חלוקת אחריות נהגים לתאונת דרכים 40%-60% לפניי תביעת כספית מיום 10.7.11 ע"ס 12,980 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 30.11.10, אשר התרחשה בתל-אביב. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. למען הנוחות יכונה הצד שהגיש את התביעה "התובעים" והצד המתגונן מפני התביעה - "הנתבעים". היום נערכה לפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים וטענותיהם. הצדדים מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. הנתבע 1 הינו נהג רכב הנתבעים במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב בביטוח רכוש. הרכבים המעורבים בתאונה בתאונה מעורבים שני רכבים: רכב התובעים - רכב פרטי מ.ר. 80-432-60. רכב הנתבעים - רכב מסוג משאית מ.ר. 61-501-70. המחלוקת הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות התאונה. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. גרסת התובעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה בדיון העיד מטעם התובעים נהג רכב התובעים, מר ארז רופא. לטענת התובעים, התאונה אירעה לאחר שהנהג ביקש לצאת מחניה מקבילה למדרכה, עת עמד בעצירה מוחלטת, כשחזית רכבו מופנית לתוך הכביש וחודרת לנתיב הסמוך. לטענת התובעים, הרכב עמד בעצירה מלאה בשל חוסר יכולת להתקדם עקב רמזור אדום בצומת הסמוכה. לטענת התובעים, הנהג הבחין ברכב הנתבעים וצפר לו, אך ללא הועיל. גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה בדיון העיד מטעם הנתבעים נהג משאית הנתבעים, הנתבע 1, מר אישהם שחאדה. לטענת הנתבעים, התאונה אירעה עת נסעה משאית הנתבעים בנתיבה, כאשר לפתע התפרץ רכב התובעים לנתיבה ופגע בה. לטענת הנתבעים, רכב התובעים ניסה להידחף לנתיב בו נסעה משאית הנתבעים, בעת יציאה מחנייה ללא זהירות, כאשר הנתבע 1 לא יכול היה להבחין בו. הראיות שהציגו הצדדים הצדדים הגישו, בין היתר, את הראיות הבאות: כתבי הטענות, על נספחיהם. הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. התובעים הגישו את תמונות נזקי רכבם (ת/1) וכן דו"ח שמאי. עדויות הנהגים המעורבים בדיון בפניי. דיון הכרעה לאחר בחינת ראיות הצדדים, עדויות הנהגים וטיעוני הצדדים, אני מוצא לקבל את התביעה בחלקה, באופן בו 40% מהאחריות לתאונה תוטל על כתפי הנתבעים ו-60% מהאחריות לתאונה תוטל על כתפי התובעים. לאחר שבחנתי את עדויות הנהגים מצאתי להעדיף את גרסת נהג רכב הנתבעים על פני גרסת נהג רכב התובעים. גרסת נהג רכב התובעים הייתה מבולבלת ובלתי משכנעת בנקודות חשובות. כך, למשל, העיד הנהג כי המרחק בינו לבין הרמזור היה כ-5 מטרים (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 12-13), ובה בעת אמר כי לא היה לרכב די מקום על מנת להשתלב במלואו בנתיב (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 25-26). בנוסף, גרסת נהג התובעים השתנתה בין טופס ההודעה לחברת הביטוח לבין עדותו, באשר לסיבה בגינה לא הצליח לצאת מהחנייה. מנגד, גרסת הנתבע 1 הייתה עקבית ומשכנעת. עם זאת, אף לאחר קבלת גרסת הנתבע 1 סבור אני כי יש להטיל על הנתבעים אחריות מסוימת לקרות התאונה. מובן כי עיקר האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב התובעים, בשל יציאתו מחנייה בחוסר זהירות. ואולם, אף לנהג משאית הנתבעים אחריות לקרות התאונה, וזאת נוכח מיקום הפגיעה ברכב התובעים: רכב התובעים ניזוק בדופן שמאל קדמי, באופן המלמד כי משאית הנתבעים היא שפגעה ברכב התובעים, לאחר שזה כבר השתלב חלקית בנתיב נסיעתה. בהינתן שרכב הנתבעים הנו רכב מסוג משאית, הרי שבהתאם להלכה מוטלת על הנהג חובת זהירות מוגברת, בשל מגבלות שדה הראיה הקיימים במשאית. משילוב הנתונים האמורים אני מסיק, כי נהג משאית הנתבעים התרשל בכך שלא נזהר מספיק עת נסע לצד מכוניות חונות וכתוצאה מכך לא הבחין במועד ברכב התובעים המנסה להשתלב. אילו היה נהג המשאית נזהר כנדרש יכול היה למנוע את התאונה. לאור האמור אני מוצא להטיל על הנתבעים 40% מהאחריות לקרות התאונה. סיכום התביעה מתקבלת בחלקה, באופן בו 40% מהאחריות לתאונה תוטל על כתפי הנתבעים ו-60% מהאחריות לתאונה תוטל על כתפי התובעים. לפיכך על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 5,156 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 10.7.11, ועד ליום התשלום המלא בפועל. החזר אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 10.7.11, ועד ליום התשלום המלא בפועל. סך של 350 ₪, בגין שכר העדים בו חויבו התובעים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד ליום התשלום המלא בפועל. סך של 1,250 ₪, בגין שכר טרחת עורך דין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד ליום התשלום המלא בפועל. תאונת דרכיםחלוקת אחריות