חתמה על מסמכים רבים ומשביקשה לקרוא אמרה לה פקידת הבנק כי אין צורך בכך משום שכמות הדפים גדולה מידי

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי ווידאה מול פקידת הבנק כי המסמכים נועדו לשעבוד תוכניות החיסכון שלה ושל הנתבע 1 לטובת החשבון העסקי ואכן פקידת הבנק אישרה זאת. לאחר מכן, הסתבר לנתבעת כי חתמה על כתב ערבות והולכה שולל על ידי פקידת הבנק אשר הציגה בפניה מצג שווא, כך הנתבעת. מוסיפה וטוענת הנתבעת כי אילו הייתה יודעת כי מתבקשת היא לחתום על כתב הערבות, לא היתה מסכימה לעשות כן. לנתבעת ניתנה, בהסכמת הצדדים, רשות להתגונן וזאת בתאריך 30.7.2012. ראיות הצדדים: מטעם התובע העידה פקידת הבנק הגב' אורית דויטש. העדה הגישה בקשה לפתיחת חשבון בנק עסקי שאינו תאגיד על ידי הנתבע מיום 17.1.2008 (ת/1). בנוסף הוגשה בקשה לפתיחת חשבון משותף שאינו עסקי מיום 23.5.2001, אשר חתומה על ידי שני הנתבעים, כאשר זכויות החתימה בחשבון הינן כך שכל אחד מהנתבעים היה רשאי לחתום בנפרד (ת/2) (להלן: "החשבון המשותף"). בתאריכים 19.1.2007 , 22.1.2008 ו- 24.3.2009 חתם הנתבע 1 על כתבי קיזוז מיוחדים ביחס לחשבון המשותף. במסגרת כתבי קיזוז אלו, התיר הנתבע לתובע לשעבד כספים, אשר היו מופקדים כביטחונות לטובת החשבון המשותף (ת/3). בנוסף, חתם הנתבע על כתב קיזוז מיום 10.8.2008 במסגרת החשבון. (ת/4). עוד הגישה עדת התובע כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבל בסכום להבטחת כל חוב, אשר נחתם על ידי הנתבעת בפניה בתאריך 5.1.2009 (ת/5). עוד הוצג ת/6- הודעה לערב מיום 5.1.2009 עליו חתומה, בכל אחד מהעמודים במקום המיועד ל"חתימת הערב", הנתבעת. העדה הוסיפה וציינה כי הכספים, אשר היו מופקדים כביטחונות בחשבון המשותף, שימשו כביטחונות לטובת החשבון המשותף ולא לטובת החשבון העסקי, כפי שמופיע ב- ת/7 ו- ת/8. בהתאם ל- ת/9, הכספים אשר היו מופקדים לביטחונות בחשבון, שימשו כביטחונות בחשבון . עדת התובע תיארה תהליך ביצוע החתמת הנתבעת על הטפסים. לטענתה מסרה לנתבעת גילוי נאות, הפיקה את הטופס מהמחשב, הגישה לנתבעת וראתה שהיא קוראת ואף אפשרה לה לקרוא. הנתבעת זומנה לסניף באמצעות הנתבע 1, לאחר שהעדה שוחחה עימו ומסרה לו כי הבנק מבקש חתימה של הנתבעת כערבת באופן אישי ולאחר מכן הגיעה הנתבעת לסניף. העדה ציינה כי הסבירה במפורש לנתבעת כי היא חותמת על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחשבון של הנתבע 1. עוד הדגישה כי אמנם לא קראה את כל המסמך בקול רם עם הנתבעת אולם, הנתבעת התבקשה לחתום ליד הנושאים העיקריים בטופס והיא הסבירה את מהות הדבר, כאשר עוד לפני ההחתמה הראתה את משמעות העניין וכנגד מה הנתבעת חותמת (עמ' 11 שורות 4-24 לפרוטוקול). בנוסף, העידה העדה כי הנתבעת קיבלה העתק מהמסמכים כאשר במועד החתימה נמסר לידיה טופס הערבות ואילו טופס הגילוי הנאות נשלח בדואר רשום (עמ' 12 שורות 1-2 לפרוטוקול). בתאריך 29.11.2009 נשלח לנתבעת מכתב התראה בדואר רשום, בגין חוב הנתבע 1 לתובע (ת/12 ו- ת/13). בתאריך 5.2.2010 נגרעה הנתבעת כשותפה מהחשבון המשותף (ת/17) ולאחר מכן, בתאריך 14.2.2010, נסגר החשבון המשותף על ידי הנתבע (ת/18). בחקירתה הנגדית חזרה והכחישה הגב' דויטש את טענת הנתבעת לפיה, מסרה לנתבעת כי חותמת על טפסים לשעבוד הביטחונות מהחשבון המשותף לטובת החשבון העסקי (עמ' 19 שורות 17-25 לפרוטוקול). מטעם הנתבעת שימש תצהירה בבר"ל במקום עדותה הראשית. בחקירתה הנגדית העידה כי כאשר התבקשה להגיע לסניף התובע לחתום, הייתה חתימתה קשורה לחשבון העסקי מאחר וביקשו את החסכונות המשותפים לטובת החשבון העסקי (עמ' 22 שורות 1-6 לפרוטוקול). הנתבעת אישרה כי חתימתה מופיעה על ת/5 (עמ' 22 שורות 29-31 לפרוטוקול) וליד חתימתה מופיעה המילה "ערבות". לטענתה, לא קראה את המסמך והיא חתמה לאחר שהבינה כי החתימה מתייחסת לחשבון המשותף. עוד הוסיפה וטענה כי לא ראתה את הכותרת המתנוססת על ת/5 "ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" (עמ' 23 שורות 3-6 לפרוטוקול). עוד הוסיפה וטענה כי לא ראתה את המילים "חתימת הערב" ב- ת/6(עמ' 23 שורות 11-12). כאשר נשאלה על ידי ב"כ התובע: "ש. באמת עצמת עיניים? ת. כנראה, לצערי הרב. גם אם עכשיו אתה מראה אני לא שמה לב. ש. ככה גם בשאר הדפים? ת. לא שמתי לב, אם הייתי מבינה את זה לא הייתי חותמת." (עמ' 23 שורות 13-16 לפרוטוקול). עוד הוסיפה וטענה כי בעלה מסר לה שהיא צריכה ללכת לבנק לחתום על חסכונות המשותפים (עמ' 23 שורות 28-29 לפרוטוקול). כאשר נשאלה האם ביררה עם בעלה מדוע הטעה אותה, מסרה כי בעלה מסר לה את מה שנאמר לו (עמ' 23 שורה 32 עד עמ' 24 שורה 1 לפרוטוקול) כאשר נשאלה שוב: "ש. יש לך 12 שנות לימוד ואת לא ילדה קטנה, למה את חותמת על מסמך בלי לקרוא את המהות שלו? להסתכל לפחות על הכותרת. ת. לא יודעת, אמרו לי שזה החסכונות, לא חשבתי להסתכל על זה. ש. שמענו פה את פקידת הבנק שאומרת שאת קיבלת את כתב הערבות ליד. ת. אני לא זוכרת דבר כזה. אני לא זוכרת כמו שהיא אומרת. ש. לגרסת פקידת הבנק, היא שלחה לך את מסמכי גילוי הנאות ת/6 בדואר רשום, מה את אומרת? ת. אני לא זוכרת דבר כזה. ש. אני מפנה אותך ל- ת/12 שהבנק שלח אליך בדואר רשום, את זוכרת את המכתב הזה? ת. לא, ממש לא. ש. אבל יכול להיות שקיבלת את זה? ת. לא. ש. מה לא? ת. לא זוכרת. אני לא זוכרת את זה. ממש לא. ש. תסבירי לי אם לא קיבלת את זה ולא ידעת על מכתב ההתראה, למה בסמוך לכך מיהרת לצאת מהחשבון הפרטי? ת. אני ידעתי באיזושהי תקופה, אני לא זוכרת לקשר תאריכים, שיש בעיה כי אחד העובדים גנב אותו והגיעו אלינו חברים טובים ושלחו לנו הדרכה מפעמונים והסבירו לנו שאנחנו צריכים קודם כל לסגור את החשבון הפרטי המשותף שלנו ולסגור את המינוס ועשיתי מה שאמרו לי. ש. ושהוא צריך ללכת לפשיטת רגל? ת. כן. (עמ' 24 שורות 4-25 לפרוטוקול). דיון: בין הצדדים אין מחלוקת באשר לגובה החוב הקיים בחשבון אצל התובע. כנגד הנתבע ניתן פס"ד בהיעדר הגנה וטענת ההגנה היחידה אשר הועלתה על ידי הנתבעת הינה כי סברה שהיא חותמת על מסמכים לשעבוד הביטחונות הקיימים בחשבון המשותף לטובת החשבון ולא הבינה ו/או לא ידעה כי היא חותמת על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לטובת החשבון . למעשה, טוענת הנתבעת להטעיה ו/או מרמה מצד פקידת הבנק, הגב' דויטש כלפיה, שכן לטענתה, שאלה את הגב' דויטש האם היא חותמת על מסמכי שעבוד תוכניות החיסכון והגב' דויטש אישרה שאכן כך בעוד שהחתימה אותה על טפסים כערבה לחשבון . בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' פדי נח (2) , 145 , 149 נקבע: "כלל הוא כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו, דוגמה שטר משכנתא ... עוד נפסק כי המבקש לסתור חובתו זו, צריך להוכיח את גרסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה." בע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו פדי נד (2) , 559 , 570 נקבע: "הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים שכן, בדר"כ דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא ... על המעלים טענות אפסיות, לסתור חזקה זו ולהוכיח את גרסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה." בעניינו- הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת טענותיה. הפכתי והפכתי בעדות הנתבעת ומצאתי כי לא ניתן ליתן אמון בעדותה. מ-ת/5 עולה כי בראשו מתנוססת כותרת באותיות גדולות ומודגשות לפיהן מהות הטופס הינה "ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב". חתימתה של הנתבעת מתנוססת מעל הכותרת ומתחת לה, מצדו הימני של הטופס וגם אם סברה הנתבעת כי מטרת הגעתה הינה לחתימה על טופס שעבוד תוכניות וחיסכון מהחשבון המשותף, הרי שאין ספק כי ראתה ולא יכלה שלא לראות כי הינה חותמת על טופס של ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לטובת החשבון . לכך מתווסף טופס ת/6 שכותרתו "ערבות/משכון לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ לאבטחת חובות של ידידיה יניב וכן, נקוב מס' החשבון. הנתבעת חתמה בתחתיתו של כל עמוד מ- ת/6 מעל הכותרת "חתימת הערב". עסקינן ב-6 חתימות!!! עדותה של הנתבעת הינה עדות בעל דין יחידה בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א- 1971 ולא מצאתי טעמים לקבלה. הנתבעת לא זימנה לעדות מטעמה את בעלה, הנתבע 1, על מנת לחזק גרסתה לפיה מסר לה כי עליה להגיע לסניף התובע לחתום על טפסים לצורך שעבוד תוכניות החיסכון מהחשבון המשותף. אי זימונו של עד זה רובץ לפתחה של הנתבעת ומביא למסקנה כי אילו היה מזומן לעדות מטעמה, עדותו לא הייתה תומכת בגרסתה. עוד יודגש כי הנתבעת הייתה מודעת לכך כי בחשבון המשותף קיימת זכות חתימה נפרדת לכל אחד מהנתבעים ועל כן, הבינה ו/או היה עליה להבין כי זימונה לסניף התובע לא נועד לצורך חתימה על מסמכים הרלוונטיים לחשבון המשותף שכן, הנתבע 1 יכול היה לחתום ללא צורך בחתימתה. גרסתה של הנתבעת כי חתמה על המסמכים מבלי לקרוא אותם תוך שהיא סומכת על הדברים שנאמרו לה, לטענתה, על ידי פקידת הבנק, מעלה תמיהות ויש קושי ליתן בה אמון. לעומת גרסתה הבלתי אמינה של הנתבעת, מצאתי כי יש ליתן אמון בעדות הגב' דויטש מטעם התובע. הגב' דויטש ציינה כי היא זוכרת במפורש את נסיבות חתימת המסמכים על ידי הנתבעת וגם אם אקבל טענת ב"כ הנתבעת כי לא ייתכן שהגב' דויטש זוכרת את נסיבות החתימה הספציפיות, במיוחד לאור הזמן שחלף, הרי שבנסיבות המקרה ולאור השתלשלות הדברים בחשבון העסקי והמשותף ובהיעדר כל היגיון בעדות הנתבעת, הרי שלא ייתכן כי הגב' דויטש מסרה לנתבעת כי היא חותמת על מסמכים לצורך שעבוד תוכניות החיסכון, בעוד שאם אכן היה כך הדבר, יכולה הייתה הגב' דויטש להחתים את הנתבע 1 ללא צורך בזימונה של הנתבעת לחתימה על מסמכים בסניף הבנק. עוד אינני מקבלת עדות הנתבעת לפיה לא קיבלה את מכתב ההתראה (ת/12). הוצג בפני אישור משלוח דואר רשום (ת/13) ולא נסתרה קבלת המסמך. חיזוק לקבלת מכתב ההתראה, יש למצוא בהתנהגות שני הנתבעים אשר פעלו לכיסוי יתרת החוב בחשבון המשותף וגריעתה של הנתבעת כשותפה מהחשבון המשותף. עוד אישרה הנתבעת בעדותה כי הייתה מודעת לקושי הכלכלי והצורך בסגירת החשבון ופניה להליכי פשיטת רגל על ידי הנתבע 1. בנסיבות אלו, מצאתי לקבל התביעה. הנני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 120,586 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל וכן, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. בנקמסמכיםשכמות