תביעה כספית ע"ס 17,522 ₪, שחב' סלולר, הגישה נגד הנתבע - עו"ד במקצועו נטען בכתב התביעה כי נקשר בין הצדדים הסכם עפי"ו סיפקה התובעת לנתבע שירותי תיקשורת ומדיה החל מיום 1/1/2010 כאשר החל מתאריך זה ועד 31/10/10 לא שילם הנתבע את התשלומים החודשיים או חלקם, כאשר יתרת חובו, עפ"י כרטסת חשבונות, היא סך של 17,495 ₪ ומכאן ביקשה התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה את סכום התביעה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וכן הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. לכתב התביעה צורפה התובעת כרטסת חשבונות אשר בה צויינו פרטי החיוב והזיכוי לאורך כל תקופת ההתקשרות וכן צורפו חשבוניות מס ומסמכים נוספים. ההגנה: הנתבע, במסגרת תצהיר ההתנגדות אישר כי התקשר עם התובעת בהסכם עפי"ו התובעת סיפקה לו שירותי אינטרנט עם מודם אלחוטי איפוקס, שלא ניתן להתחבר אליו ע"י אחרים וזאת תמורת תשלום חודשי קבוע של 125 ₪ וכן קיבל, החל מחודש 8/09, חבילת תקשורת בין לאומית של 200 דקות ליעדים נייחים . הנתבע טען כי שילם את כל התשלומים החודשיים החל מיום ההתקשרות ועד לסיום ההתקשרות, בסוף חודש מאי 2010, כאשר אז עבר לספק אחר, חב' נטוויז'ן ולא קיבל יותר את שירותי התובעת, כך שהוא לא חייב לה מאומה. הנתבע ציין כי שתי חשבוניות מס, האחת ע"ס 3,106 ₪ והשנייה ע"ס 5,150 ₪ הינם עבור "מודמים" שניתנו לו בחינם, כמו אצל שאר החברות . הנתבע גם הצהיר כי ביום 16/5/10 פנה לתובעת לשם ניתוק ההתחברות עם בזק בינלאומי לאור חיוב בשיחות שלא היו או שנגנבו ע"י אחרים. הנתבע גם נקב בחיובים, לאחר סיום ההתקשרות, שבהם חוייב לשלם שלא כדין וכן על חיוב נוסף בסך של 5,000 ₪ עבור ראוטר אשר קיבל בחינם מבזק ולא היה מקום לחייבו בסכום זה. ראיות הצדדים וטיעוניהם: התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית של גב' מירי מולגן, עובדת המחלקה המשפטית, אשר הצהירה על התקשרות מיום 7/4/09, לתקופה של 36 חודשים, עפי"ה סיפקה התובעת לנתבע שירותי סוללר במחיר של 18$ לחודש וכן שירות אינטרנט בעלות של 49$ לחודש, כאשר כבר מלכתחילה נתגלו קשיי גבייה מהנתבע וכי בהמשך רכש הנתבע חבילת שירות שיחות לחו"ל לבולגריה במחיר מוזל. כן הצהירה העדה כי החל מחודש 2/10 ועד להפסקת ההתקשרות, הפסיק הנתבע לשלם את התשלומים החודשיים, כך שצבר לחובתו יתרה בסך של 15,825 ₪ תוך הצבעה על ניכוי של חיוב ביתר בסך של 1,670 ₪, שנעשה בכתב התביעה בטעות. עולה מתצהיר התובעת כי יתרת החוב הנ"ל כוללת כל החיובים של 18$ ושל 49$ בגין כל תקופות ההתקשרות בת 36 חודשים וכ- 24 חודש. כן הצביעה העדה על ההסכמים בכתב עפיה"ם הנתבע היה חייב לשלם עבור המודמים, כך שהנתבע טעה או היטעה עת טען כי הציוד ניתן לו בחינם. כן העדה הצביעה על המסמכים לפיהם בוצעו שיחות לבולגריה, זאת חרף טענתו של הנתבע כי באותה עת הוא שהה בבולגריה ומסרה כי השיחות בוצעו מקו בזק שלו ולא נמנע כי הם נעשו על ידי בני משפחתו ובהרשאתו. ב"כ התובעת טען בסיכומים כי החוב בסך של 15,825 ₪ נובע מחיובים בגין אספקת שירותים וציוד שהתובעת סיפקה לנתבע, עפ"י הסכמים שהנתבע אישר את חתימתו עליהם, כך שמן הדין לחייבו במלוא סכום התביעה עפ"י הראיות והמסמכים שהוגשו. ב"כ התובעת טען כי המחלוקת בין הצדדים היא בעניין תוכן ההסכמים, כאשר במחלוקת זו יש להכריע לטובת התובעת כדבר מובן מאליו וכמתחייב. הגנת הנתבע וטיעוניו: הנתבע חזר בתצהיר עדות ראשית שלו על תוכן תצהיר וההתנגדות וציין כי הסכם הראשון, מחודש 9/09 שהיה בגין שירותי אינטרנט ומודם היה בסך של 125 ₪ לחודש וכי המודם והראוטר היו בחינם, כדומה אצל חברות דומות וכי גם ההסכם השני מחודש 2/10 עבור שירותי תקשורת היה בסך של 125 ₪, כאשר החלפת המודם היתה בחינם וכי המשיך לקבל שירותי תיקשורת ואינטרנט עד סוף חודש מאי 2010, עת הפסיק את ההתקשרות עם התובעת ועבר לחברת נטוויז'ן, כאשר הוא שילם את מלוא התשלומים המגיעים עד סיום ההתקשרות, כך שהחיובים שהיו לאחר חודש 6/10, בגין "מודמים" או המשך קבלת שירות או בגין קנסות עקב הפסקת ההתקשרות אין להם על מה לסמוך ודינם להידחות. הנתבע התרעם על כך כי שיחותיו עם התובעת, המוקלטות על ידה, לא נחשפו ולא הובאו בפני ביהמ"ש. כן טען הנתבע כי נציג התובעת אשר איתו בא בדברים הוא מר בצלאל פרידמן אשר כלל לא הובא למתן עדות וכי יש לזקוף את הדבר לחובת התובעת, אשר הסתפקה אך בהבאת עובדת המחלקה המשפטית אשר אך הציגה מסמכים. דיון והכרעה: מסקירת ראיות וטיעוני הצדדים נראה לי כי הפלוגתאות הטעונות הכרעה בעניינו, בגדול, הינן כדלקמן: האם יש לחייב את הנתבע בעלויות שני מודמים - האחד ע"ס 3,106 ₪ והשני ע"ס 5,150 ₪ ? האם יש לחייב את הנתבע בתשלומים עבור שיחות ושירותים שהיו לאחר חודש 5/10, מועד אשר בו הודיע על הפסקת ההתקשרות. האם יש לחייב את הנתבע בדמי יציאה (קנסות) עקב סיומו להתקשרות בין הצדדים לפני תום התקופה הקבועה בה. אציין כי מעבר לפלוגתאות הנ"ל לא מצאתי כל בסיס לטענות הנתבע בעניין חיובים מעבר למה שהוסכם בין הצדדים או בדבר הנחות בגין שיחות בינלאומיות שלא ניתנו. עניין שני המודמים: אכן עיון בהסכמים מראה כי הנתבע התחייב בהם לשלם את תמורתם בתשלומים חודשיים, במקביל לתשלומים עבור השירותים שניתנו. הסכם חתום בין הצדדים יש בו כדי לחייב את הצדדים ויהיה ניתן לחרוג ממנו אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. הינני סבור כי בענייננו מתקיימים אותן נסיבות יוצאות דופן שיש בהן כדי לאפשר סטייה מההסכם שבין הצדדים ולהלן טעמיי: מדובר בחוזה אחיד, רב מסמכים, אשר בדרך כלל ועפ"י ניסיון החיים אין הלקוחות החותמים קוראים אותו. הנתבע העיד, ועדותו בעניין זה אמינה על ביהמ"ש, ומסר כי הובטח לו ע"י נציג התובעת כי לא יחוייב בגין המודמים. האיש אשר היה מול הנתבע בעת ההתקשרות, מר פרידמן, לא הובא למתן עדות על מנת להזים טענת הנתבע כי הובטח לו פטור מתשלום עבור המודמים חרף האמור בהסכם. גם התובעת עצמה, כל עוד ההתקשרות היתה בתוקף, לא חייבה את חשבון התובע במחיר המודמים, בתשלומים חודשיים ובמקביל לתשלומים החודשיים על השירותים כפי שמורה ההסכם, כי אם מצאה לנכון לעשות כן רק עם סיום ההתקשרות. עולה כי המודם הראשון הוחלף במודם אחר, עם חתימת ההסכם השני, כך שאין זה סביר כי הנתבע יחוייב עבור שניהם. הנתבע העיד ועדותו בנדון לא נסתרה, כי החזיר את המודם השני לתובעת עם מעבר לחברת סלולר אחרת. הצטברות הנתונים הנ"ל יש בהם כדי לקבוע כי הנתבע פטור מתשלום עבור המודמים לאור הבטחה שניתנה לו על ידי מר פרידמן וכן גם לאור חילופי המודמים והחזרת האחרון לידי התובעת. חיובים לאחר הפסקת ההתקשרות: עולה כי ההתקשרות סויימה, לפי בקשת הנתבע, בחודש 5/10 או למצער בחודש 6/10. בדרך כלל חיובים מתקבלים כחלוף חודש או יותר בגין התקופה החולפת. בעניינו פורט כי נתקבלו חיובים עבור החודשים 6-9/10. הינני סבור כי יש מקום לחייב את הנתבע אך עבור החיובים של חודשים יוני יולי ולא עבור החודשים אוגוסט ספטמבר, שאז ברור לחלוטין כי ההתקשרות בין הצדדים לא היתה בתוקף. אציין כי עפ"י עדותו של הנתבע הוא עבר וקיבל שירותים מחב' נטוויז'ן ועדותו בנדון לא נסתרה, כבר בחודש 8/10. לפיכך יש לנכות מהחיובים אשר בכרטסת החשבונות את החיובים עבור החודשים 8-9/10, שהם בסך של 850 ₪. חיוב דמי יציאה או קנסות: מן המפורסמות היא כי ספקי שירותים מתמחרים את שירותיהם גם לאור אורך ההתקשרות, כאשר בכל הסכם סטנדרטי קיים סעיף המחייב את הלקוח לשלם עבור כל התקופה. בענייננו, אף כי החיובים בדמי יציאה לא הובהרו דיים, אינני סבור שיש לבטל מהם חיובים כלשהם ולגרוע אותם מיתרת החוב אשר בכרטסת החשבונות. סיכום הדברים: יתרת החוב שנטענה ע"י התובעת וכפי שהיא מעוגנת בכרטסת החשבונות ובמסמכים הנוספים הינה סכום של 15,825 ₪. מהסכום הנ"ל יש לגרוע את הסכומים של 3,106 ₪ + 5,150 ₪ (עבור המודמים) + 850 ₪ (עבור חיוב לאחר סיום ההתקשרות) כך שהיתרה המגיעה לתובעת היא סך של 6,719 ₪. לפיכך התובענה מתקבלת באופן חלקי במובן זה שהינני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 6,719 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1/8/10 ועד התשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין לאור הוצאה הנ"ל אינני עושה צו להוצאות. סלולר (תביעות)עורך דין