תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע עקב התדרדרות סלע כבד שפגע בביתו, וזאת במהלך עבודות שבוצעו בסמוך לביתו ע"י מועצה מקומית בענה (להלן-"המועצה") ו/או מי מטעמה. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה לא יישמעו ראיות בתיק, יוגשו סיכומים בכתב ויינתן פסק דין סופי על סמך החומר הקיים בתיק ביהמ"ש. טענות התביעה: במהלך שנת 2006 או בסמוך לכך ביצעה המועצה או מי מטעמה עבודות תשתית אבן במפלס העליון מעל ביתו של התובע; במהלך העבודות נפל סלע כבד המוערך במשקל 3-4 טון, התדרדר ופגע בעוצמה בביתו של התובע וגרם לו נזקים שונים; התובע פנה למועצה בדרישה לתקן את הנזק שנגרם לביתו אך נדחה, ומכאן תביעתו. הנזק הנטען: התובע צירף לתביעתו חוות דעת מומחה ממנה עולה כי כתוצאה מפגיעת האבן נגרמו סדקים חיצוניים למבנה, נפגעה הצנרת ומערכת המים. כן נדרשות עבודות שיקום ותיקון בתקרות, במשקופים ובקירות הבית. סה"כ הנזק עומד על סך של 29,300 ₪. סכום זה יחד עם שכ"ט המומחה הם המהווים את סכום התביעה. טענות ההגנה: המועצה דוחה את כל טענות התובע לרבות עצם התרחשות האירוע הנטען. לחלופין נטען כי כתב התביעה הינו כללי, סתום ולוקה בחוסר פירוט מספיק, באופן המקפח את יכולתה להתגונן; לא צוין מועד האירוע הנטען (על אף שבחוות הדעת מטעם התובע צוין כי בזמן האירוע שהה יחד עם בני משפחתו בבית); לגופו של עניין, התובע לא הוכיח כי הוא הבעלים של הבית נשוא התביעה; הנזקים הנטענים (המוכחשים) הינם מופרכים וחסרי ביסוס; האירוע הנטען אירע ברשלנותו הבלעדית של קבלן עבודות שביצע את העבודות באזור, שכן ביצוע העבודות באופן לקוי, היה הסיבה המכרעת לנזק, והדבר ניתק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין אחריותה של המועצה; התובע השתהה מאד בהגשת תביעתו ועקב כך נגרם למועצה נזק ראייתי. חוות דעת נגדית: המועצה הגישה חוות דעת נגדית מיום 14.9.11 ערוכה על ידי השמאי /מהנדס דן ברלינר אשר ביקר בנכס ביום 10.9.11. כעולה ממצאי חוות דעתו הסלע שפגע בבנין גרם לפגיעה מזערית הניתנת לתיקון בקלות רבה ובעלות המוערכת על ידו בסך של 3,300 ₪. האם הוכחה עילת התביעה התובע טוען בסעיפים 4-6 לתביעתו כי האירוע נשוא התביעה אירע במהלך שנת 2006 בעת שהמועצה ביצעה עבודות תשתית אבן במפלס העליון מעל ביתו, כאשר במהלך ביצוע העבודות התדרדר סלע כבד ופגע בעוצמה בביתו וגרם לו נזק. כעולה מחוות דעת המומחה מטעמו, בעת ביקור המומחה בנכס ביום 1.5.10 נמצא במקום סלע המוערך במשקל 4 טון שהתדרדר לעבר הנכס. בין היתר, נמצאו סדקים רבים בהיקף חלקו התחתון של הנכס ופגיעה בצנרת ובמערכת המים החיצונית. עיון בתמונות שצורפו לחוות דעת מלמד כי גם בחלוף כ- 4 שנים ממועד האירוע נמצא סלע צמוד לבית התובע. המועצה אשר הכחישה כאמור את האירוע נשוא התביעה ואת חבותה טוענת בתמצית כי יש לדחות את התביעה מאחר והתובע לא עמד בנטל הראיה כיוון ולא ציין את המועד המדויק של האירוע הנטען; לא פרט את המועד שבו פנה למועצה בדרישה לתקן את הנזקים; לא הוכיח את בעלותו על הנכס נשוא התביעה; לא הגיש תצהירים מטעם בני משפחתו שנכחו בביתו בעת האירוע הנטען; לא מסר פרטים אודות הקבלן שביצע את העבודות, ובכך גרם למועצה נזק ראייתי. בחנתי טענות אלה ונחה דעתי לדחות אותן. אמנם, התובע לא פירט בכתב תביעתו את המועד המדויק של האירוע אך הפרטים שמסר בכתב תביעתו לרבות פירוט מהות העבודות שבוצעו ע"י הקבלן המבצע, די בהם כדי לאפשר למועצה לברר את זהות הקבלן מטעמה לצורך שקילת האפשרות למשלוח הודעת צד ג'. עולה מסעיף 13 לכתב ההגנה של המועצה כי היא מודה למעשה (כטענה חלופית) כי האירוע הנטען אירע ברשלנותו של קבלן העבודות, "שכן ביצוע העבודות בוצע באופן לקוי", אך טוענת לניתוק הקשר הסיבתי בין האירוע לבין אחריותה. עוד אציין כי גם אי פירוט המועד המדויק שבו פנה התובע לטענתו למועצה בדרישה לתיקון הנזקים אין בו כדי לשנות את המסקנה לגבי עצם התרחשות האירוע הנטען שכן המועצה ממילא מכחישה את חבותה (להבדיל ממצב שבו הייתה מודה בחבות אך טוענת שלולא השיהוי של התובע היה הפיצוי נמוך יותר, שאז ישנה רלבנטיות למועד הפניה אליה). לעניין הטענה בדבר אי הוכחת הבעלות על הנכס נשוא התביעה אציין כי אומנם התובע לא צירף ראיה בכתב כגון נסח רישום המעיד על זכויותיו בנכס נשוא התביעה אך אין מקום לקבל את טענת המועצה, בין היתר, מהנימוקים הבאים: ביקור המומחים מטעם הצדדים בנכס נעשה בתיאום ובנוכחות התובע וב"כ. צוין בשתי חוות הדעת כי הנכס נשוא חוות הדעת זוהה כבית מגוריו של התובע ומשפחתו המורחבת שהינו מבנה ישן כאשר במפלס התחתון של הבית מתגורר אחיו של התובע ואילו במפלס העליון התובע ומשפחתו. המועצה לא הגישה עתירה לסילוק התביעה בטענה כי התובע עותר לפיצוי בגין נזקים לא לו. בנסיבות אלה, סוגיה זו אינה "באמת" שנויה במחלוקת כנה בין הצדדים. עוד אוסיף ואציין כי גם בחוות דעת המומחה מטעם המועצה לא צוין במסגרת ההתייחסות לחוות דעת התובע כי אין בנמצא סלע לפינוי מחצר בית התובע, דבר שניתן בנקל לברר במסגרת ביקור המומחה במקום, אלא המחלוקת בין מומחי הצדדים היא בשאלת עלות פינוי הסלע. יתרה מכך, לגבי התייחסות המומחה מטעם המועצה לעניין הסדקים החיצוניים במבנה צוין כי "נגרמה פגיעה מקומית קלה, בפינה החיצונית של הבניין". עוד בחוות דעת המומחה מטעם המועצה ידע המומחה לאבחן בין נזקים שנגרמו כתוצאה מפגיעת הסלע לבין נזקים הנובעים משיטת הבניה ומבלאי רגיל של הבניין. לבסוף, גם מסקנת המומחה מטעם המועצה תומכת בגרסת התובע כי ביתו נפגע מסלע (עמ' 5 לחוות הדעת: "האבן שפגעה בבנין, גרמה לפגיעה מזערית הניתנת לתיקון בקלות רבה", אך מותירה את המחלוקת בשאלת גובה הנזקים. סיכומו של דבר, שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי (מאזן הסתברויות) כי בית התובע נפגע במהלך שנת 2006 מפגיעת סלע שהתדרדר במהלך עבודות שבוצעו בסמוך לביתו ע"י המועצה ו/או קבלן שנשכר לשם כך מטעמה. שיעור הנזק כאמור, עיון בחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים מלמד כי ישנם פערים משמעותיים בנוגע למיהות התיקונים הנדרשים ועלותם ובסוגיית היותם קשורים לפגיעת הסלע אם לאו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובשים לב לממצאי חוות הדעת שהוגשו ע"י הצדדים, ובמסגרת הדיונית המוסכמת תוך מתן תשומת לב לנסיבות התרחשות האירוע נשוא הדיון - אני מעריך את הפיצוי על סך 12,000 ₪ על דרך האומדנא. במסגרת זו הובא בחשבון, בין היתר, כי מדובר במבנה ישן הבנוי בשיטה ישנה ללא יסודות, הצורך בבדיקת חוזק ע"י מהנדס לאור הפגיעה בנכס עקב התדרדרות סלע כבד במדרון, השיהוי המשמעותי שנקט התובע ממועד האירוע ועד מועד הזמנת השמאי מטעמו, ועלות שכ"ט המומחה מטעם התובע. סיכום: מכל האמור לעיל אני מחליט לקבל את התביעה חלקית ומחייב את המועצה לשלם לתובע באמצעות ב"כ את הסך 12,000 ₪ בצרוף החזר אגרת משפט, יחסית לסכום שנפסק, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% + מע"מ. החיובים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. נזקי רכוש