1. התובעת הגישה לביצוע, במסגרת תיק הוצל"פ 01-12428-11-6, שיק בסך 4,380 ₪ אשר מועד פרעונו 20.12.10. הנתבעת מסרה את השיק לאדם שהתחייב להעניק לה שירותי ייעוץ שונים, ללא ציון שם הנפרע. השיק נושא את שם התובעת כנפרעת, בכתב יד, וחולל מחמת ביטולו. האם חבה הנתבעת בפרעון השיק לתובעת אשר לטענתה הינה בגדר אוחז כשורה? רקע וטענות הצדדים 2. במסגרת מאמציה של הנתבעת לסייע לאחיה, אשר נקלע למצוקה נפשית בגינה שוחרר מהצבא, נוצר קשר בינה לבין X X (להלן - X). לטענת הנתבעת, X התגלה כנוכל אשר הצליח להוציא כספים ממשפחתה לצורך טיפול באחיה, וזאת שעה שבפועל עלות השרות שניתן נפלה מהסכומים שהועברו לו. לטענת הנתבעת העבירה לX את השיק נשוא התביעה, שנועד לתשלום שכר טרחה לעורך דין שישכור X לצורך טיפול בענייניו של האח, וזאת ללא ציון שם הנפרע. לטענתה, על סמך אישור בכתב מטעם X, קיבל הוא 7,800 ₪ במזומן ואת השיק הנדון. לשיטתה מאחר ובפועל שילם X רק 2,500 ₪ לעורך דין ופסיכיאטר, חל כשלון תמורה מלא של השיק. עוד טוענת כי לאחר שהתעמתה עם X ודרשה לראות קבלות, פעל לנכיון השיק. לשיטתה, התובעת פעלה בחוסר תום לב עת לא ביררה אודות מעלליו של X הידוע כנוכל. עוד נטען כי מאחר והתובעת מילאה את פרטיה בשיק, אינה יכולה לזכות במעמד של אוחז כשורה. 3. התובעת טוענת כי קיבלה את השיק עם שמה כנפרעת ביום 19.11.10 וביצעה עסקת נכיון במסגרתה שילמה לידי X, שהיה נציג חברת נץ 2 בטחון בע"מ, סך של 4,163 ₪. הטענה נתמכה בקבלה וכן הובהר כי שיק קודם של הנתבעת נוכה בעסקה קודמת ונפרע ביום 24.10.10 ולכן לא היתה לתובעת סיבה לחשוד כי X הונה את הנתבעת. לטענתה, מאחר ואינה חייבת לברר אודות טיבו של מבצע עסקת הנכיון ומאחר וקיבלה את השיק כאשר שמה נקוב כנפרעת, זכתה היא במעמד של אוחז כשורה. דיון והכרעה 4. בע"א 1886/97 יהודה נ' זלמה, פ"ד נג (1) 132 (1999) נקבע כי העובדה כי התובע רשום כנפרע בשטר אינה מונעת הכרה בו כאוחז כשורה בכל אותם המקרים בהם הוא צד רחוק ומקיים את הדרישות האחרות הקבועות בסעיף 28(א) לפקודת השטרות. שם חוייבה מושכת השיק שעה שנקבע כי הסכימה לתת לאחר שיקים על החלק, למרות הטענה כי חרג מקבל השטר מההרשאה שניתנה לו. למסקנה דומה הגיע בית המשפט בע"א 364/83 מזרחי נ' יעקבי, פ"ד מא (3) 402 (1987). שם למרות עמדתו של י' זוסמן כי מי שידע כי המסמך שיצא לא היה שלם אינו יכול לזכות במעמד של אוחז כשורה, נקבע כי מושכת השטר יצרה בהתנהגותה מצג לפיו הוציאה שטר תקין ומושתקת מלטעון לחריגה מהרשאה. לעניין נטל ההוכחה הובהר כי אין די בטענת מושכת השיק כי התובע מילא את השיק או מולא בנוכחותו והיה עליה לזמן לעדות את הנפרע. לעניין אי יכולתו של התובע לזכות במעמד של אוחז כשורה אם מילא את השטר, הובהרה ההלכה בע"א (מחוזי ת"א) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' פלדמן, 1.2.06. 5. במישור היחסים עם הצד הקרוב לשטר, X, ניתן לקבוע כי עלה בידי הנתבעת להוכיח כי היתה לה זכות לבטל את הוראת התשלום בגין השיק. התובעת כמעט ולא חלקה על עניין זה נוכח התרכזותה במעמדה כאוחז כשורה. למרות שהנתבעת פירטה ארוכות את מערכת יחסי משפחתה עם X, אין פירוט מדוייק של המועד בו נמסר לו השיק והמטרה לשמה נמסר. X הציג מצג כי מטפל בענייני האח תמורת עמלה מסויימת בגין טרחתו ואף מהמסמך בכתב ידו עולה כי סבר כי יש לו זכות לקבלת מלוא התשלום. יחד עם זאת, לא נסתרה הטענה כי במכלול היחסים בין X לתובעת מעל הוא באמונה, קיבל כספים מעבר לתמורה המוסכמת ולא העביר את מלוא התשלום לגורמים המטפלים כפי שהתחייב לעשות. לפיכך קמה לנתבעת הגנה כנגד X, לו נמסר השיק. בכל הנוגע למעמד התובעת אין קושי עם מעמדה בכל הנוגע למתן תמורה טרם מועד פרעון השיק. צורף אישור על עסקת הנכיון המעיד כי בוצעה טרם מועד פרעון השיק ועדות מנהל התובעת לא נסתרה בעניין זה. עיקר טענות הנתבעת מופנות כלפי שלמות המסמך והעדר שם הנפרע בו. טענה נוספת מופנית לתום לבה של התובעת. בכל הנוגע לתום הלב, לא הצביעה הנתבעת על ראיות או נתונים אשר שוללים את תום לבה הסובייקטיבי של התובעת, כנדרש בפקודת השטרות. התובעת ביצעה עסקת נכיון רגילה, בתמורה לעמלה מקובלת בשוק ובשיק שסכומו אינו גבוה. יתרה מכך, קדמה לעסקה הנדונה פעולת נכיון קודמת בשיק של הנתבעת שלא נתקלה בקשיים. טענת הנתבעת כי היה על התובעת לערוך בירורים אודות יושרו של מבצע עסקת הנכיון מאחר ומדובר בנוכל ידוע, חורגת מהדרישות בדין כלפי אוחז שטר. גם לגופו של עניין, לא הוכח כי מעלליו הנטענים של X זכו לתהודה כזו שבמועד העסקה היה על התובעת לבדוק אודות מקורו של השיק. בכל הנוגע לשלמות המסמך, טענה התובעת כי קיבלה את השיק כפי שהוגש לביצוע. בשם הנפרע נקוב שמה של התובעת בכתב יד ובגב השיק היסב שלה בחותמת החברה בצירוף ערבות אישית של X. עצם ההבדל בין הכיתוב בשם הנפרע לחותמת תומך בטענת התובעת כי קיבלה את השיק מלא, עם שמה כנפרעת. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התובעת קיבלה את השיק ריק או כי ידעה כי הוצא ללא שמה כנפרעת. ניתן להקשות ולטעון כי כל צד רחוק אשר מקבל שיק עם שמו כנפרע יודע כי השיק הוצא חסר ולכן בקבלת השיק הינו חסר תם לב. יחד עם זאת, נראה כי קביעה כזו הינה מרחיקת לכת ומנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון אשר פורטה לעיל. עמדתו של זוסמן המפורטת לעיל מבוססת על ההנחה כי הוצאת מסמך לא שלם חורגת ממסגרת העסקאות המקובלות ונראה כי עמדתו מתייחסת לחוסרים אחרים במסמך ולאו דווקא בשם הנפרע. המציאות מלמדת כי הנוהג של הוצאת שיק ללא שם הנפרע הינו נהוג ולרוב מבטא הדבר מצג של מושך השיק כי אדיש הוא לזהות הנפרע, ולכן יחוייב גם על בסיס עקרון המניעות. מתצהיר הנתבעת עולה כי היתה אדישה לזהות הנפרע שעה שהסכימה למסור לX את השיק לפני שידעה מי הוא עורך הדין אשר אמור לקבלו. בעשותה כן הוציאה לשוק שיק סחיר, לפחות בכל הנוגע לזהות הנפרע, נוכח הכיתוב על השיק המגביל סחרותו לאחר השלמתו. לפיכך יש להטיל על הנתבעת את הסיכון כי השיק יגיע לאוחז כשורה בניגוד לכוונתה בעת משיכתו. במקרים אלו ההבדל בין ידיעה כי השטר יצא ללא שם נפרע לבין השלמת השטר על ידי הנפרע הינו מלאכותי במידה רבה, יחד עם זאת כדי לא להרחיב את ההגנה על צדדים רחוקים יתר על המידה, ההבחנה בע"א 2010/05 הנ"ל נחוצה. סוף דבר 6. מכל אמור לעיל עולה כי התובעת קיבלה לידה שטר שלם ותקין ולכן זכתה במעמד של אוחז כשורה המתגבר על טענות ההגנה של הנתבעת כנגד הצד הקרוב. אשר על כן, התביעה מתקבלת במלואה. ההתנגדות לביצוע השטר נדחית. בנסיבות העניין ונוכח הסכמת התובעת, אין צו להוצאות. שיקים