דרישה לפרעון שטר שנמסר על ידי הנתבע לחותנו כשטר בטחון

דרישה לפרעון שטר שנמסר על ידי הנתבע על סך של 5,000,000 ₪ לחותנו, אותו מסר זה לידי התובעת כשטר בטחון. רקע עובדתי 2. התובעת הינה חברה לניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב על פי תעודת רישום לנותן שירות מטבע, אשר הוענקה לה על ידי משרד האוצר. 3. לטענת התובעת, מסר הנתבע שיק לחתנו, מר אלי הראל, על סך של 5,000,000 ₪, עליו מתנוסס הכיתוב "שיק לביטחון", אשר נחתם על ידי הנתבע, אותו העביר האחרון לידי התובעת על מנת שתוכל לסמוך על שטר זה במתן כספים, הלוואות וניכיונות לחתן, וזאת מבלי שיהיה לשיק כיסוי כלשהו. (להלן: "הראל"; "השיק"). 4. מנגד, גורס הנתבע כי מסר את השטר לביטחון בלבד ולא ציפה כי יעשה בו שימוש כלשהו. כן טוען הוא כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשטר שכן לא מסרה תמורה בעד השטר עצמו. ראיות התובעת 5. בשם התובעת העיד מר אודי שלתיאל, בעל המניות שלה, בתצהירו ת/1 כי התובעת מהווה עסק עצמאי אשר עיסוקה בניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב והכל תחת תעודת רישום לנותן שירות מטבע, אשר ניתנה לה ממשרד האוצר. 6. התובעת עבדה בשיתוף עם מר אלי הראל, איש עסקים, אשר בבעלותו חברות שונות. מר הראל מסר לתובעת במו ידיו את השטר נשוא התובענה דנן, והודיעה כי הינו רואה חשבון ואיש עסקים אשר עוסק בשוק הנדל"ן ובשווקים אחרים, ועל כן, צריך הוא מימון בסכומים גבוהים. 7. מר הראל יצר רושם כי הוא ושותפו לעסקים, מר אסי מוהיב, הינם אנשים אמינים ורציניים, ועל כן, ניכה באמצעות התובעת שיקים רבים בסכומי עתק, אשר הגיעו לסכום של כ- 40,000,000 ₪. 8. יתרה מזאת, הסכים מר הראל להעמיד כנגד השיקים וניכיונם ערבויות אישיות, והכל על מנת לקבל כסף מזומן תמורת שיקים עתידיים אשר ניתנו לתובעת ובכך יצרו אצלה גירעון העומד כיום על כמה מיליוני שקלים. 9. מר הראל מסר לתובעת שיק בטחון על סך של 5,000,000 ₪ שמספרו 5001755 המשוך על בנק לאומי, אשר נרשם על ידי הנתבע בכתב ידו ובחתימתו, הוא השיק נשוא התביעה. (ראה: נספח ו' לת/1). 10. כמו כן, כערבות לעסקיו אשר התנהלו מול התובעת הסכים מר הראל ליתן ערבויות אישיות, וכן הסכים להעמיד לרשות התובעת שיעבוד על הערת אזהרה אשר אמורה היתה להינתן לגבי הנכס של הנתבע בידיעתו של האחרון ובהסכמתו. 11. מר הראל ומר מוהיב, כאשר בהמשך הדברים ברח האחרון מישראל, קיבלו לידם כספים בסכומים אסטרונומים בגין שיקים אלה אשר רובם ככולם חזרו מסיבות של "אי כיסוי מספיק". 12. לאור העובדה כי שיקים רבים שלו חזרו, הסכים מר הראל, על פי הצעתו, לשעבד את הערת האזהרה שעתידה להירשם על שמו בדירת מגוריו של הנתבע, וזאת בהתאם להתחייבויות עסקיות כלפי התובעת. 13. התובעת הסכימה לרישום שכזה, שכן סמכה והסתמכה על מר הראל, ועל כן רשמה שיעבוד על הערת אזהרה זו על מנת שתוכל לפנות עם רישום השיעבוד לרשויות, ברם, הדבר לא ארע. 14. עוד, הוסיף, כי הנתבע הינו אביה של הגב' סוזי הראל, שהינה רעייתו של מר הראל, לאמור, הנתבע הינו חמיו של מר הראל. הגב' הראל פעלה רבות בניסיון לסגור את חובות בעלה, ואף כנגדה נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בגין אי - פרעון שיק על סך של 4,000,000 ₪, בעניינו הגישה התנגדות. (ראה: נספח ו' לת/1). 15. בנוסף, ציין כי מעבר לשיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל חבים מר הראל וחברות נוספות בניהולו סכומים העולים כדי מיליונים לתובעת. האחרון נקלע לקשיים כלכליים, פנה אל ראש ההוצאה לפועל על מנת לאחד את תיקיו הרבים, ובכך ניסה להתחמק מנושיו, לרבות מהתובעת. 16. לעדותו, בידי התובעת שיק נוסף המהווה שיק לביטחון על סך של 1,200,000 ₪, על שם הנתבע ורעייתו אשר ניתן לטובת חברת "גולדן מרקט דלקים בע"מ", והוסב לחברת "איזי מרקט בע"מ", חברות בבעלות מר הראל, וניתן לתובעת כערבות נוספת, וזאת כאשר בעניין זה חתום מר אלי הראל כערב באופן אישי בהתייחס לסכומים האמורים. (ראה: נספח ח' לת/1). 17. מכל אלה, עולה, על פי דבריו, כי מדובר בניסיון "לעקוץ" את התובעת, ומדובר, לדידו, בהתנהלות אשר גובלת במעשי מרמה פליליים, תוך כדי מתן שיק בסכומים גבוהים בידיעה שאין לו כיסוי. ראיות הנתבע 18. מנגד, העיד הנתבע בתצהירו נ/3 כי לפני כארבע שנים ביקש ממנו חתנו שיק על סך של 5,000,000 ₪ והבטיח לו כי השיק ישמש לביטחון בלבד וכי לא יוצג או יעשה בו כל שימוש. 19. לדבריו, בחלוף השנים, לאחר שהבין כי המטרה לשמה נמסר השיק אינה תקפה עוד, שכח אודות קיומו. כמו כן, לא היה לו כל קשר עסקי עם חתנו ולא היה מודע לענייניו. 20. עוד, העיד, כי לתדהמתו, כאשר קיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, נודע לו, לראשונה, כי השיק, אשר אינו תקף עוד, הופקד בחודש ינואר 2011 בבנק ללא ידיעתו וללא אישורו. 21. התובעת אינה מוכרת לו כלל, מעולם לא היה לו קשר עסקי עימה ולא קיבל ממנה תמורה כלשהי בגין השיק. 22. עוד, הוסיף, כי השיק נמסר למר הראל במהלך השנים 2008-2009, ואילו התאריך הנקוב על גבי השיק, אשר לא מולא על ידו, הינו 6.1.11, ובמועד זה לא נמסרה לחתנו כל תמורה תמורת השיק ועל כן מדובר בכשלון תמורה מלא. 23. לדבריו, לטענת התובעת נתנה היא למר הראל סכום של כ-40,000,000 ₪, ולו היתה בוחנת את מקורו, היתה מגיעה למסקנה כי הינו פנסיונר חסר אמצעים, שאין כל סיכוי כי בחשבונו יהיה סכום שכזה. 24. למעט כתיבת סכום השיק וחתימתו, לא מילא את יתר פרטיו, ולא רשם על גבי השיק "שיק לבטחון", ואינו יודע מי השלים את הפרטים. 25. כן, העיד, כי חתנו חייב לו כספים רבים, והותיר את בתו ואת נכדיו בחוסר כל. 26. לדבריו, בקשת הביצוע של השיק הוגשה ללא כל בסיס עובדתי או משפטי, בחוסר תום לב ובניגוד לדין שכן השיק נמסר לביטחון בלבד, ולא קיבל בגין השיק כל תמורה מן התובעת ואף, כאמור, אינו מכיר אותה. הכרעה 27. לאחר עייני בראיות הצדדים, בעדויותיהם ובחקירותיהם הנגדיות מגיעה אנוכי למסקנה כי דין התביעה להתקבל וכי התובעת רשאית להמשיך בהליכי הגבייה הקיימים בלשכת ההוצאה לפועל ביחס לשיק נשוא התביעה. 28. מעיון בעדויות שבפני התרשמתי כי הנתבע מסר את השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל לידי חתנו, מר אלי הראל, והאחרון מסר אותו כדין לתובעת על מנת לגייס ממנה כספים נוספים לניהול עסקיו. 29. לטענת התובעת, מר אלי הראל הסכים ליתן לה ערבויות אישיות, ואף הסכים להעמיד לרשותה שיעבוד על הערת אזהרה אשר אמור היה להינתן לו, על פי דבריו, על נכס של הנתבע בידיעתו של זה ובהסכמתו. 30. הנתבע מודה כי מסר למר הראל שיק על סך של 5,000,000 ₪, תוך כדי שהוא מודע לכך כי אין ברשותו סכומים אלו. 31. לעניין זה העיד הנתבע בחקירתו הנגדית: "ש. אתה שאלת מה לצורך מה הוא צריך את השיק על סך 5,000,000 ש"ח? ת. הוא אמר לי לביטחון בלבד, הוא לא ישתמש בו. ש. שאלת אותו לאיזה עסקים ? ת. לא שאלתי. אני יודע שהוא מתעסק בדלק. ש. בתקופה הרלבנטית היה לך סכום כזה בבנק? ת. אף פעם. ש. כאיש עסקים שמנהל חשבון בנק, למה כתבת כזה סכום על השיק אם אין לך סכום כזה בבנק? ת. הוא אמר לביטחון בלבד. ש. כתבת שיק כאשר ידעת שאם יופקד, הוא יחזור? ת. נכון, כי אין כיסוי ואף פעם לא היו לי 5 מיליון. בחיים לא." (ראה: פרטיכל בעמוד 8 שורות 20-25, עמוד 9 שורות 1-5). 32. לטעמי, שיק שנכתב בסכומים כה גבוהים, לא נכתב כך באופן סתמי ו"למגירה", כטענת הנתבע, והיה על הנתבע לצפות כי השיק יופקד וכי יעשה בו שימוש. הנתבע כתב שיק באופן סתמי כשהוא נושא סכומים דמיוניים, דבר המהווה מצג שווא, הגובל בהונאה ובמרמה. 33. הנתבע מסר למר הראל שיק על מנת שזה יציגו בפני משקיעים או ספקים במסגרת עסקיו, כאשר הוא מודע לתנאי כי שיק זה יוצג בפני נושים אשר אמורים היו לעבוד עם חתנו ולפיכך השיק נועד להבטיח את קיום העסקה. התרשמתי כי הנתבע ידע על כך שחתנו יציג את השיק בפני גורמים שכאלה, ובכל זאת מסר לו אותו, למרות שידע כי אין ולא יהיה לו כיסוי. 34. הוכח בפני כי מר הראל חב כספים רבים לתובעת, והנתבע לא הביא ראשית ראיה לכך כי השיק לא היה אמור להיפרע. 35. עוד, אציין, כי התובעת טוענת כי הנתבע מסר לידי מר הראל שיק נוסף על סך של 1,200,000 ₪ בהזדמנות אחרת, באמצעות רעייתו, לאמור, אין זה השיק היחיד אותו מסר הנתבע למר הראל על מנת שזה יציגו בפניו נושיו, הפעם מחשבון הבנק המשותף שלו ושל רעייתו, טענה אשר לא נסתרה בפני. (ראה: נספח ח' לת/1). 36. לעניין זה העיד הנתבע בחקירתו הנגדית כדלקמן: "ש. נתת לו עוד שיק לחתן? שני שיקים נתת לו ? ת. לא נכון שנתתי לו את השיק השני. איני יודע למה רשום כך בתצהירי שנתתי לו שיק נוסף. ש. החתימה על השיק היא שלך? (נספח ח' לתצהיר התובע). ת. מעיין בשיק והחתימה שם דומה קצת והשאר שכתוב שם לא שלי. לא הכתב שלי. ש. לגבי סעיף 2 לתצהירך - אתה כותב שם שאתה כן נתת? ת. התצהיר מולא על ידי הסניגור ואני לא קורא שום דבר וחתמתי. ש. אבל העו"ד שלך לא ממציא סיפורים? ת. מה שאלי אמר לו. אין לי מושג. הרסתם לי את הבריאות שלי." (ראה: פרטיכל עמוד 9 שורות 6-15). 37. לאור האמור לעיל, סבורה אנוכי כי התובעת זכאית היתה לממש את השטר שכן התובעת הוכיחה את עילתה השטרית, הקבועה בסעיף 20(ג) לפקודת השטרות [נוסח חדש], כדלהלן: " 20. מסירה תשלים את ההתקשרות ... (ג) שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר." (להלן: "פקודת השטרות"). 38. כן קובע סעיף 29(א) לפקודה השטרות, כדלקמן: " 29. חזקה על תמורה ועל תום לב (א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך." 39. על פי סעיפים אלה לפקודת השטרות עומדות לזכות התובעת שתי חזקות: האחת, "חזקת המסירה כדין" והשנייה, "חזקת התמורה". 40. הלכה היא כי עצם מסירת השיקים יוצרת חזקה לטובת התובעת כי ניתנה לה תמורה, ועל הנתבע הנטל לסתור חזקה זו. התובעת לא צריכה להוכיח כי סיפקה סחורה, אלא על הנתבע הנטל להוכיח כי לא סופקה או כי לא סופקה בכמות הנטענת. ראה לעניין זה: ע"א 326/78 גרבוב נ' פישמן, פד"י לד(3) 792, כדלקמן: "... חתימת השיקים ומסירתם ע"י המשיב למנוח יוצרות הנחה לטובת האחרון שהשיקים ניתנו בעד תמורה; כאשר קיימת הנחה זו, החותם על השיקים חייב על פיהם, אלא אם כן יצליח לסתור הנחה זו. ועל מנת לסתור אותה, עליו להוכיח שלא ניתנה תמורה או שהתמורה נכשלה, וברור שנטל הראיה בנדון מוטל על הנתבע (המשיב) החתום על השיקים. ... החזקה על פי סעיף 29(א) קיימת כנגד כל חותם לטובת כל מחזיק, ולא רק לטובת מחזיק כשורה". (ההדגשה אינה במקור- ח.י.). 41. עוד, אציין, כי על פי הפסיקה, נטל ההוכחה להוכיח את העובדות המצדיקות את מימוש שטר הבטחון אינו מוטל על התובע, אלא על הנתבע, החותם על השטר, שכן עליו מוטל הנטל להוכיח כי האוחז אינו רשאי לתבוע על פיו, או במלים אחרות כי התנאי, שמסירת השטר הותנתה בו, לא נתקיים. ראה לעניין זה: ע"א 4848/91 הכנ"ר נ' פורשה פד"י נא(1) 874; ע"א 623/88 גולדנברג נ' המשביר המרכזי פד"י מד(2) 801. 42. למעשה, השטר, ואף שטר בטחון בכלל זה, יוצר חזקה לטובת האוחז בו, ומכאן שחותם השטר-הנתבע-הוא בגדר: "המוציא מחברו" לפי סעיף 29(א) לפקודת השטרות. מכאן, שנטל ההוכחה מוטל על כתפו להוכיח כי התובע, אוחז השטר, אינו רשאי לתבוע על פיו, דבר שלא התקיים. ראה לעניין זה ספרו של ש. לרנר, "דיני שטרות" מהדורה שניה (2007) בעמ' 313: "נטילת שטר לחיזוק התחייבות חוזית מלמדת שצדדים התכוונו להעניק לתובע יתרונות שונים שלא היו לו על פי העילה החוזית-"לו היה מקבל שטר בטחון יכול לממש את זכותו לפרוע את השטר רק אם הוכיח זכות מכוח החוזה, כי אז התועלת שאותה התכוונו הצדדים להשיג על ידי נתינת שטר הבטחון הייתה מסוכלת". 43. כן טוען הנתבע כי קבלת שטר על סך של 5,000,000 ₪ מחייבת בדיקה מקיפה וזהירה בטרם ניתן אשראי על סמך שטר זה ואילו התובעת לא עשתה כן. 44. לעניין זה העיד מנהל התובעת, מר אודי שלתיאל, בחקירתו הנגדית כדלקמן: "ש. באיזשהו שלב, לא היתה לכם נורה אדומה והמשכתם לתת לו כספים ? ת. לא היתה סיבה שלא. כל השיקים עברו וכל המערך עבד בסדר גמור למעלה מ - 3 שנים." ובהמשך העיד: "ש. כמי שמקבל שיק על 5,000,000 ₪, אתה עורך בדיקה או מה שהראל אלי אמר זה בסדר? ת. בדקנו שהשיק בסדר ובדקנו שהחשבון אינו מוגבל. ש. לגבי סעיף 25 לתצהירך - אם הוא לא היה נותן את השיק של 5,000,000 לא היית נותן לו אשראים? השיק הזה לא שינה את תמונת ההלוואות ? ת. הסכום שהתחלנו עימו את מערכת היחסים היה 10 מיליון והוא כל הזמן ביקש להגדיל את הסכומים ותוך כדי מערכת הגדלת הסכומים שהייתה בשלבים, ביקשנו כל הזמן שיגדיל את הביטחונות ואז נתן לנו את השיק או שיקים של חמיו ובדקנו אותו והוא היה בסדר וגם סמכנו על מר הראל. ש. למרות שאמר שתבדקו שזה בסדר, סמכתם עליו ? ת. לצערי הרב, כן. לא יצאנו מנקודת הנחה שכולם עבריינים. הוא נתן לנו שיק של חמיו ואמר "תבדקו שתהיו רגועים" ובדקנו בדיקה בסיסית שזו האפשרות היחידה לבדיקה, לצערי. ש. לגבי סעיף 29 לתצהירך - לגבי הטענה שלך שהנתבע בעל נכסים רבים, בדקת זאת ? ת. זה מתבסס על דבריו וכן על בדיקה בסיסית ששם ראינו שיש לו פנצ'ריה, בית ומספר חנויות בבעלותו. זה מה שהעלנו בבדיקה." (ראה: פרטיכל בעמוד 4 שורות 17-19, עמוד 6 שורות 7-24). 45. לאור אלה, איני סבורה כי הנתבע הוכיח כי היה כשלון תמורה וכי אינו חייב בפרעון השטר נשוא התביעה. 46. בנסיבות אלה, הנתבע יישא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורך דין בסך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שטר ביטחוןשטר