הפסקת חשמל בחתונה התובעים כרתו חוזה עם הנתבעת 1 לערוך את חתונתם באולם שמחות שהיה באותה עת בניהול הנתבעת 1. בליל החתונה, לאחר טקס החופה אירע קצר באולם השמחות, אשר גרם להפסקות חשמל לא מעטות. התובעים תובעים מהנתבעת 1 ומהנתבעת 2, שהייתה המבטחת של הנתבעת 1, פיצויים בסך 200,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפסקות החשמל. כללי: בעלי הדין: 1. התובעים הם בני זוג אשר נישאו ביום 29.7.10 אולם השמחות בעיר חולון (להלן-"האולם"). 2. הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ, ובכל זמן הרלוונטי לתביעה הפעילה את האולם, אשר היה בבעלותה ובניהולה; 3. הנתבעת 2 היא חברת ביטוח הרשומה בישראל, ובזמן הרלוונטי לתביעה ביטחה את הנתבעת 1, בין היתר, בביטוח צד ג' בגין נזקי גוף ורכוש. מערכת היחסים בין הצדדים: 4. ביום 3.5.10 נחתם חוזה בין התובעים ונציג הנתבעת 1, בו הסכימו הצדדים כי ביום 29 ליולי 2010 יינשאו התובעים באולם. התובעים הזמינו 450 מנות למוזמנים ו-150 מנות רזרבה בתמורה לסך 125 ₪ למנה. בחוזה התחייבה הנתבעת 1 ליתן לתובעים גם שירותי צלם, תאורה והגברה, תקליטן ועיצוב, בכפוף לתשלום תמורה נוספת למחיר למנה. בהסכם נכתב כי נציג התובעים מאשר שקרא והסכים לתנאי החוזה והתקנון. התובע 1 ונציג הנתבעת 1 חתמו על ההסכם. 5. ביום 29 ליולי התקיימה חתונת התובעים באולם הנתבעת 1 כמתוכנן. מיד לאחר טקס החופה, עת עמדו התובעים להיכנס לאולם על מנת להתחיל במסיבת הנישואין, פסק לפתע זרם החשמל והאולם החשיך לחלוטין והאירוע והשמחה נעצרו, עד אשר תוקנה התקלה וחזר זרם החשמל לאולם. טענות הצדדים: 6. בכתב התביעה טענו התובעים כדלקמן; בשל הפסקת החשמל לא היה ניתן להגיש לאורחיהם מזון, רחבת הריקודים נותרה ריקה, והם התאכזבו וחשו תסכול רב; במהלך הפסקת החשמל אמר להם בעל האולם שאין גיבוי לחשמל וגנרטור הגיבוי שנאמר להם בשעת ההתקשרות שקיים, כלל לא עבד; זרם החשמל חזר לאולם רק בסביבות השעה 23:00 ובאופן חלקי בלבד תוך שהוא מפסיק ומתחדש לסירוגין; מסיבת החתונה התקיימה ללא ריקודים, מוזיקה או אור והמזון שהוגש לאורחים הוגש קר, אורחים רבים נתקעו במעלית, אחרים כלל לא הגיעו עת שמעו על הפסקת החשמל ואורחים שהגיעו עזבו את האולם מוקדם בשל הפסקת החשמל; הנתבעת 1 הפרה את החוזה עימם, התרשלה בכך שלא דאגה לאספקת חשמל שוטפת, לא תחזקה באופן נאות את מערכת החשמל ולא דאגה לגנרטור גיבוי תקין; הנתבעת 2 ביטחה את הנתבעת 1 והיא חייבת בצוותא עם הנתבעת 1; על הנתבעות לפצותם בסך של 200,000 ₪ הכולל סך של 60,000 ₪ ששולמו לנתבעת 1, סך של 14,000 ₪ ששולמו לצלם, לתקליטן ולהגברה, ופיצוי בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה להם. 7. בכתב ההגנה טענה הנתבעת 1 כדלקמן; אירעה תקלה פתאומית ובלתי צפויה שנבעה מכוח עליון; מערכת החשמל שלהם מתוחזקת כראוי וקיבלה את כל האישורים לאחר שעברה מלוא הבדיקות של הרשויות השונות ושל סוקר הביטוח; גנרטור הגיבוי לא עבד בשל מיקום קצר החשמל אשר גרם לנתק בתשתית החשמל באופן שגם החשמל שהוזרם על ידי הגנרטור לא יכל לסגור מעגל; עם תחילת התקלה זימנה באופן בהול חשמלאי, והתקלה תוקנה בהקדם תוך כ-25 דק' והאירוע התנהל כסדרו; לא הפרה החוזה ולא התרשלה והנזקים הנטענים מופרכים ומוגזמים. 8. בכתב הגנתה טענה הנתבעת 2 כדלקמן; יש לדחות התביעה נגדה על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה. אין כיסוי ביטוחי לאירוע ולנזק הנטען, משום שפוליסת הביטוח של הנתבעת 1 מכסה נזקי אש לתכולה או למבנה עצמו; במקרה זה על פי בדיקה שנערכה התברר כי ארון החשמל של הנתבעת 1 עלה באש בשל עומס יתר, אשר נגרם עקב חיבור מספר רב מידי של מכשירי חשמל ממטבח האולם; הפוליסה לא מכסה נזקי צד שלישי אלא במקרי מוות או נזק גוף שאירעו מחמת תאונה ; קיימת החרגה מפורשת לנזק שאירע בשל הפרת הסכם. פסק הדין כנגד הנתבעת 1: 9. ביום 2.7.13 אשר היה קבוע להוכחות, נציג הנתבעת 1 והעדים מטעמה לא טרחו להתייצב לדיון. לאור תגובת ב"כ הנתבעת 1 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת 1על מלוא סכום התביעה. על כן נותר לדון בתביעת התובעים כנגד הנתבעת 2. העדויות: 10. מטעם התובעים הוגשו תצהיר עדות ראשית של התובע 1, התובעת 2, מר דורון ויניקוב ודניאל גטהון שהתארחו בחתונה, ושל מר גדעון שורדקר ראש צוות הצילום בחתונת התובעים שהגיש בהסכמת הנתבעת 2 את תקליטור סרט החתונה שצילם (ת/1). מבין כלל המצהירים רק התובעים ומר גדעון שורדקר התייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם. העדים דורון וינקוב ודניאל גטהון לא התייצבו לחקירה על תצהיריהם, ותצהיריהם אינם מהווים ראיות בתיק זה. 11. מעדותה של התובעת 2 עלו הדברים כדלקמן: הפסקת החשמל ארעה תוך כדי הגשת המנה הראשונה ובטרם החלו הריקודים בסביבות שעה 21:30 ועד 22:30. רק המנות השנייה והשלישית הוגשו קרות. כשהתחדשו הריקודים בשעה 22:30 אירעו שתי הפסקות חשמל נוספות בנות רבע שעה וחצי שעה כל אחת וכל רגע הייתה הפסקה בזרם החשמל. האירוע נמשך עד לשעה 01:00; לא היה מיזוג או אוורור, אורחים רבים הלכו הביתה מוקדם ואורחים אחרים כלל לא הגיעו כי הבינו שיש בעיה באולם. הם ציפו לכ-700 אורחים אך הגיעו רק 450, כך שהם לא השתמשו במנות הרזרבה; לאחר האירוע ניסו לדבר עם בעל האולם על שאירע, אך הוא לא הסכים לפצותם בכסף והוא הפקיד את השיק שנתנו לו לפני החתונה; התביעה היא על עגמת נפש בלבד. 12. מעדותו של התובע 1 עלו הדברים כדלקמן; הוא תובע לא רק על עגמת הנפש, אלא גם על האירועים שאירעו לאחר מכן ונלוו לכך; הוא לא בדק אם יש גנרטור באולם; התובעים הזמינו 450 אורחים והגיעו רק כ-300-400 אורחים. אך התקבלו 480 שיקים של אורחים כמתנה לחתונה, אך חלקם של אנשים שלא הגיעו לחתונה; בעדה האתיופית נהוג לא להביא שיקים, אלא לשים כסף על המצח של החתן והכלה; רק בסביבות שעה 23:00, לאחר שהסתיימה הפסקת החשמל החלו להגיש את המנה הראשונה ורוב האנשים כבר הלכו לביתם; הוא שילם לבעל האירוע עבור האירוע, כי הוא אדם שמציית לחוקים ועומד בהסכמים. הוא התחייב לשלם לנתבעת 1 ורצה להימנע מכך שהנתבעת 1 תפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. 13. מצפייה במוצג ת/1 ניתן להבחין כי בתחילת החתונה אירעה הפסקת חשמל די ממושכת וכי בהמשך עם התחדשות זרם החשמל וכניסת התובעים לאולם ובזמן הריקודים ארעו מספר הפסקות חשמל נוספות. ניתן לראות שבזמן הפסקות החשמל פסקה המוזיקה, האולם החשיך, בזמן הריקודים המיזוג לא פעל, כפי שתיארה התובעת 2 אשר נאלצה לנגב את פניה במפית מספר פעמים. גם על פני יתר האורחים ניתן להבחין בחוסר הנוחות שנגרם מאי הפעלת המיזוג, ויש להתחשב בכך שמדובר באולם סגור ובאירוע שהתקיים בסוף חודש יולי. יחד עם זאת, לא ניתן לדעת מהם פרקי הזמן של הפסקות החשמל, מפני שת/1 הוא סרטון ערוך, וניכר שהצלמים הפסיקו לצלם בחלק מהפסקות החשמל וחזרו לצלם עם התחדשות זרם החשמל. בנוסף ניתן לראות כי בהמשך הערב חזר זרם החשמל, המוסיקה והריקודים השמחים התנהלו כסידרם, והוגש מזון לשולחנות. בסרט החתונה ניתן לראות בבירור כיצד אורחים מדביקים שטרי כסך למצחיהם של התובעים ושל בני משפחותיהם. 14. מטעם הנתבעת 1 הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר חיים אגמון מנהל האולם של הנתבעת 1, ושל מר יצחק יצחק מנהל האחזקה של האולם. לדיון ההוכחות לא הגיעו עדי הנתבעת 1 ונציד מטעמה, ולכן תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעת 1 אינם מהווים ראיות בתיק זה. 15. מטעם הנתבעת 2 הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בחקירה נגדית מר משה קדמי, סוכן הביטוח דרכו רכשה הנתבעת 1 את הביטוח ואשר ערך את טופס הצעת הביטוח עבור הנתבעת 1, והגב' סיגל גריינר מיישבת התביעות במחלקת התביעות של הנתבעת 2. 16. מעדותו של מר קדמי עלו הדברים כדלקמן: בעל האולם ביקש לרכוש ביטוח רכוש וצד שלישי. הוא הציג לבעל האולם את טפסי הצעת הביטוח, בעל האולם חתם עליהם ולאחר מכן הונפקה לו פוליסת ביטוח. היו בעיות בתשלום הפוליסה ובעל האולם ביטל את הוראת הקבע. הפוליסה הגיעה לבעל האולם כשבועיים שלושה לאחר ההצהרה; עוד לפני הגעת הפוליסה הגיע סוקר מחברת הביטוח אשר ערך סקר הגנות. הסוקר מצא שמערכות החשמל תקינות וגם הגנרטור. בעקבות כך אושר לעשות ביטוח. חברת הביטוח לא דרשה שיותקן גנרטור חירום באולם, אלא רק שמערכות החשמל תהיינה תקינות. אינו זוכר את שם הסוקר מטעם חברת הביטוח; לאחר האירוע נערכה בדיקת חשמלאי ומהנדס חשמל ונקבע שמערכות החשמל תקינות; לאחר האירוע התקשר אליו בעל האולם וביקש שיגיע שמאי מחברת ביטוח בעקבות קצר במערכת החשמל שנגרם בשל שריפה. לבסוף חברת הביטוח לא שילמה לבעל האולם, כי הנזק היה מתחת לגובה ההשתתפות העצמית; ביטוח צד ג' לא מכסה אובדן הכנסה אלא צדדים שלישיים בלבד; אחר האירוע פנה אליו בעל האולם והתקשר רק בשל הנזק שנגרם למערכת החשמל עקב השריפה; השתתף בפגישה שנערכה בין התובעים לבעל האולם רק כדי לשמוע ולעזור לבעל האולם להעביר מסמכים לחברת הביטוח. נאמר במפורש שהפגישה היא "מחוץ לפרוטוקול" ולא תהווה עילה למשפט או משהו דומה, וזאת מכיוון שלא רצה להגיע בתחילה לפגישה. 17. מעדותה של הגב' סיגל גריינר עלו הדברים כדלקמן: האירוע הוחרג בפוליסת "המטריה" בפרק 9- חבות של בית העסק כלפי צד ג' שם קיימת החרגת אחריות כלשהי שנובעת מהסכם; חלק הפוליסה הנקרא "מטריה" עוברת למבוטח בשלב עשיית הפוליסה יחד עם דף רשימה; אינה יודעת אם נעשה במקרה זה סקר, אך מניחה שכן. ואם היה סוקר באולם, אינה יודעת מי היה הסוקר; אינה יודעת אם לחברת הביטוח היה חשוב שיהיה גנרטור. הסיכומים: 18. לאחר העדויות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה. 19. התובעים טענו בסיכומיהם כדלקמן: בנוסף לעגמת הנפש שנגרמה לתובעים, נגרם להם נזק של אובדן מתנות, בשל המנהג בעדה האתיופית להדביק שטרות כסף על מצחיהם של בעלי השמחה. נזק זה נגרם כתוצאה מכך שחלק ניכר מהשמחה לא התקיים. התובעים אינם יכולים להעריך מה גובה הנזק, אך על בית המשפט להעניק פיצוי בגין רכיב זה על דרך האומדנא; התובעים שילמו מחיר מלא, אך קיבלו תמורה חלקית לאירוע. לכן יש להשיב להם את שווי הסכום ששילמו עבור האירוע במלואו; חברת הביטוח איננה יכולה להתנער מאחריות מאחר וסוכן הביטוח הוא שלוח שלה. הוא הגיע לפגישה עם התובעים ועם בעל האולם במטרה לדאוג לכך שחברת הביטוח תשלם פיצויים בגין הנזק שנגרם לתובעים עקב הפסקת החשמל. חיזוק נוסף לכך ניתן לראות בכך שלחברת הביטוח היה חשוב לבדוק שבמקום קיים גנרטור. ההחרגה לה טוענת חברת הביטוח מהווה חוסר תום לב משווע כלפי המבוטח והתובעים ואת ריקון הפוליסה מתוכן. 20. הנתבעת 2 טענה בסיכומיה כדלקמן: אין כיסוי ביטוחי לנזקי התובעים, מכיוון שפוליסת הביטוח לא מקנה כיסוי עבור פיצויי עגמת נפש אלא במקרה של נזקי גוף או מוות בשל אירוע תאונתי (פרק 9) וכן נזק למבנה או לתכולה בגין אש; התובעים לא הוכיחו את עילת הרשלנות, לא הוגשה חוות דעת מומחה מתחום החשמל. מצפייה בתקליטור ניתן לראות שאירוע הפסקת החשמל היה מינורי, הוגש מזון ועובדה היא שהתובעים שילמו לאולם את מלוא התמורה; החזר התשלום מכוח ההסכם בין הצדדים אינו מכוסה בפוליסה וכך גם אובדן המתנות שכלל לא הוכח, ונזקי התובעים בתביעה לא נכנסים למסגרת הגדרת חוזה ביטוח. דיון ומסקנות: שאלת האחריות: 21. אין מחלוקת בין הצדדים שהגורם לנזקי התובעים הוא קצר חשמלי בארון החשמל הראשי אשר גרם לשריפה בארון החשמל, קצר ושריפה אשר גרמו לנתק פיזי במערכת החשמל המובילה את החשמל למטבח הנתבעת 1. תקינות מערכת החשמל הייתה בראש מעייניה של הנתבעת 2, שכן ידעה שתקלות במערכת החשמל עלולה לגרום לנזקים לנתבעת ולצדדי ג' העורכים את שמחותיהם באולם. כפי שהוכח וכפי שקורה בדרך כלל בעת שנגרם קצר חשמלי, הקצר החשמלי גרם לשריפה בארון החשמל ולניתוק זרם החשמל באולם. היוצא מכך הוא שמדובר בנזקי אש אשר על הנתבעת 1, וממילא גם על הנתבעת 2 (אם ייקבע שהפוליסה חלה בנסיבות המקרה) נטל הראיה להוכיח שהנתבעת 1 לא התרשלה בנסיבות העניין (ראה סעיף 30 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). הנתבעות לא הוכיחו שהנתבעת 1 לא התרשלה עובר להפסקת החשמל, ועל כן, האשם להפסקת החשמל רובץ עליהן. חלות הפוליסה על האירוע: 22. מר קדמי סוכן הביטוח העיד שמנהל הנתבעת 1 ביקש לרכוש ביטוח לרכוש ולצד שלישי. בטפסי ההצעה לביטוח בפסקה ז' סומן סוג הביטוח "צד שלישי" ולידו נכתב פרק 9, מלבד זאת אין כל גילוי נאות או סייגים. ניכר היה מעדותו של סוכן הביטוח כי מנהל הנתבעת 1 היה סבור שהוא מכוסה מתביעות צד שלישי. 23. מעדויותיהם של עדי הנתבעת 2 עולה כי לאחר שמולאו טפסי הצעת הביטוח, הגיע סוקר שבדק את תקינות המערכות בבית העסק כולל תקינות מערכת החשמל והגנרטור, נשלח למבוטח העתק טפסי ההצעה ועותק של רשימת הפוליסה (נספח ב' לתצהיר מר קדמי). מר קדמי וגם גב' גריינר לא ידעו לומר מיהו הסוקר, לא הביאו את דו"ח הסוקר על מנת שבית המשפט יתרשם ממנו, אך טענו שבדיקת הגנרטור לא הייתה תנאי הכרחי של חברת הביטוח- טענה אשר לא הוכחה על ידם. 24. באשר להשתתפותו של מר קדמי בפגישה בין מנהל הנתבעת 1 לתובעים ועורך דינם, לא מצאתי שיש בכך להעלות או להוריד מטענות מי מהצדדים. 25. ברשימה לפוליסה שנשלחה לנתבעת 1 בפרק 9 העוסק בביטוח צד שלישי נכתב כי הפוליסה כפופה לפקודת הנזיקין וכי גבול האחריות הוא עד 4 מיליון ₪ (למקרה אחד או לכל המקרים יחד). כאשר לצד גבול האחריות למקרה נכתב בסוגריים "גוף ורכוש". בפרק זה אין החרגה מפורשת לנזק שיגרם כתוצאה מהפרת הסכם כפי שטענה גב' גריינר וגם לא כתוב במפורש כי ביטוח צד ג' מכסה רק נזקי גוף או מוות. 26. פרק 9 של הפוליסה דן באחריות הנתבעת 1 כלפי צד ג'. בסעיף א' לפרק זה נכתב כי האירועים המבוטחים הם מוות או נזק גופני כתוצאה מתאונה לכל אדם ונזק תאונתי לרכוש. כותרת סעיף ג לסעיף 9 הנ"ל היא "חריגים", אשר קובע בס"ק 2 שבו שהביטוח לא יכסה "אחריות כלשהי של המבוטח בתוקף הסכם אשר לא הייתה קיימת בהעדר הסכם כזה". סבור אני שיש לדחות טענתה זו של הנתבעת 2, מהסיבות כדלקמן: לא נטען ולא הוכח שמנהל הנתבעת 1 ראה או קרא החרגה זו או שהנתבעת 2 וידאה שהנתבעת 1 אכן מודעת להחרגה זו, במיוחד לאור העובדה שבהצעת הביטוח אין כל הגבלה מעין זו; את ההחרגה הנ"ל יש לפרש באופן מצומצם המתייחס להתחייבות הנתבעת 1 הנוגעת לגרעין הקשה של התחייבויותיה של הנתבעת 1 לתובעים, ולא לתנאים הנלווים או לתנאים מכללא, וזאת על מנת לתת מרחב מחיה הן להוראות החוזה שבין התובעים לבין הנתבעת 1 והן להוראות הפוליסה. הנתבעת 1 מילאה את כל התחייבויותיה כלפי התובעים. ההתרשלות של הנתבעת 1 בקשר למערכת החשמל אינו קשורה באופן ישיר להתחייבויותיה כלפי התובעים ואינו כלול בחוזה שבין התובעת והנתבעת 1, אם כי התרשלות זו פגעה בתובעים באופן ישיר; כל מהות עסקיה של הנתבעת 1 היא התקשרויות חוזיות של הנתבעת עם צדדי ג'. אם נקבל את טענת הנתבעת 2 לעניין זה, נרוקן את תוכן הכיסוי הביטוחי שניתן לנתבעת 1 בפוליסה; תביעתם של התובעים כלפי הנתבעות היא בעלת אופי נזיקי, גם אם חלק מעילת התביעה מבוסס על חוזה. 27. אשר על כן סבור אני שפוליסת הביטוח חלה על נסיבות העניין, ויש לנתבעת אחריות כלפי התובעים מכוח פוליסת הביטוח. שאלת הנזק: 28. לטענת התובעים נגרם להם נזק ממוני ונזק נפשי. הנזק הממוני הוא אבדן הכנסות מהחתונה ואבדן הסכום ששילמו לנתבעת 1 בגין החתונה, ונזק נפשי בגין עגמת נפש שנגרמה להם כתוצאה מהפסקות החשמל. הנזק הממוני: 29. אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעת 1 העמידה את האולם לרשות התובעים, החופה נערכה במועד וכמתוכנן, והמנה הראשונה אכן הוגשה. המנות השנייה והשלישית הוגשו באיחור אך לא היו חמות. לכן לא ניתן לכמת את הנזק של התובעים. אכן נגרמה לתובעים עגמת נפש כתוצאה מכך, אך על כך יש לדון כאשר נדון בנזק הנפשי. 30. לענין אי הגעת מוזמנים לחתונה, התובעים לא הוכיחו את מספר המוזמנים שהגיעו לחתונה. ממוצג ת/1 נראה שהגיעו אנשים רבים לחתונה. מספר השיקים שקבלו התובעים מוכיח שהגיעו לחתונה לפחות 480 איש, דבר שעלה בקנה אחד עם צפיותיהם של התובעים לעניין המוזמנים שיגיעו לחתונתם, ציפייה העולה ממספר המנות שהזמינו לחתונה. 31. לעניין טענת התובעים אודות הכספים שהיו מדביקים על מצחיהם, אכן ממוצג ת/1 עולה שהתובעים הוכיחו שבעדה האתיופית קיים המנהג להדביק שטרי כסף על מצחיהם של החתן והכלה ובני משפחותיהם. ממוצג ת/1 עולה שאכן הדביקו מוזמנים שטרי כסף על מצחיהם של התובעים ובני משפחותיהם. לאור זאת ולאור העובדה שנתון זה לא ניתן לאומדנא, שכן הדבקת הכספים תלויה בנדבת לבו של כל מוזמן ומוזמן, לא ניתן לפסוק בראש נזק זה כל סכום שהוא. עגמת נפש: 32. עגמת נפש הינו נזק גוף, כפי המוגדר בהגדרת המונח "נזק" בסעיף 2 לפקודת הנזיקין. 33. מתיאורי התובעים, מהודיית הנתבעת 1 בכתב הגנתה בקצר החשמל ובאי כניסתו לפעולה של גנרטור הגיבוי וצפייה במוצג ת/1, ניכר כי לתובעים אכן נגרמה עגמת נפש רבה. סבור אני שפיצוי בסך 30,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת 2 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הסך 30,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עו"ד בסך 5,500 ₪ בתוספת הצמדה ורבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; חיוב הנתבעת 2 על פי פסק דין זה הינו ביחד ולחוד עם הנתבעת 1 עד לגובה סכום פסק הדין זה כנגד הנתבעת 2. אירועים (תביעות)נישואין / חתונהחשמל