת, כאילו התובע לא הוכיח מהו המועד שבו הוגש על ידו חשבון חודש אפריל (סעיף 16 לסיכומי הנתבעת), הודה מר ועקנין כי העירייה איחרה בתשלום, בכך שלא שילמה ביום 30/6/11 את תשלום חודש אפריל (עמ' 25 שו' 7). הוא גם הודה כי בעת שנכתב מכתב היועצת המשפטית של הנתבעת, ביום 3/7/11, ידעו כבר הן היועצת המשפטית והן גזבר העירייה כי העירייה מאחרת בתשלום לתובע (עמ' 43 שו' 29).

זאת, בנוסף לעובדה שהתובע צרף את החשבונית שהגיש לנתבעת (נספח ח' לתצהירו) וממנה עולה כי הוגשה לנתבעת ביום 30/4/11. לפי תנאי ההסכם, תשלום שוטף + 60 יום היה על הנתבעת לשלם חשבונית זו לא יאוחר מיום 30/6/11.

9. יוצא, כי התובע הוכיח שהנתבעת לא שילמה לו את תשלום חודש אפריל 2011 במועד שנקבע לכך בהסכם, ובכך הפרה את ההסכם.

10. לא זו אף זו, התברר כי עד ליום 27/6/11, שלושה ימים לפני המועד שנקבע לתשלום, עוד לא חתמו נציגיה המוסמכים של העירייה על ההסכם נשוא המכרז. עובדה זו עולה באופן מפורש מנספח ט' לתצהיר התובע, מכתבה (במייל) של הגב' עשירה בן דוד מגזברות הנתבעת, בו היא מציינת מפורשות כי "החוזה כרגע עדיין לא חתום כפי שמסרתי לאדווה מקווה שבתחילת שבוע הבא ייחתם החוזה".

התנהלות זו מצידה של הנתבעת מלמדת על זלזולה בתובע ועל כך שלא בכדי חשש התובע מכך שהנתבעת לא תשלם לו את תשלום חודש אפריל במועד שנקבע ואולי אף תעכב ו/או לא תשלם את התשלומים הבאים בגין החודשים מאי ויוני, שגם בהם עבד בשטחי הגינון של הנתבעת.

11. מר ועקנין הודה בעדותו כי ללא הסכם חתום לא יכול להתבצע תשלום (עמ' 25 שו' 1-3). במצב דברים זה, כאשר 3 ימים לפני המועד המיועד לתשלום עוד לא נחתם בכלל החוזה על ידי הגורמים המוסמכים בנתבעת, וכאשר התובע, אף שהתריע מפורשות בנתבעת על כך שיש לשלם את תשלום חודש אפריל עד ליום 30/6/11 לכל המאוחר, לא קיבל את התשלום במועד הזה, לא נפל כל פגם בהתנהלות התובע, שסרב להמשיך בעבודתו אצל הנתבעת עד שיוסדר התשלום ויוצג לו הסכם חתום על ידי הנתבעת.

12. דווקא הנתבעת, שסרבה לשלם לתובע את התשלום המגיע לו בגין חודש אפריל 2011, היא שהפרה את ההסכם.

13. אני דוחה מכל וכל את טענת הנתבעת, כפי שהיא עולה מסיכומי הנתבעת וממכתב ב"כ הנתבעת מיום 3/7/11, כאילו היה על התובע להמשיך ולספק לה שירותי גינון, גם מבלי שישולם לו שכרו ומבלי שיוצג לו הסכם חתום על ידי הנתבעת.

14. בהקשר זה אי אפשר שלא לציין כי מעוררת תמיהה העובדה שההסכם, כפי שצורף לכתב התביעה, נושא את חתימת העירייה כשלצידה תאריך 16/6/11, בעוד שעל פי מכתבה של הגב' עשירה בן דוד מיום 27/6/11 לתובע, ההסכם טרם נחתם אז על ידי הגורמים המוסמכים. נראה כי אחת מן השתיים: או שבמכתבה מסרה עשירה לתובע פרטים שאינם נכונים, או שהמועד, שנכתב לצד חתימתה של הנתבעת על גבי ההסכם החתום שנמסר בסופו של דבר לתובע, אינו נכון.

העירייה, מטעמיה, בחרה שלא להעיד, לא את מהחתומים מטעמה על ההסכם וגם לא את הגב' עשירה בן דוד. מחדל זה של העירייה, לצד זה שהוא מעורר תמיהה לכשעצמו, גם מערער מאוד את מהימנות גרסתה, וההלכות בעניין הזה ידועות.

15. על כל פנים, אני קובעת כי הנתבעת היא שהפרה את ההסכם עם התובע, בכך שלא שילמה לו את שכרו, במועד שנקבע לכך בהסכם ומשכך, בדין סרב התובע להמשיך ולספק לה שירותי גינון.

16. אינני מאמינה לטענתו של מר ועקנין, כאילו התחייב בפניו גזבר הנתבעת כי ביום ראשון, 3/7/11, יוצא שיק לטובת התובע. הנתבעת בחרה, מטעמיה, שלא להביא את הגזבר עצמו, מר פואד אנדראוס (עמ' 28 שו' 5-7) ומחדל זה פועל לחובתה. בפועל, אין מחלוקת על כך שביום 3/7/11 לא הועבר תשלום כלשהו לתובע, ובמקום זאת נשלח אליו מכתב התראה, בו הורתה לו הנתבעת לשוב לעבודה שאם לא כן תחלט את הערבות שהופקדה בידיה. יצויין, כי אין במכתב זה זכר לכך שהתשלום המגיע לתובע הועבר לחשבונו ו/או ישולם לו באותו היום. (נספח י' לתצהיר התובע).

17. משהמשיכה הנתבעת בסרובה לשלם לתובע ולא העבירה לו את שכרו, אף שידעה היטב כי המועד לתשלום חלף, לא היתה כל חובה על התובע לשוב לעבודתו, חרף איומי הנתבעת במכתב באת כוחה מיום 3/7/11.

18. בנסיבות האלה, זכאי התובע לתשלום בגין שלושת החודשים בהם עבד ונתן שירותים לנתבעת, כמפורט בכתב התביעה המתוקן שהגיש, ובסה"כ 324,326 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל חשבונית וחשבונית מהחשבוניות שצורפו כנספח ח' לתצהירו, ועד התשלום בפועל.

יצויין, כי מר ועקנין הודה למעשה בעדותו כי אין סיבה ממשית לכך שהתשלום המגיע לתובע לא הועבר לידיו, למעט העובדה שהנושא עבר להליך משפטי (עמ' 38 שו' 13, שו' 26-38, עמ' 43 שו' 12-15).

19. משהנתבעת היא שהפרה את ההסכם, גם לא היתה הנתבעת זכאית לחלט את הערבות שהפקיד בידיה התובע ואשר נועדה להבטיח את קיום התחייבויותיו כלפי העירייה (סעיף 70 להסכם נספח א' לתצהיר התובע), התחייבויות שהתובע מילא במלואן.
בפרט הדבר נכון כאשר במועד חילוט הערבות לא היה לנתבעת כל מושג על נזקים כלשהם וטרם נערך ולו אומדן נזקים (עמ' 44 שו' 24-32).

לפיכך, זכאי התובע גם להשבת סכום הערבות שחילטה הנתבעת – 100,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החילוט ועד לתשלום בפועל.

20. הנתבעת טענה, כאמור, כי כנגד הסכומים שהיא חייבת לשלם לתובע, יש לקזז את הנזקים שגרם לה התובע בהתנהלותו.

למעלה מן הצורך, שכן דחיתי כבר את טענות הנתבעת כאילו שהתובע הוא שהפר את ההסכם, אני רואה מקום לציין גם כי הנתבעת לא הוכיחה ולו אחד מהנזקים, שלטענתה נגרמו לה כפי שטענה בכתב ההגנה ובתצהירו של מר ועקנין מטעמה.

21. מלבד טענות סתמיות לא הציגה הנתבעת כל ראיה לנזקים ו/או להוצאות שטענה להן. כך, לא הוצגה ראיה לכך שבוצע בפועל תשלום לאדריכלית נאווה כהן או ליועץ חנוך בורגר. הנתבעת, שצרפה לתצהיר של מר ועקנין מטעמה את ההסכמים שנעשו עם שניים אלה, ואת החשבונית שהציג לה מר בורגר, לא הציגה אישור לכך שבפועל שילמה להם. עדותו של מר ועקנין בעניין זה היתה רחוקה מלהניח את הדעת ובסופו של דבר נאלץ להודות כי אינו מבין כלל ועיקר בכרטסת שצורפה לתצהירו ואינו יודע כיצד ניתן להוכיח ממנה כי בוצע תשלום כלשהו בכלל ולמי משני הגורמים הללו, בפרט (עמ' 45+46 לפרוטוקול).

כך, גם לגבי הנזקים והסכומים שצויינו בסעיפים 21-23 לתצהירו של מר ועקנין.

22. הנתבעת, היא שבחרה שלא להביא כעדים מטעמה את הגזבר מר פואד אנדראוס (עמ' 28 שו' 5-7) או את מר חיים אקיוז (עמ' 30 שו' 24) או את בעלי התפקידים שהוזכרו בעדותו של מר ועקנין (עמ' 33 שו' 26 ואילך ועמ' 35 שו' 15 ו- 23).

מחדלה של הנתבעת מלהביא עדים אלה פועל לחובתה וההלכות בעניין זה ידועות.

הנתבעת נמנעה גם מלצרף מסמכים שיכולים היו, לכאורה, לתמוך בטענותיה לעניין הנזקים שכביכול נגרמו לה (עמ' 40 שו' 9-23).

23. הסתבר מעדותו של מר ועקנין, כי בפועל לא אושר כלל קיזוז כלשהו, בגין נזקים נטענים שכביכול גרם התובע, וכי כל טענות הנתבעת בעניין זה היו טענות בעלמא בלבד (עמ' 42 שו' 3-20).

24. התברר גם כי לא די בכך שהנתבעת בחרה להביא כעדים מטעמה אנשים שכלל אינם יכולים לתמוך בטענות שהעלתה כלפי התובע, היא גם הציגה בפני בית המשפט מצגים מטעים.

כך, נטען בתצהירו של מר ועקנין כי התובע חתם על מסמכים (בלשון רבים) בהם אישר כי מצב השטחים שנמסרו לטיפולו היה משביע רצון וצויין כי לתצהיר מצורפים אישורים, גם כן בלשון רבים. זאת, כאשר בפועל צורף אך ורק מסמך אחד, נספח ב' לתצהירו של מר ועקנין וב"כ הנתבעת אישרה כי לבד ממסמך זה אין בידי הנתבעת מסמכים נוספים.

עיון בנספח ב' לתצהירו של מר ועקנין מלמד כי מסמך זה מתייחס אך ורק ל- 3 שכונות ולא לכל שטחי הגינון הרלוונטים להסכם עם התובע. בנוסף מצוין באותו מסמך מפורשות כי המסירה לא כללה מערכות מים אף שמסירת מערכות מים היתה חלק מהותי.

25. עדותו של העד, מר רוזנטל שהוא מנהל תחום ההשקיה אצל הנתבעת היתה רחוקה מלהניח את הדעת, וזאת בלשון המעטה.

עדותו של מר רוזנטל היתה מתחמקת ומתחכמת ודי לעיין בה על מנת להתרשם מכך שעדותו אינה יכולה לסייע כלל לשאלות שבמחלוקת.

26. מכל האמור עד כה ברור כי הנתבעת, במצח נחושה, לא רק שסרבה לשלם לתובע את השכר המגיע לו, אלא גם חילטה לו ערבות, אף שהתובע לא הפר כל התחייבות כלפיה.

לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע את התשלום המגיע לו בגין שלושת חודשי העבודה, כמפורט בנספח ח' לתצהירו וכן את הסך של 100,000 ₪ כאמור בסעיף 19 לעיל.

27. אשר ליתר טענות התובע – בכתב התביעה המתוקן טען התובע כי הסכום בו נקב בהצעתו למכרז היה לצורך ביצוע תחזוקה שוטפת בתנאים רגילים ועל פי זה נתן את ההצעה, שהביאה בסופו של דבר להסכם שנחתם בין הצדדים. לטענתו, בפועל ובשל מצבם של השטחים שנמסרו לטיפולו, העסיק בחודשים אפריל עד יוני מספר כפול של עובדים ועל הנתבעת לשלם לו את עלות העובדים הנוספים שהעסיק.

התובע טען כי עלות ממוצעת לעובד היא 6,500 ₪ לכל חודש ומדובר על 34 עובדים שעבדו מעבר לכמות העובדים שנדרשה על פי ההסכם (סעיף 27 לתצהירו). לפיכך, טען התובע כי על הנתבעת לשלם לו את עלות העובדים האלה, בסכום כולל של 221,000 ₪, בנוסף לסכומים המגיעים לו על פי ההסכם.

אני דוחה את טענות התובע בעניין זה.

28. התובע הודה כי הסכים להיכנס ולהתחיל בעבודתו אצל הנתבעת באופן מיידי וכבר ביום 1.4.11, אף שרק ביום 29.3.11 נמסר לו כי זכה במכרז למתן שירותי האחזקה והגינון לנתבעת. התובע פעל כפי שפעל ולא דרש מהנתבעת לשאת בתשלום עבור העובדים הנוספים שהביא, בהנחה שהביא כאלה, וזאת במשך כל התקופה שבה עבד עבור הנתבעת, 3 חודשים.

התובע לא הציג ראיה כלשהי לפנייה כלשהי שעשה אל הנתבעת בעניין הזה ובה דרש מהנתבעת לשאת בתשלום בגין העובדים האלה אף שבמכתבו מיום 21/6/11 ציין כי הזרים לאתר עשרות עובדים (נספח ו' לתצהירו).

מעבר לכך, על פי סעיף 27 להסכם התחייב התובע להעסיק, לכל הפחות 12 עובדים, אך אין כל זכר בהסכם לכך שעל כל עובד נוסף תחוייב הנתבעת לשלם לתובע תשלום נפרד.

להיפך, ההתחייבות היא של התובע לספק כמות עובדים מינימלית, כשבפועל מספר העובדים, מעל לכמות הזו, נתון לשיקול דעתו של התובע ואינו מחייב את הנתבעת בתשלום נוסף.

29. התובע הקדיש חלק ניכר מסיכומיו לטענות בעניין נוהל מסירת השטחים, ולמעשה, להעדרו, ואולם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתובע, משיקוליו, החליט להתחיל את עבודתו אצל הנתבעת כבר ביום 1/4/11, טרם שנעשתה לו מסירה מסודרת של השטחים.
בהסכמתו להתחיל את עבודתו גם ללא מסירה מסודרת של השטחים, ויתר התובע על כל טענה בעניין זה, בפרט כשאין בחודשים שלאחר מכן, כל ראיה לקיומה של הסכמה אחרת.

התובע טען בתצהירו להסכמות כאלה ואחרות שאליהן הגיע עם מר אדי קטן, נציג הנתבעת ואולם בחר, מטעמיו, שלא לזמן את מר קטן להעיד מטעמו, אף שניתנה לו האפשרות לכך (עמ' 6 שו' 11-15). מחדל זה פועל לחובת התובע.

30. בנסיבות האלה, לא מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע עבור העובדים שהביא לעבודה, אף אם מספרם עלה על 12 בכל חודש, ואני דוחה לכן את התביעה בעילה הזאת.

31. התובע טען גם כי מאחר שהנתבעת היא שהפרה את ההסכם עימו, עליה לשלם לו פיצוי בגין הפסד הרווח, שהיה צפוי לו מן ההסכם לו היה ממשיך לעבוד עבור הנתבעת בכל תקופת ההסכם. לטענתו, תקופת ההסכם נקבעה ל- 12 חודשים לכל הפחות ולכן על הנתבעת לשלם לו, בנוסף לתשלום המגיע לו עבור שלושת החודשים עבור עבד, פיצוי בגין הרווח שהיה צפוי לו בתשעת החודשים הנוספים. לטענתו, השכר החודשי על פי ההסכם עמד על 93,000 ₪ לא כולל מע"מ, והרווח הצפוי לו מתוך הסכום הזה הוא בשיעור של 15%, היינו 13,950 ₪. לטענת התובע מגיע לו פיצוי בסכום הזה בגין כל חודש שבו נמנעה ממנו האפשרות לעבוד ולהרוויח על פי ההסכם.

בסך הכל טוען התובע כי נגרם לו הפסד רווח בסכום של 125,550 ₪, לא כולל מע"מ.

32. התובע כלל לא נחקר בעניין הזה והנתבעת לא הציגה כל ראיה ולא טענה דבר, לא לעניין עצם זכותו של התובע לפיצוי כזה, וגם לא בעניין החישוב שעשה התובע בסעיף 28 לתצהירו.

למעשה, בסיכומיה מתעלמת הנתבעת לחלוטין מטענות התובע בעניין הזה.
לכאורה, די בכך שהנתבעת התעלמה מדרישת התובע כפי שפורטה בתביעתו, בתצהירו ובסיכומים מטעמו – כדי לקבל את טענות התובע.

33. למעלה מן הצורך יצוין כי הנזק של אובדן רווחים הוכר כאחד הנזקים שעלולים להגרם לנפגע כתוצאה מהפרת ההסכם והוא גם אחד הנזקים שעל המפר לצפות מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה.
לפיכך, וכהוראת סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970, מדובר בנזק המצוי במתחם הנזקים שבגינו זכאי התובע לפיצוי.
נזק כזה נמנה עם סוג הנזקים שהערכתם קשה במיוחד (ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכא' לפיתוח בע"מ, בס' 27 לפסק הדין) ולכן הקלו בתי המשפט עם הנפגע בעניין הוכחת נזק מסוג זה ע"א 2080/09 אחים שרבט חב' לבנין בע"מ נ' מדינת ישראל.
ע"א 1229/97 איי.אם.איי – שיווק והשקעות בינלאומיים בע"מ נ' ער.מ.רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פד"י נג' (4) 657, 663.

לזכותו של נפגע לפיצוי קיום, אף במקרה של ביטול החוזה, ראה: ע"א 8946/04 WARNER BROS נ' רו"ח יוכמן בס' 10 לפסק הדין.

34. בענייננו – לא חלקה הנתבעת כלל על חישוביו של התובע – ולא טענה דבר בעניינם.

לפיכך, ולאור הרושם המהימן שהותיר התובע בעדותו בפני, והעובדה כי הנתבעת היא שהפרה את ההסכם עם התובע בכך שלא שילמה לו, לא במועד הנקוב בהסכם וגם לא מאוחר יותר ואף חילטה בניגוד להסכם את הערבות שנתן לידיה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הפיצוי בגין הפסד הרווח, כפי שחושב על ידי התובע ובסכום של 125,550 ₪ ובתוספת מע"מ.


35. התוצאה היא אפוא שעל הנתבעת לשלם תובע את הסכומים הבאים:

א. סך של 324,326 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום כל חשבונית וחשבונית כמפורט בנספח ח' לתצהירו.

ב. סך של 100,000 ₪, בגין הערבות שחילטה הנתבעת בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום חילוט הערבות.

ג. סך של 125,550 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מאמצע התקופה (1.10.11) ובתוספת מע"מ כחוק.

ד. על הנתבעת לשלם תובע את כל הוצאות המשפט (אגרות מסירות ושכר עדים).

ה. הנתבעת תישא בשכ"ט עו"ד לתובע בסכום של 60,000 ש"ח.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול מכרז

  2. אפליה במכרז

  3. פגמים במכרז

  4. מינוי ללא מכרז

  5. חוזה פיתוח מכרז

  6. מכרז ביטוח לאומי

  7. חוק חובת המכרזים

  8. איסור פרסום מכרז

  9. הסכם בוררות מכרז

  10. מכרז למינוי אימאם

  11. מכרז מנהל בית ספר

  12. מכרז עבודות תכנון

  13. מכרז פנימי בעירייה

  14. מכרז להסעות תלמידים

  15. טענות כלפי תנאי מכרז

  16. הקפאת מכרזים פנימיים

  17. פגם באופן ביטול מכרז

  18. הודעה על זכייה במכרז

  19. השיקולים לביטול מכרז

  20. מכרז קווי נסיעה

  21. עמידה בתנאי סף – מכרז

  22. תקנות פטור ממכרז

  23. דרישות השכלה - מכרזים

  24. איגוד ערים מכרז

  25. עיכוב הליכי מכרז

  26. הכנת מסמכי מכרז

  27. תקיפת כישורי זוכה במכרז

  28. מכרז שירותי סריקה

  29. פטור ממכרז עירייה

  30. עצירת הליכי מכרז

  31. שינוי במפרט מכרז

  32. תקנות חובת המכרזים

  33. מכרז אחזקת כבישים

  34. מחסן ממוחשב - מכרז

  35. מכרז מערכות השקייה

  36. מכרז לתפקיד מבקר העירייה

  37. מכרז כיכרות באשדוד

  38. הצעה במכרז מקרקעין

  39. תקנות העיריות מכרזים

  40. שטח בניה מירבי על פי מכרז

  41. ביטול מכרז של ביטוח לאומי

  42. הצעה גרעונית במכרז

  43. פתיחת תיבת המכרזים

  44. מכרז פנימי כלכלנים – סכסוך

  45. צמצום משתתפים במכרז

  46. נמל חיפה - מכרז בניה

  47. שכונת הארגזים - מכרז

  48. אכיפת מסירת עבודה לפי מכרז

  49. ביטול מכרז לאחר הצעות

  50. מכרז עבודה עם העירייה

  51. הצעות להפעלת מעון יום

  52. עתירה לקיום מכרז פתוח

  53. האם מכר כפוף לדיני מכרזים ?

  54. מכרז רכישת ציוד מעבדה

  55. מכרז למינוי מבקר פנים בעיריה

  56. זכאות להשתתף במכרזים פנימיים

  57. מכרז סגור - פסילת הצעה

  58. ועדת המכרזים שידורי טלוויזיה

  59. מכרז עבודות ניקוז חיפה

  60. מכרז מינוי מפקד שירותי כבאות

  61. עתירה נגד תוצאות מכרז

  62. הנחה בהצעת מחיר - מכרז

  63. כריית חול - פטור ממכרז

  64. עיכוב הליכי מכרז פומבי

  65. מכרז שירותי גביית חובות

  66. הוצאת מגרש למכרז פומבי

  67. מכרז מקלט לנערות במצוקה

  68. ביטול מכרז שירותי גרירה

  69. ניסיון קודם כתנאי למכרז

  70. מכרז לתפקיד בנמל אשדוד

  71. מכרז התפלת מי ים באשדוד

  72. בקשה ביטול מינוי מנכ"ל – מכרז

  73. מכרז שירותי רפואה דחופה

  74. עתירה מנהלית לביטול מכרז

  75. סבירות דרישת ניסיון במכרז

  76. ביטול מכרז למכירת מקרקעין

  77. אי עמידה בתנאי סף של מכרז

  78. התפטרות במקום עבודה שאיבד מכרז

  79. היטלי פיתוח במכרז עירייה

  80. הוראות החשכ"ל ביחס למכרז

  81. הגבלת מספר משתתפים במכרז

  82. מכרז עבודות חשמל - בית ספר

  83. צו זמני להקפאת מכרז פנימי

  84. מכרז רכב וחלפים - צו מניעה

  85. מכרז דיור מטעם המשרד לקליטת עליה

  86. מכרז שירותי ניקיון בעירייה

  87. ביטול זכיה במכרז של העירייה

  88. עתירה נגד זכיה במכרז פומבי

  89. תקיפת מכרז של חברה ממשלתית

  90. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש

  91. טעות אריתמטית - ועדת המכרזים

  92. מיון מוקדם - ועדת המכרזים לגז טבעי

  93. קניית רכב ממכרז הוצאה לפועל

  94. ביטול מכרז איסוף ופינוי אשפה

  95. הגדלה של מספר המשתתפים במכרז

  96. בחירת מנהל בית ספר - מכרז או ועדה ?

  97. סמכות בית דין לדון בהשלכותיו של מכרז

  98. הצעה שלא הוכנסה לתיבת המכרזים

  99. מכרז עובדי סמך - טיפול בקשישים

  100. תקנות העיריות מכרזים לקבלת עובדים

  101. צו מניעה אוסר לפרסם מכרז למנות מנהל חדש

  102. חוזה לפני חקיקת חוק חובת המכרזים

  103. מכרז פינוי פסולת - תעשייה אווירית

  104. ביטול השתתפות על ידי מזמין המכרז

  105. ערבות לא מתאימה למדד הבסיס במכרז

  106. בקשה למנוע הקצאת מגרשים בדרך של פרסום מכרז

  107. חברת ניקיון הפסידה במכרז - פיצויי פיטורים

  108. קבלן משנה לביצוע עבודת ניקיון במכרז

  109. העברת רכבים שנרכשו במסגרת מכרז באיחור

  110. מכרז לקבלת הצעות לניהול והפעלת חניונים

  111. תקנות חובת המכרזים התקשרויות מערכת הבטחון

  112. צו מניעה לביטול מכרז למינוי דובר עירייה

  113. זכות להישאר בתפקיד / בעבודה עד פרסום הליכי מכרז

  114. החזר ערבות למציע במכרז עקב ביטולו זכייתו

  115. מכרז לביצוע עבודות פיתוח תשתיות בהוד השרון

  116. תקנות חובת המכרזים חובת שיתוף פעולה תעשייתי

  117. הסכם לאחר זכיה במכרז למתן שירותי גינון ואחזקה

  118. שומר בסופרמרקט "זיל וזול" פוטר - הפסידה מכרז בקו-אופ

  119. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של עיריית באר שבע

  120. עבדה כסייעת לגננת פוטרה בטענה שהיא מונתה ללא מכרז

  121. מכרז בחירת עובד - התאמת עובד לדרישות תקן - נטל הוכחת נוהג

  122. תקנות חובת המכרזים העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית

  123. האם היועץ במכרז קבע ניקוד בלא כל נימוק ו/או אסמכתא ?

  124. עתירה לפסילת הצעה במכרז, מאחר וצירפה להצעתה ערבות מיטיבה

  125. רשלנות המינהל במשלוח שובר התשלום בנפרד מהודעת הזכייה במכרז

  126. בקשה לביטול פסילת הצעה למכרז פומבי לשירותי ניקיון בבתי ספר

  127. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים במכרז להצבת והפעלת דוכני קפה

  128. תביעה שעניינה מכרז פנימי לתפקיד אמרכ"לית במעון של משרד הרווחה

  129. במסמכי המכרז נקבעו עקרונות ושיטות השקלול והניקוד שיינתנו למציעים

  130. פסק דין הצהרתי מדיניות המונעת מקציני הים להציג את מועמדותם במכרזים פנימיים

  131. תביעה למתן צו קבוע לביטול מכרז למשרות ניהול לתפקיד מנהל בית ספר יסודי

  132. תקנה 30 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) שעניינה "מינוי המועמדים"

  133. חבר מועצת עירייה זכה במכרז העירייה - סעיף 122 ב 3 לפקודת העיריות

  134. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון