הנתבעים חתמו על שטר חוב, כשהוא אינו ממולא ומה סברו הנתבעים ? שהם מוסרים שטר חוב ריק, סתם כך לתפארת המליצה ולשם "קישוט"? והאם סברו הנתבעים שעל מנת למלא את השטר חייב התובע לקבל את "רשותם"? והרי קבלת טענה מופרכת זו מצביעה על כך שהנתבעים לא מסרו לתובע מסמך משפטי רב-ערך על מנת שייעשה בו שימוש במידת הצורך, אלא פיסת נייר חסרת ערך. אין צורך להשחית רוב מילים על טענה אבסורדית זו. נהפוך הוא: על פי דיני השטרות רשאי היה אוחז השטר למלא את השטר, על מנת לזכות ביתרונות המשפטיים שמעמידים לו דיני השטרות. וזו הסיבה שהתובע היה פועל באורח לא נכון, מזווית מבטם של דיני השטרות, אילו היה מתבסס על עסקת היסוד. דרך המלך הנאותה, שטרית, היא להתבסס על עצם האחיזה בשטר החוב. אף ככל שעסקינן בגרסתם של הנתבעים היא בעלת סתירה פנימית. בהתנגדות נטען כי סוכם ששטר החוב יהא על סכום של 5,000 ₪. מנגד בתצהיר ובחקירה נטען שהתובע לא אמור היה למלא בשטר, ולו סכום אחד. וממילא מזדקרת התמיהה, אם אכן סוכם על סכום פלוני של 5,000 ₪, על שום מה סכום זה לא נרשם. 10. ואולם משעה שב"כ התובע, בסיכום טענותיו, מגדיר כי "תביעת התובע ... היא תביעה אשר נובעת מהפרת ההסכם, גרימת נזקים ואיחור במסירת החזקה" (סעיף 29), אדרש למחלוקת החוזית שבין בעלי הדין, מעבר לעילה השטרית. 11. שוכנעתי כי יש להיענות לדרישת התובע לתשלום סכום של 3,200 ₪ בגין תיקונים שבוצעו בדירה. כאמור מול גרסה מפורטת ומתועדת כאמור, מילאו הנתבעים פיהם מים ולא מסרו כל תצהירי תגובה. חיזוק באשר לעניין הלכלוך בקירות שהצריך סיוד, מעבר להתחייבות החוזית, נמצאה לי אף בעדותה של הנתבעת, באופן סתמי, ש"סיידנו איפה שהילדים קשקשו. לא סיידנו את כל הדירה" (עמ' 8 לפרוטוקול). 12. שוכנעתי אף כי יש להיענות לדרישה לתשלום סכום של 1,350 ₪. הנתבעים אמורים היו לפנות את הדירה ב- 31.8.10. לגרסתם הם פינו את הדירה מספר שבועות לפני כן. משום כך לא הייתה כל סיבה הגיונית לכך שלא ימסרו פיזית את מפתח הדירה לתובע, במענו הרשום בחוזה השכירות. הדרך לשלוח את המפתח במכתב מיום 30.8.10, נראית בלתי סבירה. בסופו של דבר הם חזרו ושלחו את המפתח, לאחר שהמכתב הראשון לא נדרש, במכתב מיום 6.9.10. משום כך דרישה לפיצוי בגין 9 ימים, נראית סבירה. 13. לא שוכנעתי כי יש להיענות לדרישה לתשלום סכום של 1,200 ₪ בגין הפסד חודש דמי שכירות בשל הצורך בשיפוץ הדירה. חוזה השכירות, בסעיף 6(ה) שבו, מחייב את השוכר "לתקן כל נזק ו/או קלקול שיגרמו למושכר" וכן ש"השוכר מתחייב בזה לשלם למשכיר כל סכום כזה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו הראשונה של המשכיר בכתב". משעה שחוזה השכירות, שנעשה בטופס סטנדרטי המקובל על משכירים, שותק בכל הקשור לנזקים עקיפים אפשריים, איני סבור שראוי לזכות את התובע גם בסכום האמור. 14. בסיכום טענותיו נוקט ב"כ הנתבעים, ובלשון בוטה ומתלהמת, בהרחבת חזית והגנבת ראיות בוטה ונרחבת, באשר לניתוח אופייה של שכונת המגורים כ"בעלת אופי עדתי מעורב ערבים ויהודים המוכרת סוציואקונומי נמוך ביותר" (סעיף 11). ובמקומות רבים מתיימר ליתן חוות דעת מקצועית לגבי המפגעים של הדירה, כאשר כזכור הנתבעים לא ראו לעשות את הדבר האלמנטרי ביותר, ולהגיש תצהירי עדות ראשית, כזכותם. 15. לפיכך הנני נענה לתביעה במרביתה. הנני מורה על המשך הליכי הוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 02-16640-11-5 בחיפה כאשר סכום הקרן עומד על סך של 4,550 ₪ (ולא 5,600 ₪), בצירוף אגרה יחסית לסכום הזכייה ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. 16. מלוא החוב הפסוק בתיק ההוצאה לפועל, וכמתחייב מפסק דין זה, ישולם לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה, שאם הדבר לא ייעשה יימשכו הליכי ההוצאה לפועל על פי כל דין. שטר חובמסמכיםחובשטר