לטענת התובעת הנתבע פלש לדירה ומאז הוא עושה בה שימוש למגורים, ללא כל זכות. לטענת התובעת דמי שימוש ראויים בחודש עומדים על 610 ₪. התובעת העמידה את התביעה הכספית על 4 חודשי שימוש. לטענת התובעת היא זכאית לקבל נגד הנתבע את הסעד כמפורט בתביעה. 4. הנתבע מכחיש את התביעה. לטענתו התביעה הוגשה בחוסר תום לב לאחר שבמשך שנים, הוא ו/או אחיו ו/או אביו שילמו את דמי האחזקה בגין הדירה ובכלל זה חשבונות המים, החשמל והארנונה. לטענתו התובעת ידעה שהוא, או מי מטעמו, מבצעים את התשלומים הנ"ל, ולפיכך היא מנועה מלדרוש את סילוק ידו מהנכס. לטענת הנתבע על התובעת לפעול להסדרת זכויותיו בנכס כדייר מוגן. 5. ביתר פירוט הנתבע העלה את הטענות הבאות. 6. הדייר המוגן הקודם בנכס, היה מר עווד עבד אלקאדר (להלן: "אלקאדר"). ביום 15.5.98 נחתם בינו לבין אביו של הנתבע, מר מוסטפא מסרי (להלן: "מוסטפא") הסכם בו רכש זה האחרון את הזכויות בדירה. בהתאם לכך אף נערך תצהיר "דייר יוצא" ותצהיר "דייר מוצע". בפועל מוסטפא קיבל את החזקה בדירה החל משנת 1999 והחל לשאת בתשלומי אחזקת הדירה. מוסטפא התגורר בדירה מספר שנים, עד שסבל מאירוע מוחי באמצע שנות ה-2000, אז נאלץ לעבור לדירה אחרת המתאימה יותר לצרכיו. במהלך השנים מוסטפא שמר על קשר עם הנכס שכן, מידי פעם כשעבר במקום הסתכל עליו. הנתבע עצמו היה נשוי עם מספר ילדים, כאשר התגורר עם משפחתו בדירה אחרת בעכו העתיקה. בשנת 2010 הוא התגרש והוא השאיר את הדירה האחרת למגורי גרושתו וילדיו. הוא התחתן בשנית ולא היה לו מקום מגורים, ואז החליט להכנס לגור בדירה. לטענתו במהלך השנים, עוד כאשר אביו החזיק בדירה, היו פניות מטעם המשפחה לתובעת להסדיר את זכויותיהם בדירה, אולם מעולם לא נענו. למרות זאת מוסטפא המשיך לגור בדירה ולשאת בתשלום ההוצאות הכרוכות בכך. עד שנת 2003 הם עוד קיבלו שוברי תשלום של שכ"ד מהתובעת על שם אלקאדר והם נשאו בהם. לאחר מכן הפסיקו להגיע שוברי תשלום ואז שוב ניסו להסדיר את זכויותיהם, אולם התובעת לא הסכימה. משכך המשיכו להחזיק בדירה למרות שלא שילמו דמי מפתח ו/או שכ"ד חודשי. 7. כנגד טענות הנתבע התובעת טענה, שהדייר הרשום אלקאדר עזב את הדירה במהלך שנות ה-2000 ומאז שנת 2005 ועד לפלישה של הנתבע, הדירה היתה ריקה ופנויה. התובעת צירפה כראיות מטעמה דוחות של ביקורים בדירה, הידועים כ"דוחות מעגל" או "ביקורי מעגל". מהם עולה שבמהלך השנים נעשו ביקורים שוטפים בדירה, אשר הראו שהיא ריקה ופנויה. זאת למעט מקרה בשנת 2005 בה התגלתה בדירה פולשת, אשר פונתה. לטענת התובעת גם אם הנתבע או מי מטעמו נשא בתשלומים שונים בגין אחזקת הדירה, אין בכך ליצור לתובע זכויות במקרקעין, או זכויות חוזיות מולה, המאפשרים לו להחזיק בדירה. כן טענה התובעת, שמעולם לא דווח לה על עסקה בה מוסטפא רכש את הזכויות מהדייר הרשום אצלה (אלקאדר), ומעולם לא נרשמה אצלה עסקה כזו. דיון 8. אני מקבל את טענת התובעת שהנכס נשוא התביעה היא מבחינתה נכס פנוי, כאשר אין לנתבע זכויות לגור בו. מעולם לא דווח לתובעת על עסקה כלשהי, על-פיה מוסטפא רכש מהדייר הרשום את הזכויות בדירה. מבחינת התובעת משעזב אלקאדר את הדירה, מדובר בדירה פנויה שאין לאף אדם זכות לגור בה, אלא על פי הרשאה של התובעת. הרשאה כזו מעולם לא ניתנה לנתבע ו/או לאביו ו/או למי מטעמו. 9. דוחות המעגל שהתובעת הגישה כראיות אמינים על פניהם. דוחות אלה מצביעים על כך שמאז שנת 2005 ועד לפלישה של הנתבע בשנת 2010, הדירה פנויה. הנתבע לא סתר ראיות אלה. מעבר לכך עדות רכז השטח מטעם התובעת עשתה רושם אמין. נראה שרכז השטח מכיר היטב את הנכסים של התובעת בעכו בכלל ובעכו העתיקה בפרט, והכיר היטב את הדירה הספציפית נשוא התביעה והיה מעודכן לאורך השנים במצבה, החל משנת 2003 ואילך. עדות זו מחזקת את גרסת התובעת, שמדובר בדירה פנויה עד למועד שהנתבע פלש אליה. 10. הנתבע הציג לבית המשפט ראיות שמאז שנת 1999, אביו מוסטפא, או מי מטעמו כגון הנתבע עצמו או אחד מאחיו, נשאו לפחות בחלק מהוצאות האחזקה של הדירה, ובכלל זה תשלומי מים, חשמל וארנונה. חלק מהחשבונות אף נרשמו על שם מוסטפא. כמו כן הם המשיכו לשלם לתובעת תקופה מסויימת את שכ"ד, על שם הדייר הקודם, אלקאדר. אין בעובדה זו בכדי ליצור לנתבע זכויות במקרקעין בדירה, או להוות מניעה מצד התובעת לפנותו מהדירה לאחר שפלש אליה. 11. העד מטעם התובעת הסביר, שאם חשבונות מסויימים הוסבו על שם מוסטפא, כגון בעיריה או בחברת החשמל, הדבר לא נעשה על דעת התובעת ו/או בידיעת התובעת. כמו כן אם הנתבע או מי מטעמו בחרו לשלם את שכר הדירה על שם הדייר הקודם אלקאדר, הדבר לא נעשה על דעת התובעת ו/או בידיעתה. אני מקבל הסבר זה. 12. הנתבע טען שבמהלך השנים פנה לרכז שטח מטעם התובעת, מרואן, בבקשה להסדיר את זכויות אביו בדירה, אלא שעקב אי סדרים כלשהם אצל התובעת הדבר לא נעשה. לפיכך הוא טוען שכעת התובעת מנועה מלפנותו מהדירה. אני דוחה טענה זו. מרואן חדל להיות רכז השטח בעכו עוד בשנת 2003, ומאז משמש בתפקיד הרכז הנוכחי, ששימש כעד מטעם התובעת בהליך זה. לא סביר שהנתבע או מי מטעמו לא היה פונה לרכז הנוכחי, על מנת לנסות להסדיר את זכויותיו של אביו או שלו בדירה מאז ועד עתה. 13. טענה נוספת של הנתבע היא, שלמעשה מוסטפא המשיך להחזיק בדירה במשך כל השנים, עד שהוא נכנס לגור בה. אני דוחה טענה זו. הנתבע הודה בעדותו, וכך גם אחיו שהעיד מטעמו, שמוסטפא עזב את הדירה באמצע שנות ה-2000, עקב ארוע מוחי שעבר. עדות זו עולה בקנה אחד עם הראיות מטעם התובעת, שהדירה היתה פנויה משנת 2005 ואילך. אומנם הנתבע ואחיו טענו שאביהם מוסטפא היה עובר ליד הדירה ומסתכל עליה, אולם אין בכך לבסס טענה שמוסטפא המשיך להחזיק בה. 14. אין בעובדה שהנתבע, או מי מטעמו, שילם חלק מעלויות אחזקת הדירה, בכדי ליתן לו זכויות במקרקעין, או למנוע מהתובעת לפנותו מהדירה. אם הנתבע סבור שהתובעת התעשרה על חשבונו, בכך שנהנתה מתשלומים שהוא ביצע בגין הדירה, פתוחה בפניו הדרך להגיש נגדה תביעת שיפוי, בכפוף לכל דין. למותר לציין שבית משפט זה לא מביע עמדה כלשהי בתביעה כזו היה ותוגש. 15. חוו"ד השמאית ביחס לדמי השימוש, שהתובעת הציגה לבית המשפט, סבירה על פניה. הנתבע לא סתר חוו"ד זו ולפיכך אני מקבל אותה. 16. סיכומו של דבר, הנתבע לא הוכיח טענת הגנה נגד התביעה ודינה להתקבל. תוצאה 17. אני מורה לנתבע לפנות לאלתר את הדירה המסומנת כנכס מספר 11/218, והידועה כיחידה מס' 1 בחלקה 218, בגוש 1811, בעכו העתיקה, ולהחזירה לידי התובעת. 18. הנתבע ישלם לתובעת 2,440 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (2.6.11) ועד היום. כמו כן הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 400 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בלבד. 19. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מקרקעיןדמי שימושפלישה למקרקעין