פנצ'ר בגלגל הרכב כשלפתע הגיחה משאית מאחור ובמהירות

לפני תביעה על סך 101,419 ש"ח בגין נזקים שארעו לרכב מבוטח התובעת עקב תאונה מיום 27.2.11. 1. בכתב התביעה נטען כי, עת נסעה נהגת רכב מבוטח התובעת (להלן: "הנהגת") בכביש מס' 4, חשה כי נוצר פנצ'ר בגלגל הרכב ולפיכך עצרה, כשלפתע הגיחה מאחור ובמהירות משאית מבוטחת על ידי הנתבעת ופגעה ברכב התובעת. 2. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי רכב מבוטח התובעת נעצר במהלך נסיעתו ללא התראה בכביש ללא שוליים, משאית צד ג' פגעה מאחור במשאית מבוטחת הנתבעת (להלן: "המשאית") ובעקבות זאת פגעה משאית הנתבעת ברכב מבוטח התובעת. יצוין כי הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד נהג המשאית השניה ובעליה, ובמהלך שמיעת הראיות נדחתה בהסכמה ההודעה לצד ג'. מטעם התובעת העידה הנהגת וכן שתי נוסעות שנסעו עימה ברכב בעת התאונה. מטעם הנתבעת העיד נהג המשאית. כמו כן, העיד, בהסכמת הצדדים, נהג המשאית השניה, לאחר שנדחתה ההודעה לצד השלישי שהוגשה כנגדו. בנוסף הוגשו הודעות הנהגים במשטרת ישראל, הודעותיהם על מקרה הביטוח וכן תמונות נזקי הרכבים. ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי גירסת נהג המשאית שונה מטענת הנתבעת בכתב הגנתה, כאשר גם נהג המשאית אישר קיומם של שוליים בכביש בו ארעה התאונה ולא היתה עוד בפיו טענה לעצירת רכב התובעת בפתאומיות, כפי שנטען בכתב ההגנה. נהג המשאית טען לראשונה כי נסע לפניו רכב מסחרי ולפיכך לא הבחין ברכב התובעת קודם לכן, טענה אשר אין לה זכר בכתב ההגנה או בהודעות הנהג. שלוש העדות מטעם התובעת העידו כי רכב התובעת עצר בשוליים לאור תקר בגלגל. גירסת נהג המשאית לא היתה סדורה ולפיכך עתר ב"כ התובעת לקבלת התביעה. 5. ב"כ הנתבעת טענה כי שלוש עדות התובעת, למעשה, לא ידעו לספר כיצד ארעה התאונה, לבד מטענתן כי רכב התובעת עמד מימין בשול הכביש. לא הוכח כי אכן ארע תקר בגלגל רכב התובעת ולפיכך עצירת הרכב בשול הכביש לא היתה כדין. הנהגת לא אותתה ולא הפעילה אותות אזהרה לעצירתה בשול הכביש. אין נזק בחזית המשאית אלא בצידה הימני, דבר המחזק את גירסת נהג המשאית לפיה רכב התובעת עמד בשול הימני בסטיה ותוך חסימת נתיב נסיעת המשאית. לפיכך עתרה ב"כ הנתבעת לדחיית התביעה, ולחילופין, להשתת אשם תורם משמעותי על נהגת התובעת. 6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי כדלקמן: הנהגת הצהירה כי שמעה רעש ברכבה, סבורה היתה כי מדובר בתקר בגלגל הרכב ולפיכך עצרה בשולי הכביש. הנהגת הצהירה כי לא בלמה את רכבה בבת אחת. בחקירתה הראשית הצהירה כי הפעילה אורות אזהרה מהבהבים ובחקירתה הנגדית השיבה כי איננה זוכרת אם עשתה כן. הנהגת הצהירה כי הרכב עמד כשאיננו בולט לנתיב הנסיעה. הנהגת לא זכרה לציין האם אותתה בטרם עצירתה בשול הכביש. הנהגת אמנם לא זכרה לציין פרטים מסויימים המתייחסים לנסיבות קודם להתרחשות התאונה, כגון, כמה זמן במדויק עמד הרכב בשול הכביש עד לאירוע התאונה, באיזו מהירות נסע הרכב קודם לתאונה, באיזו שעה במדויק התרחשה התאונה ומהן הפעולות בהן נקטה קודם לעצירתה בשול הכביש. יחד עם זאת, הנהגת הצהירה, ועל כך אין חולק, כי בעת התאונה היא קיבלה מכה חזקה בראשה ושברה את שמשת הרכב בעקבות הדיפתה. כן הצהירה כי התעלפה ופונתה מהמקום באמצעות אמבולנס. מעבר לכך, ממועד התאונה ועד לשמיעת העדויות חלפו למעלה משנתיים. בפני בית המשפט עמדה גם גירסת הנהגת בסמוך לאחר התאונה, מיום התאונה, בהודעתה במשטרה, ת/2. בהודעה זו טענה הנהגת כי נעצרה בשול הדרך לכמה שניות, התייצבה מעבר לקו הצהוב ואז הרכב נפגע מאחור. גם שם ציינה כי איבדה את הכרתה ופונתה באמבולנס לבית החולים. גם בטופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1, ציינה הנהגת כי עצרה בשול הכביש מאחר שסבורה היתה כי ארע תקר בגלגל הרכב ומשאית פגעה ברכב מאחור. בעדותה בפני הצהירה: "אני זוכרת שוידאתי במראה שיש קו עצירה צהוב רציף... חציתי את הקו עד הסוף". 7. עדת התביעה, הגב' ויקי לוין, אשר ישבה במושב האחורי ימני ברכב מבוטח התובעת, הצהירה כי הנהגת עצרה את הרכב בצמוד למעקה הבטיחות מימין, כשהרכב לא עמד בזווית לנתיב הנסיעה. 8. עדת התביעה, הגב' נטליה זימלנוב, אשר ישבה לצד הנהגת, הצהירה כי הנהגת עצרה את הרכב בעודו עומד ישר בשול הכביש. העדה לא זכרה האם הנהגת אותתה, האם הפעילה אורות מהבהבים ומה היתה מהירות נסיעתה קודם לעצירתה בשול הכביש. 9. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי רכב התובעת נעצר ללא כל התראה במהלך נסיעה בכביש ללא שוליים. העד מטעם הנתבעת, נהג המשאית, לא תמך אף הוא בגירסתה זו של הנתבעת כפי שהובאה בכתב הגנתה. נהג המשאית הצהיר כי נסע לפניו רכב מסחרי, אותת שמאלה ואז הבחין נהג המשאית ברכב התובעת חונה כשחציו בולט לנתיב נסיעתו וחציו בשול הכביש. לא היה באפשרות נהג המשאית לסטות שמאלה מאחר שרכב נסע משמאלו, הוא ניסה לבלום את המשאית, אך זו פגעה ברכב התובעת. כן הצהיר כי רק לאחר שהמשאית פגעה ברכב התובעת ארעה התאונה בין המשאית לבין המשאית השניה, ואף זאת בניגוד לאמור בכתב ההגנה. יצוין כי בהודעה על מקרה הביטוח, נ/1, צוין כי רכב התובעת עמד לפני הגשר מימין והמשאית פגעה בו בחלקו האחורי - שמאלי. היינו, בהודעה על מקרה הביטוח לא ציין נהג המשאית כי רכב התובעת עמד כשחלקו בנתיב נסיעת המשאית. בהודעתו במשטרה, נ/2, אכן טען כי רכב התובעת נעצר בשול הכביש מחוץ לקו הצהוב, כאשר חלקו נמצא בנתיב הנסיעה הימני. משנתבקש נהג המשאית להצהיר כיצד עמד במדויק רכב התובעת, האם במקביל לנתיב הנסיעה או בזווית, הצהיר כי זכור לו כי חלקו האחורי של רכב התובעת בלט לנתיב נסיעתו, אך לא זכר אם הרכב עמד בזווית או במקביל לנתיב הנסיעה. כמו כן, יש לציין כי קיומו של אותו רכב מסחרי שנסע לפני המשאית (שאת פרטיו לא ידע הנהג לציין), כטענת נהג המשאית, לא עלה כלל בהודעה על מקרה הביטוח או בהודעה במשטרה מטעם נהג המשאית. ממילא, הטענה אף לא הועלתה בכתב ההגנה אלא לראשונה בעדות נהג המשאית בפני בית המשפט. גם נהג המשאית השניה הצהיר כי לא זכר נסיעת רכב מסחרי לפני משאית הנתבעת. 10. מכל האמור ובהשוואת מכלול העדויות והמוצגים, אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה על מנת להוכיח גירסתה כי אכן רכב התובעת עמד בשול הכביש. אני קובעת כי רכב התובעת לא עמד בנתיב הנסיעה, כולו או חלקו, אלא בשול הכביש. זאת בהינתן הצהרת נהגת התובעת בפני, הודעותיה על התאונה, הצהרת העדה, הגב' לוין, אשר הצהירה כי רכב התובעת עצר צמוד למעקה מימין והצהרת הנוסעת הנוספת ברכב התובעת, ולאור אי ההתאמה בגירסת נהג המשאית אל מול האמור בכתב ההגנה ואל מול העולה מטופס ההודעה על מקרה הביטוח ומההודעה במשטרה. גם נהג המשאית השניה, אשר בעדותו בפני לא ידע לתאר כיצד עמד רכב התובעת עובר לתאונה, ציין בהודעתו על מקרה הביטוח ( צד ג' 1), שניתנה יום לאחר התאונה, כי משאית הנתבעת פגעה ברכב פרטי שחנה בשוליים. בעדותו בפני הצהיר כי שול הכביש רחב דיו לעמידת רכב במרחק של 30 ס"מ נוספים מנתיב הנסיעה הימני. 11. לאור האמור, עולה מהראיות כי התאונה התרחשה כך שהמשאית פגעה ברכב התובעת שעמד בשול הכביש. אני מקבלת את הצהרת נהגת התובעת כי העמידה את הרכב בשול הכביש לאור תקר בגלגל (ולעניין זה ראה תקנה 69 לתקנות התעבורה). מובהר כי בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם נהג המשאית, נ/1, לא צויין כי רכב התובעת עמד תוך שהוא בולט לנתיב נסיעת המשאית. ממילא, כאמור, בגירסת הנתבעת בכתב הגנתה לא נטען לעמידת רכב התובעת בשול הכביש, ובחלקו על נתיב הנסיעה. גם גירסת הנתבעת בכתב הגנתה, בדבר פגיעת המשאית השניה במשאית הנתבעת, קודם לתאונה עם רכב התובעת, כאמור, לא הוכחה וההודעה לצד ג' בענין זה נדחתה. 12. בנסיבות אלה, מחובת נהג המשאית היה לנהוג בזהירות תוך שימת לב לרכב התובעת העומד בשול הכביש ותוך שמירת מרחק ממנו. משלא כך נעשה, הדבר הוביל להתרחשות התאונה ומכאן אחריות נהג המשאית להתרחשות התאונה. 13. יחד עם זאת, גם לנהגת רכב התובעת יש לייחס רשלנות תורמת להתרחשות התאונה. הנהגת לא זכרה לציין האם אותתה לפני שעצרה בשול הכביש. הנהגת הצהירה בחקירתה הראשית כי הפעילה ברכב אורות אזהרה, אך בחקירתה הנגדית לא זכרה האם עשתה כן. הצהרה לעניין זה לא ניתנה בהודעתה על מקרה הביטוח או בהודעתה במשטרה. גם הנוסעות ברכב התובעת לא ידעו להצהיר על כך. 14. עדיין יש לזכור כי מרבית האחריות להתרחשות התאונה רובצת לפתחו של נהג המשאית אשר מחובתו היה לשמור מרחק מרכב התובעת בשים לב לתנאי הדרך ולמהירות הנסיעה בה. יש אף לזכור כי מידת אשמה התורם של נהגת התובעת מופחתת, אף בשים לב לכך שהתאונה ארעה בצהרי היום, כשאיש מהצדדים לא טען לראות לקויה והיה באפשרות נהג המשאית להבחין ברכב התובעת העומד בשולי הכביש. לאור האמור אני קובעת כי נהג המשאית אחראי להתרחשות התאונה. לנהגת רכב התובעת רשלנות תורמת בשיעור 10% . 15. באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורפו אסמכתאות לתשלום למבוטח התובעת. 16. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 89,357 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 28/03/11, אגרת המשפט כפי ששולמה, הוצאות עדות התובעת כפי שנפסקו ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכום האמור. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. משפט תעבורהגלגל רכבמשאיתמהירות מופרזת / דו"ח מהירות