במסגרת פעולות הבנייה שביצע פגע בגדר שהפרידה בין החלקות בפסה"ד החלקי הורה בסופו של דבר על בנייה הגדר מחדש על חשבונו של מר דהן, במקום שהורה עליו המודד. מסקנה זו של ביהמ"ש מלמדת שהתביעה עקרונית היתה נכונה ומוצדקת. לתובעים נגרמה עוגמת נפש וחוסר יכולת להשתמש עקב העדר גדר ופסולת בחצר תקופה ארוכה, והדבר צריך לזכות אותם בפיצוי כספי. כן טען עו"ד כספי, שיש לשפות את התובעים על חלקם היחסי בשכ"ט המודד - מומחה ביהמ"ש, בסך של 2,000 ₪. הנתבע בסיכומיו טען לעומת זאת, כי המודד מטעם ביהמ"ש הוכיח בחוות דעתו שלא נסתרה ואומצה בידי ביהמ"ש בפסה"ד החלקי במלואה, כי משפחת כרמי בפועל היתה פולשת לשטחו של מר דהן ובעצם ישבה על שטח לא לה. חקירת מומחה ביהמ"ש ע"י התובעים היתה מיותרת לחלוטין והסבה הוצאות מיותרות. עיקר טענותיו של ב"כ הנתבע נגעו לצו המניעה הזמני. משהוכח שצו המניעה הזמני אשר בוטל בפסה"ד החלקי ואשר ניתן לטענתו שלא בצדק, תוך איסור על ביצוע פעולות בנייה מצידו של הנתבע, הדבר גרם לנתבע הפסד כספי רב וצריך לזכות אותו בפיצוי. הנתבע הכחיש, כי הפר צווים כלשהם של ביהמ"ש וטען כי דווקא התובעים הם שעשו זאת, על ידי הקמת פילר מחוץ לשטח נשוא צו המניעה. לא הופרה פרטיות התובעים ופסולת בחצר, אם היתה, היתה יכולה להיות מסולקת על ידם. הנתבע הפנה לתצהירו המלמד על כך כי נגרמו לו הוצאות ניכרות על פי חשבוניות אותן העריך בסכום של 47,000 ₪. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אשר כאמור הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק על סמך שיקול דעתו בהסתמך על טענות הצדדים ועל המסמכים והתצהירים שהוגשו, וזאת על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני בדיעה שיש לדחות את הדרישה הכספית של משפחת כרמי ולהסתפק בתוצאה זו ללא חיוב בהוצאות משפט, באופן שפסה"ד החלקי שניתן על ידי בתאריך 15.2.12 יהווה למעשה את פסה"ד הסופי בתיק זה ביחס לתביעה זו. להלן נימוקיי: 1. למעשה פסה"ד החלקי מלמד, כי לכל אחד מהצדדים טענות שהוכחו במשפט. התובעים מצידם הוכיחו, כי הנתבע פגע בגדר המפרידה בין החלקות ובסופו של יום נדרש היה הנתבע על חשבונו להקים מחדש את הגדר, כפי שעשה כן. הנתבע מצידו הוכיח, כי התובעים ישבו על שטח השייך לו ולמעשה טענותיו מול מומחה ביהמ"ש המודד הוכחו. 2. לאור הפגיעה בגדר המפרידה בין החלקות על רקע ביצוע עבודות הבנייה של הנתבע, מתן צו המניעה אשר בסופו של דבר אסר את ביצוע העבודות למשך פרק זמן מסוים וכפי הנראה הסב נזק לנתבע, היה מוצדק ולכן אין הצדקה להטיל הוצאות בגינו. 3. האיזון שנראה נכון בנסיבות העניין, הוא שמשהוכח שהתביעה לא היתה מופרכת ומוצדקת, אך הנתבע מצידו פעל אף הוא לשמור על זכויותיו הקנייניות, הוא שכל צד יישא בהוצאותיו, לרבות בשכר טירחתו של המודד. אשר על כן, יהווה פסה"ד החלקי פס"ד סופי בתיק זה ללא פסיקה של סכום כספי כזה או אחר לטובת התובעים, ובעניין זה תביעתם נדחית ללא חיוב בהוצאות. לעניין התיק השני, שבמהלכו תבע מר דהן את מר דרורי (מדובר בתיק מס' 49791-07-11), כאן המצב הוא שמר דרורי נמצא בהליכי כינוס ופנה לביהמ"ש לביטול החלטתה של כב' השופטת ישראלה קראי גירון, אשר נתנה החלטה בבקשה שהוגשה ע"י מר דהן לאפשר את המשך ההליכים בבימ"ש קריות, בתיק זה המונח בפניי. אני מורה להעביר את פסה"ד ואת ההחלטה נשוא תיק זה למר דרורי, אשר יודיע לביהמ"ש בתוך 30 יום מה עלה בגורל בקשתו לכב' השופטת גירון, לרבות צירוף ההחלטה. ככל שההחלטה לא בוטלה, אני מציע לסיים את התיק השני על דרך של ק.מ. מורחב, אשר יישמש דיון סופי, במהלכו אשמע את מר דהן ואת מר דרורי ולאחר מכן אתן פס"ד, תוך מתן פטור ממחצית שנייה של אגרת ביהמ"ש. מר דרורי יגיב על החלטה זו. מעבר למשלוח פסק דין והחלטה זו למר דרורי ע"י המזכירות, אני מורה למר דהן לבצע מסירה אישית למר דרורי של פסה"ד ושל ההחלטה וזאת על מנת שניתן יהיה להמשיך ולהתקדם בתיק. להביא בפניי תוך 30 יום לשם מתן החלטה. בניהגדר