התאונה ארעה בצומת מרומזר גרסאות הנהגים הפוכות זו מזו - כל אחד מן הנהגים טוען שמשנהו חצה את הצומת באור אדום. הנהגים גם חלוקים בנוגע לכיוון ממנו הגיע נהג הנתבעים. כל אחד מן הצדדים הגיש חוות דעת מומחה המנתחת את אופן פעולת הרמזורים בצומת והתומכת בגירסתו. לדאבון הלב, לא הגיע בוחן לשטח במסגרת חקירת המשטרה כך שלא תועדו ממצאים אובייקטיבים שעשויים היו לסייע בקביעה היכן בצומת ארעה התאונה ומה היה נתיב נסיעת כל כל אחד מכלי הרכב, לא נאספו צילומי המצלמות המצויות בצומת, לא אותר דו"ח הפעולה של השוטרים שהגיעו למקום ואף רכב הנתבעים לא תועד ולא צולם, כך שלא ניתן היה להתרשם מאופן הפגיעה בו. תיק המשטרה שנפתח בעניין הארוע נסגר מחוסר ראיות, שעה שהמדובר בגרסה מול גרסה. לאחר שתיק המשטרה נסגר, הגיש נהג התובעת ערר על סגירת התיק, המשטרה ניסתה לברר אם עדי ראיה ששמם נמסר ראו את הארוע, לאתר את צילומי המצלמות ואת דו"ח הפעולה שנכתב על ידי השוטרים בשטח אולם הדבר לא עלה בידה, ולפיכך ובהעדר ראיות מספיקות, ההחלטה לסגור את התיק נותרה בעינה. גרסת נהג התובעת גרסת נהג התובעת נמסרה לראשונה יום למחרת התאונה בתחנת המשטרה, במסגרתה מסר נהג התובעת כי נסע עם אשתו וילדיו, עצר ברמזור אדום לפני הפניה שמאלה ואחר שהרמזור התחלף לירוק פנה "ואז משום מקום הגיע רכב והתנגש בי חזיתית" (הודעת נהג התובעת מיום 13/10/10). לחברת הביטוח מסר נהג התובעת ביום 13/10/10 כי נכנס לצומת באור ירוק וצד ג' נכנס לצומת באור אדום ופגע בו. בתאריך 26/10/13, מסר נהג התובעת הודעה מפורטת יותר במשטרה ובה חזר על גרסתו על פיה כאשר הגיע לצומת הבחין באור אדום שהיה ברמזור ואז עצר את הרכב והמתין עד שיתחלף הרמזור לירוק לפניה שמאלה ואיך שהתחיל לנסוע הגיע רכב מצד ימין שלו והתנגש בו בחזית הרכב שלו. לשאלות החוקר שב והדגיש, כי היה בתחילת הנסיעה, בנתיב השמאלי ביותר לפניה שמאלה, כאשר לא היו רכבים שנסעו בנתיב מצד ימין שלו. נהג התובעת השיב לשאלות החוקר, כי כאשר נכנס לצומת דלק אור ירוק לפניה שמאלה וכי התאונה ארעה במרכז הצומת וכן חזר על האמירה שהבחין ברכב בפעם הראשונה רק בהתנגשות. בעדותו חזר נהג התובעת על גרסה זו, לדבריו הגיע לצומת והרמזור היה אדום, המתין וחיכה שהרמזור יתחלף לחץ ירוק, החל לנסוע ולא הספיק לעבור את כל הצומת, נסע פחות מ- 2 מטר והרכב השני פגע בו. נהג התובעת טען בחקירה הנגדית, כי נהג הנתבעים בא מימינו ולפיכך לא ראה אותו. אם היה בא ממולו ישר היה רואה אותו. כאשר נהג התובעת נשאל מדוע רק בהודעתו השנייה במשטרה טען שרכב הנתבעים הגיע מימין, השיב שבראיה שלו לא ראה שבא ממול וזאת חרף העובדה שהסתכל קדימה וגם שמאלה. לדבריו היה רכב ראשון ברמזור ולא היו רכבים מאחוריו. התאונה הייתה ב- 12 בלילה. כאשר נשאל מדוע אמר במשטרה שהתאונה הייתה במרכז הצומת השיב, כי עם העברית שלו לא ידע איך בדיוק להגיד. גרסת נהג הנתבעים בהודעתו הראשונה במשטרה מסר נהג הנתבעים, כי בצומת נסע ישר, הנהג השני בא ממול לפנות שמאלה, זאת אומרת ימינה שלו ונכנס בו בצד שמאל קדימה. בהודעה שניה, מפורטת יותר, שנגבתה ביום 28/10/10 שב ומסר כי נסע בצומת ישר, רכב שהגיע מולו התנגש בו עם חזית שלו בפינה השמאלית הקדמית שלו והכנף השמאלית הקדמית. לאחר התאונה, לדבריו, יצא והראה לנהג השני שהרמזור שלו ירוק. נהג הנתבעים העיד, כי הגיע לצומת בנסיעה רצופה והיה בנתיב השמאלי. לשאלה מתי ראה את הרכב השני, השיב: "לא ראיתי בכלל רק לאחר ההתנגשות כשיצאתי מהרכב" (שורה 13 להודעה). כאשר נשאל מהי הסיבה לדעתו שהנהג השני חצה באדום, השיב שהוא היה בנסיעה רצופה והתבלבל, אחרת היה רואה אותו. לחברת הביטוח מסר נהג הנתבעים בשעות הבוקר של יום 13/10/10, כי נסע בכביש ראשי בקו ישר, התקרב לצומת מרומזרת, הבחין, כי בכיוון נסיעתו יש רמזור ירוק, המשיך בנסיעה וכאשר כמעט סיים לחצות את הצומת, הגיח רכב צד ג' מצד שמאל, כנראה נסע באור אדום, חסם את נתיב נסיעתו ופגע בו. נהג הנתבעים העיד, כי נסע ישר והיה אור ירוק הרכב השני פנה שמאלה ונכנס בו בכנף בצד שמאל. הנזק ברכבו, כך תאר, הוא בכל הצד שזה כולל את הפנס, הגלגל. לדבריו רכבו הושבת ואין לו תמונות של הרכב, שכן זה צולם בטלפון הישן. נהג הנתבעים העיד שלא תבע בגין הנזק שכן איך שזה קרה זימנו אותו למשטרה והחוקרים לא יכלו לבוא למקום ולמצוא את הסיבה. לדבריו, הסוכן שלו אמר שאם החוקרים לא מוצאים את הבעיה חבל להמשיך ולתבוע, כך גם השופט יגיד. נהג הנתבעים העיד, כי נסע במהירות 40-45 קמ"ש, לדבריו ראה אור ירוק רצוף 5-7 מ' לפני הצומת. נהג הנתבעים השיב בחקירה הנגדית, כי היה בנתיב השמאלי מבין הנתיבים בהם ניתן לנסוע ישר והוסיף כי כלל לא ראה את רכב התובעת - ראה אותו בפעם הראשונה כשהוא נכנס בו. חוות דעת המומחים שני המומחים מטעם הצדדים, ביקרו בצומת, תעדו את הרמזורים וכיווני הנסיעה וחוו דעתם בשאלה מי מן הנהגים חצה את הצומת באדום. מומחה התובעת, ג'ובני יצחק, ניתח את מופעי הרמזור כמצוין בתרשים וסדר כניסת כלי הרכב לצומת, על פי שתי האפשרויות הן זו שנהג הנתבעים נכנס לצומת ישר כטענתו, והן על פי האפשרות שבא מימינו של נהג התובעת. בשים לב לגרסת הנהגים וגלאי הדרישה הנמצאים בצומת, קובע המומחה, כי סביר לקבוע שנהג הנתבעים ניסה "לגנוב" רמזור וכך ארעה התאונה. בהתאם לחוות דעתו, ככל שנהג הנתבעים בא מימינו של נהג התובעת, הרי שהאור הירוק אצל נהג התובעת מתחיל לאחר שהאור האדום אצל נהג הנתבעים נדלק ובנוגע לאפשרות שנהג הנתבעים הגיע מכיוון ישר כטענתו, הרי שאז בהתחשב בשני גלאי דרישה, ניתן להניח ששני מופעי רמזור לא פעלו בהעדר דרישה וגם אז האור הירוק בכיוון נסיעת נהג הנתבעים מסתיים ומיד לאחר מכן נדלק האור הירוק בכיוון נסיעת נהג התובעת. מומחה הנתבעים, מליחי עזריה, הגיע למסקנה הפוכה וזאת בהסתמך על שתי הנחות, האחת שגלאי הדרישה לא עבדו בצומת - הנחה אליה הגיע גם בעקבות ביקורו בצומת ולאחר שנוכח שבעת ביקורו גלאי הדרישה לא עבדו והן נוכח מסקנתו, כי מדובר בהתנגשות חזיתית. הנחות אלה הביאוהו למסקנה, כי נהג הנתבעים נכנס לצומת ישר ולא מימינו של נהג התובעת ומשכך, ובהנחה שגלאי הדרישה לא פעלו, מופע הרמזור של נהג הנתבעים מתחיל 4 שניות לאחר סיום מופע הרמזור של נהג התובעת ומכאן ניתן להסיק שנהג התובעת הוא זה ש"גנב" את הרמזור. שני המומחים עמדו על חוות דעתם גם בשלב החקירה הנגדית. כאשר מומחה התובעת נחקר לגבי האפשרות שנהג התובעת טעה ופנה שמאלה בהתאם לאור הירוק המורה נסיעה ישר ושלל אותה מכיוון שבמקרה זה, נהג הנתבעים אמור היה להבחין ברמזור מתחלף לירוק בכיוון נסיעתו, ואולם גרסת נהג הנתבעים הייתה, כי נכנס לצומת באור ירוק מלא בנסיעה רצופה. יצויין, כי מומחה הנתבעים כלל לא התייחס לאפשרות כזו, של טעות ברמזור מצד נהג התובעת ולא כלל אותה בגדר האפשרויות שיכלו לגרום לתאונה. מומחה התובעת התייחס עוד לאפשרות שנהג התובעת הוא זה שגנב רמזור בהנחה שגלאי הדרישה לא פעלו והסביר שגם באפשרות כזו, נהג הנתבעים היה צריך לראות את האור האדום מתחלף לירוק בכיוון נסיעתו ואולם נהג הנתבעים כלל לא העלה טענה זו, אלא טען שנכנס לצומת בנסיעה רצופה באור ירוק. דיון והכרעה ענייננו בתובענה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51%, ומשכך די בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו, על כן, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את גרסתו בנוגע לאופן התרחשות התאונה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו לפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי. לאחר שבחנתי את מכלול העדויות והראיות שבאו בפני, לרבות מבנה הצומת והרמזורים, באתי לידי מסקנה, כי התובעת עמדה בנטל להוכיח גרסתה, כי נהג התובעת הוא זה שנכנס לצומת באור ירוק. ראשית, בחנתי את מהימנות הגרסאות. התרשמתי, כי עדותו של נהג התובעת מהימנה. מדובר במי שחזר בשעת לילה מאוחרת כשאשתו ובנו ברכב ולבטח נסע בזהירות. נהג התובעת העיד החל מגירסתו הראשונה, כי עצר ברמזור והמתין שהאור יתחלף לירוק וכאשר התחלף האור החל לחצות את הצומת ואז ארעה התאונה. גרסה זו לא נשללה, אלא היא מקבלת חיזוק ממבנה הצומת סדר הופעת הרמזורים ועדות נהג הנתבעים בדבר אופן כניסתו לצומת בנסיעה רצופה. נהג התובעת העיד באופן בהיר בבטחון עצמי ושכנוע עצמי עמוק בנכונות גרסתו. נהג הנתבעים הוכיח גם נחישות לאורך ההליך, שעה שהגיש ערר על החלטת המשטרה לסגור את התיק מחוסר ראיות ודרש, כי יפעלו לקבלת צילומי המצלמות - הכך ינהג מי שחצה את הצומת באור אדום ואפילו עשה כן בשגגה? לעומת זאת, ניכר, כי החלטת המשטרה לסגור את התיק, התקבלה אצל נהג הנתבעים באנחת רווחה. הוא לא טרח לנסות לשנותה ואף לא טרח לתבוע את נזקיו אף שרכבו, שלא היה מבוטח בביטוח מקיף, הושבת. נהג הנתבעים לא הציג תיעוד של הנזקים ברכבו, לא הוצגה חוות דעת שמאי בנוגע לנזקים ויש להניח שכלל לא נבדק ולא תועד. נהג הנתבעים אמנם הסביר, כי לא טרח להגיש תביעה, מתוך הנחה שבית המשפט לא יהא מסוגל לקבוע כפי שהמשטרה לא הייתה מסוגלת, כך לטענתו, יעץ לו סוכן הביטוח. אני בספק אם כך יעץ לו סוכן הביטוח, שכן באופן תדיר חברות ביטוח וגם נהגים פרטניים מגישים תביעות כאשר תיקי המשטרה נסגרים מחוסר ראיות ומבקשים מבית המשפט לבחון את הראיות באמת המידה האזרחית. גם כאשר נהג הנתבעים נתבע בתביעה זו אישית, לא הוגשה מטעמו תביעה שכנגד. לפי עדותו של נהג התובעת, נהג הנתבעים הגיע מימינו. מעדותו עולה, כי הגיע למסקנה זו כיוון שלא ראה אותו מן המסלול הנגדי כאשר חצה את הצומת. יצויין, כי דווקא עדותו הנחרצת של נהג הנתבעים, כי כלל לא ראה את מכוניתו של נהג התובעת תומכת באפשרות שהגיע מימינו, שכן לו היה חוצה את הצומת ישר כפי שטען, הרי שהיה אמור להבחין ברכב התובעת כפי שרכב התובעת היה אמור להבחין ברכבו שלו, במיוחד כך בשעת לילה כאשר אורות כלי הרכב דלוקים. אם נהג הנתבעים אכן הגיע מימין, הרי שלפי סדר מופע הרמזורים שהוכח, האור הירוק בכיוון נסיעת נהג התובעת נדלק מיד לאחר קבלת אור אדום בכיוון נהג הנתבעים ומכאן שסביר שנהג הנתבעים שנכנס לצומת בנסיעה רצופה, נכנס לצומת חרף העובדה שהרמזור התחלף או למצער לא שת ליבו לכך שהאור התחלף לאדום. אולם גם אם אצא מתוך הנחה, שהתובעת לא הוכיחה שנהג הנתבעים הגיע מימין לנהג התובעת, אלא בנסיעה ישר, לא יהא בכך כדי לסייע לקבלת גירסת הנתבעים. בקביעה זו תומכת העובדה שנהג התובעת חזר ואמר במשטרה והן בבית המשפט, כי לא ראה כלל את רכב הנתבעים עד לתאונה עצמה וכאמור משתמע מדבריו שהניח שרכב הנתבעים הגיע מימין כיוון שלא ראה אותו. כמו כן, על פניו אופי הנזקים בכלי הרכב (אף שנזקי רכב הנתבעים לא הוצגו, אלא רק תוארו על ידי נהג הנתבעים) מתאים לכאורה לכך שנהג הנתבעים הגיע בנסיעה ישרה. אולם, כאמור, גם בהינתן הנחה זו, דהיינו קבלת גרסת נהג הנתבעים כי הגיע בנסיעה ישרה וחצה את הצומת בנסיעה רצופה, גרסת נהג התובעת, כי הוא זה שחצה את הצומת בירוק סבירה יותר. כפי שהסביר מומחה התובעת, במצב שנהג הנתבעים מגיע ישר, אילו אכן נהג התובעת היה חוצה את הצומת באור אדום, עקב גניבת רמזור או אפילו עקב טעות כאשר התחלף האור ברמזור המורה על נסיעה ישר, היה נהג הנתבעים אמור לראות את האור ברמזור בכיוון נסיעתו מתחלף מאדום לירוק כשהוא בסמוך לצומת וככל שנהג הנתבעים היה רחוק מן הצומת מלראות זאת, הרי שנהג התובעת היה מספיק כבר לחצות את הצומת. כפי שהסביר מומחה התובעת בחוות דעתו, נוכח גלאי הדרישה המצויים בצומת, קיימת אפשרות שעקב העדר דרישה במופעים של חלק מן הרמזורים, האור הירוק בכיוון נסיעת נהג התובעת הגיע מייד לאחר התחלף האור הירוק בכיוון נסיעת נהג הנתבעים. יצויין, כי מעדות שני הנהגים השתמע כי לא היו עוד כלי רכב בצומת, מדובר היה בשעת לילה מאוחרת ואין זה בלתי סביר לקבוע כי גלאי הדרישה הביאו לכך שחלק מן המופעים לא פעלו. יצויין, כי הוגשה לבית המשפט תוכנית הרמזורים המאושרת, כפי שהייתה בתיק המשטרה. על פי התוכנית קיימים במקום גלאי דרישה. התוכנית שהוצגה חתומה, ואושרה על ידי משרד התחבורה, לרבות קיומם של גלאי דרישה. אין יסוד להניח שהגלאים לא עבדו ומלבד הנחת מומחה הנתבעים. אכן מומחה הנתבעים העיד, כי ביקר בצומת ואף תעד במצלמתו כי הגלאים לא עבדו, אך אין חולק כי התאונה ארעה בשעת לילה מאוחרת ומומחה הנתבעים ביקר בצומת בשעות הבוקר, לטענתו בשעות בוקר מוקדמות מאוד, אך השעה המדויקת לא תועדה ולא הוכחה ולא נעשה כל נסיון אמיתי מצד הנתבעים או המומחה מטעמם לאשש את "הספק הרב" עליו עמד המומחה בחוות דעתו (סעיף 6.2.3 ב) כי הגלאים לא הותקנו או לא עבדו בכלל או במועד התאונה בפרט. העולה מן המקובץ, כי אני קובעת שנהג התובעת חצה את הצומת באור ירוק לאחר עמידה ברמזור ונהג הנתבעים, הוא זה שחצה את הצומת באור אדום. מכאן שהאחריות לתאונה נופלת בעיקרה על נהג הנתבעים. כפי שנפסק לא פעם, רמזור הנותן זכות קדימה בצומת אינו חזות הכל ונהג מצווה על עירנות כאשר נכנס לצומת אפילו בחסות הרמזור. חובת נהג להיזהר גם אם זכות הקדימה נתונה לו ואף להימנע מכניסה אם לא ניתן לעבור את הצומת ללא הפרעה. בהקשר זה נקבע בתקנה 65 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, כי לא יכנס נוהג רב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה גם אם תמרור מתיר כניסה לצומת. בפסק הדין שניתן בע"פ 546/73 מ"י נ' רפופורט (פ"ד כח (1) 780) נאמר מפי כב' השופט כהן שמי שנכנס לצומת יודע או חייב לדעת שעלול הוא להתנגש ברכב הבא מכיוון אחר ואין נפקא מינה אם כלי הרכב נכנס לצומת בהיתר או באיסור (וראה גם: ע"א 553/73 שלמה אליהו נגד סלם חנחן (14/4/2005)). בנסיבות העניין, כאשר נהג התובעת כלל לא הבחין בנהג הנתבעים, חרף העובדה שנכנס לצומת באיטיות מעמידה לאחר התחלף האור והיה עליו לוודא, כי הצומת פנויה. משלא עשה כן אני רואה להשית עליו אשם תורם בשיעור של 15%. שיעור הנזק התובעת הגישה חוות דעת שמאי ומסמכים נוספים שלא נסתרו. בעקבות התאונה, הוכרז הרכב כאובדן להלכה והוערך על ידי השמאי בסכום של 59,940 ₪. הרכב נמכר במצבו הניזוק בסכום של 27,109 ₪. כמו כן, נשאה התובעת בשכ"ט שמאי בסך של 500 ₪ ומשכך עומדים נזקיה על סך של 33,331 ₪ (500 + 27,109 - 59,940). על הנתבעים לשלם 85% מסכום זה, דהיינו - 26,665 ₪. הנתבעים ישלמו איפוא לתובעת סכום של 28,331 ₪ בצירוף הצמדה מיום התאונה, בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט בשיעור של 11.8%. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. משפט תעבורהגרסאות לתאונהצומת