התובעת נפגעה בתאונת דרכים וסבלה מהגבלה מזערית בטווח תנועות עמ"ש מותני שהינה כתוצאה מעברה הרפואי של התובעת ולא מהתאונה. בחקירתו בפניי טען המומחה כי נכותה הרפואית של התובעת בגין פגיעותיה בעמ"ש מותני הינה בשיעור של 5% (ואשר כאמור אינה קשורה סיבתית לתאונה). עוד קבע המומחה בחוות דעתו, כי התאונה גרמה להחמרה זמנית וחולפת במצבה הרפואי של התובעת. 4. ב"כ הצדדים חלוקים באשר לגובה הנכות הרפואית, השפעת הנכות אם קיימת על תפקודה של התובעת וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם. 5. לאחר שמיעת עדויות התובעת והמומחה ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי לקבוע העובדות והמסקנות הבאות: 5.1. נכות רפואית - התובעת חולקת על קביעת המומחה לעניין שיעור הנכות הרפואית. לגרסתה היה על המומחה לקבוע כי הנכות רפואית הינה בשיעור של 10% וכי 2/3 מתוכה קשורה סיבתית לתאונה. טענה זו נדחית. המומחה, בחוות דעתו וחקירתו בפניי, נותר עקבי בקביעותיו אשר לא נסתרו, לפיהן בהסתמך על התיעוד הרפואי לפני ולאחר התאונה, תוצאות בדיקות הדימות והעזר ונסיבות קרות התאונה, יש לקבוע כי נכותה הרפואית של התובעת אינה קשורה סיבתית לתאונה (עמוד 4 ואילך לפרוטוקול ישיבת 20/10/13). אשר על כן, קביעות המומחה בחוות דעתו לא נסתרו ושוכנעתי להעדיף קביעות אלו על פני טענות התובעת בעניין זה. אי לכך, אני קובע כי לא נותרה לתובעת נכות רפואית בעקבות התאונה. 5.2 נכות תפקודית - בשים לב לקביעות המומחה בחוות הדעת ובחקירתו בפניי, ולקביעותיי בעניין הנכות הרפואית, אני קובע כי לא נותרה לתובעת נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה. 5.3 נוכח האמור לעיל , אני מעריך את נזקיה של התובעת כדלקמן: 5.3.1. כאב וסבל - בשים לב למהות הפגיעה, קביעות המומחה בחוות הדעת (כולל לענין ההחמרה הזמנית במצבה הרפואי), תקופת אי הכושר לאחר התאונה, הטיפולים להם נדרשה התובעת (והקשורים לתאונה) ולכל פרמטר רלוונטי נוסף, אני פוסק לתובעת בגין ראש נזק זה - סך של 15,000 ₪ נכון להיום (בהתאם לסמכותי על פי סע' 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976). 5.3.2. הפסדי השתכרות לעבר - על פי תלושי השכר שצורפו, בעת קרות התאונה התובעת עבדה בחברת ספנות בשכר של 6,300 ₪ ברוטו לחודש לערך. הוצגו אישורי אי כושר עבור תקופה של 10 ימים לאחר התאונה וכן אישור מעביד לפיו התובעת נעדרה מעבודתה במשך 10 ימים לאחר התאונה ולא שולם לה שכר בגין תקופה זו. בהתאם לאמור לעיל - אני פוסק בגין ראש נזק זה פיצוי בסך 3,000 ₪, נכון להיום. לא צורפו אסמכתאות נוספות כלשהן להוכחת ההפסד הנטען בראש נזק זה לאחר תקופת אי הכושר (לא הוצגו תלושי שכר לתקופה שלאחר התאונה), אישורי אי כושר או אישורי מעביד נוספים, המעידים על היעדרות מעבודתה והפסדי שכר כתוצאה מהתאונה. אשר על כן, אני קובע כי לא הוכחו הפסדים נוספים ולא ייפסק פיצוי נוסף בראש נזק זה. 5.3.3 הפסדי השתכרות לעתיד - נוכח קביעותיי לעיל, לעניין הנכות הרפואית והתפקודית, לא ייפסק פיצוי בגין ראש נזק זה. 5.3.4 הוצאות (לעבר ולעתיד) - נוכח קביעותיי לעיל, אין מקום בנסיבות להחזר מלוא ההוצאות הנטענות של התובעת בסיכומיה. בשים לב לכך שהתובעת הציגה קבלות חלקיות ביחס לסכום ההוצאות הנטען, הקביעות בדבר נכותה הרפואית והתפקודית, מהות הטיפולים להם נזקקה בעקבות וכתוצאה מהתאונה, תקופת אי הכושר לאחר התאונה ולכך שהתובעת זכאית להחזר חלק מהוצאותיה מקופת החולים, אני קובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי של - 1,000 ₪, נכון להיום. 5.3.5 עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד) - התובעת לא הצליחה להוכיח פריטי ראש נזק זה כנדרש בהליך אזרחי. יחד עם זאת, בשים לב לכך שלא נותרה לתובעת נכות רפואית ותפקודית כתוצאה מהתאונה, ומצד אחר לתקופת אי הכושר על פי האישורים הרפואיים שצורפו, מהות הפגיעה ולטיפולים להם נדרשה (הקשורים סיבתית לתאונה), אני קובע פיצוי על דרך האומדנא, לתקופת העבר בלבד, בסך של 1,000 ₪, נכון להיום. 5.3.6 סך הפיצוי המגיע לתובעת - 20,000 ₪. 6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 20,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% +מע"מ בגינו, אגרת משפט משוערכת אם שולמה ולבית המשפט ויתרת אגרה אם חלה. החיובים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מותנייםעמוד השדרהתאונת דרכים