עניינה של התביעה נזק שנגרם, על פי הנטען, לעגורן שבבעלות התובעת בעת שבוצעה הובלה שלו על ידי הנתבעת מאתר לאתר. הצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלה האם הנזק נגרם על ידי הנתבעת והן בשאלת היקף הנזק. 1. התובעת הינה חברה לעבודות בנייה, שבבעלותה עגורן, אשר עבד באתר בנייה באשקלון. התובעת היתה צריכה להעביר את העגורן לאתר בניה ברעננה של חברת "א.פ.י.ק השרון בנייה ושירותים בע"מ (להלן:- "אפיק"), שלה היתה אמורה להשכיר את העגורן. לאור האמור, הוזמנו מהנתבעת שירותי הובלה של העגורן לאתר הבניה של אפיק ברעננה. 2. על פי הנטען, בשעת העמסת העגורן על משאית הנתבעת, באמצעות עובד הנתבעת, פגע העגורן בעגלת המשאית. למחרת היום, בעת שפורק העגורן, הבחין נציג היבואנית והחברה המספקת את שירותי ההרכבה של העגורן, חברת קומסקו (להלן:- "קומסקו"), כי העגורן נפגע ונגרמו נזקים לרגליו. היות שכך, אסרה קומסקו את השימוש בעגורן עד להחלפת החלקים שניזוקו. הנתבעת מצידה, אשר על פי טענת התובעת, הכירה באחריות לנזק באותו שלב, עמדה על כך שהחלק שניזוק יתוקן ולא יוחלף, אלא שנציג קומסקו עמד על החלפת החלק, שכן מדובר בחלק הנושא את העגורן כולו עליו ולכן תיקון הרגל עלול להחליש את כוחה. בשלב זה ולאחר שלא הוסכם, כי הרגל תתוקן, טוענת התובעת, כי הנתבעת התנערה מאחריותה. התובעת החליפה לפיכך את הרגל בעלות של 28,340 והעגורן החל לעבוד. 3. בתביעתה עתרה התובעת לסעדים שונים, שבין היתר, כוללים גם הפסד עבודה של העגורן, אך בסופו של יום חזרה בה מסעדים אלו והסתפקה בדרישת פיצוי בגין עלות התיקון, עלות שכ"ט השמאי אשר שם את שווי הנזקים והפסד שעות עבודה של מנהל התובעת בגין הטיפול בתובענה. עילות התביעה הנטענות על ידי התובעת הן חוזיות, לרבות מכח חוק חוזה קבלנות וכן נזיקיות. 4. עוד מציינת התובעת בתביעתה, כי בעת שנערכה הזמנת העבודה יצאה החשבונית בטעות על שם אפיק. לאחר שהסתבר כי חלה טעות, הוצאה לאפיק חשבונית זיכוי ותחתיה יצאה חשבונית חיוב לתובעת. לאחר שהנתבעת הבינה, כי התובעת עלולה לקזז את סכום החיובים בגין אותה חשבונית מסכום חיוביה בגין הזק שנגרם, שבה הנתבעת והוציאה חשבונית חדשה לאפיק תחת החשבונית שהוצאה לתובעת. 5. בכתב הגנתה טוענת הנתבעת, כי כלל לא התקשרה עם התובעת אלא עם חברת אפיק ולפיכך אין בינה ובין התובעת יריבות חוזית. עוד טוענת הנתבעת, כי שירותיה נוגעים להובלת העגורן, כאשר היא מקבלת אותו לרשותה כשהוא כבר מקופל ונגרר עד בסמוך למשאית. בעת העמסת העגורן לא נגרמה פגיעה כלשהי לעגורן וככל הנראה פגיעה זו נגרמה במהלך קיפול העגורן, אשר ככל הנראה נעשה על ידי עובד שאינו מיומן. הנתבעת טוענת, כי בשל אופי השינוע של העגורן למשאית, בשל היותו מובל על ידי גלגלים, כלל לא ניתן לגרום בעת שינוע העגורן לנזק בסדר גודל שלו טוענת התובעת. עוד טוענת הנתבעת לעניין היקף הנזק, תחילה, כי הנזק נגרם כתוצאה מבלאי סביר ובנוסף טוענת, כי ניתן היה לתקן את הרגל ולא להחליפה לעניין החלפת החשבונית של אפיק לחשבונית המוצאת לתובעת, טוענת הנתבעת, כי מדובר בפעולה שנעשתה כולה על מנת שהתובעת תוכל להתחמק מתשלום עבור אותה חשבונית. 6. לקראת ישיבת ההוכחות שהתקיימה הוגשו מטעם הצדדים תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת העיד מנהלה ובעליה מר מיכה פוגץ'. עוד העיד מנהלה ובעליה של חברת אפיק, מר שלמה קורש, אשר היה זה שבפועל הזמין את העבודה מהנתבעת וליווה את העגורן בזמן פריקתו באתר ברעננה. עוד העיד מר אנדריי רוגצ'בסקי, עובד חברת קומסקו, אשר היה זה שקיפל את העגורן באתר באשקלון, טרם העמסתו על משאית הנתבעת, ליווה את העגורן עד שהגיע לשטח האספלט שבו הועמס העגורן וזה שהרכיב את העגורן באתר ברעננה, שם גילה תוך כדי הרכבת העגורן, כי העגורן נפגע וניזוק. כן העיד מר שמעון כהן, מנהל תפעול אצל התובעת, אשר נכח באתר באשקלון מזמן פירוק העגורן על ידי מר רוגצ'בסקי ועד להעמסת העגורן על משאית הנתבעת והוא זה שראה לטענתו, כיצד העגורן נפגע. בנוסף, הגישה התובעת בתמיכה לכתב תביעתה חוות דעת של משרד השמאים רוברט מרכוס שמאות בע"מ, אשר שם את הנזק למשאית. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר שמעון סבח וכן העיד מר נתן חכמון, ששימש על פי טענתו כ"מנהל בכיר" אצל הנתבעת. עוד הוגש בתמיכה לכתב התביעה תצהירו של נהג המשאית, אשר טען בתצהירו, כי הוא זה שהעמיס את העגורן על המשאית, לאחר שהסביר קודם לכן לנציגי התובעת, כי יש להוציא את העגורן מהאתר למשטח אספלט סמוך. בתצהירו טען העד, כי בשעת העמסת העגורן היה לבד באתר וכי בשעת ההעמסה לא נגרם נזק כלשהו לעגורן. לקראת ישיבת ההוכחות ביקשה הנתבעת לתקן את תצהירו של מר קלימוב, כאשר בתצהיר המתוקן ציין מר קלימוב, כי אמנם בזמן העמסת העגורן נכח באתר מי מטעם התובעת. בית המשפט אפשר תיקונו של התצהיר, מבלי לפגוע בטענותיה של התובעת בעניין זה. לאחר שנחקרו העדים, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב. 7. אחר עיון בסיכומים ואחר ששקלתי טענות הצדדים והתרשמתי מהעדויות והראיות, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעת הרימה הנטל להוכיח תביעתה. 8. מטעם התובעת העידו עדים אשר היו בסביבת העגורן, או טיפלו בו, למן הרגע שבו פורק באתר הבניה באשקלון ועד לרגע שבו נעשה ניסיון להרכיבו באתר הבניה ברעננה. כל אותם עדים העידו, כי בזמן שטיפלו בעגורן לא חלה כל תקלה שיש בה כדי להביא לפגיעה בעגורן, למעט מר שמעון כהן, אשר נכח בזמן העמסת העגורן על ידי הנתבעת והסביר, כי למיטב הבנתו התרחשה הפגיעה בעגורן בזמן העמסתו על המשאית. 9. הנתבעת טוענת, כי אין ליתן אמון בעדויות התובעת, שכן כל אחד מהעדים הינו בעל אינטרס בהליך, החל מנציג חברת קומסקו, אשר יכול היה לפגוע בעגורן בזמן פירוקו וכלה במר כהן שהוא עובד התובעת ומכח נאמנותו למעסיקו, טען את שטען, מה גם שאינו יכול להגיד באופן מפורש, כי ראה שהעגורן נפגע. לעומת זאת מבקשת הנתבעת לקבל את עמדת עובדה אשר טען, כי לא נגרם נזק כלשהו בזמן העמסת העגורן. 10. מצאתי מקום ליתן אמון מלא בעדיה של התובעת. אמנם, נציג קומסקו יכול באופן תיאורתי להיות בעל עניין בעדותו, כאשר לא יבקש להכשיל את עצמו, אם כי לא נראה, כי בחברה שזהו עסוקה, לא תכיר החברה באחריות שלה לנזקים שגרמה. מר רוגצ'בסקי אף העיד, כי מנגנון קיפול העגורן הינו מנגנון כזה שהעגורן מתקפל בעצמו, כך שלא נראה, כי אם היתה מתרחשת תקלה בזמן קיפול העגורן לא היה רוגצ'בסקי או מי מטעם התובעת, לרבות מר שמעון כהן, מבחין באותה תקלה. אף הוסברה דרך גרירת העגורן עד לשטח שבו הועמס למשאית ולא היה תיאור של תקלה כלשהי. גם לא סביר בעיניי, כי רוגצ'בסקי לא יספר על תקלה בקיפול, שהלוא תקלה זו אמורה היתה להתגלות בזמן הרכבתו של העגורן ברעננה, כך שלא מדובר בתקלה שניתן להתחמק ממנה או להסתירה, ואם לא היה ניתן הסברו של מר כהן לתקלה, הסבר שרוגצ'בסקי בוודאי לא יכול היה לדעת עליו מראש, היה צריך רוגצ'בסקי ליתן הוא בעצמו הסבר. 11. בנוסף, מר כהן העיד, כי נכח כל הזמן באתר, ואילו מר קורש העיד, כי היה בזמן פירוק העגורן. יש להניח, כי אם התקלה היתה מתרחשת בזמן הקיפול או ההרכבה, מישהו מהם היה מבחין בכך. 12. עדותו של מר כהן היתה מאוד מהימנה בעיניי, כאשר למר כהן כלל לא היה אינטרס בעדות, שכן בסופו של דבר, אין מחלוקת, כי מר כהן לא היה אחראי לתקינותו של העגורן בכל שלב שהוא ומשכך מדוע יבחר להעליל על מאן דהוא דווקא, כי הוא זה שגרם לתקלה. 13. זאת ועוד, מר כהן גם ידע ליתן את ההסבר לכך שהתקלה נגרמה, כאשר בעדויות של העדים האחרים, לא יכלו ההלו להסביר את המנגנון שגרם למתכת כבדה ומסיבית להתעקם. העיד מר כהן: "יש לו שני סקטים הם עולים למעלה. הפין נתקע בחריץ שבין הסקטים לעגלה. מדובר בפין של הרגל זה לא מה שהראית לי בתמונה. מה שיש בתמונה זה הציר של הגוף ויש פין שיורד למטה. ... גם רכב שעולה לכיוון רמפה, הצד האחורי משתפשף, פה כשהוא עלה הפין נתפס ברגע שהוא ירד והתחיל להתיישר לכיוון הלובי. כשהוא עלה הוא עבר את החלק הקדמי היותר ארוך, אגב הוא לקח אותה הפוך. הוא משך אותו הפוך, הוא אמר שהוא יכול למשוך אותו ככה. הוא התחבר לגוף של המנוף. ... אם הוא היה לוקח אות מקדימה לא היתה בעייה. ... נניח שזה המנוף, זרוע היא מטר וחצי מהרצפה, כשאתה עולה כלפי הגוף למעלה יש לי מקום בגלל שזה מטר וחצי מהרצפה, אבל כשעלית הפוף אז הרגליים אחוריות, אז הייצול הוא כלפי מעלה מהסקטים. העיקום הוא מהפין שנתפס...הוא ראה שהכלי עולה ופתאום נעצר, הוא מפעיל עוד פעם את הידית רואה שזה לא הולך, הוא מפעיל את הכננת לא אני. אמרתי לו זה נתקע פה עצור, נשים משהו כדי שיהיה גבוה. ... כשזה הגיע למצב הזה הוא לחץ אותו, הרגל נהייתה מנוף ואז החלק הזה התעקם זה הכל, זה מה שקרה." 14. הנה, הגם שמר כהן לא היה בזמן פירוק העגורן, ידע מר כהן להעיד באופן מדוייק כיצד התרחשה התאונה, מהו אותו חלק שנפגע, כפי שהסתבר מאוחר יותר ואף נתן את ההסבר המכני לאופן התרחשותה, כאשר מר כהן העיד: "אני מכיר את המנוף ואני אמרתי להם צד שמאלי נדפק, הם אמרו לי כן." מכאן, הגם שבזמן ההעמסה לא ידע מר כהן כי היתה פגיעה בעגורן, הרי שברגע שנודע לו כי היתה פגיעה, הסיק את המסקנה הנכונה, לרבות החלק שנפגע. 15. לעומת מר כהן העיד מר קלימוב. תחילתה של עדות בכך שמר קלימוב שינה מתצהירו לאחר שבאה גרסת התובעת אשר ציינה, כי במקום נכח אדם נוסף, הוא מר שמעון כהן. מר קלימוב נשאל כיצד נזכר באותו פרט ולפיו נציג התובעת נכח במקום, תחילה ציין: "כשבאים אליך ואומרים לך אתה עשית הובלה ואתה אשרם, ודורשים ממך תשלום, אז אתה מתחיל לזכור את הדברים.", אך בהמשך כאשר נשאל האם הוא פנה לתובעת לאחר שנזכר בדברים או התובעת היא זו שפנתה אליו והזכירה לו את העובדה האמורה ציין "לא יודע". העד ידע להעיד, כי במהלך כל ההעמסה ישב בצד צי מטעם התובעת, אשר לא התערב כלל וכלל בהעמסה ועתה הוא מסיק, כי הוא נציג התובעת. לעומת זאת, כאשר נשאל לגבי אפשרות לתקלה שהיתה בשעת ההעמסה השיב. "ת: כל העמסה גורמת משהו, אין שום בדבר בחיים חלק. ש: כלומר, שיש פעמים שמה שאתה מושך נתקע? ת: נכון. ש: מה אתה עושה כאשר זה נתקע: ת: או שמוריד כלי חזרה, או שעושה חשיבה. ש: תסביר לי כאשר עושה חשיבה, מה האפשרויות עוד לעשות, חוץ מלהוריד? ת: יש אפשרות להוריד מס' מטרים, לשים קרשים מתחת לסקטים, לעשות הגבהות, להעמיס אותו הפוך." הנה, באופן מפתיע, נתן העד הסבר כשם שניתן על ידי מר כהן לפתרון הבעיה, כפי שטען שהיתה בשטח. 16. עוד מצאתי מקום להוסיף לעניין עדותו של מר קלימוב, כי העיד, שהעמסת העגורן היתה הפעם הראשונה בה הוא מעמיס כלי מהסוג הזה. אמנם, כדברי העד, ייתכן ולא אמור להיות הבדל בין עגורן לכלים אחרים, אך לפחות בנקודה אחת נראה, כי מרבית העדים חולקים על העד בנוגע לאופן העמסת הכלי, כאשר עדי התובעת ציינו, כי הדרך המועדפת להעמסת הכלי הינה מכיוון הייצול. לעומת זאת, מר חכמון אשר נחקר בעניין זה, מבלי שנשאל לעניין ומבלי שידע כי ישנה טענה לפיה העגורן הועמס הפוך, התחיל להסביר מדוע ראוי להעמיס את העגורן הפוך ונראה, כי לא בכדי נשאל על ידי ב"כ התובעת, לאחר שנתן, מבלי שנשאל, הסבר לעדיפות שיש להעמסת הכלי הפוך, "מאיפה אתה יודע שאנחנו מדברים על הובלה" ושאלה מפורשת יותר: "מישהו דיבר איתך מחוץ לאולם בזמן שחיכית?" שאלות אלו מקבלות משנה תוקף שעה שעסקינן במי שהעיד רגעים ספורים קודם לכן כשנשאל "לך יש ניסיון של העמסה של עוגרנים." והשיב: "לי אין". 17. עוד יש לומר בנוגע לעדותו של מר קלימוב, כי נראה שהוא, כעובד של הנתבע, חושש מפני תוצאות עדותו, כאשר עד אשר לא קיבל אות הרגעה ממעסיקו, נראה, כי חשש מפני ההשלכות הכספיות שיש לקבלת התביעה, כאשר העיד מפורשות: "כשבאים אליך ואומרים לך אתה עשית הובלה ואתה אשם, ודורשים ממך תשלום, אז אתה מתחיל לזכור את הדברים." 18. לאור האמור, כאשר העדות הישירה מטעם הנתבעת לעניין אופן קרות הפגיעה בעגורן הינה עדותו של מר קלימוב, על כל מגרעותיה ומולה עומדות עדויותיהם העקביות של מספר עדים שנכחו בשלבים שונים של האירוע והתרחיש האפשרי היחיד לפגיעה הוא זה שהועלה על ידי מר כהן, הרי שהנני סבורה, כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח אופן התרחשות התאונה. איני סבורה, כי היה על התובעת להביא עד מומחה שיסביר, כי הפגיעה אמנם יכולה היתה להתרחש בעת העמסת המנוף על המשאית, די היה בעדויות העקביות בעניין זה, כשאין מחלוקת, כי באופן טבעי הרגל לא יכולה היתה להתעקם, ומשהרימה התובעת את הנטל, לא הביאה הנתבעת מטעמה כל ראיה לסתור את טענות התובעת לפיה הנזק נגרם באופן שתואר על ידי מר כהן. 19. היות והתובעת הוכיחה אחריותה הנזיקית של הנתבעת לקרות הנזק, כאשר על פניו ברור, כי הנתבעת העמיסה את העגורן באופן הלא נכון, על ידי עובד בלתי מיומן או מבלי שנעצרה כאשר ראתה, כי העגורן אינו עולה באופן תקין על גבי המשאית, אין עוד צורך להכריע בעילות החוזיות המקימות אחריות של הנתבעת להתרחשות הנזק. 20. מכאן לשאלת הנזק. התובעת טוענת, כי לא ניתן לתקן את הרגל, כך נקבע על ידי חברת קומסקו, ובעת שהנתבעת הבינה, כי זוהי האפשרות היחידה לתיקון, התנערה מאחריותה לקרות התאונה. בתמיכה לטענותיה, הביאה התובעת חוות דעת שמאית, אשר קובעת, כי לא ניתן להחליף את הרגל וכן העיד בעניין זה מפורשות רוגצ'בסקי, שעה שציין בתצהירו: "לאחר התייעצות שערכתי עם הדרגים הבכירים בקומסקו קבעתי כי מטעמי בטיחות לא ניתן יהיה להסתפק ביישור הרגל הפגועה, אלא יש להחליף את הרגל הפגועה ברגל אחרת בלבד." רוגצ'בסקי לא נחקר בעניין זה וגם השמאי לא נחקר. מר פוגץ אשר נחקר בעניין הסביר מדוע לא ניתן היה להסתפק בתיקון הרגל ואף הסביר, כי לרגליים אין בלאי סביר, הסבר שהניח את דעתי, שכן סביר בעיניי, כי למתכת כה מסיבית לא יהיה בלאי סביר ואם זה ישנו, הדבר עלול להביא להתמוטטות המנוף תוך כדי עבודה. לעומת זאת, מטעם הנתבעת, הגם שעמדה על כך שניתן לתקן את הרגל, לא הובאה כל ראיה בעניין וטענתה נותרה אמירה בעלמא. 21. משכך, היות וגם עלות התיקון בפועל, שהיא עלות תיקון אצל היבואן הרשמי, לא נסתרה, הרי שהתובעת הוכיחה עלות החלפת הרגל ויש לפסוק לה גם את עלות שכ"ט השמאי ששם את הנזק. 22. התובעת טוענת לאובדן שעות עבודה של מר פוגץ. לבד מהעובדה שמר פוגץ לא הוכיח את עלות שכרו, הרי שגם לא ניתן הסבר מפורט לאובדן שעות העבודה של מר פוגץ, שעה שברור כי לא רק פוגץ טיפל בעניין ולמעשה הוא לא היה זה שנכח בשטח, אם כי יש להניח, כי במסגרת עבודתו נאלץ מר פוגץ לטפל גם בעניינה של תביעה זו ובמסגרת זו יש מקום לפסוק לו שכר בטלה, כפי שמקובל ומעט מעבר לכך בשל עיסוקו בעניין. 23. הצדדים העלו כסוגיה שבמחלוקת את שאלת החשבונית שהוצאה לתובעת או לאפיק. איני סבורה, כי במסגרת ההליך שלפניי יש מקום להכריע בסוגיה זו. בכתב תביעתה לא עתרה התובעת לקיזוז סכום החשבונית וגם הנתבעת טוענת, כי אין לקזזה מהסכומים שנתבעו, שכן לטענתה היה עליה להוציא את החשבונית לאפיק. היות ואף לא אחד מהצדדים עותר לכך בהליך שלפניי, הרי שאין צורך להכריע בכך. למעלה מן הצורך אציין, כי ראוי שהצדדים יסדירו עניין זה במסגרת התשלומים על פי פסק הדין, זאת כאשר אין מחלוקת כי יש לשלם בגין עלות ההובלה, בין אם ההזמנה נעשתה על ידי אפיק ובין אם נעשתה על ידי התובעת, כאשר מעדותו של מר קורש ניתן להבין, כי בכל מקרה אפיק והתובעת תוכלנה להסתדר ביניהן בכל דרך שבה יבוצע התשלום. 24. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 28,340 ₪ בגין עלות תיקון העגורן ואת הסך של 1,500 ₪ בגין שכ"ט השמאי, כאשר לא מצאתי מקום לפסוק את המע"מ בגין עלויות אלו, לאחר שהתובעת מטבע הדברים הזדכתה בגינו אל מול רשויות המס. סכומים אלו ישאו ריבית כחוק מיום הגשת התביעה ואילך. אשר לשכ"ט עו"ד, שכה"ט המבוקש על ידי התובעת הינו שכ"ט בשיעור מופרז, ללא כל יחס סביר לניהול הליך בסדר דין מהיר, גם אם בפועל זוהי העלות שבה נשאה התובעת. מצאתי מקום לפסוק לתובעת לפיכך שכ"ט עו"ד בשיעור של 6,000 ₪ וכן לפסוק לה את הוצאותיה, כדי שיעור הוצאתם, כאשר הוצאותיו של מר פוגץ יהיו בשיעור של 1,000 ₪. סכומים אלו ישאו ריבית כחוק מיום הוצאתם ושכ"ט עו"ד מהיום ואילך. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)עגורניםהובלות