תביעת בנק כנגד הערב לחוב החייבת העקרית. כמפורט בתביעה, בנק הפועלים נתן לחייבת העקרית (להלן:"החייבת) הלוואה בסך 68,300 ₪ בהתאם לכתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה שנחתם על ידי החייבת ביום 16.4.09 וכן על ידי הנתבע גרושמוב מנובח כערב לחוב הלוואה זה. (כתב ההתחייבות והערבות להחזרת ההלוואה צורפו כנספח 1' לכתב התביעה). ביום 21.7.09 הגיש הבנק תביעה כנגד החייבת להחזר החוב. ניתן פסק דין כנגדה והוא הוגש להוצאה לפועל תיק 12-12707-09-7. בהחלטת הרשם מיום 15.6.11 נקבע שמוצו ההליכים כנגד החייבת וכי ניתן לנקוט בהליכים כנגד הנתבע. (ההחלטה צורפה כנספח 5 לכתב התביעה) משכך הוגשה תביעה זו בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע. הנתבע טען בבקשת הרשות להגן שהגיש שהבנק הפר חובותיו כלפיו ולא גילה לו פרטים מהותיים אודות ערבותו. כן טען שאינו קורא כלל עברית כאשר הבנק לא הסביר לו כלל על מה חותם, מה מהות ההלוואה ואת סכום ההלוואה. כן לא בדק הבנק את מצבו הכלכלי. במסגרת קדמי המשפט נעשה ניסיון על ידי לפתור הסכסוך באמצעות החייבת והיא אף התייצבה לקדם משפט שנערך ביום 4.3.13 וטענה שהיא באיחוד תיקים כעת ועומדת בתשלומים. עם זאת וכפי שעלה בדיון זה ואף בדיונים לאחר מכן מיום 2.5.13 ואף בדיון ההוכחות מיום 26.6.13 החייבת הפסיקה לשלם כבר חודש פברואר 2012 ומאז אינה משלמת כל סכום אף בתיק האיחוד. דיון משפטי: האם מוצו ההליכים כנגד החייבת העיקרית. סבורני שהבנק עמד בתנאים הנדרשים בחוק לצורך הגשת תביעתו זו. קיים פסק דין כנגד החייבת, פסק הדין הוגש להוצאה לפועל והחייבת אינה משלמת את חובה. כן קימת החלטה ברורה של ראש ההוצאה לפועל מיום 15.6.11 לפיה ננקטו כנגד החייבת כל הליכי ההוצאה לפועל הסבירים בנסיבות הענין והזוכה רשאי להגיש תובענה כנגד הערב. בהמשך אף נחתמה פסיקתא ביום 4.7.11 המאשרת הגשת התביעה כנגד הנתבע הערב. לגוף התביעה: מטעם הבנק העידה הגב' ברזילי. מעדותה עלה שהנתבע וכן החייבת הגיעו לסניף הבנק, היא הסבירה להם את עקרי ההסכם עליו חותמים, הסבירה לנתבע שחותם על חוב שאינו נפרע כסדרו ואף החתימה אותו על טופס גילוי מידע (ראה עמ' 18 שורות 19-21 לפרוטוקול). בטופס גילוי המידע עליו חתם הנתבע מצוין סכום הערבות, כמות התשלומים העובדה שהחוב אינו נפרע כסדרו מספר הערבים לחוב וחלקו של הערב. (ראה הטופס - צורף כנספח 2 לתצהירה). לאור עדותה הברורה וחתימתו של הנתבע הן על כתב ההתחייבות והן על טופס גילוי המידע איני יכולה לקבל גרסת הנתבע שלא הוסבר לו כלל על מה חותם. עדותו היתה מגמתית וניכר היה בה שיטען הכל על מנת להחלץ מתביעה זו. כך קיימות חתימות של הנתבע ליד סכומי ההלוואה וכן בכל עמוד ואף בסיום הטפסים. מכאן ברור הוא שהנתבע הבין וידע על מה חותם. כך טען הנתבע לראשונה בחקירתו הנגדית שאין אלו כלל חתימותיו. (ראה עמ' 21 שורות 2-10). הנתבע הן בבקשת הרשות להגן שלו, הן בתצהירו והן בדיון שהתקיים בפני הרשמת ביום 4.9.12 חזר וטען שהוא זה שחתם על כתב הערבות, כך ראה לדוגמא עמ' 7 שורות 1-3 לפרוטוקול מיום 4.9.13, סעיפים 21,24 לתצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן שהגיש, סעיפים 8,23, 26, לתצהיר עדות הראשית., על כן לא ניתן לקבל גרסא חדשה זו של הנתבע אשר נראה שכל מטרתה הינה חילוצו מתשלום בתביעה זו. לכך יש להוסיף שעלה מחקירתו הנגדית שאף החייבת חתמה כערבה בהלוואה שנלקחה על ידו (ראה עמ' 20 שורות 24-25), מכאן עולה שהנתבע הבין היטב על מה חותם ומה משמעות ערבותו שאם לא כן כיצד יכול היה לבקש מהחייבת שתחתום אף היא כערבה עבורו אם אינו מבין כלל את משמעות הערבות? כן עולה שחתימת הערבות היתה למעשה הדדית בין השניים. עוד עלי להוסיף שכאשר נשאל הנתבע האם הבנק אילצו לחתום על ההסכם, הודה שאין הדבר כך. (ראה עמ' 21 שורות 15-16). לחוסר אמינותו של הנתבע יש להוסיף העובדה שהנתבע טען שאינו מבין כלל עברית וכי עלה לארץ מרוסיה. בבית המשפט הוברר שעלה בשנת 1990 , כעשרים שנה לפני מועד חתימתו, כן עלה מעדות הגב' ברזילי שדיברה עם הנתבע בעברית ואף מותב זה יכול היה להתרשם בדיונים שהתקיימו בתיק זה אשר בכולם נכח הנתבע שהינו דובר השפה העברית ומבין היטב המתנהל. עוד עלי לציין שבדיון שהתקיים ביום 4.9.12 הודה הנתבע למעשה שהיה מודע למצבה הכלכלי של החייבת לפיו היא חייבת את סכום ההלוואה ואין לה יכולת להחזירה לאור מצבה הכלכלי. (ראה עמ' 6 שורות 11 ואילך לפרוטוקול). מכאן שאיני יכולה לקבל טענת הנתבע שהתובע החתימו כערב יחיד כאשר הלווה פיגרה בהחזר הלוואותיה שכן שוכנעתי שהנתבע היה מודע למצבה הכלכלי של החייבת ולכך שאינה עומדת בהחזר הלוואותיה. בסיכומיו טוען הנתבע שהתובע לא טרח לבקש ערבויות נוספות וניסה להצמיד את חוב ההלוואה לנתבע בלבד שכן הכירו מאחר וניהל באותו סניף את חשבונות הפרטי. כן טוען שהיה על התובע לבחון את יכולת ההחזר שלו. כפי שקבעתי לעיל הנתבע הסכים לערוב לחייבת שכן היתה זו מערכת יחסים דו צדדית במסגרתה היא אף חתמה לו כערבה. מאחר והוא נהנה מכך שהחייבת חתמה לו כערבה איני יכולה לקבל טענותיו אלה כעת. לאור כל האמור לעיל סבורני שהבנק עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ויש לחייב הנתבע. כפי שפירט התובע בסיכומיו, מאחר והנתבע ערב למלוא חיובי החייבת הועמדה התביעה בסך של 86,121 ₪ בהתאם לחוב החייבת בתיק ההוצאה לפועל נכון ליום 19.7.11. משכך על הנתבע לשלם סכום זה כן הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.7.11 ועד התשלום בפועל. עוד ישלם הנתבע אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובע ושכ"ט עו"ד בגובה 10,000 ₪. ערבים (ערבות)בנקחוב