האם קיבל התובע את דרישות החילוט של צדדי ג' טרם מועד פקיעת הערבויות, אם לאו. בהתאם לכלל "המוציא מחברו - עליו הראיה", מוטל נטל השכנוע בסוגיה העומדת להכרעה על התובע (ראה ע"א 748/88 בנק צפון אמריקה בע"מ בפירוק נ' רכטשפר, פ"ד מה(4), 969; ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240), אשר לטענתו התקיימו התנאים המקדימים למימוש הערבויות, קרי; המצאת דרישה בכתב לחילוט אשר הגיעה למעונו הרשום עובר למועד פקיעת הערבויות. הערבויות וסיווגן 12. אין מחלוקת בין הצדדים, כי נתבעת 1 קיבלה מהתובע שתי ערבויות בנקאיות ומסרה אותן לצדדים שלישיים. 13. האחד, כתב ערבות שמספרו 861-589600/96-30-0801-0002/8 ושהוצא לטובת מר פוקס מריוס, עפ"י הבקשה להוצאתו, נספח ד' לתצהיר הנתבעת 3. בהתאם לכתב הערבות, נספח ב' לתצהיר הנתבעת 3, ערב התובע כלפי מר פוקס מריוס לסילוק כל סכום עד לסך של 72,000 ₪, כשהוא צמוד למדד כמפורט בכתב הערבות והמגיע או עשוי להגיע לו מאת הנתבעת 1 (להלן: "כתב הערבות לטובת מריוס"). 14. השני, כתב ערבות שמספרו 861-589600/96-30-0801-0001/0 ושהוצא לטובת הסושיה ישראל (2008) בע"מ. בהתאם לכתב הערבות, נספח ה' לתצהיר הנתבעת 3, ערב התובע כלפי הסושיה ישראל (2008) בע"מ לסילוק כל סכום עד לסך של 40,000 ₪, כשהוא צמוד למדד כמפורט בכתב הערבות והמגיע או עשוי להגיע לה מאת הנתבעת 1 (להלן: "כתב הערבות לטובת "הסושיה""). 15. שתי הערבויות עפ"י מהותן, נוסחן ותנאיהן הן ערבויות בנקאיות במובן של התחייבות לשיפוי, כמשמעותה בסעיף 16 לחוק הערבות, התשכ"ז - 1967 ובין הצדדים, הלכה למעשה, אין מחלוקת בעניין זה. 16. בהתאם לדרישות המוטבים לממש הערבויות - נספחים יג' ו-יז' לתצהיר דב פורר, סגן מנהל התובע ומנהל מחלקת עסקים אצל התובע, (להלן: "דב פורר" ו/או "פורר"), חילט הבנק את הערבויות הבנקאיות האוטונומיות. ביום 23.12.10, העביר הבנק לפוקס מריוס סך של 76,741.82 ₪ (נספח יד' לתצהיר דב פורר) וביום 4.8.11, העביר הבנק סך של 44,221.75 ₪ לסושיה בע"מ (נספח יז' 12 לתצהיר דב פורר). האם נהג התובע כדין כאשר חילט הערבויות הבנקאיות האוטונומיות? כתב הערבות לטובת מריוס 17. כתב הערבות שהעמיד התובע לטובת מריוס פוקס הוצא ביום 31.8.08 ותוקפו עד ליום 30.9.09, נספח ט' לתצהיר מר פורר. מימוש הערבות והעברת הכספים בוצעו ע"י התובע ביום 23.12.10 (נספח ו' לסיכומי התובע וזאת בהמשך לבקשת הנערב לתובע ביום 22.12.10 נספח יג' לתצהיר מר פורר). 18. לטענת התובע, הערבות הבנקאית כלפי מריוס פוקס הוארכה פעמיים: א. בתאריך 14.9.09 הוארכה עד ליום 1.10.10 (נספח י' לתצהיר דב פורר) (להלן: "הארכה הראשונה"). ב. בתאריך 15.9.10 הוארכה עד ליום 2.10.11 (נספח יא' לתצהיר דב פורר) (להלן: "הארכה השנייה"). 19. כמו כן, צורפו לתצהירו של מר פורר מסמכים נוספים בתמיכה לטענה כי הערבות הבנקאית הוארכה וחולטה בסופו של דבר כדין, כדלקמן: א. נספח יא' 5, הנושא תאריך 15.9.10 ואינו נושא חותמת "נתקבל" של הבנק, הינו בקשה של מריוס לפרוע הערבות באופן מיידי או לחילופין להאריכה עד 30.9.11 ועד בכלל בשמירה על תנאי הערבות המקוריים. ב. נספח יב', תכתובת מייל שנשלחה בתאריך 19.12.10, מדור בלוריאן אל מריוס, בה ניתנה הסכמת הנתבע לפדות הערבות הבנקאית בכדי לכסות חובות של הנתבעת 1 למ.ג פוקס בע"מ. הסכמה זו של הנתבע ששמו מתנוסס בסופה של התכתובת ניתנה, כך נכתב, מכוח היותו בעלים ומנהל של הנתבעת 1. ג. נספח יג' - מסמך שנתקבל בבנק ביום 22.12.10, בו ביקש מריוס לפרוע הערבות. 20. כשנשאל מר פורר, על סמך מה בוצעה הארכה הראשונה והאם יש "הוכחה שהגיעה דרישה מצד פוקס להארכת תוקף או חילוט בספטמבר 2009?", השיב - "לא יכול להיות מצב שהערבות הוארכה בלי דרישה...יכול להיות שהיא לא נמצאת פה ההארכה הזאת צריכה להיות קיימת בבנק, יכול להיות בארכיב של הבנק ואפשר לבקשה. המסמכים נמצאים" (פרוטוקול, עמוד 6, שורות 18-22). כמו כן, מר פורר שלל אפשרות כי מריוס פנה בעל פה אל הבנק בדרישה להאריך תוקף הערבות שכן "אף אחד לא יאריך ערבות על סמך פנייה בעל פה" ועל פי עדותו, בקשה ו/או דרישה להארכת תוקף כתב הערבות או לחילוט הסכום הנקוב בו - להיות בכתב (פרוטוקול, עמוד 6, שורות 25-28). 21. לא הובאו ע"י הבנק אסמכתאות להוכחת הגשת בקשה להארכת הערבות הבנקאית, והמסמכים הרלוונטיים שצורפו לתצהיר דב פורר, נספח יא' 5, נספח יב' ו-נספח יג', נושאים כולם תאריכים המאוחרים למועד בו פקע תוקף כתב הערבות- 30.9.09. 22. בסעיף 4 לסיכומים שהוגשו מטעם התובע, הודה למעשה התובע כי האסמכתאות הנדרשות לא הוצגו - "מסמכי הארכת הערבות חייבים להימצא ונמצאים בארכיב הבנק, אולם בפועל אלה לא נמצאו ולא הוצגו בהליך דנן ולכן נאלץ הבנק להוכיח את תביעתו ללא המסמכים האמורים", ובסעיף 13 לסיכומים - "...התובע אכן לא הציג את כל בקשות הארכת הערבויות מטעם המוטבים במועדים השונים". ראוי להוסיף בעניין זה, כי התובע אף לא נתן כל הסבר המניח את הדעת באשר לאי המצאת אסמכתאות אלו, וזאת בשים לב לכך שפורר העיד כי אסמכתאות אלו מצויות בידי התובע - "...ההארכה הזאת צריכה להיות קיימת בבנק, יכול להיות בארכיב של הבנק ואפשר לבקשה. המסמכים נמצאים", ובהמשך העיד כי "יש מסמכים שנמצאים בתיק הלקוח ויש מה שנקרא קלסר ערבויות, הקלסר הזה, חלק גדול מהחומר שולחים לארכיב ואפשר לבקש משם מה שלא נעשה במקרה הזה. המסמכים נמצאים בבנק ואפשר לאתרם בארכיב. במקרה הזה נלקחו מסמכים שהיו בתיק הלקוח..." (פרוטוקול, עמוד 6 שורות 21-22 וכן עמוד 8 שורות 17-20, בהתאמה). 23. יתרה מכן, מר פורר העיד כי מריוס הגיע לבנק "לפחות פעם אחת" (פרוטוקול, עמ' 9 שורה 13), אולם לא יכול היה להיזכר מתי הגיע ולשם מה (פרוטוקול, עמוד 6 שורות 11-17 ועמוד 8 שורה 25). 24. כפי שעולה מחומר העדויות והראיות אין בידי התובע אסמכתא המעידה על בקשת המוטב להאריך הערבות הבנקאית האוטונומית, ושמכוחה הוארכה בפעם הראשונה וכלל לא ברור מעדות דב פורר אם הוגשה בקשה להארכת הערבות האוטונומית. אף אם אניח כי המסמך הראשון כרונולוגית, בקשת מריוס להאריך הערבות או לממשה, נספח יא' 5, שאינו נושא חותמת "נתקבל" של הבנק, ופורר העיד כי כלל אינו זוכר את המסמך, אינו יודע מהיכן נלקח ומניח הוא כי נלקח מתיק הלקוח, (פרוטוקול, עמוד 7, שורות 2-6, שורות 30-32 וכן עמוד 8 שורה 1), נתקבל סמוך לתאריך המצוין עליו - 15.9.10, לא היה רשאי הבנק להאריך הערבות על סמך בקשה זו שכן הערבות פגה כבר ביום 30.9.09 ואף פורר העיד כי אינו זוכר אם בסמוך למועד פקיעת כתב הערבות פנה הנערב וביקש להאריך את הערבות - "אני לא יכול לזכור אבל אין מצב שהבנק יאריך הערבות ללא דרישה כשהערבות בתוקף" (פרוטוקול, עמוד 8, שורות 31-32). 25. גם נספח יב', תכתובת מייל שנשלחה בתאריך 19.12.10, מדור בלוריאן אל מריוס, בה ניתנה הסכמה, לכאורה, למריוס לפדות הערבות הבנקאית בכדי לכסות חובות של הנתבעת 1 למ.ג פוקס בע"מ, אינו מעיד כי הערבות הוארכה כדין עובר למימושה. תוקף כתב הערבות פג כאמור כבר ביום 30.9.09 והתכתובת הנ"ל אשר הבנק אינו מכותב בה, הינה לכאורה מיום 19.12.10, שנה ושלושה חודשים לאחר פקיעת תוקפה של הערבות. התובע לא ביקש לזמן את פוקס מריוס לעדות ואף הנתבע שחתום כביכול על אותה תכתובת לא הובא לעדות. מי שנמנע מלהביא עד החיוני לתמיכה בגרסתו, מקים חזקה עובדתית לחובתו, לפיה לוּ הובאה אותה עדות, היא הייתה פועלת לחובת גרסתו. בע"א 8151/98 שטרנברג נ' דר' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539, 549, נאמר על-ידי השופט ריבלין: "ככלל, הימנעות צד מהבאת ראיה או מהעדת עד כמוה כראיה נסיבתית העשויה להקים לחובתו של אותו צד חזקה עובדתית כי אילו הובאה אותה ראיה, היה בה כדי לפגוע בגירסתו (ראו י' קדמי על הראיות (כרך ג'), בעמ' 1391). לא כך הדבר מקום שהנסיבות מלמדות כי ההימנעות מהבאת אותה ראיה אינה מעידה על רצון להתחמק מגילוי עובדה המזיקה לעניינו של אותו צד". 26. יתרה מכן, גם אם הייתה מוכחת אמיתות מסמך זה אזי לא היה בכך כדי לקרוא בהכרח לכתב הערבות הסכמה רטרואקטיבית למימוש ערבות לאחר שתוקף כתב הערבות פג שכן "ככל שעסקינן בפירוש תנאי המימוש בגוף כתב הערבות, הרי שעקרון העוצמה הכלכלית והניתוק בעסקת היסוד גורמים לבית המשפט להקפיד על פירוש התנאים כלשונם, תוך נקיטת זהירות וחשדנות רבה בניסיונות להכניס אל תוך הערבות עניינים ומקרים אשר אין היא מכילה במפורש, וזאת על דרך "פרשנות יצירתית" של הערבות או תוספות חיצוניות, אשר לא בא זכרן בכתב הערבות. עניין זה, האחרון, הינו אך צודק לנוכח ההלכה הפסוקה אשר גורסת כי מוטב הערבות זכאי לממשה כאשר התקיימו התנאים הכתובים בה, זאת אף אם חוזה חיצוני בין הצדדים קובע אחרת" (דברי כב' השופטת ורדה אלשייך בפש"ר (ת"א) 1734/02 אחוזת סביון בע"מ נ' מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ - פורסם במאגרים המשפטיים). 27. לא זו אף זו, הנתבעת 3 הכחישה בעדותה כי ניתנה הסכמה לחילוט הערבות לאחר שפקעה -כשנשאלה כמה כסף היו חייבים למריוס בסוף שנת 2010 כשנסגר עסק הנתבעת 1, השיבה: "לא נראה לי שהיו חייבים לו, הם היו משלמים לו כל רבעון, משהו כזה כמו הרבעון האחרון הם לא עמדו בתשלום הסכומים כי אז התחילו הבעיות. ש. "זה נכון שהכסף ששילם הבנק למריוס מתוקף מימוש הערבות כיסה לכם את החוב מול מריוס? ת. לא בדיוק, כי אורי נתן לו את כל המבנה כמו שהוא עם כל מה שהשקענו שם, עם הציוד וכל מה שהיה שם, אף אחד לא דיבר שיפדו את הערבות כי הנכס חזר לעצמו לבעל הנכס עם הציוד ואת הערבות היו צריכים לחדש כי עברה תקופה מאוד ארוכה מאז שפג התוקף ואף אחד לא אמר לנו ולא פנו אלינו...הוא החזיר לו את המקום כמו שהוא עם כל הציוד שיש שם הרבה מעבר לחוב" (פרוטוקול, עמוד 10 שורות 19-28). 28. ברי כי במצב דברים זה, כשתוקף הערבות פג, לא היה רשאי הבנק להאריך הערבות על דעת עצמו, שכן במקרה דנן, המוטב כלל לא היה זכאי, בזמן הגשת הבקשה ביום 15.9.10 ו/או ביום 22.12.10, לממש הערבות. לא התעלמתי מטענת התובע, כי הנתבעים לא חלקו על נכונות דפי החשבון אשר נשלחו אליהם ולא המציאו לתובע הערות לגבי תוכנם. יחד עם זאת, אף אם טענה זו נכונה אין בה כדי לאיין החובה המוטלת על הבנק לפעול על פי תנאי כתב הערבות ומתן לגיטימציה משפטית להסכמה שבשתיקה לצורך הארכת ערבות בנקאית אוטונומית שתוקפה פג, הינו מרחיק לכת ואינו עולה בקנה אחד עם אחריות הבנק כלפי ציבור לקוחותיו וחובת האמון המוגברת המוטלת עליו כלפי לקוחו שתכליתה הבטחת מידה גבוהה של אמינות, מקצוענות, יעילות וזהירות במתן השירות ע"י הבנק (ראה פלאטו שנער "דיני בנקאות - חובת האמון הבנקאית" 78 (2010)). זאת ועוד, עדותו של מר פורר כי הבנק אינו מאריך ערבות ללא בקשה מתאימה, אין בה די שכן היה על הבנק להציג מסמכים ואסמכתאות בקשר להארכת תוקף הערבות. 29. הארכת מועד פקיעת הערבות הבנקאית האוטונומית, בניגוד לתנאי כתב הערבות, מנוגדת לעיקרון ההתאמה, המגן על החייב, ולפיו חובת הבנק לשלם מכוח כתב הערבות הבנקאית מותלה בקיומם הדווקני והמלא של התנאים המופיעים בו, תוך התאמה מוחלטת לדרישות כתב הערבות הבנקאית, ותוך שהבנק מוודא כי הדרישה למימוש הערבות התקבלה בעת שהערבות בתוקף, ולא חל אירוע או חלף המועד שמביא לפקיעתה. בהתאם לעקרון ההתאמה, חייב הבנק לוודא כי הדרישות המופיעות בכתב הערבות הבנקאית, קוימו במלואן באופן דווקני ומדויק. כך, למשל, אם צריך להגיש מסמך בנוסח מסוים, לא ניתן להגיש מסמך בנוסח דומה, אלא צריך נוסח זהה, וכאשר צריך להגיש מסמך בתאריך מסוים, לא ניתן להגישו בתאריך קרוב לכך, אלא בתאריך המדויק שנקבע בכתב הערבות. עיקרון ההתאמה נתפס כעיקרון המגן אף על הבנק, שכן ככל שהבנק יקפיד לקיים את תנאי כתב הערבות הבנקאית ככתבם וכלשונם, כך יהיה הוא חשוף פחות לטענת החייב כי הכספים חולטו שלא כדין (ראה: ד"ר אברהם וינרוט, "ערבות בנקאית", פרק ג'). למותר לציין, כי האינטרס הבנקאי שלא להאריך תוקף של ערבות בנקאית אוטונומית מבלי שהבנק נתבקש לכך, אינו מעיד בהכרח כי הערבות הוארכה בפועל על סמך בקשה של המוטב. משמעות הארכת תוקף הערבות ללא קבלת הסכמת החייב, מקום בו המועד למימושה חלף, נותנת למעשה שהות נוספת להגשת בקשה לחילוט הערבות על אף שכבר במועד הגשת הבקשה להארכה - לא ניתן היה לחלטה. (לעניין עקרון ההתאמה ראה : בע"א 3130/99 שובל הנדסה ובניו נ. י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ ,פורסם במאגרים המשפטיים. 30. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע לא הוכיח שהערבות הבנקאית האוטונומית שניתנה לפוקס מריוס הוארכה כדין, טרם שפקע תוקפה. התובע לא הוכיח כי הדרישה מאת מריוס הגיעה עובר לפקיעת הערבות הבנקאית ולפיכך הבנק לא היה רשאי להיענות לבקשה לחלט הערבות הבנקאית. כתב הערבות לטובת הסושיה 31. תוקף כתב הערבות אשר ניתן לטובת הסושיה היה עד ליום 3.10.10. 32. ביום 12.9.10, הוארך תוקף הערבות הבנקאית האוטונומית עד ליום 3.12.11 - בהתאם לנספח טז' לתצהיר דב פורר. ביום 3.8.11, נתקבלה בבנק דרישה לחילוט הערבות - בהתאם לנספח יז' לתצהיר דב פורר, והערבות חולטה ביום 4.8.11 - נספח יז' 12 לתצהיר דב פורר. 33. גם כאן, לא הוצגה ע"י התובע איזו אסמכתא בדבר בקשה להארכת תוקף הערבות הבנקאית האוטונומית ו/או לחילוטה לפני תום תוקפה של הערבות. כשנשאל דב פורר "האם יש לך איפשהו דרישה לחילוט או הארכת תוקף של הערבות הנוספת לטובת הסושיה לפני תום התקופה של כתב הערבות?", השיב - "אין פה בתיק" (פרוטוקול, עמוד 8, שורות 8-10). לאור האמור ומשלא הוצגו אסמכתאות מתאימות, גם בעניין זה, ואין צורך להרחיב כאן את שהורחב לעיל, אני קובעת כי הבקשה לחילוט הוגשה לאחר שתוקף כתב הערבות פג. סוף דבר 34. בהתאם לנספח ג' לתצהיר דב פורר, דף חשבון של הנתבעת 1 אצל התובע, יתרת החובה בחשבון, נכון ליום 11.12.11, עמדה על סך של 92,164.22 ₪. מאחר וקבעתי כי התובע אינו זכאי לקבל מהנתבעים את סכומי הערבויות הבנקאיות שכן לא הוכח כי הדרישות לחילוט הערבויות הומצאו לתובע עובר למועד פקיעתן של הערבויות, קרי; הערבויות פקעו קודם לחיוב חשבון הנתבעת 1 בסכומי הערבויות, הרי שיש לזכות את חשבון הנתבעת 1 בסכומי הערבויות בערכים ראליים נכון למועד מימושן. 35. לאור כל האמור לעיל ובשים לב לסכום התביעה ולגובהן של הערבויות הבנקאיות, לא הייתה חייבת הנתבעת 1, במועד הגשת תביעה זו, לתובע סכומי כסף, ולפיכך נכון ליום הגשת התביעה, גם הנתבעים, אשר ערבו, יחד ולחוד, כלפי התובע לכל חובותיה של הנתבעת 1, לא היו חייבים לתובע דבר. לפיכך, התביעה נדחית וכך אני מורה. התובע יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ + מע"מ. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. זכות ערעור כחוק. חילוטערבות