רקע וטענות הצדדים 2. התובעת הגישה לביצוע בתיק הוצל"פ 09-01119-11-7 שיק על סך 40,000 ₪ מועד פרעון 15.1.08, אשר משך רחמים פנחס לפקודת הנתבע והוסב על החלק על ידו. בתיק הוצל"פ 09-01224-11-2 הוגש לביצוע שיק על סך של 8,500 ₪ מועד פרעון 1.4.08 שמשך רחמים פנחס לפקודת מובילי חמיד אבו קוש בע"מ אשר הוסב על החלק בצירוף ערבות הנתבע. הנתבע אישר בתצהירו אשר תמך בהתנגדות לביצוע השיקים כי השיקים נמסרו לתובעת בתמורה להלוואות שניתנו לו, השוות לסכום קרן השיקים ושהוא היה ערב לתשלומן. לטענת הנתבע החל לפרוע את ההלוואות החל מיום 1.4.08 במזומן בתשלומים של 5,360 ₪ אשר שולמו במשך 18 חודשים. נטען כי שולם בגין ההלוואות סך של 90,500 ₪ סכום הכולל את פרעון הקרן וריבית שאינה חוקית (יוער כי מכפלת הסכום החודשי במספר החודשים מובילה לתוצאה שונה מזו אשר צויינה בתצהיר). הנתבע אישר כי נהג ללוות כספים רבים מהתובעת ולטענתו החזיר את כל חובותיו כולל תשלומי הריבית למרות שהצדדים לא הקפידו לערוך הסכמים בכתב ולא הונפקו קבלות וחשבוניות בגין תשלומיו. 3. התובעת, באמצעות מנהלה יצחק סלוקי (סלוקי), טענה כי עקב הכרות אישית בין סלוקי לנתבע ניתנו לו במשך השנים הלוואות רבות על בסיס חברי לצורך עזרה כלכלית וללא גביית ריבית. נטען כי כנגד הלוואות אחרות שולמו מספר תשלומים חלקיים אולם התובעת הדגישה כי כנגד השיקים נשוא התובענות ניתנו הלוואות מסויימות בגינן לא שולם דבר. בסיכומים נטען כי חברה אחרת בבעלות סלוקי עוסקת בהלוואות נושאות ריבית ומאחר והלוואות נשוא התביעה היו ללא ריבית, נמסרו השיקים לתובעת מאחר ואין צורך לתת חשבונית בהעדר רווח. למרות שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג - 1993 חל גם על הלוואה מסוג זה, לא מצאתי כי בנסיבות העניין אי עריכת הסכם הלוואה פועלת לחובת התובעת באופן המצדיק דחיית תביעתה. דיון והכרעה 4. ראשית ראוי להזכיר מושכלות יסוד בדבר חזקת התמורה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) ולנטל ההוכחה בתביעה שטרית: " מבחינה טקטית עדיף אפוא לתובע למלא פיו מים, לא להזכיר בתביעה השטרית את עסקת היסוד שבמסגרתה נעשה השטר, ולהותיר לנתבע להרים את נטל ההוכחות. על הנתבע יהיה להוכיח למעשה שני יסודות: ראשית, שהשטר קשור לעסקה פלונית, ושנית, כי באותה עסקה ניתן השטר ללא תמורה או שזו נכשלה לאחר מכן". (שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שניה, התשס"ז - 2007, 222) שני הצדדים מסכימים כי השיקים נמסרו במסגרת עסקאות הלוואה בסכום השווה לקרן השיקים. למעשה טוען הנתבע טענת פרעון ובמידה ומתקשה בית המשפט בקביעת הגרסה הנכונה, ידו של התובע תהא על העליונה. 5. בעדותו של הנתבע הרחיב את היריעה והוסיף טענות רבות שזכרן לא בא בתצהירו ואף הן חסרות עיגון עובדתי לבד מהבל פיו של הנתבע. הנתבע העיד על עצמו כי עוסק ביזמות נדל"ן אולם לא הצביע על עסקה ממשית אחת בגינה קיבל תמורה וניכה שיקים אצל התובעת וסלוקי. בעדותו טען כי ניכה שיקים רבים במשך השנים, בסכום של מאות אלפי שקלים, בריבית חודשים של 5% ולא קיבל חשבוניות. לשיטתו, למרות ששילם תשלומי ריבית גבוהים המשיך לפנות לסלוקי נוכח לחצים כלכליים. עוד טען כי התשלומים ששילם לא היו דווקא בגין ההלוואות נשוא התביעה אלא על חשבון חובו הכולל. לטענתו הסכים לשלם מאחר וסלוקי החזיק שיקים אחרים שנפרעו של אנשים שמסרו לנתבע שיקים לנכיון אצל סלוקי אשר איים כי במידה ולא ימשיך לשלם יגישם לביצוע, כפי שנעשה בסופו של יום עם השיקים נשוא התביעה. עדותו של הנתבע לא הותירה רושם חיובי וגרסתו, אשר מלכתחילה קשה להוכחה התגלתה כגרסה חסרת עיגון עובדתי או הגיוני. העד הקפיד לא לענות לעניין לשאלות שנשאל ולא היה בפיו אף הסבר לשיעור התשלום החודשי הנטען. מדובר בסיפורי מעשיות, הגנת בדים אשר לא היה מקום לאפשר לה לצלוח את שלב הרשות להתגונן. לנתבע לא היה הסבר מניח את הדעת לשאלות מדוע אם לשיטתו באוקטובר 2009 סיים לשלם בגין השיקים ולא הושבו לידיו כיצד המשיך לבצע עסקאות עם סלוקי, אף לאחר הגשת התביעה. 6. בתמיכה לגרסת הנתבע העיד מר שזירי דוד, חברו. בתצהירו טען כי נכח פעם אחת "לפני כשנה וחצי" בתשלום בסך של "כ- 5,300" ₪ שביצע הנתבע לידי התובע במקום עבודתו. עוד הזכיר העד תשלום נוסף של כ- 5,000 ₪ ששילם הנתבע. בחקירתו עלה כי העד לא הבין לשם מה נגבה תצהירו וחזר ואזכר שיק אחר שמסר הוא לנתבע ובגינו נתבע על ידי סלוקי ושילם תמורתו. בעדות הנתבע והעד ניסו הם לשנות את חזית טענות הנתבע ולטעון טענות שלא הובררו עד תומן כי התשלום שביצע הנתבע ועליו העיד העד לא קוזז מהתשלומים ששילם העד בגין שיק אחר שמסר לנתבע. העדות היתה מבולבלת, לא קשורה כלל לתיק זה ודווקא מחזקת את טענת התובעת כי במידה ושילם הנתבע מספר תשלומים, לא היו הם בגין השיקים נשוא התביעה. 7. בעדותו של סלוקי צייר את הנתבע כמי שעוסק בנטילת הלוואות וגלגול כספים ללא כל בסיס עסקי אמיתי מאחורי הפעילות. סלוקי טען כי למרות זאת, מחמת רחמיו על הנתבע, נהג להעניק לו הלוואות ללא ריבית, למעט עסקת נכיון בודדת שאיתר כי בוצעה בניכוי עמלה. למרות שנוכח היקף הכספים הלא ברור שהועברו מסלוקי לנתבע, לא שוכנעתי כי כל העסקים היו ללא גביית ריבית, עדיין עדיפה גרסת התובע כי בעסקאות הנדונות לא נגבתה ריבית ולא שולם דבר על חשבון קרן השיקים. העד הסביר כי לא נתן חשבוניות מאחר ואלו יוצאות רק בגין רווח ואם לא גבה ריבית לא הוציא חשבונית. בחקירותו לא הוצגו לסלוקי נתונים אשר הובילו לקריסת גרסתו ולפיכך מאמץ אני גרסתו כי לא שולם דבר בגין השיקים נשוא התביעה. סוף דבר 8. מהאמור לעיל עולה כי אין לקבל גרסת הנתבע כי פרע את סכום השיקים, בין אם מכח אי עמידתו בנטל הוכחת הטענה ובין אם מכח העדפת גרסת התובעת. ממילא טענת הפרעון לא פורטה באופן המאפשר לקבלה. לא פורטו מועדי, אופן ומיקום ביצוע התשלום, הסכומים שצויינו אינם תואמים לחוב או לתחשיב אחר והטענה נטענה כלאחר יד. הטענה לריביות גבוהות אינה מתיישבת עם הטענה כי נמסר שיק בסכום קרן ההלוואות. אשר על כן התביעות מתקבלות במלואן, ההתנגדויות לביצוע השיקים בתיקי ההוצל"פ אשר פורטו לעיל, נדחות. הנתבע ישא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עו"ד בסך 8,000 ₪. הסבת שיקשאלות משפטיותשיקיםהלוואה