התובע טען כי לא עסק בהלוואות "דרך עיסוקו" כאמור בסעיף 15 (א) לחוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות מעדות התובע עולה כי נתן הלוואות ספורות ולכל היותר שלוש הלוואות, אשר כאמור ברישא של פסק הדין לעניין אחת מהן קבעתי כי ההלוואה כלל לא ניתנה על ידו. ההלוואה דנן, ניתנה ללא ריבית כלל לדברי התובע וגם בכך, יש כדי לתמוך בגרסתו לפיה הוא לא עסק במתן הלוואות כדרך עיסוק . תימוכין לכך מצאתי בת/2 בו לא נקבעה ריבית כלשהי בגינה. האישור (ת/2) ניתן כאמור לעיל ע"י בעל תפקיד אצל הנתבעת ולא ע"י לווה פרטי, אשר כפי שהוכח היה בקי ובעל ניסיון בגיוס הלוואות לטובת העמותה (ראו ת.א. 50207/08 משה שטיינמץ נ' פרקש[ ] 14.10.10) אל מול התובע , שלא הוכח כי עיסוקו במתן הלוואות. הנתבעת מצידה, לא הביאה ראיות להוכחת טענתה בדבר עיסוקו של התובע במתן הלוואות חוץ בנקאיות ועדותו של העד לונטל בנדון, היא עדות שמיעה (עמ' 34 שורות 1-15) . מעדותו עולה כי ידועים לו פרטי העדים שהיה בידם להוכיח את גרסתה וככל שהיה סירוב מצידם ליתן תצהיר בנדון, צפוי היה שהנתבעת תבקש לזמן אותם באמצעות בית משפט על מנת להוכיח את טענתה. בהימנעותה מזימון העדים , יש כדי לחזק בגרסתו של התובע. לאור האמור אני קובעת כי התובע אינו מלווה העוסק במתן הלוואות כדרך עיסוק ולפיכך, הוא נכנס לגדרו של סעיף 15 (א) לחוק לפיו הוראות החוק בנוגע להלוואות חוץ בקאיות, אינו חל עליו. לאור האמור, ההתנגדות לביצוע השיק בסך של 200,000 ₪ נדחית ומתקבלת ההתנגדות בנוגע לשיק בסך של 100,000 ₪ בתיק הוצאה לפועל 12/04114/11/5 . בהתאם לקביעותי, אני מורה על שפעול תיק ההוצאה לפועל שמספרו 12/04112/11/3. אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪. הלוואה חוץ בנקאיתבנקהלוואה