תאונת דרכים התרחשה בצומת T לא מרומזר, שבו זכות הקדימה היא של היונדאי ושבו התכוונה היונדאי לנסוע ישר ושבו ההונדה התכוונה לפנות שמאלה (לתוך הכביש ממנו נכנסה היונדאי, בכיוון הנגדי). המחלוקת היא בשאלה האם, כגרסת התובעת, התאונה נגרמה בשל אי-מתן זכות קדימה ע"י נהג ההונדה (שבכיוונה תמרור האט ותן זכות קדימה בכניסה לצומת), או האם, כגרסת הנתבע, התאונה נגרמה בשל נסיעה מהירה ורשלנית של נהגת היונדאי. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבע גם לא הציג חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקש לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. הודעה על התאונה שנמסרה לתובעת. תמונות של נזקי היונדאי. תמונות של מקום התאונה (הצומת). עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי. הכרעה אני מוצא לקבל את התביעה. כללי - על אופני ההכרעה האפשריים בהתקיים מחלוקת עובדתית על-פי ההלכה הפסוקה, על ביהמ"ש לשאוף ככל האפשר להכריע במחלוקת עובדתית המונחת לפתחו ולקבוע איזו מבין הגרסות המנוגדות המוצגות לפניו היא הגרסה הנכונה, בבחינת "האמת המשפטית". ההנחיה והשאיפה הינן אפוא לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים. יחד עם זאת, אותה הלכה פסוקה מכירה באפשרות שלפיה, לאחר בחינה מעמיקה של התשתית הראייתית שהוצגה ובהיעדר אפשרות להעדיף גרסה עובדתית אחת על פני גרסה נגדית, ביהמ"ש מגיע למסקנה כי לא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני גרסה נגדית (מצב של "ספק שקול") וכי, לכן, על ביהמ"ש להכריע את הדין עפ"י נטלי ההוכחה הרלוונטיים, מבלי לקבוע ממצאים עובדתיים פוזיטיביים ובאופן שבו בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו יפסיד בהליך משלא עלה בידיו להרים את נטל ההוכחה [ע"א 595/88 אדרי נ' חסקל, פ"ד מז (5) 333 (1993); בר"ע (מחוזי י-ם) 2271/96 דהן נ' רייכמן ( 15.6.97); בר"ע (מחוזי ב"ש) 642/01 טטרואשוילי נ' זפסלקי ( 5.6.02); בר"ע (מחוזי י-ם) 4114/02 ניסים נ' בן אלי ( 16.7.02); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ ( 5.5.13)]. על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (לא פורסם, 5.10.06); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ ( 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ ( 5.5.13)]. מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את טענות ואת ראיות הצדדים ובהתבסס על הדין החל הנ"ל, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע, כאשר הגרסה המועדפת הנ"ל מבססת אחריות בנזיקין של הנתבע לקרות התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מצאתי את עדות נהגת היונדאי מהימנה ומשכנעת יותר מעדות נהג ההונדה. לא מצאתי סבירות ואמינות בעדות נהג ההונדה, לפיה בדק כשעצר על סף הכניסה לצומת ומצא שהצומת פנוי ואין כל רכב שמגיע משמאל, ולפתע הגיעה היונדאי במהירות משמאל. יצוין כי מדובר בשעת חשיכה שבה אורות רכב מתקרב נראים מרחוק ובתנאי הדרך הרלוונטיים סביר שלו אכן היה נהג ההונדה בודק בזהירות המתחייבת את מצב התנועה משמאלו, היה מבחין ביונדאי המתקרבת (והקרובה מאוד כבר למעשה). מצאתי להעדיף את עדות נהגת היונדאי גם לגבי שעת התאונה, משהייתה נחרצת ומנומקת יותר בעניין זה, להבדיל מנהג ההונדה שמסר טווח של שעות. לחובת הנתבע נזקפת העובדה שלא העיד שני עדים חשובים - שני נוסעי רכבו, וזאת למרות שקיבל הזדמנות מיוחדת לכך (הדיון נדחה כאמור כדי לאפשר לו להעידם). מתמונות הנזק של היונדאי ניכר כי ההונדה נכנסה ביונדאי כאשר היונדאי כבר הייתה בתוך הצומת (חזית ההונדה נכנסה בדופן ימין של היונדאי - בדלת אחורית-ימנית) וכבר עברה כברת דרך משמעותית בתוך הצומת. נהג ההונדה אישר בעדותו כי הציע לנהגת היונדאי לתקן את רכבה על חשבונו, והדבר מלמד על נטילה ברורה של אחריות מצידו על התאונה. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 7,344 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 30.8.11 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 355 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 30.8.11 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 400 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. משפט תעבורהתאונת דרכיםזכות קדימהצומת