העברת השאלה האם לקבל חברים באגודה השיתופית להצבעה של חברי האגודה

החליטו להעביר את השאלה האם לקבל חברים באגודה השיתופית להצבעה של כלל חברי האגודה, במקום לקבל בעצמם את ההחלטה בהתאם לתקנון האגודה ולמקובל באגודה עד אותו מועד ואף אחריו. התובעים הביעו את רצונם להתגורר בישוב ורד יריחו ולשם כך הגישו בקשה לאגודה של היישוב ורד יריחו כדי להתקבל כחברים באגודה אשר מהווה את היישוב ורד יריחו. ב - 18.3.2008 התקיימה אסיפה של ועד ההנהלה של הנתבעת 1 שבה התקבלה החלטה שלפיה על התובעים לעבור לצורך בחינת קבלתם מבחנים במכון פיל"ת וכן לקבל את אישור הועדה הבין מוסדית. בשלב מאוחר, בחלוף כשנתיים, עמדו התובעים בתנאים אלה. לאחר שהתובעים עמדו בתנאים הנ"ל הובאה בקשתם להצטרף כחברים באגודה להחלטת ועד ההנהלה של הנתבעת 1 כמתחייב מתקנון האגודה. בישיבות ועד ההנהלה של הנתבעת 1 שהתקיימו בתאריכים 20.10.2010 וב7.11.2010 הוחלט לדחות את הדיון בבקשתם של התובעים להתקבל כחברים ביישוב לישיבה הבאה. ביום 14.11.2010 התקבלה החלטה בועד ההנהלה לפיה קליטת התובעים, כמו גם כל חברים חדשים לאגודה, תהיה מעתה בהצבעה של כלל חברי האגודה. התובעים טוענים כי ההחלטה הזו התקבלה בחוסר סמכות, בחוסר תום לב וממניעים זרים. התובעים מבקשים פיצוי בסך 350,000 ₪ בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו להם בעקבות התנהלות הנתבעים בעניינם. הנתבעים, שהם האגודה עצמה (נתבעת 1) וחברי הועד המנהל הממונה של האגודה (נתבעים 2-8), טוענים כי ההחלטה להעביר את עניין קבלתם של התובעים לאסיפה הכללית נבעה עקב חילוקי דעות בוועד. כיוון שבשאלת קבלתם לחברות עמדה דרישה של כשליש מהחברים שלא לקבלם, פעלו הם לפי האמור בתקנון ובחרו שלא להחליט בעצמם בענין התובעים או בענין מועמדים חיצוניים אחרים, ונקבע כי עניינם ידון בפני האסיפה הכללית של החברים וזו תחליט. הוועד בחר בדרך זו כדי למנוע שיקולים או אינטרסים אישיים של חבר זה או אחר מתוך כוונה שכלל החברים יוכלו להכיר את המועמדים החיצוניים ולהתרשם מהם באופן אישי, וכך לקבוע אם הם מעוניינים בקבלת אותם מועמדים חיצונים לחברות באגודה. למעשה בכך ניתנת לקהילה הזכות לבחור את חבריה. לטענתם זו זכותה הלגיטמית של אגודה לבחור את חבריה על פי שיקול דעתה ובתנאי שלא מעורבים בהחלטה שיקולים זרים. לטענתם, בעניין נשוא תביעה זו לא היו מעורבים שיקולים זרים לכן יש לדחות את התביעה נגדם. הנתבעים טוענים כי התובעים לא פירטו את הנזק שנגרם להם, אם בכלל. יש לציין כי בסופו של דבר עניינם של התובעים לא הובא בפני האסיפה הכללית משום שהתובעים עצמם משכו את בקשתם להתקבל כחברים והחליטו לוותר עליה. לאחר ששקלתי את הטענות על רקע מכלול הראיות הגעתי למסקנות כדלקמן: תקנון האגודה: הנתבעת הינה אגודה שיתופית המחזיקה בקרקעות אשר ביניהן נמצא היישוב ורד יריחו. פקודת האגודות השיתופיות והתקנות אינן קובעות תנאים לקבלת חברים. הסמכות לקבלת החלטה בבקשה כזו נתונה לרשות שנקבעה בתקנון האגודה. תקנון האגודה הינו הסכם בין האגודה לבין חבריה ובין חבריה לבין עצמם. האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של האגודה השיתופית והיא רשאית להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרותיה וסמכויותיה של האגודה. הליך קליטת משפחות ליישוב: תהליך הקליטה מפורט בתקנון האגודה. מר דני ריכטר, רכז קליטה של היישוב תיאר הליך קליטה של משפחה: "...כשמגיעה משפחה היא מקיימת פגישה ראשונית ברוב המקרים איתי כרכז קליטה. השאיפה היא שיהיה איתי עוד חבר מוועדת הקליטה. לאחר שהם שומעים מאיתנו על הישוב, אנחנו שומעים מהם מה הם מחפשים והסיבה שהגיעו אלינו. השלב הבא הוא וועדת קליטה. הוועדה מורכבת ממספר חברי הישוב. מטרתה כחלק רשמי בתהליך, גם כדי שתהיה אפשרות לעוד תושבים מהישוב להכיר את המועמדים ושלמועמדים תהיה אפשרות לשאול שאלות בפורום רחב יותר. במידה ושני הצדדים מחליטים שיש מקום להמשיך בהליך הקליטה נשלחים המועמדים למבחני התאמה ולאחר מכן לוועדה בין מוסדית שמורכבת מנציגי המוסדות שאליהם אנחנו משתייכים לאיחוד החקלאי והחטיבה להתיישבות. הוועדה הבין מוסדית מעבירה המלצה האם לקבל אותם ליישוב כמועמדים לחברות". (ע"מ 16 שורות 31-33 , ע"מ 17 שורות 1-6 לפרוטוקול בית המשפט). במקרה דנן התובעים עברו את השלב הראשון, את המבדקים וכמו כן הם מילאו את הטפסים של החטיבה להתיישבות. לאחר מכן, לפי המקובל, הוועד מנהל של האגודה מקבל החלטה בעניין קליטתו של המועמד. מר דני ריכטר טוען כי הקריטריונים של הוועד הם: השתלבות חברתית, התנהגות והתנהלות של בני הזוג ביחד וכל אחד לחוד. (ע"מ 17 שורות 17-18 לפרוטוקול בית המשפט). לעניין התובעים מספר מר ריכטר כך: "במקרה הזה של התובעים הגיעה ההחלטה לוועד המנהל. במהלך השנים היו כל מיני עליות וירידות הקשורים להתנהלות החברתית של התובעים מול תושבים כאלה ואחרים. נשמעו במהלך השנים קולות של חברים שאוי ואבוי אם נקלוט אותם. מאידך, היו קולות שביקשו כן לקבל אותם. לקראת הסוף היו כמה אירועים שבעקבותיהם פנו לא מעט תושבים, להערכתי 10-15 תושבים שדרשו שלא לקבל אותם לאור האירועים האחרונים..." (ע"מ 17 שורות 18-22 לפרוטוקול בית המשפט). העברת בקשתם של התובעים לחברות לאסיפה הכללית: ועדת ההנהלה של היישוב החליטה להעביר את בקשת החברות של התובעים להחלטת האסיפה הכללית. בהחלטה מתאריך 14.11.2010 של ועד ההנהלה נכתב כך: "9.קליטת משפחת טרמן החלטה: הוחלט כי מהיום קליטת חברים לאגודה תהיה בהצבעה של כלל חברי האגודה. ההצבעה תהיה חשאית. בכל הצבעה תוקם ועדת קלפי שתבחר ע"י הנהלת הישוב שתפקח על ההצבעה. אחריות רכז הקליטה לתאם מועד להצבעה בעניין קליטתם של משפחת טרמן. ועדת הקלפי תבחר מיד עם קביעת המועד." לטענת התובעים החלטה זו התקבלה בחוסר סמכות וזאת בשל הוראות סעיף 6 (ב) לתקנון של הנתבעת שכותרתו "הליכי קבלת חבר" קובעות כך: "הבקשה תידון במינהלה תוך שלושים יום מיום קבלתה. המבקש יתקבל כחבר רק אם הצביעו בעד קבלתו רוב חברי המנהלה. המנהלה תודיע על ההחלטה בכתב למבקש מיד לאחר קבלתה." לאור האמור לעיל הסמכות שהוקנתה בתקנון האגודה הינו לוועד ההנהלה של האגודה. התובעים טוענים שהחלטת ההנהלה להעביר את עניינם לאסיפה הכללים ניתנה בחוסר סמכות. הנתבעים טוענים כי לוועד המנהל יש סמכות להעביר עניינים להחלטה של האסיפה הכללית, כפי שנעשה בעניין זה. השאלה הראשונה היא איפוא האם החלטת וועד ההנהלה להעביר את ההכרעה בשאלה אם לקבל חברים חדשים לאסיפה הכללית נעשתה בסמכות וכדין. בעניין זה אני מקבל את עמדתם של הנתבעים וקובע כי היה זה בסמכותו של הועד המנהל להעביר את ההחלטה לאסיפה הכללית. לענין זה יש להפנות לסעיף 33 א לתקנון שם נכתב כך: "המנהלה רשאית לקרוא לאסיפה כללית שלא מן המניין וחייבת היא לעשות כך תוך 30 יום מיום הדרישה על פי דרישתם של לפחות שליש מכלל מספר החברים או של ועדת הביקורת או של הרשם או של ברית הפקוח". לפיכך, יש לקבוע כי לוועד המנהלה היה סמכות להעביר את עניינם של התובעים להצבעה באסיפה הכללית. העברה זו לא נעשתה בחוסר סמכות ולמעשה משמעותה היא כי במקום שמספר מצומצם של חברים יחליטו אם לקבל חברים אם לאו, תעבור ההחלטה לכלל החברים באסיפה כללית. התובעים טוענים, כטענה נוספת, שהחלטה זו התקבלה בחוסר תום לב וממניעים זרים במיוחד לאור העובדה שהדבר לא היה נהוג עד כה. התובעים ציינו משפחות אחרות שעניינם לא הועבר לאסיפה הכללית והם התקבלו אחריהם. אינני מקבל אף טענה זו. אמנם לפי העדויות המצויות בתיק לא היה תקדים לכך שעניינה של המשפחה שביקשה להתקבל כחברה הועברה לאסיפה הכללית, אך אין לקבוע כי במקרה זה ההחלטה לא היתה עניינית. ההיפך הוא הנכון, מתוך העדויות התברר כי השיקולים שבגינם ביקשו חלק מהחברים שלא לקבל את התובעים כחברים נבעו מחיכוכים בין התובעים או מי מהם לבין בני משפחה של חלק מחברי הועד. נראה איפוא כי במקרה כזה לא רק שהיה זה בסמכות הועד להעביר את עניינם של התובעים לאסיפה הכללית, אלא היה אף ראוי שיעשה כך, שכן, לחברי הועד המנהל או לפחות לחלקם היו אינטרסים אישיים שליליים כלפי התובעים. העברת עניינם של התובעים לאסיפה הכללית הביאה לנטרולם של אותם אינטרסים אישיים. נראה כי אילו היו חברי הועד מחליטים בענין התובעים מבלי להעביר את עניינם לאסיפה הכללית היה מקום אולי להגיש נגדם תביעה בשל כך שהם קיבלו החלטה למרות שהיתה להם נגיעה אישית בענין. העברת ההחלטה במצב כזה, לאסיפה הכללית היתה מתבקשת ונכונה. התובעים עצמם טוענים כי דחיית בקשתם נבעה מויכוח שהיה לתובעת בגן של הילדים והקשור למקצועיותה של אחת המטפלות, כאשר מתוך העדויות עולה כי האחראית על אותה מטפלת היא אשתו של אחד מחברי הועד-הנתבע 2. כמו כן, מהעדויות עולה שהיה חיכוך נוסף משמעותי בין התובעים לבין אשת הנתבע 5. (ראו עמוד 12 שורה 21 לפרוטוקול). התובעת העידה כך: "אני חושבת שאירוע בודד שינה את כל ההתייחסות כלפינו. איך תסביר שמיד לאחר מכן כל הישוב הוסט נגדנו. לא הזמינו אותנו לפעילות חברתיות, ניתקו את ילדינו מכל פעילות, לא הסכימו לשתף את הילדים ולארח את הילדים או שהם יתארחו אצלינו". (ע"מ 8 שורות 8-10 לפרוטוקול בית המשפט). מדובר באחד האירועים הנ"ל בו היו מעורבים באופן אישי נשותיהם של חברי הועד המנהל, האמור לקבל את ההחלטה על צירוף התובעים. התובעים אמנם טוענים כי משפחה אחרת , משפחת דניאלי, התקבלה אחריהם ללא קיומה של אסיפה כללית: "לא החליטו לגבי אף אחד בישוב שהעניין יעבור לאסיפה כללית, למה רק לגבינו החליטו החלטה כזו. אם כל שלבי הקליטה שלנו היו בסדר, עברנו את כל השלבים כולל החטיבה של ההתיישבות, אז למה בסוף העבירו את העניין שלנו לאסיפה כללית". (ע"מ 9 שורות 20-22 לפרוטוקול בית המשפט). "רק אותנו לקחו לאסיפה כללית, לא כאלה שבאו לפנינו ולא אחרינו". (ע"מ 10 שורה 31 לפרוטוקול בית המשפט). ואולם טענה זו לא הוכחה, רכז הקליטה מר ריכטר העיד כי משפחת דניאלי שרצתה להתקבל ביחד עם התובעים עברה אותו תהליך שעברו התובעים למעט הצבעה חשאית של כל חברי היישוב. הם התקבלו בהחלטה של וועד ההנהלה בלבד (ע"מ 18 שורות 1-3 לפרוטוקול בית המשפט). אך הוא טוען שקבלתם הייתה לפני ההחלטה להעביר את כל הבקשות של מועמדים חדשים להצטרפות לאגודה לאסיפה כללית. כמו כן התברר כי לגבי משפ' דניאלי מדובר במצב אחר שכן מדובר בבת חוזרת (בת של חברים באגודה), ובעניינם של כאלה לא חלה ההחלטה על העברת ההחלטה לאסיפה הכללית. אמנם, גברת אתי אחיטוב, תושבת היישוב, העידה כי מאז שהיא מתגוררת ביישוב משנת 1994 מעולם לא נבחרה משפחה בבחירות חשאיות, וכי ישנם אנשים שרכשו את ביתם ללא שום בחירות ובחינות, וכי במקרה זה רצו להערים על התובעים קשיים (עמ' 25 שורות 19-21 לפרוטוקול בית המשפט), ואולם, כאמור לעיל, במקרה זה נראה כי ההחלטה להעביר את עניינם של התובעים לאסיפה הכללית היתה ההחלטה הנכונה בשל כך שהנסיבות שהביאו חלק מהחברים לשקול שוב את ענין קבלתם של הנתבעים היו כאלה שקשורים ישירות לחלק מחברי הועד. לכן, על מנת למנוע נגיעה אישית, נכון היה להעביר את ההחלטה לאסיפה הכללית. כאמור, במקרה דנן אני סבור כי הפניית התובעים לבחירות באסיפה הכללית היתה ההחלטה הנכונה בנסיבות הענין והיא באה כדי לשלול טענות של הפליה עקב יריבויות אישיות בין התובעים לבין מקבלי ההחלטה. בנוסף לאמור ולענין הנזקים יש לציין כדלקמן: א. התובעים הגישו תביעה על סך 350,000 ₪ ללא כל ביסוס לסכום זה. משנשאל ב"כ התובעים לסכום התביעה הוא השיב שהוא קבע את הסכום לפי מכפלה של 50,000 ₪ שנקבעו בחוק איסור לשון הרע כפיצויי שניתן לתובע ללא הוכחת נזק במספר הנתבעים (שאינם גוף מאוגד). לסכום זה אין כל משמעות ולא ברור מדוע נקבע הסכום. רק בשלב העדויות התובעים טענו טענות לגבי הסכום שיכולים היו לקבל כמשכנתא שהופחת מ- 80% מערך הנכס ל- 60% ממנו אך לא הובאו ראיות לכך וכן לא הובאו ראיות לנזק שנגרם כתוצאה מכך. ב. עוד יש לציין לגבי הנזק כי למעשה התובעים הם אלה שגרמו לכך שבסופו של דבר הם לא התקבלו כחברים. כאמור לעיל, ועד האגודה החליט, ולטעמי החליט כדין ובנסיבות הענין אף לפי מידת הצדק, שעניינם של התובעים יועבר לאסיפה הכללית. התובעים לא המתינו להחלטת האסיפה הכללית והודיעו על הסרת מועמדותם עוד לפני שעניינם הובא לאסיפה הכללית. יתכן שאם לא היו עושים כך היתה מתקבלה החלטה לקבלם כחברים ולמעשה לא היה נגרם להם נזק כלשהו. הגורם לנזקים הנטענים הוא איפוא החלטתם של התובעים להסיר את מועמדותם, ולפיכך אין להם להלין אלא על עצמם. התוצאה היא איפוא שאני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים בהוצאות הנתבעים ובשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. אגודה שיתופית