הפקדת המחאה בניגוד להסכם וטרם נרשמה הערת אזהרה

לטענת התובעים, ההמחאה על סך 300,000 ₪ הופקדה בניגוד להסכם וטרם נרשמה לטובתם הערת אזהרה. בהקשר להפקדת ההמחאה - מוסיפים התובעים וטוענים כי ההמחאה הופקדה לחשבונו של הנתבע 1 ומשכך, לטענתם, על הנתבע 1, ביחד ולחוד עם הנתבעת 2, להשיב להם את סכום ההמחאה. 9. זאת ועוד, לטענת התובעים הנתבעים סיכלו את חתימת ההסכם עימם וזאת בנסיבות בהן בתחילה, ביקשה הנתבעת 2 להחתימם על הסכם מכר לרכישת דירה עורפית תחת הדירה החזיתית נשוא זיכרון הדברים וכשלטענתה הדירה נשוא זיכרון הדברים נמכרה לאחר. בנוסף, לטענת התובעים, בשלב מאוחר יותר פנתה אליהם הנתבעת 2 והציגה מצג ולפיו היא מסכימה לחתום על הסכם באשר לדירה נשוא זיכרון הדברים, ואולם, בפועל סיכלה את האפשרות לחתום על ההסכם עת דרשה כי יחתמו על הסכם אשר תנאי תשלום התמורה בו אינם סבירים בעליל ונוגדים הדין. בהקשר זה, טענו התובעים כי הנתבעת דרשה כי ישלימו את תשלום התמורה בתוך 7 ימים ממועד החתימה. בנסיבות אלה, טוענים התובעים כי הנתבעת הפרה כלפיהם את זיכרון הדברים, סירבה לחתום על הסכם ברוח זיכרון הדברים ומשכך הפרה את ההסכם ביניהם. 10. לאור האמור, טוענים התובעים כי הם זכאים להשבת מלוא סכום ההמחאה בסך 300,000 ₪, לפיצוי מוסכם בסך 112,000 ₪ ולנזק בסך של 24,000 ₪ בגין תשלום דמי שכירות אשר נאלצו התובעים לשלם בנסיבות בהן לא יכלו לעבור להתגורר בדירה בבעלותם. 11. לטענת הנתבעים, ראשית, דין התביעה כנגד הנתבע 1 להידחות על הסף בנסיבות בהן אין יריבות בין התובעים לבין הנתבע 1. 12. זאת ועוד, באשר לנתבעת 2, מוסיפים הנתבעים וטוענים כי, לטענת הנתבעת 2, היא פדתה בדין את ההמחאה הואיל ובהתאם למוסכם היה על התובעים לשלם את סכום ההמחאה ורק לאחר מכן קמה להם הזכות לרישום הערת אזהרה. הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת כי היא מצידה ביקשה לחתום עם התובעים על הסכם באשר לדירה נשוא זיכרון הדברים ואולם, התובעים סירבו לעשות כן. יתרה מכך, הנתבעת 2 טוענת כי, בסיכומו של דבר, משהתובעים סירבו לחתום על הסכם באשר לדירה נשוא זיכרון הדברים, הודיעה הנתבעת 2 לתובעים על ביטול זיכרון הדברים ומכרה את הדירה האמורה לאחרים בתמורה פחותה מזו נשוא זיכרון הדברים. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעים, התובעים הפרו את ההסכם עם הנתבעת 2 ומשכך עליהם לשאת בתשלום הפיצוי המוסכם לנתבעת 2 באופן שזה יקוזז מהתשלום אשר על הנתבעת 2 להשיב לתובעים בגין ההמחאה. דיון והכרעה: 13. אקדים אחרית לראשית - לאחר ששמעתי את העדויות בתיק ובחנתי את הראיות, הנני מוצאת להעדיף את גרסתם של התובעים על פני גרסת הנתבעים ובהתאמה לקבל את התביעה, כמעט במלואה ולהלן יפורטו טעמיי. 14. הפקדת ההמחאה על סך 300,000 ₪ ראשית, הנני קובעת כי ההמחאה האמורה הופקדה בניגוד לזיכרון הדברים. כך, במסגרת זיכרון הדברים, נקבע מפורשות כי ההמחאה תופקד לאחר רישום הערת אזהרה, אין חולק כאמור שהערת אזהרה לא נרשמה ועל אף זאת הופקדה ההמחאה. באשר לטענת הנתבעת ולפיה הוסכם כי ההמחאה תופקד טרם רישום הערת האזהרה, הרי שתחילה, הטענה הינה בניגוד למסמך בכתב- זיכרון הדברים- בו נקבע מפורשות כי ההמחאה תופקד לאחר רישום הערת האזהרה. זאת ועוד, במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע 1 אשר תצהירו בלבד הוגש על ידי הנתבעת, הובהר כי האמור בתצהירו בכל הנוגע להסכמה ולפיה הערת האזהרה תירשם לאחר הפקדת ההמחאה, כלל אינו מצוי בידיעתו האישית של המצהיר ומשכך מהווה ממילא עדות מפי שמועה שאינה קבילה כראיה. יתרה מכך, הנני מקבלת טענתם של התובעים ולפיה, ההמחאה הופקדה לחשבון הנתבע 1. בהקשר זה, במסגרת תצהירו, לא הכחיש הנתבע 1 כי ההמחאה הופקדה לחשבונו, לא התייחס לטענה זו כלל וקל וחומר שלא הציג כל ראייה השוללת טענה זו. זאת ועוד, במסגרת חקירתו הנגדית טען הנתבע 1 כי את ההמחאה הפקידה המזכירה שלו ואולם, לא הוגש כל תצהיר מטעם המזכירה אשר במסגרתו פורט לאיזה חשבון הופקדה ההמחאה. אפתח ואציין כי , הנני סבורה שמחדלו של הנתבע 1 מהכחשת הטענה יש בו כשלעצמו משום הודיה בטענה. יתרה מכך, מחדליו של הנתבע 1 מהבאת ראיות כלשהן בכדי לשלול הטענה יש בהם בכדי להקים חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד טענתו - אשר הועלתה לראשונה בסיכומיו - ולפיה ההמחאה לא הופקדה לחשבונו. לאמור יש להוסיף כי - אין חולק כי על ההמחאה נרשם בתחילה רק שמו של הנתבע 1 ולשם זה הוספו, בכתב אחר, המילים: "נכסים והשקעות בע"מ"- כאשר השם הכולל המופיע כמוטב בשיק - אינו שמה של הנתבעת 1 , אלא שם אחר, אשר הנתבע 1 העיד כי הוא שמה של חברה אשר בנתה פרויקט אחר. בנסיבות אלו - בהן ההמחאה מלכתחילה נרשמה לפקודת הנתבע 1 ובכל מקרה - גם לאחר תיקון שם המוטב אינה לפקודת הנתבעת 2, לאור מחדל הנתבע 1 מלהתכחש לכך שההמחאה הופקדה לחשבונו ולאור מחדלו מהבאת ראיות כלשהן המצויות לכאורה בהישג ידו, על מנת לסתור הטענה- הנני קובעת כי ההמחאה על סך 300,000 ₪ הופקדה לחשבון הנתבע 1. 15. לאור קביעתי ולפיה ההמחאה על סך 300,000 ₪ הופקדה לחשבון הנתבע 1 והואיל וכאמור, טענות הנתבעים נסבות רק לעניין הפיצוי המוסכם, הרי שעל הנתבע 1 מוטלת החובה להשיב, לכל הפחות, את ההפרש בין סכום ההמחאה לבין הפיצוי המוסכם - דהיינו, עליו לשאת בתשלום 188,000 ₪ ביחד ולחוד עם הנתבעת 2. במאמר מוסגר יצוין כי, הואיל וכפי שיפורט להלן, גם טענתם של הנתבעים הנסבה על הפרת ההסכם ע"י התובעים נדחית על ידי, הרי שעל הנתבע 1 מוטלת החובה להשיב את מלוא סכום ההמחאה ביחד ולחוד. 16. הפרת זיכרון הדברים: הצדדים חלוקים בשאלה מי מהם הפר את זיכרון הדברים ובשאלה זו כאמור, הנני מוצאת להעדיף את גרסתם של התובעים ולפיה הנתבעת 2 ביקשה למכור להם דירה, שלא בהתאם למוסכם ולאחר מכן סיכלה למעשה האפשרות לחתום על הסכם כשהציבה תנאים שאינם סבירים. 17. אפתח ואציין כי כנגד עדותו הסדורה של התובע 1 אשר לא נסתרה במסגרת חקירה נגדית, הציגו למעשה הנתבעים ראיות חסרות. כך תחילה, הנתבעים הכחישו טענת התובעים ולפיה הדירה נשוא זכרון הדברים נמכרה לאחר ומשכך, סירבה הנתבעת 2 לחתום על הסכם בהקשר לה וטענו כי דירה זו - דהיינו הדירה החזיתית בקומה השלישית - לא נמכרה לאחר אלא בחלוף 6 חודשים ורק משהתובעים הפרו את זיכרון הדברים. בתמיכה לטענה הציגו הנתבעים הסכם אשר נחתם כביכול עם קונים אחרים. במסגרת ההסכם אשר הוצג, לא מצוין האם הדירה חזיתית או עורפית. לאור האמור, במסגרת דיון מיום 22.11.12, התחייבו הנתבעים להציג בפני בית המשפט, במועד ההוכחות את הגרמושקה - תוכנית ההיתר של הבנין - אשר עיון בה יכול שיהא בו בכדי להבהיר האם מדובר אומנם בדירה חזיתית או עורפית. על אף ההתחייבות האמורה, לא הוצגה הגרמושקה, מחדל אשר יש בו בכדי להוות חזקה ראייתית שלילית כנגד גרסת הנתבעים. יתרה מכך, הנתבעים אף לא העידו את הרוכשים לפי הסכם המכר ואף לא הציגו כל ראייה אשר יש בה בכדי לתמוך בטענה ולפיה מדובר בדירה חזיתית. זאת ועוד, הנתבעים נמנעו מלהעיד את עו"ד מקמל אשר לטענתם התובעים היה זה אשר ביקש להחתימם על הסכם במסגרתו הדירה הנמכרת היא דירה עורפית. זאת אף זאת, הנתבעים לא הציגו בפני בית המשפט טיוטות הסכמים אשר הוכנו לשם חתימת התובעים ואשר יש בהם לכאורה לשלול טענתם של התובעים בדבר תוכן ההסכמים עליהם התבקשו התובעים לחתום. יתרה מכך, על אף שבמסגרת עדותו של הנתבע 1 הוא העיד כי הדין והדברים בין התובעים לבין הנתבעת 2 בכלולותו,התנהל באמצעות מתווכת בשם רונית (המוזכרת גם ע"י התובעים) הרי שהנתבעים לא העידו את אותה רונית על מנת לשלול גרסתם של התובעים. מחדלם של הנתבעים מהצגת ראיות והעדת עדים אשר נמצאים לכאורה בהישג ידם, יש בו בכדי להוות חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתם. בנסיבות אלו, הנני מוצאת להעדיף גרסתם של התובעים ולפיה הנתבעים סירבו בשלב הראשון למכור לתובעים את הדירה החזיתית וביקשו למכור להם דירה עורפית וזאת, בניגוד למוסכם. 18. קביעתי האמורה ולפיה הנתבעים ניסו להונות את התובעים ולמכור להם דירה עורפית תחת הדירה החזיתית כפי שהתחייבו, יש בה אף בכדי להשליך על הטענה ולפיה, בשלב מאוחר יותר, הציגו הנתבעים מצג ולפיו הם מסכימים למכור לתובעים דירה חזיתית ואולם דרשו כי התובעים יחתמו על הסכם אשר תנאי התשלום בו אינם סבירים. בהקשר זה, יש להוסיף ולציין כי גם לעניין הטענה האמורה לא הוצגו ע"י הנתבעים טיוטות הסכמים השוללות טענת התובעים ולפיה ההסכם לא כלל תניות דרקוניות כנטען ע"י התובעים. לאור האמור, הנני מקבלת את גרסת התובעים וקובעת כי - ככל הנראה הואיל והדירה נשוא זיכרון הדברים נמכרה לאחר - סיכלו הנתבעים חתימת הסכם אל מול התובעים בהקשר לדירה נשוא זכרון הדברים וזאת, הן בתחילה משניסו להחתימם על הסכם הנוגע לדירה אחרת והן, כאשר הציבו תנאים אשר אינם סבירים. 19. חיזוק למסקנתי האמורה ניתן ללמוד גם מאופן התנהלותם הכוללת של הנתבעים כלפי התובעים - אשר דוגמא לה ניתן אף למצוא בכך שבמסגרת זיכרון הדברים נקבע כי ההסכם בין הצדדים ייחתם בתוך 10 ימים ועל אף האמור, הרי שבמסגרת תצהירו של הנתבע 1, הוא מצהיר כי מספר שבועות לאחר זיכרון הדברים פנו הנתבעים לעו"ד כדי שיערוך את ההסכם. דהיינו, כבר מלכתחילה פעלו הנתבעים שלא בהתאם להסכם ובניגוד לטענתם, היו הם אלו אשר עיכבו את קידום החתימה על ההסכם. זאת ועוד, כפי שפורט לעיל, הרי שעל אף שלנתבעים לא היתה כל טענה באשר להפרש בין סך 300,000 ₪ לסכום הפיצוי המוסכם, הם חדלו מלהשיב את ההפרש לתובעים ועמדו במחדלם גם לאחר שניתן פסק דין מפורש בנושא, מחדל אשר אף בו יש בכדי ללמד על חוסר תום ליבם. 20. אשר על כן הנני קובעת כי הנתבעת 2 הפרה את זיכרון הדברים כלפי התובעים, עת לא אפשרה לתובעים לחתום על הסכם מכר בהתאם לזיכרון הדברים. הפיצוי - 21. פועל יוצא מקביעתי ולפיה ההסכם בין הצדדים בוטל בנסיבות בהן הנתבעת 2 הפרה התחייבותה כלפי התובעים - הוא שהתובעים זכאים להשבת הכספים אשר שולמו על ידם במסגרת ההסכם. כפי שפורט לעיל, הואיל והכספים הופקדו לחשבון הנתבע 1, הרי שהחובה להשבת סך 300,000 ₪ חלה על הנתבעים ביחד ולחוד. 22. בנוסף, זכאים התובעים לפיצוי המוסכם בהתאם לזיכרון הדברים, בסך של 112,000 ₪. באשר לפיצוי המוסכם הרי שבהינתן שההסכם נחתם בין התובעים לבין הנתבעת 2 ולא הועלתה כל טענה בדבר הרמת מסך - הנני קובעת כי החובה בהשבת הפיצוי המוסכם חלה על הנתבעת 2 ולא על הנתבע 1. 23. באשר לטענת התובעים ולפיה מגיע להם פיצוי בגין נזקיהם כפועל יוצא משכירת דירה- הרי שבהקשר זה, דין תביעתם זו של התובעים להידחות בנסיבות בהן סכום הפיצוי בעין "נבלע" במסגרת הפיצוי המוסכם. בהקשר זה, בפני התובעים עמדו, במקרה של הפרת ההסכם על ידי הנתבעת 1, שתי אפשרויות- האחת - להוכיח נזקיהם ולקבלם במלואם בעין והשניה- שלא להוכיח הנזק ולקבל את הפיצוי המוסכם. כך או כך, ברי כי בכל מקרה לא זכאים התובעים לפיצוי כפול . במקרה בפני, התובעים תבעו הן את הפיצוי המוסכם והן פיצוי בעין אשר סכומו נמוך מסכום הפיצוי המוסכם ומשכך, הוא "נבלע" בפיצוי המוסכם. בנסיבות אלו, נדחית תביעת התובעים לתשלום סך 24,000 ₪ כפיצוי בעין. סוף דבר - 24. הנתבעים ביחד ולחוד ישיבו לתובעים סך 300,000 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4/6/10 (מועד הפקדת ההמחאה ) ועד למועד התשלום המלא בפועל. הנתבעת 2 תשלם לתובעים סך של 112,000 ₪ וזאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. הנתבעים ביחד ולחוד יישאו בהוצאות התובעים בסך של 30,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. הואיל וקיימת חפיפה בין פסק דין זה לבין פסק הדין החלקי אשר ניתן על ידי ביום 22/11/12- הרי שהתובעים לא יהיו זכאים להיפרע פעמיים בגין פסק הדין החלקי. חוזהשיקיםהערת אזהרה