עץ אלון התבור, שיש לשמרו, המצוי במרכז האזור המיועד לשמש כדרך לפי התוכנית הר/27 לטענת המשיבה 1, מיקומו של העץ והחובה לשמרו, אינם מאפשרים את ביצוע תוכנית הר/27 ומחייבים את שינויה, באופן שתוואי הדרך לא יעבור ליד העץ העתיק ויסכן את המשך צמיחתו. המבקשת, מנגד, טוענת כי לפי חוות דעת מקצועיות ניתן לבצע את התוכנית וכן לשמר את העץ בהתאם לחוק, ומכל מקום היא כרשות צפויה לפעול כחוק ולקבל את כל האישורים הדרושים לפני כל פעולה שתבוצע בעניינו של אותו עץ. בעקבות מחלוקת זו הגישה המשיבה 1 עתירה מנהלית כנגד המבקשת לבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז במסגרת עת"מ 15866-09-11. בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז דן בטענותיה של המשיבה 1, שמע עדויות מומחים ובחן את הטענות לגופן, והכריע בפסק דין מנומק היטב, אשר ניתן ביום 25.01.2012 על ידי כבוד השופטת זהבה בוסתן, כי דין העתירה להדחות: "העולה מהאמור הוא כי לא קיימת כל מניעה לסלול את הדרך תוך שימור העץ. רשויות התכנון (הועדה המקומית והועדה המחוזית) ערות לצורך בשימור העץ וחזקה עליהן (וכך אף הצהירו) שיפעלו בהתאם לחוות הדעת ויעשו כל הדרוש לשימורו של העץ, במיוחד לאחר תיקון מס' 5 לפקודת היערות שהתקבל ביום 9.1.12, אליו הפנתה העותרת לאחר תום הדיון. העותרת ידעה כי ניתן לשמר את העץ עוד לפני הגשת העתירה שכן, בחוות דעתו של מר עמי פרנקל, שהכל היו תמימי דעים שהוא בר סמכא שמומחיותו בתחום אינה מוטלת בספק, מצויות הוראות מדויקות לשימור העץ. לאור האמור, נקל להבין ולהסכים עם המשיבים, כי מטרתה של העתירה היא לסכל את ביצוע הכביש לו התנגדה העותרת עוד במועד שתוכנן ויש לראות בעצם הגשת העתירה ניצול לרעה של הליכי בית המשפט." על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הגישה המשיבה 1 ערעור לבית המשפט העליון וזה טרם הוכרע. דיון והכרעה טענת ההגנה שהעלתה המשיבה 1 כנגד עתירת המבקשת להורות על מסירת החזקה, הייתה מסוג "תקיפה עקיפה" של ההחלטה המנהלית. בין לבין, בחרה המשיבה 1 לפעול "בדרך המלך", להגיש עתירה מנהלית ולהעלות את הטענה כ"תקיפה ישירה". משהוכרעה הטענה במסגרת פסק הדין שניתן בהליך המנהלי "בדרך המלך", לא ייתן בית משפט זה פסיקה אחרת באותו ענין, הואיל וקיים מעשה בית דין בנדון דידן. המשמעות של דחיית העתירה המנהלית שהגישה המשיבה 1 והותרת תוכנית הר/27 ללא שינוי, היא שהחובה למסור את החזקה במקרקעין על פי הודעות ההפקעה, ובכלל זה גם את השטח בו מצוי עץ אלון התבור נשוא המחלוקת, שרירה וקיימת ודחיית העתירה המנהלית מאיינת את טענת ההגנה בתיק זה. לפיכך ניתן בזאת צו המחייב את המשיבה 1 להעביר לאלתר לידי המבקשת את החזקה בחלק שעדיין מוחזק על ידיה בגוש 6451 חלק מחלקות 169 עד 170 (הקרקע המופקעת), בהתאם להודעת ההפקעה שפורסמה בילקוט הפרסומים מספר 5539 עמוד 3596, שתוקנה בילקוט פרסומים מספר 5593 עמוד 446 וכן מספר 5661 עמוד 2640 מתאריך 09.05.07, כולל השטח בו מצוי עץ האלון, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ. לנוכח ההסכמות הרבות שהושגו במהלך הדיונים מצאתי להפחית משמעותית את פסיקת ההוצאות בהליך זה. המשיבה 1 תישא בהוצאות המבקשת ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 בצירוף מע"מ אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. שימור עצים