נדחתה תביעה בגין הפרת הבטחה של סוכן מכירות של אורנג' 1. התובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכמי התקשרות במועדים שונים לאספקת שירותי תקשורת-קבלת מכשירי טלפון נייד וביצוע שיחות עבור כלל התובעים. התובעים, עלו לפני שנים מאירן. התובע 1 הוא אבי התובעים 2 ו-3. התובעים 4 ו-5 הם חברים ובני משפחה רחוקים של התובעים 1-3. 2. לטענת התובעים, סוכן המכירות הבטיח להם כי הם יקבלו תנאים ומסלולים מסוימים וישלמו סכומים מסוימים, אך לאחר מכן התברר לתובעים כי הם נדרשים לשלם סכומים גבוהים בהרבה. 3. בכתב התביעה התבקשו הסעדים הבאים: א. החזר סכומים שנגבו מהתובעים בניגוד להסכם ההתקשרות. בנוגע לתובעים 1-3 מדובר בסך של 36,863 ₪ ובנוגע לתובעים 4 ו-5 סך של 31,606 ₪. ב. החזר קנסות ניוד : בסך 12,000 ₪ לתובעים 2 -3 ,בסך 6,000 ₪ לתובע 4 ובסך 4,500 ₪ לתובע 5. ג. פיצויים עונשיים בגין הטעייה צרכנית והפרת החוזה סך של 25,000 ₪. ד. עוגמת נפש בסך 15,000 ₪. ה. אכיפת הסכם ההתקשרות ולחילופין ביטול הסכם ההתקשרות ללא חיוב התובעים בתשלום קנס בגין ביטול התחייבות תוך פיצוי כמפורט בסעיפים א-ג. 4. הנתבעת טענה כי ההסכם המחייב הוא ההסכם בכתב, וכי הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה על פי ההסכם. כן נטען כי הנתבעת זכאית לקזז סך של 2,357 ₪ אשר התובע 3 חייב לה. 5. התובעים ביקשו כי הדיון יתקיים תוך תרגום לפרסית ואולם בסופו של יום הודיעו התובעים כי המתורגמן לא יופיע. אף שמדובר בעולים, הרי שהם עלו לארץ לפני מספר שנים והם שלטו בשפה העברית בה התנהלה החקירה. העד ללזרי עלה לארץ בשנת 2003 (ע' 3 ש' 25), התובע 3 עלה לארץ בשנת 88 (ע' 7 ש' 23), התובע 2 עלה לארץ בשנת 1990 (ע' 11 ש' 23), התובע 5 עלה לארץ בשנת 2000 (ע' 16 ש' 11), התובע 1 עלה לארץ בשנת 1991 (ע' 22 ש' 13). כלל התובעים העידו שהם דוברים עברית, אף ששפת אמם היא פרסית. התובעים העידו גם שהם קוראים עברית. לעדות זו נפקות באשר לטענות התובעים לעניין המסמכים שבכתב והמצגים הנטענים. 6. התביעה הוגשה בשנת 2011 כשנתיים וחצי לאחר כריתת הסכמי ההתקשרות. למעשה, אין מחלוקת שהסכמי התקשרות נחתמו עם הנתבעת. אין גם מחלוקת שהחתימה על הטפסים נעשתה באמצעים אלקטרוניים, בעזרת עט על משטח סימון אלקטרוני. לטענת הנתבעת, הטפסים והמסמכים הוצגו לחותמים, קודם לחתימה. בסעיף 10 לתצהיר הסוכן שי X נכתב כי התובעים לא פנו כלל בסמוך למועד עריכת ההסכם, ולא העלו כל טענה לעניין אי קבלת הסכמי ההתקשרות ולא ביקשו לקבל העתקים מהסכמי ההתקשרות. 7. הסכם ההתקשרות הראשון נחתם ביום 10.07.08, הסכם התקשרות נוסף עם מנצור רבין נחתם ביום 02.10.08 והסכם נוסף עם רבין נחתם ביום 05.10.08. הסוכן העיד כי הוא הסביר לתובעים את ההסכם באופן כללי ואת התוכנית המסויימת (ע' 35 ש' 24-32). 8. רק לאחר ישיבת ההוכחות, הגישו התובעים טבלה מפורטת המסכמת את טענותיהם לעניין גביית היתר. העובדה, שהסכומים שבטבלה שונים מסכום התביעה עומדת לחובת התובעים. אמנם התובעים טענו כי רק לאחר שכל הקבלות הועברו במסגרת גילוי מסמכים נעשה חישוב מדוייק הקרוב לסכום התביעה, ואולם על התובע להכין את תביעתו כראוי, ואין מקום למקצה שיפורים לאחר שמיעת הראיות. 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. 10. ראשית, מדובר בטענות בעל פה כנגד מסמך בכתב. התובעים דוברי עברית, ניהלו את השיחה עם הסוכן בעברית. הסכם ההתקשרות משקף את התנאים עליהם הסכימו הצדדים. הסוכן העיד שהוא הבהיר לתובעים את התנאים. הסוכן שי X העיד כי רק אחרי שכל תנאי העסקה הוסברו, הוחתמו התובעים (ע' 30 ש' 13-15). מכאן שההסכם בכתב הוא המחייב את התובעים ולא מצג מטעם הסוכן, ככל שהיה ולא הונחה לו תשתית ראייתית. "בין כה וכה אינה נשמעת הטענה מפי החותם על מסמך, שהוא חתם מבלי לקראו תחילה ומבלי לדעת את תכנו: אם לא ניתנה לו הזדמנות לקראו תחילה, צריך היה להימנע מלחתום; ואם לא קראו מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד, ורואים אותו כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימתו על מסמך סתם (ע"א 121/70 דב גלעדי נ' אוריון חברה לביטוח בע"מ כה(1)648, 661). נטל ההוכחה על הטוען כנגד מסמך בכתב הוא כבד, והתובעים לא עמדו בנטל זה. (ראו: ע"א 9538/06 ישראל סגל נ' בנק ירושלים לפיתוח ולמשכתנאות בע"מ ( 10.06.08). יצויין גם כי מדובר באנשי עסקים. התובע יוסף הנסב העיד שהוא זוכר את פרטי ההסכם: "זה דברים שנכתבו על טיוטא..."(ע' 13 ש' 4;ראו בעניין זה גם עדות מנצור רבין: ע' 26 ש' 7-11).. למותר לציין שאותה טיוטא לא הוצגה ובאי הצגת הטיוטא חזקה לרעת התובעים לפיה ידעו שהדבר לא יתמוך בגרסתם. הוא הדין לעניין אי חקירת הסוכן X בנקודה זו . 11. שנית, ההסכמים שנחתמו התייחסו לתוכניות שביקשו התובעים. כך למשל בהסכם עם רבין פורטו מספר אפשרויות, נכתב שם התוכנית, האפשרות לקבל מספר ארד, פרטי התוכנית והסברים אודות התוכנית. מדובר אפוא בהסכמים ש"נתפרו" לתובעים על סמך השיחות שקדמו לחתימתם כפי שהעיד הסוכן X, על רקע מסגרת ההסכמים הכללית שנהגה באותו מועד הנתבעת לכרות וכי הם משקפים הסכמות מסוגים שונים כפי שהוסכם על ידי הצדדים להתקשרות ולא כנטען על ידי התובעים. 12. שלישית, לתובעים נשלחו בזמן אמת חשבוניות ואולם התובעים לא התלוננו בסמוך לקבלת החשבוניות על סכומי החשבוניות. התובעים גם לא ביקשו בזמן אמת לבטל את ההסכמים, והדבר עומד לחובת התובעים. התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם תומכת אפוא בגרסת הנתבעת. אמנם התובע יוסף הנסב העיד "לאחר שהתקשרתי איתם לגבי בירור החשבונית הראשונה לא נתנו לי שירות וגם החברה אמרו לי שזה רק מול שי ודחו אותי שוב ושוב ולאחר מספר פעמים של פניות, אפילו להשיג את שי דרך החברה אי אפשר היה להשיג". (ע' 14 ש' 25-28) ואולם פנייה זו לא הוכחה ( על פניות נוספות נטענות ראו גם: ע' 15 ש' 18-21). יצויין בהקשר זה כי הסוכן X העיד כי הוא לא זוכר אם התובעים פנו אליו בבעיות (ע' 38 ש' 19) וכשלקוחות מתלוננים וקיימת בעיה רצינית הוא מדווח על כך לשירות הלקוחות (ע' 38 ש' 21-25). דיווח שכזה לא הוצג. מכל מקום, אם פנה התובע בזמן אמת מדוע לא עשה לאחר מכן הכל על מנת שיקבל את תנאי ההסכם כפי שסבר שסוכמו ומדוע חיכה מספר שנים עד להגשת התביעה. לשאלה זו לא ניתנה תשובה ועניין זה תומך אף הוא בגרסת הנתבעת. גרסת התובעים לפיה הסכמי ההתקשרות ביחס לכלל התובעים נחתמו בחודש 10.08 נסתרה, שכן מהסכמי ההתקשרות שצורפו עולה כי ההסכמים ביחס למשפחת הנסב נחתמו בחודש 07.08 וביחס למשפחת רבין נחתמו ההסכמים בחודש 10.08. משכך הדבר, ומשלטענת משפחת הנסב הם פנו בסמוך לקבלת החשבונית הראשונה בטרוניות, מדוע המליצו לחבריהם משפחת רבין על התקשרות עם הנתבעת? לקושיה זו לא ניתנה תשובה ואף עניין זה תומך בגרסת הנתבעת. 13. רביעית, בסעיף 10 לתצהיר יוסף הנסב נטען כי נגד התובעים נפתחו תיקי הוצל"פ על ידי חברת סלקום וכי עם קבלת מכתבי ההתראה מההוצאה לפועל הוא פנה לסוכן שי X, אשר אמר לו "אל תדאג אני יטפל בזה", בתצהיר נטען כי הסוכן לא טיפל וכי התובעים נאלצו לשלם את הכסף לסלקום. האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה ביום 15.09.09 בנוגע לתובע רבין, ובנוגע לתובעים יעקב ויוסף הנסב נמסרה אזהרה בתיק אחר בחודשים נובמבר-דצמבר 2009. לא הוברר מדוע לא פנו התובעים בכתב לנתבעת, שעה שידעו על תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדם על ידי חברת סלקום ולאור הטענות כי החוזה עם הנתבעת מזכה אותם בהחזר סכום קנס היציאה ככל שיידרש מחברת סלקום. הדברים תמוהים יותר, על רקע העובדה שבחודש יולי 2010, היו מיוצגים התובעים על ידי עורך דין, אשר הגיש בקשות נגד סלקום (ראו נספחי תצהיר התובעים), אך לא טרחו באותה העת לפנות בכתב או בדרך כל שהיא לנתבעת. למותר לציין שהתובעים היו יכולים להקטין הנזק הנטען ככל שהיו משלמים לחברת סלקום את חובם במועד. 14. חמישית, הטענה כי התובעים יקבלו זיכוי בכסף - לא הוכחה. בעניין זה נכתב בתצהיר שי X כי הוסכם שהתובעים יקבלו החזר כספי בחשבונית עוקבת בכפוף לשימוש בזמן אויר כפי שהוסכם, וממילא מדובר בזיכוי בפועל. גרסת הנתבעת נתמכת בהסכם ובחשבוניות שם זוכו התובעים בפועל הלכה למעשה. בכתב התביעה נתבעו החזר קנסות ניוד בסכומים שונים כמפורט בסעיף 16ג' לכתב התביעה, ואולם מהנספחים שצורפו לתצהיר, עולה כי התובעים שילמו סכומים פחותים לחברת סלקום, והדבר פוגם אף הוא בתביעה. הדבר פוגם גם במשקל עדות התובעים, אשר העידו ששילמו סכומים ניכרים לסלקום. כך למשל התובע יעקב הנסב העיד ששילם מעל 20,000 ₪ לסלקום (ע' 11 ש' 4). כך גם בסעיף 5 ה' לתצהיר התובע יוסף הנסב נכתב כי שולמו קנסות יציאה מחברת סלקום בסך של 27,000 ₪, אף שבפועל שולמו סכומים פחותים. הסוכן X לא נחקר בעניין קנסות הניוד והדבר פועל לחובת התובעים. 15. שישית, התובעים עשו שימוש במכשירי הטלפון הנייד כמפורט בחשבוניות שצורפו (ת/2). 16. שביעית, הנתבעת לא אילצה את התובעים לחתום על ההסכם והם עשו זאת מתוך דעה צלולה. די בעדות התובע מנשה הנסב אשר העיד כי בנו אמר לו לחתום על ההסכם (ע' 22 ש' 25)- כדי לשלול את טענות התובעים מעיקרן לעניין נסיבות חתימתם על המסמכים ועל הטענות לעניין הפגמים כביכול בהסכמים. 17. לפיכך, מורה על דחיית התביעה. מן הדין היה לחייב את התובעים בהוצאות, אך בנסיבות העניין, בשים לב לכך שהתובעים לא עשו שימוש במכשירים לכל הפחות בחלק מהתקופה (ראו למשל: ע' 22 ש' 27), ובשים לב לסכומים ששולמו במסגרת ההתקשרות, אין צו בדבר הוצאות. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)סוכן מכירות