טוען, כי תמורת השיק סופק לו חול לגנים בטבריה אך בחול שסופק לו נתגלו שברי זכוכית. כתוצאה מכך, עיריית טבריה הורתה לו להחליף את כל החול בגנים ועל כן, לטענתו, קיים כישלון תמורה מלא במקרה זה, המהווה טענת הגנה טובה כנגד התביעה השטרית. זאת ועוד, לטענת הנתבע/התובע שכנגד, הוא נאלץ להתקשר עם קבלן חלופי בשם נ. חטיב, אשר החליף את כל החול בתמורה לתשלום סך של 37,700 ₪, נשוא התביעה שכנגד. טענת הנתבע/התובע שכנגד, היא כי תשלום זה בסך 37,700 ₪ לקבלן החלופי נעשתה עפ"י חשבונית שמספרה 0077, וזאת ביום 19.10.10 וזהו גם הנזק הנתבע. הנתבע/התובע שכנגד טען לנזקים נוספים עקב פסילתו הנטענת להתקשרויות עתידיות עם עיריית טבריה, אך לא תבע כל סכום בהקשר זה ולכן אין בדעתי להתייחס לטענות אלה. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את העדויות בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 18.6.13 ואת סיכומי הצדדים אליהם צורפו תיק מוצגים, אני נותן בזאת את פסיקתי: דין התביעה השטרית שהינה התביעה העיקרית להתקבל. דין התביעה שכנגד להידחות. להלן נימוקי ביהמ"ש: 1. בכל שלב של ניהול ההליך, דהיינו הן במסגרת כתבי הטענות, הן בתצהיר עדות ראשית והן בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, לא הכחישו התובעים, כי היו מודעים לטענות הנתבע/התובע שכנגד, כי התגלתה פסולת בחול בחלק מהגנים ולכן גם לטענתם סוכם להפחית את מחיר העיסקה, לאחר שסופק מלוא כמות החול לגנים מ- 22,000 ₪ ל- 17,000 ₪ בלבד, כאשר סכום זה גילם בתוכו את עלות ניקוי החול באותם גנים בהם התגלתה הפסולת. 2. הנתבע, שהגיש בקשת רשות להתגונן לאחר שהתביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, הביא לעדות את אביו הקבלן וכן את הקבלן חלופי בשם נ. חטיב. כמו כן, העיד נציג של עיריית טבריה אשר לעדותו אתייחס בנפרד. בעדות הנתבע, אביו הקבלן והקבלן החלופי נ. חטיב התגלו סתירות ואי דיוקים. אחת השאלות שעלתה במשפט היתה כמות הגנים בהם הוחלף החול. לטענת הנתבע, מדובר היה למעשה באספקה של חול שהיו בו שברי זכוכית והוא נאלץ להחליף את החול בכל הגנים. לטענת התובעים, הפסולת שכללה גם שברי זכוכית התגלתה גם בחלק מהגנים ולכן גם הופחתה התמורה הכספית. בעניין זה נשאלו העדים - אביו של הנתבע ענה בעמ' 13 לפרוטוקול ביהמ"ש מיום 18.6.13 שורה 8: "היו 70,75 גנים בערך". לעומת זאת, בחקירתו בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן בפני כב' הרשם מוראני ענה בעמ' 3 לפרוטוקול בשורה 5 כי מדובר ב- 50 גנים בלבד. ההסכם בינו לבין הקבלן החלופי נ. חטיב דיבר על 92 גנים והקבלן החלופי נ. חטיב ענה בעמ' 16 לפרוטוקול מיום 18.6.13 שורה 9: "החול הוחלף ב- 28-30 גני ילדים". בהקשר זה נחקר גם אותו עובד עירייה מר חיים בר נתן, שגם הוא ציין כי מדובר בכמות גנים קטנה יותר מזו שצוין ע"י הנתבע וכי מדובר היה ב- 50 גנים בלבד וכי בדיקת החול היתה "מדגמית ולא בכל הגנים". הוא גם לא ראה או נכח בעת החלפת החול ובדק על פי גירסתו 7-8 גנים בלבד. גירסתו עמדה בקנה אחד עם גירסתו של נציג התובעת מר פראן אסכנדר ולא סתרה אותה. 3. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לביהמ"ש לעובדה שהוגשו לביהמ"ש לא פחות מ- 4 עותקים שונים של חשבונית מס' 0077 נשוא התביעה שכנגד ע"ס 37,700 ₪. החשבונית המקורית לא הוצגה מעולם. לסיכומיהם צירפו התובעים את החשבוניות השונות אשר הוצגו במוצגים מ/1 - מ/4. ההסבר שניתן ע"י הנתבע ועדיו לשוני בחשבוניות הללו לא היה מספק ויצר את הרושם, כי נערכו שינויים בחשבוניות על מנת להתאימם לגירסתו של הנתבע. גם העדות ביחס לתשלום בגין החשבונית שניתנו ע"י אביו של הנתבע וע"י הקבלן לימדו על סתירות. אביו של הנתבע טען, שהסכום שולם במזומן (עמ' 15 לפרוטוקול 18.6.13 שורה 15). לעומתו הקבלן נ. חטיב טען ששילמו לו בשיק ומזומן ואח"כ שינה את גירסתו למזומן בלבד (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 18.6.13 שורות 22-25). יש לזכור גם בהקשר זה, כי חילול השיק נשוא התביעה היה על רקע של "אי כיסוי מספיק" ולא על רק של ביטול עקב "כישלון תמורה מלא" כפי שנטען ע"י הנתבע/התובע שכנגד. בסיכומיו טוען ב"כ הנתבע/התובע שכנגד, כי התיקונים בחשבונית לא רלוונטיים שכן ברור היה כי בחשבוניות היה צריך לרשום הן את רכיב הפינוי של החול הישן והן את רכיב החול החדש שסופק. מדובר בתיקון טכני שלטענתו בוצע באופן שגוי שכן במקרה של רישום חשבוניות שגוי ניתן להוציא חשבונית תיקון לאחר ביטול החשבונית הפגומה. אציין, כי לא התרשמתי, כי טיעון זה הוכח כלל ועיקר וזאת מתוך עדויות אביו של הנתבע והקבלן נ. חטיב. מה עוד שהחשבונית המקורית שיכולה היתה לשפוך אור על כל העניין לא הוצגה כלל. 4. בסיכומיו מפנה הנתבע לעדותו ותצהירו של העד בר נתן, אשר הינו עד אובייקטיבי של העירייה. אכן, נתתי אמון בעדותו אך עדותו לא סתרה את עדות התובעים אשר הודו, כי חלק מהחול היה פגום ולא כולו ולכן גם הופחתה התמורה בגין העיסקה. עלי לציין, כי המסמך המתייחס להזמנה המקורית ע"ס 22,000 ₪ הומצאה ע"י התובעים והטענה של הנתבע בסיכומיו כי הוא מכחיש מכל וכל על הפחתה בהסכמה של 22,000 ₪ ל- 17,000 ₪ על רקע של קיומו של פגם בחול נדחית על ידי, בין השאר משום שלא ניתן כל הסבר מניח על הדעת ע"י הנתבע מה היתה הסיבה להפחתה זו של אלפי שקלים. התובעים לעומת זאת נתנו הסבר מניח את הדעת, וזאת לאחר שהוכח, כי החול בגנים הוחלף רק בחלק מהגנים ולא בכל הגנים כפי שנטען ע"י הנתבע שכנגד בסיכומיו. בסיכומיו טוען עוד הנתבע, כי מס' הגנים המדויק כלל אינו רלוונטי, שכן חובת העירייה לפסול את החול חלה גם אם נתגלו זכוכיות רק במס' גנים. טענה זו לא הוכחה כלל ועיקר ולא למדתי מתוך עדות נציג העירייה, כי הוכח שהוחלף מלוא החול בגנים. מכל המקובץ דלעיל, ביחד ולחוד, החלטתי כי דין התביעה השטרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות. אני פוסק כדלקמן: אני מקבל את התביעה השטרית ע"ס 17,000 ₪ שהוגשה לפירעון במסגרת תיק הוצל"פ 13-01816118 ומורה על המשך ההליכים בתיק ההוצל"פ. אני מורה על הוצאות משפט הכוללות אגרות בימ"ש ששולמו ע"י התובעים וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 4,000 ₪ + מע"מ. סכומים אלו ישולמו ע"י הנתבע לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הפיקדון שהופקד בקופת ביהמ"ש ע"י הנתבע יועבר לתובע ויקוזז על חשבון החוב בתיק ההוצל"פ. כל זאת למילוי ע"י המזכירות תוך 30 יום. שיקים