נפילה במהלך תיקון מנוע של רכב

גילה תקלה במנוע והחל בתיקונה. תוך כדי פעולת התיקון, החליקה רגלו הימנית של התובע שהייתה מונחת על הגלגל, ועקב כך איבד התובע את שיווי משקלו. בניסיון למנוע את נפילתו, הושיט התובע את ידו השמאלית אל עבר קשת הברזל התלויה ליד מכסה המנוע במטרה לאחוז בה ולבלום את הנפילה, ברם במקום זאת ידו השמאלית של התובע נגעה במאוורר המנוע, ואגב כך פגע המאוורר באגודל ידו השמאלית של התובע וגרם לקטיעה חלקית של האצבע.

התובע טוען, כי האירוע בו נפגע מהווה "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). הוא טוען, כי בעת האירוע נעשה טיפול/תיקון דרך ברכב המהווה שימוש ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים. נטען מדובר בתיקון שהיה הכרחי לצורך המשך הנסיעה ונועד למנוע סיכון תעבורתי. לחלופין, טוען התובע כי חלה בענייננו החזקה המרבה באשר לניצול הכוח המכני של המחפרון. בנסיבות אלו, הנתבעת חייבת בפיצוי התובע בגין נזקיו עקב התאונה דנן, בהיותה המבטחת של המחפרון בביטוח חובה במועד התאונה הנדונה.
התובע טוען, כי עמד בנטל ההוכחה בדבר נסיבות התרחשות התאונה והגדרתה כתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים. לטענתו, יש לקבל את גרסתו באשר לאופן קרות התאונה, שכן הנתבעת כשלה בלהניח בפני בית המשפט גרסה פוזיטיבית נגדית השונה מזו שתיאר התובע בכתב התביעה, וניסיונה להפריך את גרסת התובע, תוך הפנייה לדברי התובע בקשר לקרות התאונה אשר צוינו ברישומים רפואיים ואחרים, דינו להיכשל.

עוד טוען התובע, כי מסר גרסה רהוטה, אחידה וסדורה היטב הנתמכת בשלל ראיות, כגון רישום תיאור התאונה בתיעוד הרפואי מיום האירוע. לטענתו, מדובר ברישומים רפואיים שנערכו שעות ספורות לאחר התאונה בטרם היה סיפק בידיו להיוועץ בעורך דין. נטען, כי התובע אינו בקיא ברזי חוק הפיצויים והפסיקה, ולכן הגרסה הראשונית שמסר כבר ביום התאונה באופן ספונטני ומיידי, הינה גרסת אמת.

בהתייחס לסתירות בעדותו אליהן מפנה הנתבעת בסיכומיה, התובע טוען כי מדובר ברישומים שגויים שנערכו ע"י אחרים ומקורם בטעות שאליה נתפסו עורכי המסמכים בעת קבלת תיאור נסיבות התאונה מפיו של התובע.

תמצית טענות הנתבעת

הנתבעת התגוננה מפני התביעה והכחישה באופן גורף את הטענות שמעלה התובע בכתב התביעה, לרבות שאלת החבות והנזק.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה הן מחמת שנסיבות התאונה לא הוכחו כדבעי כשהתובע מעלה מספר גרסאות לתאונה, והן מחמת שאין האירוע נופל בגדר תאונת דרכים עפ"י חוק הפיצויים.

הנתבעת טוענת, כי התובע לא השכיל להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי, שהתאונה התרחשה באופן לו הוא טוען ובנסיבות המהוות תאונת דרכים, כמשמעה עפ"י חוק הפיצויים. לטענתה, עדות התובע רוויה סתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין באופן הנוטל את מהימנות עדותו. עוד נטען, כי הסתירות והגרסאות השונות שעלו מעדות התובע מאיינות אפשרות ליתן אימון בגרסתו באשר לאופן קרות התאונה, מה עוד שעדותו הינה עדות יחידה של בעל דין, כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות, על כל המשתמע מכך.

באשר להגדרת התאונה, הנתבעת טוענת כי האירוע אינו מהווה שימוש ברכב מנועי ואינו נכלל בגדר החזקה המרבה בדבר ניצול הכוח המכני של הרכב.

לאור כל האמור, סבורה הנתבעת כי דין התביעה נגדה להידחות.
הראיות

מטעם התובע העיד הוא עצמו והציג תמונות צבעוניות של המחפרון המעורב (ת/1).

הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה והגישה מסמכים במהלך הדיון, לרבות מסמכים רפואיים מיום אירוע התאונה ולאחריה, וכן טופסי מל"ל.

דיון והכרעה

אחר עיון בכתובים, שקילת טענות הצדדים ואחר בחינת שלל הראיות שהוגשו לתיק, אני מחליטה להורות על דחיית התביעה כיוון שהתובע לא הוכיח נסיבות התאונה, כפי שיבואר להלן.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, החבות ותחולת חוק הפיצויים.

לפיכך, יש לבחון, תחילה, את נסיבות האירוע, כפי שהן עולות מחומר הראיות.

התובע תיאר את נסיבות התאונה בכתב התביעה (המתוקן) כדלקמן:

"ביום 195.2010 נהג התובע במסגרת עבודתו במחפרון מסוג יעה אופני מ.ר. 594040 (להלן: "המחפרון"). תוך כדי נסיעה לפתע הבחין התובע ברעש חזק קול של חריקה במנוע של השופל, ולכן הוא עצר את השופל ופתח את מכסה המנוע. לצורך כך עמד התובע באופן שרגל אחת (שמאל) הייתה על המדרגה של והרגל השנייה (ימין) הייתה על הגלגל האחורי ימני של השופל. התובע התחיל באיבחון ותיקון התקלה במנוע. לפתע ותוך כדי פעולת התיקון רגלו הימנית של התובע החליקה מהגלגל והתובע איבד לרגע שיווי משקל, וכדי שלא ליפול, הוא ניסה להחזיק ביד שמאל בקשת הברזל התלויה ליד מכסה המנוע, אך במקום זאת ידו השמאלית של התובע נגעה במאוורר המנוע ולמרבה הצער המאוורר של המנוע פגע באצבע הראשונה בידו וגרם לקטיעה חלקית באצבע הזו, (להלן: "התאונה")".

התובע חזר על תיאור זה של התאונה בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 2).

גרסת התובע בכתב התביעה ובתצהירו לא תאמה באופן מלא תיאורים קודמים שמסר אודות קרות התאונה.

בסיכום המחלה של בית חולים "העמק" בעפולה מיום 22.05.2010 (נספח ג'3 לתצהיר התובע) תוארה התאונה כדלקמן: "ביום קבלתו בזמן עבודתו לדבריו נחתך ע"י מכונת גלגלת, פנה למיון ...".

יש לשים לב, כי הגרסה בסיכום המחלה ניתנה בסמוך לאירוע התאונה.

יתרה מכך, בגרסה זו אין כל אזכור למעורבות של מחפרון באירוע התאונה.

הספק באמיתות גרסתו של התובע התחזק לאור תשובותיו בחקירתו הנגדית באשר לפשר הרישום המופיע בסיכום המחלה אודות מעורבות של מכונת גלגלת באירוע התאונה.

בתצהירו, הטעים התובע כי לא נשאל כלל ע"י הרופאים במחלקה האורתופדית אודות נסיבות קרות התאונה וכי הרופאים במחלקה נסמכו על הרישום המופיע בגיליון המיון (סעיף 5).

הסבר זה אינו סביר ואינו מקובל עלי, זאת לאור ההבדל הקיים בין תיאור נסיבות התאונה בסיכום המחלה לביו התיאור המופיע בתעודת חדר המיון (נספח ג'2 לתצהיר), ולפיו נפגע התובע במהלך עבודתו ממנוע של טרקטור.

בחקירתו, עומת התובע עם האמור בסיכום המחלה, עת נשאל ע"י ב"כ הנתבעת אם במהלך אשפוזו במחלקה האורתופדית ביררו עמו הרופאים כיצד ארעה פגיעתו. תחילה, השיב התובע כי אינו זוכר (עמ' 6, ש' 4-5). בהמשך, מסר התובע גרסה שונה וטען כי הרופא במחלקה כן בירר עמו את נסיבות התאונה. בניסיון להסביר את פשר השוני בין הגרסה המופיעה בסיכום המחלה לבין הגרסה בכתב התביעה ובתצהיר, אמר התובע: "אולי לא הבין [הכוונה הרופא – ש.נ.] מה שאמרתי לו, מאיפה הוא מכיר מנוע של שופל" (שם, ש' 15-17). לאחר מכן, חזר בו התובע מעדותו זו וטען, כי לא נשאל ע"י הרופאים במחלקה האורתופדית כיצד קרתה התאונה (שם, ש' 31-32).

הספק המתעורר ביחס לאמינות גרסתו של התובע מתעצם לנוכח הודאתו של התובע בחקירתו הנגדית, כי הוא יודע מהי מכונת גלגלת וכי עבד במכונה זו בעבר (ראו עדות התובע בעמ' 10, ש' 7-21).

התובע עומת עם מסמכים שונים בהם תיאר את התאונה לפני הגשת התביעה.

בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 27.05.10 (נ/2) בפרק "תיאור התאונה" נרשם: "פתח מכסה מנוע של השופל ונתפס אצבעו".

גם בטופס זה אין שום זכר לפגיעה שארעה לאחר נסיעה במחפרון.

תיאור מוקדם נוסף בסמוך למועד התאונה מסר התובע בתביעה על תשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה עבודה (נ/4) שהגיש למל"ל ביום 03.08.2010 ובה נכתב: "הייתי באתר חלה תקלה בשופל ניגשתי לבדוק וידי נתפסה במאוורר השופל ונפגעתי באצבע" (הדגשה הוספה – ש.נ.).

גם גרסה זו ניתנה במועד קרוב מאוד לתאונה, ביום 17.06.10, היינו כחודש ימים לאחר התרחשותה.

נהיר כי גרסת התובע בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה (נ/4) שונה מן הגרסה שמסר בכתב התביעה ובתצהירו, שם אמר כי התאונה ארעה תוך כדי נסיעה במחפרון, ואילו בהודעה על פגיעה בעבודה (נ/4) מסר התובע כי התקלה ארעה בזמן שהמחפרון היה באתר וללא אזכור לנסיעה בדרך.

יואר, כי לרישום בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה יש חשיבות ראשונה במעלה כיוון שטופס זה חתום ע"י התובע עצמו. התובע אישר, בפה מלא, בעדותו כי קרא את ההודעה על פגיעה בעבודה (נ/4) בטרם חתם עליה (עמ' 7, ש' 19-32).

ההסבר שנתן התובע לתיאור הנ"ל היה שפקידה של רו"ח שלו היא שמילאה את טופס ההודעה על פגיעה בעבודה (נ/4) וכי ברישום המילה "אתר" התכוון התובע לדיר הכבשים שלו המצוי במרחק של ק"מ וחצי מביתו (עמ' 8, ש' 3-4).

הסברו של התובע באשר לפשר המילה "אתר" המופיעה בהודעה על פגיעה בעבודה (נ/4) לא הניח את דעתי.

מכל מקום, גם אם נאמר כי התובע התכוון במילה "אתר" לומר דיר הכבשים המצוי ליד ביתו, אין בכך כדי לשנות מסקנתי, משום שגם ברישום זה נעדר התיאור של תיקון או טיפול שנעשה במהלך נסיעה בדרך. כך, שהתיאור שניתן בטופס ההודעה (נ/4) אינו מהווה תאונת דרכים ע"פי חוק הפיצויים.

ייאמר כבר כאן, כי אחד מהמבחנים הדרושים להכרה בתיקון דרך כתאונת דרכים הוא מבחן המקום והזמן המחייב קשר בין פעולת הטיפול ברכב לבין הנסיעה בו. "טיפול דרך הוא טיפול שנועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית" (ע"א 4469/95 דראושה נ' אארט, פ"ד נ (3) 475). מבחן זה מוציא מכלל תחולה טיפול או תיקון ברכב שנעשה בבית או בחצרים של מקום העבודה (ראו: רע"א 5099/08 נביל נ' הדר, 2009).
אי התאמה נוספת נמצאה גם בין תיאור התאונה בכתב התביעה לבין התיאור שמסר התובע בתביעה לקביעת דרגת נכות (נ/5) שהגיש התובע למל"ל, אם כי הפעם בעת הגשת תביעה זו היה התובע מיוצג ע"י עו"ד.

בתביעה לקביעת דרגת נכות (נ/5) תיאר התובע את התאונה כך: "תוך כדי פעולת תיקון המנוע של השופל האצבע הראשונה ביד שמאל נפגעה ונכרתה חלקית מהמאוורר של המנוע ...".

יצוין כי המילה "אתר" אשר הופיעה בהודעה על פגיעה בעבודה (נ/4) נשמטה מהתביעה לקביעת דרגת נכות (נ/5), דבר האומר דרשני!!!

אף שהיה התובע מיוצג ע"י עו"ד בעת הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה (נ/5), אין בתביעה זו כל זכר לתיקון או טיפול במחפרון במהלך נסיעה.

יודגש, כי באף אחד מהמסמכים המאוזכרים לעיל לא פורטו נסיבות המצביעות על אירוע שהתרחש בדרך.

להוכחת נסיבות התאונה כנטען בתביעה, מבקש התובע להישען על הרישומים במכתב הפנייה לבי"ח ותעודת חדר המיון (נספחים ג1 ו- ג2 לתצהיר התובע, בהתאמה), שניהם מיום התאונה.

לא נעלם מעיניי, כי מכתב ההפניה לבי"ח ותעודת חדר המיון מכילים תיאור בדבר פגיעת התובע באצבעו במהלך תיקון מנוע טרקטור. ברם, בשני המסמכים הללו אין כל אזכור לנסיעה במחפרון בטרם ארעה התאונה.

אני סבורה, שמדובר בפרט מהותי אשר היה על התובע לציינו אף בפני רופאיו ובמסמכי המל"ל.

העובדה, כי עובר להגשת התביעה אין עדות במסמכים השונים על נסיעה בטרם ארעה התקלה הנטענת במנוע המחפרון, מעוררת ספק במהימנות גרסתו של התובע.

התובע טען, כי התאונה נשוא התביעה ארעה במהלך עבודתו. ברם, במהלך עדותו קיבלה גרסתו זו תפנית משמעותית, שעה שחזר בו התובע מגרסה זו והעיד כי התאונה לא ארעה כלל במהלך עבודתו, כיוון שהתאונה התרחשה בחג שבועות והוא לא עבד ביום זה.




וכך אמר:

"היה שופל בבית, זה היה חג שבועות ולא עבדנו, אז לקחתי את הכלי כדי להחליף לו שמנים בסככה שלי בשדה ...
ש. אז באותו יום לא היית עובד?
ת. אמרתי לך היה חג שבועות ולא עבדנו.
ש. אחרי זה הלכת למיון נכון?
ת. כן
ש. למה נרשם שזה היה בזמן עבודתך?
ת. יש תאריכים והכל, זה היה 19 לחודש ולא הייתה עבודה, לקחתי את הכלי כדי להחליף לו שמנים.
ש. למה אמרת במיון שזה תוך כדי עבודה?
ת. אני הסברתי להם בדיוק מה שקרה לי, שקיבלתי מכה מהפרופלו של השופל. אני לא אמרתי להם שזה היה בעבודה, אני הייתי בבית ולקחתי את הכלי שלי לשדה".

בהקשר זה יצוין, כי גם בדיווחיו למל"ל טען התובע שהתאונה ארעה במהלך עבודתו באתר.

השוני הקיים בין הדיווח על התאונה, כתאונת עבודה, למל"ל ולמוסדות הרפואיים בהם קיבל התובע טיפול עקב התאונה, לעומת עדותו של התובע בחקירתו השוללת את סיווג התאונה כתאונת עבודה, מחזק את הספק בדבר אמיתות גרסתו העובדתית של התובע באשר לנסיבות קרות התאונה.

טעם נוסף לדחיית גרסתו התובע נעוץ בעדותו הקשורה למהות תפקידו בחברת מובילי המרכז בע"מ. בכתב התביעה ובתצהירו, טען התובע כי בזמן התאונה עבד כמכונאי בחברה הנ"ל. ברם, בחקירתו הנגדית הסתבר כי התובע משמש כמנהל וכבעלים של החברה. התובע העלים מידע זה מבית המשפט ומן הצד שכנגד וגילה אותו, לראשונה, אך במהלך החקירה הנגדית. יתרה מכך, התובע טען בכתב התביעה ובתצהירו כי הוא מקבל משכורת חודשית מעבודתו כמכונאי בחברה. לעומת זאת, בחקירתו הנגדית הודה התובע כי הוא מקבל רווחים מהחברה, אך נמנע מלצרף דוחות של החברה המלמדים על גובה הרווחים הללו. התנהלותו זו של התובע, אשר מגלה טפח ומעלים טפחיים, מהווה נדבך נוסף לחוסר האימון שיש לייחס לגרסת התובע בכללותה.

לא יכולה להיות מחלוקת, כי עול ההוכחה חל על התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". בבוא בית המשפט לבחון אם עמד התובע בנטל זה, אם לאו, עליו לבחון את התשתית הראייתית שהובאה לפניו, ובכלל זה שאלת אמינותו של התובע. מקום שהתובע מניח לפני בית המשפט מסמכים שונים בהם שזורים תיאורים שונים של נסיבות התאונה שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת, קשה ליתן אימון בגרסה כולה.


יתר על כן, עדות התובע הינה בגדר עדות בעל דין יחידה, כך שקבלתה טעונה הנמקה עפ"י הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות.

בנסיבות שלפנינו, קיים קושי להסתמך על עדותו היחידה של התובע לנוכח הסתירות המהותיות שנתגלו בגרסתו, כפי שתוארו לעיל בהרחבה.

לא זו אף זו, התובע לא הביא לעדות איש מבין עורכי מסמכי המל"ל והמסמכים הרפואיים כדי לנסות ולהפריך את הגרסאות המופיעות בשלל המסמכים שלאחר התאונה, ללא שהיה בפיו הסבר המניח את הדעת להימנעות זו, שכידוע מקימה חזקה כי היה בעדויות אלו לו הובאו כדי לפעול לרעתו של מי שנמנע, ולחזק דווקא את גרסת היריב, ובוודאי כאשר מקום שדרושה הנמקה כאמור לעיל (ראו: ספרו של המלומד י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי, מהד' משולבת ומעודכנת, תש"ע – 2009, 1891).

אשר על כן, אני סבורה כי התובע לא הוכיח נסיבות התאונה במידה הנדרשת במשפט אזרחי, דהיינו בשיעור של לפחות 51% במאזן ההסתברויות.

הואיל ולא הוכחו נסיבות התאונה, ממילא איני נדרשת לבחון את שאלת החבות.

מעבר לנדרש יצוין, כי גם אם הייתי נותנת אימון מלא בגרסתו של התובע כפי שמופיעה בכתב התביעה, הרי שגם אז לא היה באירוע כמתואר כדי לחסות בהגדרה של תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים.

עפ"י ההלכה הפסוקה נדרשים 3 תנאים הכרחיים ומצטברים כדי להכיר בטיפול/תיקון דרך כבתאונת דרכים:

המבחן הגיאוגרפי – הטיפול התרחש בדרך, קרי החל מן העלייה אל כלי הרכב ועד לירידה ממנו בסיומה ;
מבחן הפתאומיות – הטיפול נדרש עקב אירוע פתאומי ובלתי צפוי שנתעורר בו צורך במהלך הנסיעה והינו הכרחי לשם המשכתה ;
מבחן המהות – המדובר בתקלה שנוהגים לתקנה בדרך ואינה מצריכה טיפול ממושך ומורכב בידי איש מקצוע.



גם אם נקבל את גרסתו המאוחרת של התובע המופיעה בכתב התביעה, אשר מקיימת את התנאי הראשון, כי מדובר באירוע במהלך הנסיעה, וגם התנאי השני של אירוע פתאומי, אין בכך סגי, שכן לא מתקיים התנאי הנלווה לכך, כי מדובר בטיפול או תיקון שהינם הכרחיים לצורך המשך הנסיעה.

התובע לא טען, וממילא לא הוכיח, כי הטיפול ו/או התיקון ברכב היו הכרחיים כדי לאפשר המשכה המיידי של הנסיעה. התובע גם לא טען, כי התיקון או הטיפול נועדו למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי. התובע אף לא הבהיר בעדותו מה הייתה מהות התקלה שגילה במנוע המחפרון. מכאן, לא הוכח כי התקיים התנאי הנוסף, ולפיו מדובר בתקלה שגרתית שנוהגים לתקנה בדרך ואין נזקקים לאיש מקצוע לשם כך.

סוף דבר

כל הטעמים שפורטו לעיל מביאים לדחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה בעבודה

  2. נפילה במקלחת

  3. נפילה בגן משחקים

  4. נפילה במעבר חציה

  5. נפילה לבור ניקוז

  6. נפילה על בטונדה

  7. נפילה במהלך טיול בטבע

  8. נפילה מכיסא בזמן ניקיון

  9. החלקה בסופר מרקט

  10. החלקה במפעל

  11. החלקה ליד הבריכה

  12. נפילה בדרך לעבודה

  13. נפילת אבני חיפוי

  14. נפילת סלע על עובד

  15. נפילה בבריכת שחיה

  16. נפילה בגלל סחרחורת בעבודה

  17. החלקה / נפילה במטבח בבית

  18. נפילה בגלל סדק בכביש

  19. נפילת שלט על רכב חונה

  20. נפילה ממיטה תא מעצר במשטרה

  21. נפילה במסיבת ריקודים

  22. נפילה בגלל בור בכביש

  23. נפילה ממחפרון תוך כדי ירידה

  24. תאונת עבודה נפילה מגג

  25. נפילת אישה מבוגרת ברחוב

  26. נפילה מהמיטה בחדר מיון

  27. נפילה על לבנים על מדרכה

  28. נפילה של מורה – תביעת נזיקין

  29. נפילה בדרך חזרה מהעבודה

  30. נפילה בגלל שקית ניילון

  31. תאונת עבודה נפילת עפר על הראש

  32. נפילה בבית בדרך לעבודה

  33. נפילה בקולנוע – תביעת פיצויים

  34. החלקה על הרצפה בגלל חומר ניקוי

  35. שילוט אזהרה - רצפה רטובה

  36. נפילה בגלל נוזל ניקוי על הרצפה

  37. נפילת עובד שעמד על כיסא

  38. תאונת עבודה מנופאי - נפילה ממנוף

  39. פיצויים בגין נפילה לתהום

  40. פגיעה כתוצאה מנפילת ארון

  41. החלקה על רצפה - שכבת פוליש ווקס

  42. פציעה בחדר כושר - נפילת משקולת

  43. נפילה של שוטר ברחוב בדרך לעבודה

  44. נפילה בגלל מרצפה שבורה על מדרכה

  45. נפילת אבן על הראש – תביעת פיצויים

  46. נפילה ליד בריכה בגלל שלולית מים

  47. תביעה נגד קייטנה – נפילה מעל סוס

  48. נפילה בחו"ל - ביטוח נוסעים לחו"ל

  49. נפילה של ילדה ברחוב בגלל חוט ברזל

  50. תביעה נגד חוות סוסים - נפילה מסוס

  51. גג אזבסט נשבר נפילה מגג של מסגר רתך

  52. נפילה במתחם אטרקציה תיירותית

  53. נפילה בגלל רצפה רטובה במטבח

  54. נפילה לאחר הוצאת התינוק מהרכב

  55. נפילה במהלך תיקון מנוע של רכב

  56. נפילה מעמוד חשמל – תאונת עבודה חשמלאי

  57. כיסא נשבר בגלל ישיבה - נפילה על עכוז

  58. נפילה על רצפת PVC למניעת החלקה

  59. עליה לגג כדי לתקן דליפה - נפילה

  60. החלקה על גרגרי פלסטיק מפוזרים על הרצפה

  61. תאונת עבודה עולה חדש - נפילה מגג אסבסט

  62. נפילה של מלצר במטבח בגלל רצפה רטובה שמן

  63. תביעה נגד טיב טעם - נפילה של לוח זכוכית

  64. נפילה מן הקומה הראשונה – תביעה לפיצויים

  65. נפילת עובד ניקיון בזמן שטיפת רצפה

  66. נפילת עובדת בסופר בגלל רצפה רטובה

  67. תביעה נגד עיריית חולון - נפילה בבית הקברות

  68. נפילת רמקול על רחבת ריקודים – תביעת פיצויים

  69. תוך כדי שיחה בטלפון פתח את החלון ונפל

  70. תאונת עבודה בגלל רוח - נפילת חפץ כבד על ראש עובד

  71. תביעה מסגר עצמאי פגיעה בעבודה נפילה בתוך בית מלאכה

  72. תביעה נגד מכון כושר: פציעה (נפילה) בשיעור זומבה

  73. נפילה ביציאה מהרכב בגלל תיק שהיה מונח מתחת למושב

  74. נפילה בגלל רטיבות ברצפה בגלל החזקת דליים מלאים במים

  75. עת שעלה לרכב כדי להתחיל בנסיעה, החליק התובע, נפל ונחבל

  76. נפילה מהמשאית ביום גשום - הרגל נלכדה בין הברזל והברזנט

  77. נפילה בעליה במדרגות הקבינה בגלל שאריות שמן וסולר בנעליים

  78. נפילה בשירותים במהלך העבודה עקב רטיבות ומים שהיו על הרצפה

  79. נפילה לאחור בניסיון לחצות כביש בגלל רכב שנסע במהירות מופרזת

  80. סוס התפרץ לכביש לאחר שהנתבע נפל ממנו ורכב התובעת פגע בו

  81. איבד את שיווי משקל וכתוצאה ממים ושמן שהיו על גבי הרצפה החליק ונפל

  82. נפל עת נתקל בסלע גדול שהיה מונח על השביל ואשר חסם את המעבר כמעט לחלוטין

  83. תאונת דרכים: כאשר עצר ליד ביתו והחל להוריד את החפצים, כשהמנוע עדיין פועל, הוא החליק ונפל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון