עקב אי עמידה בתנאי הסכם ההלוואה נפתח הליך בלשכת ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא על הנכס של הנתבע אשר שימש כבטוחה במסגרת הסכם ההלוואה, ובעקבות דיון בבקשה הגיעו הצדדים להסדר שלפיו החוב יסולק כנגד תשלום של 2,685,000 ₪ אשר כלל את סכום קרן ההלוואה בתוספת ריבית וסכום נוסף של 120,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, וכן כנגד מסירת המחאות בסך כולל 535,000 ₪: 35,000 ₪ בגין ייעוץ, ו- 500,000 ₪ נוספים שלגביהם קיימת מחלוקת האם ניתנו על יסוד ההסכם לחלוקת רווחים או במקומו. נטען בסיכומי התובעים כי לנתבעת טענת הגנה אחת ויחידה, והיא כי ההמחאות ניתנו אך ורק על חשבון רווחים עתידיים לפי ההסכם לחלוקת רווחים. בסיכומי התשובה של הנתבע נטען לעניין זה כי בסעיפים 43, 44, 47 ו- 52 לתצהיר שצורף בתמיכה לכתב ההתנגדות של הנתבע העלו טענות בעניין העדר זכאות לקבל כספים בגין ייעוץ או על חשבון רווחים כשלא היו רווחים בפועל. בהסכם מיום 28/1/10 הנ"ל שנכתב במעמד הדיון בלשכת ההוצל"פ בכתב יד, נקבע כדלקמן: "לסילוק מלא של כל זכויות הזוכים ושאול לפי הסכם חלוקת הרווחים מיום 17/12/06 ולפי הסכם הייעוץ תשלם בחן לזוכים ולשאול את הסכומים הבאים: לשאול - 35,000 ₪ בתוספת מע"מ בשיק שמועד פירעונו 5/3/10. לזוכים - 500,000 ₪, בתוספת מע"מ ב- 12 תשלומים חודשיים שהראשון בהם ע"ס 75,000 ₪ בתוספת מע"מ ליום 5.3.10 , 10 שיקים ע"ס 40,000 ₪ בתוספת מע"מ ליום 15/4/10 עד 15/1/11 ושיק נוסף על סך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ ליום 15/2/11. כל השיקים המפורטים לעיל יימשכו על ידי בחן ויימסרו לזוכים ולשאול במעמד חתימת הסכם XXX (?) המשכנתא, או במועד סילוק המשכנתא לפי המוקדם. עם סילוק כל שיק, ימסרו הזוכים ו/או שאול, לפי העניין, חשבוניות מס כחוק. ככל שכל השיקים המפורטים לעיל יפרעו במלואם ובמועדם, יהיה בכך משום סילוק מלא של כל טענות הזוכים ושאול כלפי בחן (לרבות כלפי הערבים להסכם חלוקת הרווחים ולהסכם הייעוץ) ובמקרה זה לא יהיו למי מהצדדים טענה כלשהי לפי משנהו. מר אביב שקד יחתום כערב לכל אחד מהשיקים המפורטים לעיל. ככל שאחד או יותר מהשיקים המפורטים בסעיף 2 לעיל לא יכובד, תשלם בחן פיצוי מוסכם מראש בסך של 75,000 ₪. מר אביב שקד ערב גם לסכום זה. במקרה כזה, מובהר כי ערבותו הינה כאמור בסעיף 7 ולא כאמור בהסכם חלוקת הרווחים. ככל שהשיק בגין הייעוץ, המפורט בסע' 1 לעיל לא יכובד, יחזרו לתוקף מלא הוראות הסכם הייעוץ באופן שיתרת החוב בגין הייעוץ תעמוד על 65,000 ₪ בתוספת מע"מ. מר אביב שקד ערב גם לסכום זה. אחור של עד שבעה ימים בפירעון כל שיק לא ייחשב כהפרה ולא יזכה בפיצוי המוסכם כאמור בסעיף 7 לעיל או בפיצוי המוסכם כאמור בסעיף 8 לעיל". לטענת הנתבע, יש לפרש את ההסכם הנ"ל כך שאינו מבטל את הסכם חלוקת הרווחים וכאשר ההמחאות נמסרו אך ורק על חשבון אותם רווחים בפועל, ואילו לטענת התובעים, ההסכם הנ"ל החליף את ההסכם לחלוקת הרווחים. יש לקבל את טענת התובעים. ההסכם שבפנינו ברור, ועולה ממנו כי התשלום בסך של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ ייעשה לצורך סילוק סופי ומלא של כל הטענות והחובות לפי הסכם הייעוץ, והתשלום שבוצע באמצעות ההמחאות בסך של 500,000 ₪ מחליף כל זכות שיש לתובעים לפי ההסכם לחלוקת רווחים. בסעיף 3 להסכם צוין כי כל השיקים יימסרו במועד סילוק המשכנתא ובסעיף 5 צוין כי אם השיקים ייפרעו במלואם ובמועדם יהא בכך סילוק מלא של כל טענות התובעים ושאול כלפי החברה לפיתוח לרבות הערבים. לפי ההסכם, על החברה לפיתוח והנתבע לפרוע את כל ההמחאות במועדים הנקובים בהן, מבלי לבחון האם היו לחברה לפיתוח רווחים בפועל. כמו כן נקבעו סנקציות על אי כיבוד השיקים: (1) בגין אי כיבוד השיק בסך של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הייעוץ - תשלום מלוא סכום החוב שהתגבש לפי הסכם הייעוץ שעמד על סך של 65,000 ₪ בתוספת מע"מ ו- (2) בגין אי כיבוד שיק מהשיקים על סך 500,000 ₪ - פיצוי מוסכם בסך של 75,000 ₪. אין בהסכם כל מנגנון להשבת הכספים שאמורים להיות משולמים באמצעות ההמחאות אם יתברר שלא היו רווחים בחברה לפיתוח. מכל האמור לעיל, אנו למדים כי ההסכם הנ"ל נועד לסלק את כל המחלוקות בין הצדדים, תוך קביעת סכומים לתשלום והחלפת כל ההסכמים הקודמים. אין כל אפשרות ללמוד מנוסח ההסכם הנ"ל כי ההסכם לחלוקת הרווחים נשאר בתוקף, וכי פירעון ההמחאות כפוף לקיומם של רווחים בחברה לפיתוח. מדברי כונס הנכסים אשר נכח בדיון ביום 28/1/10 בפני כב' ראש ההוצאה לפועל עלה כי לטענתו החוב בגין המשכנתא הגיע לסך של 2,750,000 ₪ ויש להוסיף לסכום זה 170,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד. הצדדים הגיעו להסכמה על תשלום סכום נמוך יותר בהסדר, ולטענת התובעים, ההמחאות בסך של 500,000 ₪ הנ"ל נועדו להביא בחשבון הן את הפחתת סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל והן את הסכום שנחסך לנתבע כתוצאה מאי מכירת הנכס באמצעות כונס נכסים. הצדדים עצמם ביקשו לכרוך את התשלום בסך 535,000 ש"ח הנ"ל יחד עם ההסדר לסילוק מלוא סכום המשכנתא והחוב בתיק ההוצל"פ, שכן הודיעו לכב' הרשמת כי "תנאי לסילוק המשכנתא הינו המצאת שקים נוספים בסכום כולל של 535,000 ₪ בתוספת מע"מ כמפורט בהסכם מיום 28/1/10 המוגש לתיק ההוצל"פ ומסומן לשם הזיהוי כמב/1" - הסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה. זאת ועוד, סכום ההמחאות התווסף כחוב נוסף לתיק ההוצאה לפועל וזאת בהסכמת הצדדים. הועלתה טענה בשלב מאוחר יותר מטעם הנתבע לפיה כב' ראש ההוצל"פ נעדר כל סמכות לעשות כן, גם מהטעם שלא שולמה אגרה בגין תוספת החוב, ואולם, מעבר לכך שמדובר בטענה שהינה בגדר הרחבת חזית, פעולה זו נעשתה בהסכמת הצדדים וקיבלה תוקף של החלטה עם כל המשתמע מכך, ועל כן יש לדחות טענה זו. די בכך כדי לקבוע כי החברה לפיתוח והנתבע קיבלו תמורה בגין ההמחאות, קרי סגירת תיק ההוצל"פ ללא מכירת הנכס, וזאת אף ללא כל קשר לקביעה כי ההסכם מיום 28/1/10 החליף את הסכם הייעוץ ואת ההסכם לחלוקת הרווחים. חלק מההמחאות הנ"ל לא נפרעו, ובעקבות זאת נערך הסכם נוסף בין התובעים, החברה לפיתוח והנתבע מיום 9/11/10 שכותרתו "תוספת להסכם מיום 28/1/10". לפי ה"הואיל" הראשון להסכם זה, ההמחאות נמסרו בעקבות ההסכם מיום 28/1/10 הנ"ל "והכל לסילוק מלא ומוחלט של כל זכויות הזוכים על פי הסכם חלוקת הרווחים מיום 17/12/06" ובהמשך צוין כי בניגוד להסכם, מספר רב של המחאות לא כובדו ועל פי ההסכם הייתה אפשרות לתבוע גם פיצוי מוסכם בסך של 75,000 ₪, אולם הנתבע מבקש פריסה מחודשת של התשלום נשוא ההסכם לתובעים. על פי התוספת, הומצאו שיקים חלופיים ונקבע כי עם פירעון ההמחאות הנ"ל, מוסכם כי התובעים מוותרים על כל סעד המגיע להם בגין ההפרה. כן הוסכם כי ככל שהשיקים הנ"ל ייפרעו, יהיה בכך משום סילוק מלא של כל טענות התובעים כנגד החברה לפיתוח והנתבע. אגב ויתור התובעים על הפיצוי המוסכם המגיע להם, יש לראות גם בכך תמורה מלאה בגין השיקים החלופיים שהם חלק מכלל השיקים שהוגשו לביצוע בתביעות שבפנינו. בסעיף 5 בתוספת להסכם מיום 9/11/10 הוסכם כי אם אחד מ השיקים החלופיים לא יכובד במלואו ובמועדו "יעמדו לזוכים מלוא הזכויות והסעדים נשוא ההסכם מיום 28/1/10 ונשוא הסכם חלוקת הרווחים, בנוסף לזכות לפרוע את הפיצוי המוסכם, ואין באמור בתוספת להסכם זו כדי לגרוע מכל זכות ו/או סעד ו/או תביעה שתעמוד לזכות הזוכים מכוח ההסכם במידה והשיקים יפרעו כאמור". הנתבע טען כי יש בסעיף הנ"ל כדי לתמוך בטענה כי ההסכם מיום 28/1/10 והתוספת השאירו את ההסכם לחלוקת הרווחים בתוקף וכי לא ניתן היה להציג את ההמחאות לפירעון במצב שבו אין רווחים לחברה לפיתוח. אין לקבל טענה זו משום שבסעיף 5 הנ"ל צוין במפורש כי אין בתוספת להסכם כדי לגרוע מכל זכות ו/או סעד ו/או תביעה שתעמוד לזכות התובעים כאמור לעיל. התוספת באה להוסיף לתובעים זכויות ולא לגרוע מהן. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענת הנתבע כי התובעים קיבלו את מלוא סכום הקרן בתוספת סכום נכבד בגין הריבית ותוספת עבור שכ"ט עו"ד ולכן מדובר בהמחאות אשר נמסרו מבלי לקבל כל תמורה. ההמחאות על סך 535,000 ₪ הנ"ל נמסרו כתנאי לסילוק המשכנתא, תוך ויתור מצדם של התובעים על כל זכות בגין הסכם הייעוץ והסכם חלוקת הרווחים, ותוך ויתור על סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל ועל מימוש המשכנתא באמצעות מכירת הנכס, ומכאן שאין אלא לקבוע כי ניתנה בגין ההמחאות והשיקים החלופיים תמורה מלאה. מדובר בתביעות שטריות ולכן הנטל על הנתבע להוכיח את טענות ההגנה שלו והוא לא הרים נטל זה כנדרש בעוד שהתובעים הוכיחו את טענותיהם הנ"ל, ועל כן יש לקבל את התביעות השטריות במלואן. לפיכך הנני מקבל את התביעות השטריות, מורה בזאת על המשך הליכי הוצאה לפועל בתיקי הוצל"פ שמספריהם 01-54009-11-1 ו- 01-59977-110, ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד ולתובעת סך של 18,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד - שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הנתבע הגיש ערעור על ההחלטה להפקיד 30,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן בת"א 10132-06-11, וזאת בתיק ע"א 863-08-11. בערעור ביטל בית המשפט את ההחלטה להתנות מתן רשות להתגונן בהפקדת סך של 30,000 ₪, אולם קבע בסוף פסק הדין כי "הוצאות הערעור בסך 30,000 ₪ יהיו בהתאם לתוצאה בהליך העיקרי". לאור זאת, ובעקבות קבלת התביעה, על הנתבע לשלם לתובע סך נוסף של 30,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בנוסף לחיובים הנוספים אשר נקבעו במסגרת פסק דין זה. כמו כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע בגין הוצאות סך של 2,500 ₪ ולתובעת סך של 5,000 ₪ - שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. עיון בתיק מעלה כי התובעים לא שילמו את המחצית השנייה של האגרה בכל אחד מהתיקים. כן עולה כי בת"א 7621-07-11 הופקד בקופת בית המשפט סך של 12,000 ₪ כתנאי למתן רשות להתגונן וכן 1,000 ₪ נוספים שהפקיד הנתבע. על התובעים להסדיר את תשלום המחצית השנייה של האגרה תוך 10 ימים מיום קבלת העתק של פסק הדין. לאחר הסדרת סכום האגרה, הגזברות תעביר את הסך של 12,000 ש"ח הנ"ל על פירותיו לתובעים באמצעות בא כוחם. בהעדר החלטה אחרת תוך 10 ימים מהיום, יוחזר הסך של 1,000 ש"ח שהפקיד הנתבע לב"כ הנתבע. חוזהמשכנתאהסכם הלוואהמקרקעיןהוצאה לפועלהלוואה